גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סגירת הגירעון יורדת לכביש: ההיברידיות שוב בסכנה, ואגרת הגודש יוצאת מהמקפיא

הדרג המקצועי באוצר לא מחכה ליום שאחרי הבחירות, והחל לגבש שתי רפורמות אסטרטגיות שימתינו לאישורו של השר הבא • התוכנית הראשונה היא צמצום הטבות המס על הרכבים ההיברידיים כבר בינואר הקרוב, והשנייה היא הטלת מס גודש שיקוזז מאגרות הרכב

שר האוצר, משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות
שר האוצר, משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

ענף הרכב מתחיל להירגע אחרי הטלטלה של עדכון "המס הירוק", שהוכרז בינואר 2019 ונכנס לתוקף באפריל. מעט יותר מ-136 אלף כלי רכב חדשים נמכרו בחמשת החודשים הראשונים של השנה, ירידה של 2.4% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

אמנם בחודש מאי נרשמה ירידה חדה של 17% לעומת מאי אשתקד, עם פחות מ-22 אלף מסירות, אולם זה היה תיקון די צפוי בהתחשב במאסה של הזמנות מוקדמות, שנרשמה במרץ ובאפריל כחלק מתהליך "ההסתגלות" למס המעודכן.

מבט בוחן יותר בפילוח המכירות מגלה שהיציבות היא למראית עין בלבד, ובפועל המבנה הריכוזי של טבלת המכירות המשיך להקצין בחודש מאי. כך, מתוך כ-40 מותגי רכב שפועלים בישראל, ארבעה מותגים בלבד כבשו נתח של כ-50.3% מכלל המסירות בחמשת החודשים הראשונים. בחודש מאי החזיקו שלושה מותגים בלבד - יונדאי, טויוטה וקיה - בכמחצית מהמסירות החודשיות.

הריכוזיות נובעת במידה רבה מהטבת המס על כלי רכב היברידיים, שהמותגים הללו מייבאים לישראל. אבל ההטבה הזו חיה על זמן שאול. מאחורי הקלעים מגבש הדרג המקצועי באוצר תוכנית לצמצום, עד כדי ביטול, הטבת המס לרכב היברידי רגיל ונטען (פלאג-אין), שעשויה להיכנס לתוקף כבר בינואר 2020 בכפוף להחלטת שר האוצר. במסלול אחר, פועלים גורמים באוצר לגיבוש "אגרת גודש", וגם לתוכנית הזו יש פוטנציאל להשפיע מהותית על שוק הרכב הישראלי, אם כי בטווח ארוך יותר.

מספר כלי הרכב ההבירידיים צמח פי 4

אגרת הגודש מתחילה לקבל צורה

אחת התוכניות שתחכה על שולחנו של שר האוצר הבא, היא הטלת אגרת גודש. התוכנית מקודמת כיום בשקט במסדרונות האוצר ורשות המסים. ממידע שהגיע לידינו עולה שהיא תתבסס על מפה ארצית של אזורי גודש "אדומים", שמגובשת כיום בהתאם לנתונים מצטברים ודינמיים על מוקדי ושעות העומס.

באוצר בוחנים במקביל אפשרות של הטלת "מס דינמי", כלומר אגרת גודש בגובה משתנה בהתאם לעומסים בזמן אמת בקטע כביש מסוים. המכשול הוא שהביצוע מורכב מבחינה טכנולוגית ועשוי ליצור בעיות משפטיות.

לפיכך, בשלב הראשון ייקבעו כנראה תעריפים קבועים של אגרת גודש בהתאם לשעת הנסיעה, מקום הנסיעה וסוג הרכב. פטור ממס, או לפחות הפחתה יחסית, יוענק בהתאם למספר האנשים שנמצאים בפועל ברכב, במטרה לעודד אנשים לנסוע יחד. יינתן גם פטור לכלי רכב שיתופיים - בהנחה ששירותים כאלה (MAAS) יהיו נפוצים בעתיד בישראל. בנוסף, ככל הנראה יגבו תעריפים מופחתים מרכבי שירות, דוגמת רכבי טכנאים וכו'. היתרון הגדול של צעד זה מתבטא בכך שהוא ניתן לביצוע באמצעות טכנולוגיה קיימת.

"קופסה שחורה" בכל רכב: כך זה יעבוד

על פי המתגבש, אגרת הגודש תוטל בשלב הראשון רק במשך חמישה ימים בשבוע, אם כי בעתיד תיבחן הרחבה בהתאם להתפתחות העומסים בסופי השבוע.

מוצעות כיום שתי דרכים לאופן הגבייה עצמה. הראשונה היא אוטומטית לחלוטין באמצעות תשתית "כביש חכם" אלקטרונית ותקשורת V2X (תקשורת אלחוטית מהרכב לתשתית) כדוגמת זו שמשרתת כיום כבישי אגרה "חכמים" בעולם.

השנייה היא להציע לנהגים "מנוי נטען", דוגמת רב-קו, שנרכש בסכום נתון וממנו מתקזז סכום יחסי בהתאם למיקום וזמן הנסיעה. בנוסף, נשקלים תמריצים כספיים מסוגים שונים לנהגים שיוותרו כליל על כלי רכבם או שיפחיתו משמעותית את השימוש בו.

התכנון הוא להחיל את המס בתוך כ-18 עד 24 חודשים מרגע קבלת החלטת ממשלה בנושא. בשלב הראשון ייערך מכרז בינלאומי להצטיידות בחומרה ובתוכנה. אלה יכללו בין השאר "קופסאות תקשורת שחורות" לרכב, שמבוססות על GPS ו/או אמצעי מיקום נוספים, תשתית אלחוטית לכבישי מס הגודש ותוכנת BILLING.

התקנת "הקופסאות השחורות" לרכב - שעשויות להיות בפועל לא יותר מפיסות פלסטיק "חכמות" וסמויות מהעין - תחויב כחלק מאבזור החובה של כל רכב חדש שייצא מאתרי המסירה של היבואנים.

כלי רכב ישנים יחויבו להצטייד ברכיבים כאלה כתנאי למעבר טסט השנתי. עלות החומרה, עשרות דולרים לרכב, תסובסד ככל הנראה כחלק מתקציב התוכנית שנאמד בכמה מיליארדי שקלים.

על פי תוכנית האב, מיסוי הגודש לא אמור להגדיל את סך הגבייה ממיסי רכב. הפער יקוזז באמצעות הפחתת מס אחר. כרגע מדובר על הפחתה משמעותית באגרות הרישוי השנתיות לרכב, וזאת כדי להגדיל את הסיכוי "להעביר" את המס מבחינה ציבורית ופוליטית. עם זאת, ההחלטה הסופית בנושא תתקבל בהתאם לצרכים של קופת המדינה ומצב הגירעון ובהתאם לעלות הפרויקט והחומרה.

בפני הפרויקט ניצבים מכשולי רגולציה. אחד המכשולים הוא הצורך בהגנה על פרטיות הנוסעים ובעלי הרכבים. החשש העיקרי הוא זליגת מידע על תנועת האזרחים למערכות חיצוניות במגזר הממשלתי או הפרטי בנוסח "האח הגדול". ברשות המסים סירבו להתייחס לנושא בכללו.

ביטול הטבת המס על היברידיות: מתי וכמה

צעד נוסף שמתכננים באוצר הוא ביטול הטבת המס על הרכבים ההיברידיים. כיום תקרת מס קנייה על הרכבים ההיברידיים הרגילים עומדת על 30% ו-20% על רכבי הפלאג-אין. זאת, במקום 82% לרכב רגיל.

כבר בסוף השנה שעברה, בסקירה השנתית של רשות המסים על ענף הרכב, נכתב כי "בעתיד הקרוב יהיה צורך להחליט על המשך המיסוי של כלי רכב בעלי הנעה היברידית וחשמלית... בטווח ארוך, יש לשאוף לשיטת מיסוי אחידה על כל כלי הרכב, ללא תלות בסוג הטכנולוגיה".

כשהדברים הללו נכתבו, תפסו כלי הרכב ההיברידיים נתח של כ-13% מכלל המכירות בשוק הישראלית. באותה עת העריך האוצר כי עלות הטבת המס עליהם למדינה תסתכם ב-2019 בכ-600 מיליון שקל. נכון להיום אנחנו כבר ניצבים על נתח של כ-18% מכלל השוק להיברידיות/נטענות והיד עוד נטויה. לפיכך, סביר להניח שעלות הטבת המס הזו תסתכם השנה בפועל בכ-750 עד 900 מיליון - הרבה מעבר לתחזית.

