דרור פויר / צילום: יונתן בלום
א.
כמוכם, גם אני מרגיש את ההפרעה החריפה בכוח. איך אפשר שלא? זה הכול בגלל שחומר אפל מיקום מקביל דולף ליקום שלנו וגורם לדברים להיראות טיפה משונים, אמרתי להורים שהתאספו מחוץ לבית הספר באחד מהבקרים השבוע כדי לחזות במחזה שלא נראה הרבה זמן במקומותינו: חפץ חשוד בחצר. הוציאו את כל הילדים, הזמינו חבלנים שבאו עם רובוטים וכל הסיפור. לאכזבתי, הם לא פוצצו את החפץ החשוד, שהסתבר כסתם תיק, אלא רק קרעו אותו. בפנים היו כמה מכלי צבע. זה היה דז'ה-וו. עמדנו בחוץ, כמה הורים, ונזכרנו בילדות שלנו - אז, סיפרנו לדור הצעיר ששמח להפסיד קצת לימודים, כל החפצים היו חשודים!
כמו דרק ג'נטלי, הבלש ההוליסטי של דגלאס אדאמס, גם אני מנסה לראות את מכלול ההקשרים בין הדברים כולם, בעיקר בין כאלה שנראים לא קשורים כלל ועיקר. רק כמה ימים קודם התפוצץ צינור מים וזרנוק אדיר בגובה בניין של ארבע קומות הפך את הרחוב לנחל. השכונה התאספה וצהלה והכול הפך באחת להיות כמו בסרטים האלה של ספייק לי על ברוקלין משנות ה־70 או משהו כזה - תמיד היה שם איזה צינור שהתפוצץ וילדים שמשחקים ומשפריצים מים אחד על השני וזוגות שמתנשקים, נכון? כל הרחוב חלק את אותו דז'ה-וו ונזכר במה שאף פעם לא חווה, אפילו התחלנו לדבר באנגלית ובאוויר נישא קול של סקסופון. כמה דקות אחר כך באו מהעירייה וכולם חזרו באחת לדבר עברית. הכול היה כמו חלום. גם הסקסופון נעלם.
ב.
דברים משונים קורים בכל מקום וכל הזמן, תודו שגם אתם חשים את זה. נסו להיזכר בדברים הקטנים והמשונים שקרו השבוע בשכונה שלכם. יכול להיות שלא שמתם לב אליהם בגלל הדברים הגדולים והמשונים שקרו השבוע בכל המדינה והסתירו. הפארסה המשונה של פיזור הכנסת והקדמת הבחירות מסיחה את הדעת וגורמת לכולנו לחוש שנקלענו למין חור תולעת או לבאג במטריקס, דז'ה-וו קולקטיבי מתמשך של כמעט 9 מיליון איש - זה חייב להיות שיא גינס או משהו.
וזה הכול בגלל שחומר אפל מיקום מקביל דולף ליקום שלנו. קראתי את זה בעיתונים, באמת: מדענים טענו ש"ייתכן" כי חומר אפל "עלול" לדלוף ליקום שלנו ואני רק הורדתי את הייתכן ואת העלול. הרי בכל מקרה אף אחד לא יודע מהו החומר אפל. אז אם להם מותר לומר שייתכן שזה עלול, לי מותר להיות בטוח שזה דלף. תודו שזה הסבר לא פחות הגיוני מכל ההסברים האחרים שניתנו.
מה שהופך את העניין לעוד יותר יפה זה לא רק שלאף אחד אין מושג מה זה חומר אפל, לאף אחד גם אין מושג איך זה נראה ובכלל אם יש דבר כזה כמו יקום מקביל, למרות שלי ברור שיש יקום מקביל - עובדה, אנחנו חיים בו. אחד החוקרים אף אישש את חשדותיי כשבתשובה לשאלה "איפה היקום המקביל הזה?", ענה: "אולי ממש פה ואנחנו פשוט לא רואים אותו - האור מסתיר לנו". את הרעיון הזה, שהיקום המקביל נמצא איתנו ואנחנו פשוט לא רואים, אני אפילו לא צריך לאמץ מרוב שהיא טבעית לי. גם עניין הדליפות לא חדש לי, אני מרגיש ככה כל הזמן. הרי דגלאס אדאמס כבר כתב את זה: "ישנה תיאוריה לפיה אם אי-פעם יתגלה לשם מה ולמה בדיוק קיים היקום, יעלם היקום מיד ויתחלף במשהו עוד יותר מוזר ובלתי מובן. תיאוריה נוספת אומרת שכל זה כבר קרה".
ברור שזה קרה, לא? ולא רק קרה, קורה ברגעים אלה ממש.
ג.
כמוכם, גם אני מרגיש את ההפרעה החריפה בכוח. איך אפשר שלא? מן הידועות היא שבני אדם יכולים לחוש שינויים בשדות מגנטיים. שדות מגנטיים נמצאים בכל מקום; כדור הארץ יוצר מתוכו שדה מגנטי ענק שמפריד בין הקטבים, הודף את קרינת השמש ומאפשר חיים, הברקים באטמוספירה יוצרים שדה עצום בשמיים, אנחנו עצמנו מפיקים שדות מגנטים, מרמת התא והלאה; כל אחת ואחד מאיתנו יוצר מעין שדה מגנטי קטן שמקיף אותו.
מחקרים לא מעטים ניסו לבודד אנשים מהשפעת השדות המגנטים של כדור הארץ או ליצור בהם שינויים מלאכותיים - והאדם חש, ובדרך כלל חש רע. אנשים פשוט מתחילים לבכות כשהם לא בקשר עם העולם. אנחנו צריכים את העולם ואת השדות האלה. מחוללי שדות מגנטים הוכנסו לכל החלליות ותחנות החלל, אחרת האסטרונאוטים מאבדים את זה. גם החיות; כך הציפורים נודדות, כך הדגים שוחים.
אלא שבשנים האחרונות יש ירידה חריפה בשדות המגנטים האלה - 10% לפחות במאה השנים האחרונות. איש לא יודע למה. עוצמת השדה שמפיק כדור הארץ חווה ירידה מתמשכת, ויש כבר דיבורים על "היפוך אנרגטי", מצב שבו אין מספיק כוח להפריד בין הקטבים, הציפורים לא נודדות, האנשים לא מחייכים. בפעמים האחרונות שזה קרה, כך סוברים, הדבר לווה באירוע של הכחדה המונית.
ואם זה לא מספיק, האדם עוד מוסיף ומפריע לקרינה הטבעית עם כל הקרינה שהוא מפיק בעצמו. יכול להיות שזה מה שעובר עלינו? יכול להיות שהירידה בעוצמת השדות המגנטים גורמת לנו לאבד קשר עם העולם, עם עצמנו, יכול להיות שדרך החור הזה במטריקס דולף חומר אפל לעולם שלנו? כי בינינו, זה די מרגיש ככה בזמן האחרון, לא? אחרת מה פתאום יש חפץ חשוד וצינור מתפוצץ וממשלה מתפרקת וכנסת מתפזרת?
ד.
אנשים מדברים על השיח המקצין, המפלג, המדיר, המסית וכל המילים הנרדפות. וכל אחד מאשים בזה את הצד השני - כאילו שהוא לא הצד השני. זה לא רק נתניהו, וזה לא רק טראמפ, וזה לא רק אף אחד אחר, זה כולם. אי-אפשר לעשות את זה לבד. כולם חווים את אותה ירידה בעוצמת השדה, את אותו הניתוק, את אותה הדליפה, את אותו הדז'ה-וו. כולנו חלק מהעולם, ויותר מזה: אנחנו העולם. אני והקטבים באותה סירה איתכם.
ואם כבר דברים משונים שקורים, יש כאלה שטוענים שאפילו מהירות האור משתנה עם הזמן, שזה מצחיק אנשים כמוני: כי הזמן הוא האור והאור הוא הזמן. אבל ברצינות, הם באמת אומרים את זה, שמהירות האור - הדבר הכי קבוע בעולמנו - בעצם לא קבועה. עכשיו היא ככה, אבל פעם היא הייתה יותר מהירה. הם אומרים שזה עוזר להם לפתור את תעלומת היווצרות היקום, שזה נהדר - אבל אם הדבר הכי קבוע הוא פתאום כבר לא כל כך קבוע, אז במה עוד נותר להיאחז, חברות וחברים?
ואם אתם משנים את מהירות האור בשביל להסביר את העבר, אולי בעתיד נסביר כך את ההווה? הרי כולנו מרגישים, כאמור, את ההפרעה הגדולה בכוח. כולנו מרגישים ירידה, או לכל הפחות שינוי, ברמת הדברים הקבועים בעולם.
יהא הדבר בגלל דליפה של חומר אפל מיקום מקביל, בגלל ירידה ברמת עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ ושלנו, יהא הדבר בגלל שינוי מהירות האור שגורמת לזמן להיראות ולעבור אחרת, לדברים כאלה לחזור ולדברים אחרים (כמו היגיון, או בושה של פוליטיקאים) להיעלם. יהיו הסיבות אשר יהיו - זה מה שקורה.
לא נותר לנו אלא לחבק את הכאוס, להגיד אתמול היה מוזר - ומחר עוד יותר. כי ככה זה כאוס, תמיד יש יותר ויותר ממנו. כולנו סוכני כאוס, כולנו תורמים להגדלת חוסר הסדר במערכת, וכל המערכות אותו דבר כמו שכל הכוכבים וכל האנשים עשויים מאותם החומרים. לפחות ביקום הזה.