גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נפל האסימון? משמעויות התביעה נגד הנפקת הקריפטו של Kik

רשות ני"ע האמריקאית בחרה לה יריב קשה כשהגישה אתמול תביעה נגד Kik - לא מדובר בחברה קטנה שתתפשר מהר ● מנגד, נפילת ערכו של האסימון הדיגיטלי שהנפיקה החברה, והאופן שבו הוגדר האסימון, עשויים להוביל להליכים דומים נגד מיזמים רבים אחרים שביצעו ICO ● היועץ המשפטי של איגוד הביטקוין הישראלי מנתח עבור "גלובס" את משמעויות התביעה

גיוסי ICO - הנפקות מטבע דיגיטלי / צילום: shutterstock
גיוסי ICO - הנפקות מטבע דיגיטלי / צילום: shutterstock

1.

בשנת 2007 הכתה המציאות במפעילי אתרי ההימורים באינטרנט בצורה קשה.

עד אז, אלה הקשיבו לעורכי הדין שלהם, שהסבירו להם פעם אחר פעם שהם יכולים להמשיך להפעיל אתרי הימורים, גם אם הם אזרחים ישראלים, לכלל העולם, כל עוד שרת המחשב של אתר ההימורים יושב במדינה שבה מותר לערוך הימורים וכל עוד לחברה יש רישיון לעסוק בהימורים באותה מדינה. התפיסה של בעלי האתרים הייתה שאם לעורכי הדין יש מזרקה בכניסה למשרד, שיש יוקרתי, ציורים של מיטב האמנים ושולחנות עץ מבריקים, המשמעות היא שהם יצליחו למצוא עבורם דרך לחמוק מהחוק.

ואז, באופן מפתיע, החליטה משטרת ישראל לעצור את מיכאל גארי קרלטון, מנהל בחברת ההימורים ויקטור צ'נדלר, שהגיע ארצה לדיון בכנסת על תופעת ההימורים. בהחלטת בית המשפט נקבע כי די בכך שהשרת של אתר ההימורים מאפשר לישראלים להמר כדי שתתקיים העבירה בישראל. מפעילי האתרים היו בשוק, הם לא ציפו שהמציאות תטפח על פניהם.

2.

דבר דומה התרחש אתמול עם האסימון (Token) הדיגיטלי Kin . אמש, כפי שפורסם ב"גלובס", הגישה רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) תביעה נגד חברת Kik Interactive, המפתחת של אסימון Kin (כאן תוכלו לראות את כתב התביעה). בספטמבר 2017 גייסה קיק כ-100 מיליון דולר בהנפקה (ICO) של האסימון Kin.

לדברי הרשות, האסימון Kin, שהוא אמצעי תשלום בתוך אפליקציית המדיה החברתית Kik והסביבה שלה, הוא נייר ערך לכל דבר. זאת, מכיוון שכאשר שיווקה קיק את האסימון ב-2017, היא רמזה ואמרה כי יצמח רווח עתידי למי שירכוש אותו באותה עת, כאשר הרווח הזה יצמח כתוצאה ממאמציהם של אחרים.

התנאים שהתקיימו כאן - השקעה של כסף בציפייה לרווח על חשבון מאמץ משותף של אחרים - הם התנאים שעומדים בבסיסו של "מבחן Howey" - פסק דין משנת 1946 של בית המשפט העליון בארה"ב, שקבע מתי הסכם השקעה הוא נייר ערך.

3.

קיק, מנגד, הגיבה לטענות הרשות והסבירה כי הן מוגזמות, וכי לדבריה, לא הבטיחה למשקיעים רווחים, אלא שהרשת תגדל ושיהיו שימושים נוספים לאסימון הדיגיטלי שלה.

חברת קיק גם התייחסה לטענות ה-SEC שלפיהן פותחו יישומים פיקטיביים רק כדי לרצות את המחלקה המשפטית ברשות, כאשר בפועל המטרה הייתה השקעה ספקולטיבית, והשיבה כי לא כך הדבר, אלא כי משתמשים רבים עושים שימוש באסימון שלה, Kin, מדי יום.

4.

ואולם, כדי להבין את הוויכוח בין הצדדים ולבדוק אם האסימון Kin היה אכן נייר ערך או לא, צריך לבחון את התשתית המשפטית שנוצרה בשנים האחרונות, עקב עורכי דין שניסו למתוח את ההגדרה של "מבחן האווי" עד לקצה.

