המסכים משמינים אותנו ופוגעים באושר שלנו / צילום: רויטרס
מחקר שנערך על בני נוער בישראל כחלק ממחקר של ארגון הבריאות הבינלאומי מצא כי בקרב בני הנוער שיעור הילדים הסובלים מעודף משקל נמצא בעלייה. ההנחה היא כי תזונה לא מאוזנת וירידה בפעילות הגופנית הם הגורם לכך. פרופ' יוסי הראל פיש מאוניברסיטת בר-אילן, שהוביל את המחקר, טוען כי יש להרחיב את הפעילות הגופנית בבתי הספר. שרת התרבות והספורט מירי רגב טוענת כי המדינה תמשיך להנגיש את הספורט העממי לכל האוכלוסייה בכל הארץ.
מגפת ההשמנה היא אחת המשמעותיות ביותר במאה ה-21. אבל עודף המשקל אצל בני הנוער (וגם אצל המבוגרים) הוא רק סימפטום של בעיה רחבה יותר ומשמעותית יותר עם השלכות חברתיות ארוכות-טווח.
רק לפני כחודשיים פורסם דוח האושר הבנילאומי לשנת 2019. אחד הפרקים של הדוח עוסק בבני הנוער והצעירים בארה"ב. הטענה המרכזית היא כי השימוש הרב במסכים הוא הגורם העיקרי לירידה באושר של הנוער האמריקאי ואף לעלייה בדיכאון הלאומי. עוד נטען כי השימוש במסכים הוא הגורם לירידה בפעילות פנאי אקטיבית, כמו ספורט, ולכן האושר נפגע. הירידה בפעילות הגופנית היא גם אחד הגורמים לעודף המשקל אצל בני הנוער.
מעבר לכך, בני הנוער הולכים פחות ברגל ומעדיפים להגיע לכל מקום באופניים חשמליים או בכל כלי תחבורה חשמלי אחר (וכל שבוע יוצא כלי תחבורה חדש). הליכה ברגל הייתה יכולה להועיל להם גם מבחינה גופנית, אבל גם להועיל לתחושת האושר.
מעבר לקשר החיובי בין פעילות גופנית לתחושת האושר, אם בני הנוער היו הולכים לבית הספר או לכל מקום אחר ברגל עם חברים - הקשרים החברתיים שלהם היו משתפרים, וזמן האיכות עם החברים היה מתארך. קשרים חברתיים גם הם גורם משמעותי המשפיע על האושר.
אנחנו מעצמת הייטק, ואנחנו מעודדים יישומים טכנולוגיים, אבל אנחנו לא מספיק ערניים לנזקי המשנה של הטכנולוגיה. שימוש היתר במסכים (שימוש זה אף מוגדר כסוג של התמכרות), עוד ועוד כלי תחבורה חשמליים שמחלפים את ההליכה ברגל וחיים בסביבה חברתית וירטואלית.
הלכנו רחוק מדי ושכחנו על הדרך את הצרכים הבסיסיים ביותר של חיינו, כמו מגע אנושי, פעילות גופנית ועידוד האושר.
אם לא נתעורר, נראה בעוד כמה שנים ירידה במדד האושר הלאומי (השנה כבר ירדנו ממקום 11 למקום 13). מעבר לכך, יותר ויותר צעירים יסבלו ממחלות הקשורות למשקל יתר, ותוחלת החיים בישראל שהיא מהגבוהות בעולם (נשים מקום 12 וגברים מקום 8 בעולם) תתחיל לרדת. כבר ב-2018 ראינו כי תוחלת החיים בישראל הפסיקה לעלות ואף התחילה ירידה קלה.
על ממשלת ישראל הנכנסת לבנות תוכנית בין-משרדית למניעת ההידרדרות. תוכנית שתתחיל בחינוך בגיל הגן ותכלול גם איסורים שיאלצו את בני הנוער ללכת יותר ולצאת מהמסכים. יש לשקול איסור מוחלט על שימוש בטלפונים סלולריים בבתי הספר; הגבלה של השימוש בטלפונים במרחב הציבורי כמו תחבורה ציבורית; הרחבה של החינוך לפעילות גופנית בבתי הספר וסבסוד של חוגי ספורט וחוגים אחרים בשעות הפנאי.
גם לנו ההורים אחריות להתנהלות של ילדינו. כל אחד מאתנו צריך לשנות הרגלים בבית. להגביל מאוד את השימוש במסכים ולעודד יציאה מהבית לכל פעילות חברתית ועדיף שתכלול גם פעילות גופנית. הנתונים מראים שכבר נעשה נזק, והדגלים האדומים הורמו. לכן אין לנו זמן להקים עוד ועוד ועדות - זה הזמן להתעורר, הנוער מתפורר!
הכותב הוא דיקאן בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל