לא ניתן להקל ראש באתגרים עמם צפויה ישראל להתמודד ב-20-30 השנים הבאות - בעוד שגודל המדינה לא צפוי לגדול, מספר האנשים עומד לזנק, ובמקביל גם העומס על התשתיות. בתי החולים יהיו צפופים יותר, פקקי התנועה יתארכו, השטחים הירוקים יתמלאו בבניינים, ואם לא יהיה שינוי משמעותי בתפיסה האסטרטגית של מדינת ישראל - תהיה צפיפות אוכלוסין במרכז הארץ. האתגרים יחסית מוסכמים, אך הממשלה לא הציגה עד כה תוכנית אסטרטגית מקיפה, שכוללת גם דיור וגם תחבורה, גם חינוך וגם בריאות, התמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה ותכנון של משק המים ומשק האנרגיה.
סביב פתרונות אפשריים קיימים חילוקי דעות. לא ברור למשל האם הדרך הנכונה להגיע לשנת המאה של ישראל עם שלושה מטרופולינים או שעדיף לחזק את מטרופולין תל-אביב ולבנות מערך רכבות מהירות, שיאפשר לגור בפריפריה ולעבוד במרכז. דילמה נוספת היא הדרך לחזק את הפריפריה - האם באמצעות העברת חברות הייטק לשם או באמצעות ניצול היתרונות היחסיים?
בממשלה אמנם ממעטים לעסוק בכך, אך במגזר השלישי דווקא קיימים מספר גופים שמנסים להעלות את הנושא למודעות ולהציג הצעות מדיניות. בכנס שנערך היום בירושלים הוצגה תוכנית אסטרטגית מקיפה, שגובשה בשיתוף עם מייקל פורטר, פרופ' למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד. לפני כעשר שנים גיבש פורטר תוכנית דומה לעיר ירושלים, בהזמנה של ראש העירייה דאז ניר ברקת. ברקת היה שותף גם לגיבוש התוכנית הנוכחית, ביחד עם "ישראל צומחת", מיזם שבראשו עומדת מיכל שלם, ששימשה כראש הסגל של ברקת בשתי הקדנציות האחרונות שלו כראש עירייה; פורום קהלת ומיזם "ישראל 2048 - עתיד משותף".
בבסיס התוכנית יש השקעות בשלושה אזורי צמיחה עיקריים - הגליל והגולן, הנגב והערבה ויהודה שומרון - על מנת לממש את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהם. ההצעה כוללת השקעה של כ-5 מיליארד דולר באזורים האלו - 1.5 מיליארד דולר על ידי הממשלה, חצי מיליארד דולר על ידי הרשויות המקומיות וגופים פילנתרופיים ו-3 מיליארד דולר על ידי המגזר הפרטי. לפי הערכות, ההשקעה תייצר 100 אלף משרות חדשות בחמש השנים הקרובות, והשפעתה הכלכלית תסתכם בכ-25 מיליארד דולר. בין השאר יקדמו אותה, כך לפי ההצעה, באמצעות הקמה של רשות לפיתוח אזורי, הדומה למודל בו פועלת הרשות לפיתוח ירושלים.
"הזמנתי שוב את פרופ' פורטר לחבור לכוח משימה מיוחד שבנינו בארץ, ולהכין תוכנית עבודה מקיפה שמטרתה להפוך את הפריפריה לאזורי צמיחה והזדמנויות", אומר ברקת. "בדרום, בצפון וביו"ש ישנם יתרונות יחסיים שטרם הצלחנו לממש באופן אפקטיבי ואנו מתכוונים להפוך אותם למנועי צמיחה חזקים. לצד זאת, התוכנית שנניח על שולחן הממשלה הבאה לכשתקום, משרטטת את התנאים להצלחת המלצות הצוות המחקרי: תקצוב דיפרנציאלי והענקת סל שירותים איכותי לתושבים בכל המדינה, פיתוח תשתיות שיאפשרו את הצמיחה האדירה אותה אנו צופים וקידום הערים והמרחבים הכפריים", הוא מוסיף.
שלם הוסיפה כי "על אף הצמיחה המהירה וההצלחות הבולטות של המשק הישראלי, המדינה עומדת בימים אלה בצומת דרכים: המשך המגמות הקיימות יובילו לקריסה של כלכלת ישראל כולה לתוך המרכז ולהחלשה נוספת של הפריפריה".
פורטר פיתח מתודה עם צוות החוקרים שלו לאיתור "אשכולות עסקיים", מעין אקו-סיסטם מקומי של עסקים המתרכזים סביב יתרון יחסי באותו אזור. האשכולות נשענים על מאפיינים ייחודיים לאזור ומתפתחים כתשתית עסקית ליזמים ולפעילות כלכלית. למשל, בתוכנית שבנה פורטר לירושלים הוא זיהה שני אשכולות עסקיים עיקריים: אשכול ההיי-טק והביו-טק שנשען על נוכחותם של מוסדות אקדמיים, רפואיים ומחקריים איכותיים בעיר, ואשכול התיירות-תרבות הנשען על העניין של תיירים פוטנציאלים בעיר.
התוכנית הנוכחית כוללת מלבד המנוע העסקי, גם ממדים נוספים כמו תקצוב דיפרנציאלי והגדלת סל השירותים החברתיים, במטרה לשפר את איכות החיים בפריפריה, כך שיהיה ניתן למשוך תושבים ועובדים מהמרכז (בין השאר על ידי מיסוי אטרקטיבי); ערים שוות" - מיתוג וחיזוק המרחבים העירוניים והכפריים על ידי עידוד קהילות צעירות ויצירתיות; ופיתוח תשתיות, בעיקר תשתיות תחבורה, אך גם תשתית כלכלית רגולטורית שבבסיסה הסרת חסמים בירוקרטיים.
"הצלחת התוכנית תשפיע על האפשרות לשלום ועל האופן בו מסתכלים על ישראל"
התוכנית מקיפה וכוללת ניתוח היתרונות היחסיים של האזורים השונים בפריפריה. כך, בהתאם להבנה שמתחילה לחלחל אצל חלקי ממקבלי ההחלטות, הדרך להרחיב את תעשיית ההייטק לפריפריה עוברת בחיבור בין טכנולוגיות שרלוונטיות לאותו אזור. בדרום, למשל, יושם דגש על סייבר וטכנולוגיות שמתאימות לאזורים מדבריים, כדי שיהיה ניתן לייצא את הידע והטכנולוגיה למדינות עם תנאים דומים. אלו יכולות להיות טכנולוגיות שקשורות לאנרגיה, למים או לחקלאות. הם גם מציינים כי 100% מהאנרגיה בנגב צריכה להיות אנרגיה מתחדשת, ולהביא לכך שיזם יוכל להקים מתקן של אנרגיה מתחדשת בתוך שנה, ולא 3-10 שנים כמו היום.
לגבי אזור הגליל והגולן התוכנית שמה דגש על טכנולוגיות לעולם החקלאות (אגריטק), פודטק ותחום התוכנה וההנדסה. זאת, במקביל לתיירות ותעשיית ה-Wellness. התוכנית כוללת מאמצים להגדיל את היקף התיירות בפריפריה, בהתאם לאופי האזורי. כך, התוכנית כוללת מאמצים סביב תיירות תנ"ך כדי למשוך תיירים יהודים ונוצרים אוונגליסטים.
התוכנית ליהודה ושומרון כוללת גם הרחבה של אזורי התעשייה, ומצוין בתוכנית כי כיום מועסקים 100 אלף ערבים מעבר לקו הירוק וכי הגדלת המועסקים תוביל לאמון גדול יותר ותיצור שיתופי פעולה טובים יותר. "הצלחת התוכנית תשפיע על האפשרות לשלום ויציבות אזורית ותשפיע על האופן בו מסתכלים על ישראל בעולם", אמר פורטר הבוקר.
התוכנית גם כוללת התייחסות מעניינת למושבים, כשהמטרה היא להפוך את המושבניקים ליזמים בתחום החקלאות, וכן לאפשר להם גמישות גדולה יותר בשימוש בנכסים שלהם, כך שיוכלו לשמש לתעשייה, לקמעונות ולאנרגיה (במיוחד סולארית). החזון הוא יצירה דור חדש של מושבניקים-יזמים שייצרו ערך באזורי הפריפריה. כדי לעשות זאת צריך לייצר דיאלוג בנושא זה בין המושבים לממשלה.