נבין, קודם כל, מה קרה במקור: הדבר הראשון הוא ה-SAFT. מכיוון שחוק ניירות ערך האמריקאי לא חל על "משקיעים כשירים" - אנשים בעלי הון שמסוגלים לכלכל את צעדיהם, אלא נועד להגן אך ורק על "גברת כהן מחדרה", הרי שמשרדי עורכי הדין המציאו מסמך שנקרא SAFT - Sale Agreement for Future Tokens; המסמך הזה הוא הסכם למכירה עתידית של אסימונים דיגיטליים.

הההסכם הזה נועד להצהיר כי המשקיעים הם כשירים, ולהתחייב כי כאשר יונפק אסימון, הוא יימכר רק למשקיע כשיר. אלא שההסכם הזה לא דן בדבר אחד משמעותי: מה קורה בדקה שלאחר קבלת האסימונים? יכול המשקיע להיכנס לאחת מזירות המסחר שמאפשרות מסחר במטבעות דיגיטליים ולמכור את האסימון למי שאינו משקיע כשיר. כלומר, הפיקציה שיצר SAFT כדי לקבוע שהאסימון הדיגיטלי לא ייכנס תחת "מבחן האווי" התפוגגה.

5.

בעוד שה-SAFT היה בבחינת "לשים את השרת במדינה שבה יש לנו רישיון", כפי שניסו אתרי ההימורים עד 2007, הרי שהשלב הבא היה מגוחך לא פחות. כדי להימנע מ-SAFT, שהוא הסכם לרכישה של ניירות ערך, בחרו כמה ממנפיקי האסימונים הדיגיטליים לקרוא להם Utility Token - כלומר אסימון בר-תועלת, נכס שניתן להמרה בשירותים עתידיים. לכן, מכיוון שהאסימון לא מקנה גם זכות השתתפות ברווחים של המיזם, אין סיבה שהוא ייחשב לנייר ערך.

ואולם, כאן טמונה בעיה חמורה יותר: אנו רגילים לכך שמחירי רוב השירותים יורדים עם הזמן. לפיכך, אם האסימון שלי מקנה, למשל, זכות לבצע שיחת טלפון בקו נייח ל-5 דקות, אין סיבה שהמחיר של שיחת טלפון יעלה משמעותית לאורך חמש שנים; ההפך הוא הנכון: מכיוון שהטכנולוגיה משתפרת, הרי שגם מחירי השימוש בטכנולוגיה יורדים עם הזמן.

6.

לכן, כשמשקיעים רבים שאלו את רוב מנפיקי האסימונים הדיגיטליים, "מדוע שהערך של האסימון שלכם יעלה לאורך זמן" לפני שרכשו את האסימונים, השיבו המנפיקים כי "מדובר במוצר שיש לו נדירות, כל אסימון שייעשה בו שימוש ייעלם, ועקב הנדירות יעלה הערך עם הזמן". כלומר, מראש אותם מנפיקי אסימונים יצרו ציפייה לרווח, ולכן עמדו ב"מבחן האווי".

אותה בעיה מקימה גם את היתד השני של "מבחן האווי" - מאמץ משותף. האסימון הדיגיטלי שהונפק לא יעלה בערכו, אלא אם רבים אחרים ישתמשו בו.

7.

אז מה קרה? עורכי הדין למדו שב-SAFT יש סיכון, וניסו לשנות את המודלים; הם הקימו עמותה ללא מטרות רווח (Foundation) שתמכור את האסימונים, וחברת הפיתוח של האסימון הדיגיטלי תפעל בנפרד ותמכור שירותים לעמותה, כך שאין מטרות רווח ואין כאן החזקות בחברה.

ואולם, גם כאן העקרונות נותרו זהים מבחינת ההצעה לציבור המשקיעים: שלמו כסף עכשיו, עזרו לנו לממן פיתוח עתידי והפסדים שצברנו, ואנו נתגמל אתכם בהמשך על-ידי זה שתוכלו למכור את הנכסים שרכשתם. העקרונות היו ברורים, ולכן "מבחן האווי" הכשיל את הפרויקטים האלה פעם אחר פעם.

8.

ומי לא נכשל כך? לא נכשלו אלה שבנו פרויקטים שבהם הייתה קהילה גדולה, ושלא נדרש כסף לחשבון מרכזי, אלא שהנכסים הדיגיטליים נוצרו בצורה מבוזרת. הכלל הוא שאם מדובר בפרויקט מבוזר, שבו אין גוף שולט אחד, ואם הפרויקט הזה לא מבקש תשלום, אלא מתגמל את מי שמבצע פעולות לטובת הפרויקט עם אסימונים דיגיטליים, הרי שאין כאן אסימון שמטרתו להעלות את ערכו, אלא פרויקט אותנטי שהאסימון הוא אמצעי תשלום בו.

כך לדוגמה, פרויקט את'ריום (Ethereum), העומד מאחורי המטבע הדיגיטלי את'ר (ETH), נועד לבנות מחשב-על מבוזר, שמאפשר לבצע חישובים ופרויקטים רבים. עם מטבע האת'ר משלמים על חישובים, ורוכשים נכסים במחשב הווירטואלי הגדול הזה. החלוקה מתבצעת בכל זמן נתון למי שעזר לחזק את הפרויקט ולתמוך בו, ומנגד לא היו פרסומים על כדאיות ההשקעה באת'ר, אלא להפך.

9.

אז מה עומד בבסיס ההחלטה של רשות ניירות ערך האמריקאית? ההחלטה מבוססת על שני דברים מהותיים: הראשון הוא ש-Kik, לטענת ה-SEC, פרסמה כי היא מעודדת השקעה, וכי מי שירכוש אסימונים שלה יוכל לסחור בהם. כראיה, צירפה הרשות צילום מסך מחשבון הטוויטר של קיק.

ציוץ בעניין אסימון Kin / צילום מסך מחשבון הטוויטר של Kin

באותו ציוץ טוויטר הסבירה קיק כי האסימון שלה ייסחר בכמה בורסות שונות, ולכן הוא סחיר. זוהי אינדיקציה לכך שיש ציפייה לרווח, אבל לא ראיה ישירה. הרשות עוד מביאה כמה מקרים שבהם קיק טענה שה"הערך" (Value) יעלה; ואולם, כאן לא ברור אם מדובר בערך של האסימון הדיגיטלי או של הרשת שמשתמשת בו, וזוהי סוגיה חשובה.

10.

עוד דבר חשוב הוא שה-SEC טוענת כי קיק הקימה כמה יישומונים פיקטיביים, רק כדי לרצות את דרישת המחלקה המשפטית של הרשות, ובעניין זה היא מצטטת הודעת מייל, שלא ברור מה מקורה.

הודעת מייל בעניין האסימון הדיגיטלי של Kik / צילום מסך

זוהי עוד סוגיה שתצטרך להיפתר בבית המשפט, במהלך הדיון בתביעה.

11.

רשות ניירות ערך האמריקאית בחרה לה יריב קשה: קיק אינה חברה קטנה שתתפשר מהר, ולא מדובר במקרה קצה. מדובר במערכת המצוידת בעורכי דין וביועצים רבים, שפועלת בהתאם לייעוץ משפטי ושיהיה קשה להיאבק בה.

מנגד, נפילת ערכו של האסימון הדיגיטלי Kin ואופן הגדרתו כאסימון עשויים להוביל לפעולה נגד פרויקטים רבים אחרים שהנפיקו מטבעות דיגיטליים, רובם מוצלחים פחות.

הכותב הוא היועץ המשפטי של איגוד הביטקוין הישראלי

עוד כתבות

מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי / צילום: רויטרס, STEPHEN LAM

כך מתכוונת גוגל לבלום את הפייק ניוז

יכולות ה"טרגוט" של מפרסמי מודעות פוליטיות יצומצמו משמעותית ● המהלך ייכנס לתוקף בבריטניה עוד שבוע מהיום, לפני הבחירות ב-12 בדצמבר ● במדינות האיחוד האירופי המהלך ייכנס לתוקף החל מסוף השנה הנוכחית, וביתר העולם ב-6 בינואר

כיצד יתמודדו חברות עם השלכות האוטומציה שלהן? / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

BigPanda גייסה 50 מיליון דולר בהובלת Insight partners

את הגיוס הובילה קרן Insight partners, שהשקיעה גם בוויקס הישראלית ובטוויטר, והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים בחברה Sequoia, Battery Ventures ו- Mayfield

נשיא המדינה, ראובן ריבלין / צילום: מארק נוימן, לע"מ

החברה להגנת הטבע ביקשה, ובית הנשיא וחברת אינטל מפסיקים להשתמש בפלסטיק

בית הנשיא וחברת אינטל נענו לפניית החברה להגנת הטבע והארגונים הירוקים, והחליטו להפסיק את השימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים • לעומתם, מרבית הגופים האחרים אליהם נעשתה פנייה לקראת ועידת האקלים הישראלית לא השיבו, ומקצתם טענו כי ייבחנו את הבקשה

יצחק בן ישראל  / צילום: איל יצהר

גורמים בממשלה נגד המלצות הוועדה לקידום בינה מלאכותית שנחשפו ב"גלובס"

בעקבות חשיפת חלקים מטיוטת דוח ההמלצות של ועדת ההיגוי הממשלתית ב"גלובס" שלחו גורמים בכירים בות"ת, ברשות החדשנות ובאוצר, מכתב שבו התבטאו נגד הכוונה להקים במשרד רה"מ גוף שירכז את הטיפול בקידום התוכנית הלאומית לקידום טכנולוגיות בינה מלאכותית: "מסקנה שגויה" 

אביחי מנדלבליט, בכנס לשכת עורכי הדין / צילום: ליאב פלד

מנדלבליט מגיב לראשונה על ההחלטה להאשים את נתניהו בשוחד: "קיבלתי את ההחלטה בלב כבד אך בלב שלם"

באופן נדיר נושא הערב היועמ"ש דברים לאחרת ההחלטה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו ● "הוא ניצל את כוחו ומעמדו כדי להיטיב עימו אישית, לכן החלטתי להעמיד את ראש הממשלה לדין בעבירה של הפרת אמונים"

יגאל גוברין, גל נאור, דלית זילבר ובשמת פלג סרצ'נסקי / צילום: חכם צלמים

המהנדסים מפרגנים: קלמן סופרין ונחשון קיויתי קיבלו פרס מפעל חיים

וגם: מנכ"ל פפסיקו חגג 20 שנות שותפות עם שטראוס

תחנת הכח אלון תבור /  צילוםיוסי זמיר חברת החשמל

אנרג'יאן תמכור לתחנת אלון תבור גז טבעי בכמיליארד דולר על פני 15 שנים

המחיר בעסקה נמוך בכ-40% מזה שמשלמת חחברת חשמל עבור גז ממאגר תמר ● העסקה מותנית בהשלמת הרכישה של אתר אלון תבור על ידי קבוצת MRC - הכוללת את  מאיר שמיר, רפק, קרן ג'נריישן קפיטל וחברה סינית - מידי חברת החשמל תמורת כ-1.9 מיליארד שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

ה"לא יהיה כלום כי אין כלום", הפך היום ל"יהיה הרבה כי יש הרבה"

כתב האישום חושף מציאות עגומה, שבה האיש החזק במדינה מביא כמעט לחורבן של חלקים בתקשורת החופשית ● היום מנדלבליט הוכיח שרוב הביקורת נגדו הייתה חסרת תוקף - מי שתקף אותו בבוטות, חייב לו התנצלות ● פרשנות

ישי דוידי / צילום: איל יצהר

קרן פימי נכנסת לביומד: רוכשת 12% ממניות חברת קמהדע תמורת כ-30 מיליון דולר

פימי רוכשת החזקות מקרן ברוש ליאון רקנאטי ויונתן האן ● העסקה נעשתה במחיר שוק המשקף לחברה שווי של כ-240 מיליון דולר

תאונת קורקינט  בתל אבי ב / צילום: יחצ

"שמעתי 'קנאק' בכתף ולא הבנתי מה קורה לי": עם מי באים בחשבון כשנהג קורקינט פוגע ונעלם

מה קורה כשמאבדים שליטה בכלי ממונע חשמלי? ● חוויות מפי נפגעים שהגיעו לחדרי המיון ● שני מוסדות רפואיים נוספים פנו ל"גלובס" והודיעו כי הם נערכים לדיווח יומי על נפגעי קורקינטים ואופניים חשמליים שיפורסמו אצלנו

שי ניצן/ צילום: איל יצהר

פרקליט המדינה שי ניצן בשיחות סגורות: נתניהו לא יכול לקבל מנדט להקים ממשלה תחת כתב האישום

על פי גורמים במשרד המשפטים, פרקליט המדינה שהיה אחד הגורמים הדומיננטיים בהליכים המשפטיים טען בשיחות כי נתניהו לא יוכל להרכיב ממשלה משום שעליו לקבל מנדט להרכיבה ודבר זה איננו אפשרי תחת כתב אישום

נפגעי הקורקינטים - 20 בנובמבר 2019

לראשונה בישראל: "גלובס" ואיכילוב עם מספר נפגעי תאונות הקורקינטים

נפגעי הקורקינטים - 20 בנובמבר 2019

אתמול באיכילוב: 12 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

"ZULA" בפיליפינים / צילום: יח"צ

בזמן שישנתם: ההוסטלים הפכו לטרנד לוהט בקרב התיירים והיזמים

יזמים ישראלים כבר מבינים את פוטנציאל פתרונות הלינה המוזלים, והם אפילו מרחיבים את פעילותם בענף בחו"ל ● האם בקרוב מחיר הלינה בישראל יתקרב יותר למחיר הטיסה לארץ?

נוני מוזס / צילום: ברני ארדוב, וואלה! NEWS

מועצת העיתונות: על מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס להשעות את עצמו על רקע אישום השוחד נגדו

זאת עד לסיום ההליך המשפטי נגדו ● עוד ציינה המועצה כי היא "מביעה זעזוע מן הפגיעה בחופש העיתונות בארץ העולה מכתבי האישום נגד ראש ממשלת ישראל, אשר שב ותקף את התקשורת בהכללה גם בנאום התגובה שלו"

בני דרייפוס / צילום: כדיה לוי

"הגיע הזמן שמדינת ישראל תמסד את העיקרון של דיור בהישג יד, ולא רק כתגובה למשבר"

מנכ"ל משרד השיכון בני דרייפוס עושה בראיון ל"גלובס" חשבון נפש מקיף על התוכנית הלאומית לסיוע למחוסרי דיור • "מחיר למשתכן הוכיחה שהמדינה יכולה להשפיע אם היא רוצה"

הבניין ברחוב יהודה עמיחי 6 בתל אביב / צילום: כדיה לוי

חברה בקבוצת רכישה ניצלה את מעמדה - ותפצה את שאר חברי הקבוצה ב-2.2 מיליון שקל

בעלת פנטהאוז בבניין בגוש הגדול בצפון ת"א חויבה לשלם לחברי קבוצת הרכישה פיצוי, לאחר שקיבלה תוספת ניכרת של שטחי גג מבלי ששילמה עבורן ● כמו כן, נקבע כי בעלה ניצל את היותו פעיל בקבוצה כדי להשיג הטבות כלכליות על חשבון יתר החברים

משרדי WeWork במנחם בגין, ת"א / צילום:  Eyal Marilus for WeWork

WeWork החלה בפיטורי עשרות עובדים בישראל

הסערה העולמית בחברה מגיעה לישראל ● היום יצאו זימונים להליכי שימוע לפני פיטורים ל-65 עובדי המטה הטכנולוגי של החברה בישראל ● מדובר בעובדים שפועלים מבניין מידטאון בתל אביב ● במקביל נשלחים מכתבי שימוע לעובדים רבים בכל העולם

רנדי צוקרברג / צילום: Andrew Kelly, רויטרס

רנדי צוקרברג תתחיל להשקיע בסטארט-אפים בתחום המדיה בישראל

צוקרברג מצטרפת כשותפה כללית לקרן חדשה בשם סבבה ונצ'רס ● לפי הודעת הקרן, היא מבקשת לגייס 35 מיליון דולר להשקעות

ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועהמ"ש אביחי מנדלבליט / צילומים: מארק ישראל סלם, איל יצהר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

מדינת ישראל נגד ראש ממשלת ישראל: היועמ"ש החליט להעמיד את נתניהו לדין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים

בתיק 4000 (תיק וואלה-בזק) יואשם נתניהו בשוחד, בתיק 2000 (השיחות עם מו"ל ידיעות אחרונות) בקבלת טובות הנאה ובתיק 1000 (תיק המתנות) גם כן בקבלת טובות הנאה ● גם מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס יואשם בניסיון למתן שוחד ● שאול ואיריס אלוביץ׳ יואשמו במתן שוחד