גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תינוק שהרגע נולד / צילום: shutterstock

שיעור פריון הילודה בישראל הוא הגבוה ביותר מבין כל המדינות המפותחות (OECD): בממוצע 3.1 ילדים לאישה ב-2015, גבוה בכמעט ילד לאישה אחת מהמדינות המדורגות אחריה, כמו מקסיקו וטורקיה. כך עולה מדוח מרכז טאוב, "תמונת מצב המדינה 2019" , שפורסם היום (ד'). הסיבה לכך נעוצה לא רק בכך שנשים דתיות נוטות ללדת יותר ילדים, אלא גם בשיעור פריון גבוה בקרב נשים חילוניות ומסורתיות: 2.2 ילדים לאישה - נתון שאף מצוי בעלייה ב-20 השנים האחרונות.

מניתוח המגמות של פריון הילודה מנקודת מבט היסטורית-בינלאומית, מתברר שהפעם האחרונה שבה שיעור הפריון במדינות אירופה המערבית היה כפי שהוא כיום בישראל - 3.1 ילדים לאישה - היה ב-1931 באיטליה; ב-1914 בגרמניה, ב-1908 בבריטניה וב-1889 בצרפת.

הדוח מראה שעלייה בגיל הלידה הראשונה אינה מיתרגמת לירידה בפריון בקרב יהודיות: בשנים 2016-1994 עלה הגיל הממוצע בלידה הראשונה בכ-3 שנים בקרב נוצריות ודרוזיות, ובכשנה בקרב מוסלמיות, ושיעור הפריון בקרבן הצטמצם בהתאם (ב-6%, ב-41% וב-30%, בהתאמה). לעומת זאת, בקרב יהודיות הקשר הצפוי בין גיל הלידה לרמת הפריון מתנתק: הגיל בעת הלידה הראשונה עלה בכ-2.8 שנים אך גם שיעור הפריון עלה בכ-0.4 ילדים.

בדומה למגמה העולמית, בקרב ערבים, שיעור הפריון הגבוה ביותר הוא בקרב בעלי השכלה נמוכה, ואילו בקרב בעלי תואר אקדמי - הנמוך ביותר. בניגוד לכך, שיעור הפריון בקרב יהודיות לא-חרדיות בוגרות תיכון ובעלות תואר - דומה.

ישראל חריגה ממדינות שדומות לה במונחי תמ"ג לנפש, שכן שם שיעורי פריון הילודה נמוכים בהרבה בהשוואה לכאן. מדובר במדינות כמו דרום קוריאה (1.24) וניו זילנד (2.02). במדינות שבהן שיעור הפריון בהן דומה לישראל, התמ"ג לנפש נמוך בהרבה, ובממוצע הוא חמישית מהתמ"ג לנפש בישראל.