זהו "בור" תקציבי, שהאוצר היה שמח לסתום גם בלי קשר לנתוני הגירעון המעמיקים. למרבה האירוניה, הוא לא צריך לעשות מאום כדי לחסל את ההטבה הזו כליל אלא רק לעמוד מהצד ולהמתין. ההטבה מוענקת מאז תחילת העשור בצו זמני, שהוארך מספר פעמים ותוקפו יפוג שוב בינואר הקרוב. אם הצו לא יחודש או יעודכן המשמעות תהיה השוואה בין מס הקנייה שמוטל על מכוניות "מחושמלות" לזה של מכוניות רגילות, כלומר 82% בניכוי הטבות המס הירוק.

מס אחיד בגובה 82%? לא כל כך מהר

אבל למרות העובדה שרבים בענף הרכב ובאוצר היו שמחים לראות את התרחיש הזה מתממש, הסבירות לכך לא גדולה. המכוניות "המחושמלות" עדיין נתפסות כאלטרנטיבה ירוקה, יחסית, והן די מעוגנות בתמהיל הרכש של ציי הרכב, כולל ציים ממשלתיים, בשל צריכת הדלק הנמוכה והטבת שווי השימוש הנדיבה. רק לאחרונה, למשל, פורסם מכרז הצטיידות בליסינג לאלפי כלי רכב צמודים לקציני צה"ל, שמעניק יתרונות לכלי רכב היברידיים.

יתר על כן, הם היוו מנוע צמיחה, שחיסולו עלול להביא להתכווצות כלל השוק וההכנסות הנלוות. לפיכך, השאלה הרלוונטית ביחס לחידוש הצו על ההטבה הזו היא לא "האם" אלא "מתי" ו"כמה". שאלת העיתוי היא פוליטית מעיקרה. אנשי האוצר ציפו להתחיל את המחצית השנייה של 2019 כשהבחירות מאחוריהם ועם שר אוצר "טרי" שחף משיקולים אלקטורליים בוערים.

במקום זה, הם "נתקעו" עוד רבעון שלם עם השר הקיים, שבעבר כבר חסם את העלאת המס על רכב היברידי, בניגוד להמלצת אנשי המקצוע. אפשר בהחלט להניח, שהעלאת מס קנייה על קטגוריית רכב פופולרית תהיה "טאבו" פוליטי לפני הבחירות. המצב הזה מציב בפני ענף הרכב מסגרת זמן מצומצמת מאוד כדי להיערך לשינויים, במיוחד בפני יבואני הרכב ההיברידי, שירצו לבנות מלאים מוקדמים.

שאלת ה"כמה" תלויה בשיקולים פיסקאליים, כלומר בעומק הגירעון התקציבי ובדחיפות של האוצר לסגור אותו. הערכות הקונצנזוס מדברות על ביטול הטבות המס במספר שלבים. בפעימה הראשונה, בינואר 2020, יעלה מס הקנייה על רכב היברידי לסביבות 50%-60% ועל רכבי פלאג-אין לכ-40%. הרכב החשמלי "נטו" ימשיך ככל הנראה ליהנות ממלוא ההטבה - 10% מס קנייה בלבד - הן משיקולי תדמית וגם מאחר שההיצע של כלי רכב כאלה בישראל צפוי להיות מזערי בשנה-שנתיים הקרובות.

הקטנת ההטבה על רכב היברידי או נטען בכמה עשרות אחוזים תיצור טלטלה בשוק ותביא לתמהיל מכירות יותר מאוזן מבחינה תחרותית, אבל לא תביא למחיקת הפלח ההיברידי כולו.
אפשר גם להניח, שהטבת שווי השימוש על כלי רכב כאלה לא תבוטל במסגרת התוכנית כדי לא להעיר את קן הצרעות של מקבלי הרכב הצמוד. כך או כך, הכול כפוף להחלטת שר האוצר הבא.

בשורה התחתונה, אופק התכנון של שוק הרכב בחודשים הקרובים, ובשנים הקרובות, רחוק מלהיות ברור ומוגדר. זה נכון הן מנקודת המבט של הצרכנים וציי הרכב, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת היבואנים. מה שברור הוא, שמי שמצפה לשקיפות ושיתוף הציבור בתהליך יכול להמשיך לחכות.

עוד כתבות

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

בית המשפט העליון בארה״ב מבטל את המכסים שהטיל טראמפ

המדדים קופצים אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● הנפט קרוב לשיא של שישה חודשים - מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● עליות באירופה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן