דוד רוזן, נציב הביקורת על הפרקליטות / צילום: איל יצהר
יהיו כנראה מי שיבליעו חיוך למשמע המשפט הבא: נציב הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות, השופט המחוזי בדימוס דוד רוזן, מצא כי תלונתו של העבריין הכלוא זאב רוזנשטיין, שבמרכזה טענה לטיפול לא ראוי של הפרקליטות במידעים מודיעיניים המובאים כחומר חסוי לבתי משפט, היא תלונה מוצדקת; וכי חלה על הפרקליטות חובה לנהוג בזהירות מיוחדת בהצגת מידע חסוי בפני בתי המשפט.
רוזנשטיין, שכונה בעבר "היעד מספר 1 של משטרת ישראל", נעצר בנובמבר 2004 במסגרת שיתוף-פעולה בין משטרת ישראל וארה"ב, בחשד לסחר בסמים. ב-2006 הוא הוסגר מישראל לארה"ב, שם הועמד למשפט בגין הפצת מיליוני כדורי אקסטזי. ב-16 בינואר 2007 הוא נידון ל-12 שנות מאסר, 3 שנות מאסר על-תנאי וקנס בסך 17,500 דולר. רוזנשטיין מרצה את תקופת המאסר בבית כלא בישראל.
במסגרת עסקת הטיעון הודה רוזנשטיין בישראל בקשירת קשר לביצוע רצח. הוא הודה בכך שהוא שילם לרוצחים שכירים מבלארוס על-מנת שירצחו את האחים יעקב ונסים אלפרון. זו הייתה הפעם הראשונה בה הודה רוזנשטיין במעורבות במלחמות בין ארגוני פשע. במסגרת עסקת הטיעון נידון רוזנשטיין לחמש שנות מאסר בפועל, שנוספו על עונש המאסר שנגזר עליו בארה"ב, כך שבסך-הכול הוא נידון ל-17 שנות מאסר.
"מסורב חופשות"
רוזנשטיין, המרצה את מאסרו בכלא איילון ומוגדר אסיר בקטגוריה א' בעניין מסוכנות, התלונן, באמצעות עו"ד פנחס (פיני) פישלר, על כך ששירות בתי הסוהר סירב לבקשתו לאשר לו יציאה לחופשה, "וזאת לכאורה נוכח 'מידעים מודיעיניים' המצויים בידי גורמי המודיעין של משטרת ישראל ושב"ס".
רוזנשטיין טען כי על סמך מידעים מודיעיניים עלומים, הוא "מסורב חופשות" במשך שנים רבות ב"עתירות אסיר" שהוא מגיש לבתי המשפט, וכי על סמך מידעים אלה נדחו גם בקשותיו לחנינה מנשיא המדינה ולוועדת השליש.
עו"ד פישלר טוען כי הפרקליטות משמשת כ"צינור" להעברת מידעים מודיעיניים, שנאספו על-ידי גורמי המודיעין של משטרת ישראל ושל שירות בתי הסוהר לבתי המשפט ולוועדות השחרורים, "מבלי לבקר, לבחון או לבדוק את גורמי המודיעין ואת האינפורמציה הנמסרת לידיה ובאמצעותה לערכאות השונות. מתווה זה הפך לפרקטיקה ונורמה נוהגת של הפרקליטות בתיקים אלה, והדבר פסול, בלתי תקין ומנוגד לחוק".
רוזנשטיין טוען כי במידעים המודיעיניים אין כל ממש, וכי גורמים בעלי עניין סוחרים במידעים כאלה בין כותלי בית הסוהר, אולי אף מחוצה לו, "רק כדי לבוא חשבון עמו ו/או כדי לקבל הקלות והטבות לאותם מוסרי המידע".
"הדעת אינה סובלת", ציין עו"ד פישלר, "קיום מצב בו 'מידע מודיעיני' מתקבל, אם בכלל מתקבל, ולא נבחן ונבדק עד דק, באיזמל מנתחים, בטרם מובא כ'עובדה מוגמרת' למגרשו של בית המשפט או למגרש ועדת השחרורים בכלא. מדובר בסוגיה חשובה ועקרונית לה השלכות רבות גם לאסירים רבים אחרים. קם הצורך לבקר את עבודת הפרקליטות בכל הקשור לבחינת 'מידעים מודיעיניים' המתקבלים ברשותה ממשטרת ישראל ושב"ס ומועברים על-ידה לבית המשפט".
הנציב רוזן העמיד במרכז הבדיקה את השאלה אם קמה חובה לבחון את הפרקליטות דווקא במקרים קשים, וקבע כי "בשלה העת לבחון את הפרקליטות הכיצד היא באה לבחון את הנתונים והמידעים, תוכנם, אמינותם, עדכניותם, בטרם תציג אותם בפני הערכאות השונות, או שמא מועברים לידיעת בית המשפט בבחינת 'העתק הדבק'".
הפרקליטות התחמקה מתגובה
הנציב רוזן ביקש את התייחסות פרקליטות מחוז מרכז לטענות, אולם התשובה שהתקבלה הייתה שהתלונה למעשה מופנית כלפי חטיבת המודיעין במשטרה ולגורמי המודיעין בשב"ס, ומכיוון שהם לא נמנים עם מייצגי המדינה בערכאות, מדובר בתלונה שאין מקום לבררה.
רוזן פנה פעם שנייה לפרקליטות בבקשת התייחסות לתלונה, אולם הפרקליטות חזרה על עמדתה, לפיה אין מקום לברר אותה באמצעות הנציבות. הפרקליטות ענתה לנציב כי אין לה אמצעים לבחון את אמיתות תוכנו של מידע מודיעיני, והסבירה כי "בחינת אמיתות תוכנו של מידע מודיעיני היא מלאכה מודיעינית מובהקת, שאינה שוכנת לפתחה של הפרקליטות אלא לפתחם של גורמי המודיעין, ושלהם בלבד".
רוזן דחה על הסף את טענת הפרקליטות כאילו על התלונה להיות מופנית לגורמי המודיעין במשטרה ובשב"ס, וקבע כי מתשובות הפרקליטות "עשויה להצטייר תמונה לפיה הנטען בתלונה אכן משקף את הפרקטיקה הנוהגת".
בהחלטתו מדגיש רוזן כי "לא ניתן לקבל בשום פנים ואופן, ולא ככותרת עיתונאית, גישה לפיה הפרקליטות ובאי-כוחה בבית המשפט הם בבחינת 'צינור אטום' להעברת מידע לבית המשפט. הפרקליטות אינה משולה ל'צינור' ובוודאי לא ל'צינור אטום' שדרכו מועברים נתונים, מסמכים ועמדות משפטיות. הפרקליטות מייצגת את המדינה, וכל שמועבר על-ידה לבית המשפט נתון לשליטתה ואחריותה. הפרקליטות סוברנית להחליט האם מידע מסוים יועבר לבית המשפט אם לאו.
"מוסכם כי אין בידה של הפרקליטות להשפיע על מקורות המידע ואון התגבשותו. ברם, בכוחה לבחון ולראות סיווג המידע והערכתו על-ידי גורמי המודיעין, והאם הוא מתיישב ו/או נתמך, אליבא דגורמי המודיעין המוסכמים במידע אחר, או שמא הוכלא במין שאינו מינו".
"החומר אינו פתוח ונגיש לעותר"
רוזן הדגיש בהחלטתו כי על הפרקליטות לנהוג בזהירות רבה בהצגת עובדות לבית המשפט, לאחר בדיקה ובחינה; וכי "פרקליט לא יכול להגן על החלטת הרשות המינהלית, ובענייננו החלטת שב"ס, מבלי שבדק ובחן את סבירותה, מידתיותה, חוקיותה, נכונותה והשיקולים שעמדו בבסיס קבלתה, ובכללם 'החומרים החסויים' המצויים בתיק. דברים אלה מקבלים יתר תוקף דווקא ב'עתירות אסיר', נוכח העובדה כי החומר אינו פתוח ונגיש לעותר, וממילא תוכן החומר וממצאיו אינם עומדים במבחן של חקירה נגדית וטיעון הצד השני".
רוזן הצביע על הנחיית פרקליט המדינה (מספר 12.8), לפיה "כדי למנוע הבאת עובדות בלתי בדוקות בעתירות אסירים, יש לנהוג בזהירות רבה בכל הנוגע למידע הנמסר על-ידי הפרקליטות לבית המשפט, ועל הפרקליט המופיע בתיק להזמין את תיק שב"ס וכן לזמן את נציג שב"ס בפניו לקבלת הסברים ומידע. על הפרקליט לבסס את טיעוניו גם על החומר המצוי בתיק, לאחר שנבדק על-ידו, ולא להסתפק במידע הנמסר בעל-פה מפי נציגי שב"ס".
בסיכומו של דבר החליט רוזן כי התלונה בעניין זאב רוזנשטיין מוצדקת, והמליץ למייצגי המדינה בערכאות לבחון להבא את המידע לגבי רוזנשטיין בפניותיו הבאות. כמו כן המליץ רוזן "לנקוט צעדים שיהא בהם לרענן ולחדד הנחיית פרקליט המדינה מספר 12.8 שעניינה הטיפול וההופעה בעתירות אסיר נגד שירות בתי הסוהר, ולנהוג ביתר דווקנות וזהירות בהצגת מידע חסוי בפני בית המשפט".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "כפי שנמסר לנציב רוזן במענה לפנייתו, הפרקליטות סבורה כי התלונה, העוסקת בבחינה איכותית של מידעים מודיעיניים, מופנית מטבע הדברים רובה ככולה לגופים אשר אינם כפופים לביקורת הנציב, והם חטיבת המודיעין במשטרה וגורמי המודיעין בשירות בתי הסוהר. יחד עם זאת, ברור כי נערכת בדיקה ביחס לידיעות בטרם העברתן לבית המשפט. החלטת הנציב התקבלה, והיא תיבחן כמקובל".