תאונת דרכים / צילום: איל יצהר
זה יממה עולם הביטוח כמרקחה. הסיבה לכך היא פסק דינו של בית המשפט העליון שפורסם השבוע, ובו הקביעה העקרונית והתקדימית, שלפיה אי-עמידה במגבלת הגיל בביטוח מקיף לרכב, או בביטוח צד ג', אינה שוללת באופן מלא את הכיסוי הביטוחי, אלא מביאה להפחתת הפיצוי בלבד. עורכי הדין בתחום הביטוח לומדים את פסק הדין הפרוס על פני 100 עמודים! כדי להבין את המשמעויות הדרמטיות שלו עבור שוק הביטוח. ל"גלובס" נודע כי גם בקרב השופטים, ובעיקר שופטי שלום הדנים באופן קבוע בתביעות נגד חברות הביטוח, הפך פסק הדין של בית המשפט העליון לשיחת היום, וקבוצות הווטסאפ של השופטים סוערות.
אולם בעוד כבודם של כל המשפטנים במקומו מונח, מי שצריך לתהות מה יהיו השלכות פסק הדין הם לא רק המשפטנים, אלא בעיקר ציבור מבוטחי הרכב. סימני השאלה העולים כעת הם: האם פוליסות הביטוח יתייקרו? האם במקרים של תאונות, חלילה, ייאלצו המבוטחים להתקוטט עם חברות הביטוח על היקף הפיצוי שהם יקבלו, גם במקרים שבעבר היו מובהקים?
השאלות הללו אינן תיאורטיות. "גלובס" שוחח עם מומחים בתחום הביטוח שניתחו את פסק הדין, והם מעלים את החששות הללו. רבים בתחום - בהם גם עורכי דין של מבוטחים התובעים חברות ביטוח - סבורים כי פסק הדין יצר עמימות המזיקה לכל הצדדים. מנגד, יש מי שסבור כי פסק הדין מוצדק.
שלילה או תגמול מופחת?
השאלה שעמדה במוקד פסק הדין - ואף גרמה לחילוקי דעות בין השופטים - הייתה מה הדין כאשר נגרם נזק לכלי רכב, בשעה שהנוהג בו לא עמד במגבלת הגיל שנקבעה בפוליסות ביטוח הרכב (מקיף או צד ג'): האם תישלל כליל זכותו של בעל הפוליסה לקבל תגמולי ביטוח - או שמא מדובר ב"החמרת סיכון" כהגדרתה בחוק חוזה ביטוח, שבגינה זכאי המבוטח לקבל תגמולי ביטוח מופחתים בהתאם ליחס בין מחיר פוליסה "רגילה" למחיר פוליסה שכוללת מגבלת גיל?
שופטי העליון דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף, שהיו בדעת הרוב, קבעו כי אי-עמידה במגבלת הגיל מהווה "החמרת סיכון" המזכה את המבוטח בתגמולי ביטוח מופחתים. עם זאת, הם נחלקו בשאלה - מתי התנהלותו של מבוטח תעלה כדי "כוונת מרמה", שתוביל בכל מקרה לשלילת זכותו לקבל תגמולי ביטוח.
השופטת ברק-ארז (שבעניין זה הצטרף אליה השופט יצחק עמית, למרות היותו בדעת מיעוט בפסק הדין) סברה כי כאשר אי-העמידה במגבלת הגיל היא פרי התנהלות מתמשכת מצד המבוטח (כגון, הורה שִאיפשר לילדו לנהוג ברכב מזמן לזמן), מדובר בכוונת מרמה השוללת את הכיסוי הביטוחי. זאת, לדבריה, להבדיל ממצב שבו אי-העמידה במגבלת הגיל נבעה מהתנהלות חד-פעמית, כגון טעות רגעית.
מנגד, סבר השופט גרוסקופף (שנותר בעניין זה במיעוט) כי יש לפרש בצמצום את סייג המרמה, להגבילו למקרים שבהם המבוטח ביקש להטעות את המבטח, ולמנוע ממנו מידע הדרוש לצורך בירור חבותו (אם במועד רכישת הפוליסה ואם לאחר קרות מקרה הביטוח).
השופט יצחק עמית, שהיה במיעוט מבחינת תוצאת הכרעתו, קבע כי אי-עמידה במגבלת גיל מובילה מלכתחילה לשלילת הכיסוי הביטוחי. זאת, מאחר שמבוטח הרוכש פוליסת ביטוח מוזלת הכוללת מגבלת גיל, בוחר ביודעין מוצר ביטוחי מוגדר ומוגבל, ובכך הוא תוחם את גבולותיו של הסיכון המבוטח.
בשורה התחתונה נוצר פה בליל של דעות, כאשר בחלק מהדברים הסכימה השופטת ברק-ארז עם השופט עמית, אך בתוצאה הסופית הסכימה עם השופט גרוסקופף.
כאוס בדרך להלכה חדשה
לדברי משפטן בכיר, "מדובר במקרה קלאסי לדיון נוסף, כי לא רק שיש דעת מיעוט משמעותית מאוד מנומקת, אלא גם שופטי הרוב לא אומרים את אותו הדבר. הם מגיעים לאותה תוצאה, אבל בדרך אחרת. בפועל, מה שקרה פה זה שהשופטים יצרו כאוס בניסיון שלהם להגיע להלכה חדשה. אם פעם העדיפו יציבות וכללים ברורים, היום הם הורסים את היציבות, ואין ודאות לאף אחד.
"ברגע שיש כלל ברור וודאי, הוא ודאי לכל הצדדים. בסיטואציה שנוצרה עכשיו, ההכרעה מי זכאי לפיצוי בגין פוליסה נתונה לדיון ולפרשנות בבית המשפט, וזה יגרום לכך שזה יכניס את כל התיקים לבית המשפט, כי כולם יגידו נסעתי רק 20 פעם ולא התכוונתי לרמות, אבל אי-אפשר להוכיח את זה בדיעבד. יתחילו פה דיונים על דיונים ללא סוף. בשורה התחתונה זה פסק דין שאין בו הלכה, כי אין קו אחיד בין שופטי הרוב, אז יש מקום מובהק לדיון נוסף".
חברות הביטוח שהפסידו בתיק - חברת הכשרה ביטוח ואיי.די.איי - טרם החליטו אם יגישו בקשה לדיון נוסף (ראו מסגרת), אך לדברי מומחי הביטוח נראה שלאור השלכות פסק הדין, אין מנוס מכך.
מה הן אותן השלכות? לדברי בכיר בחברות הביטוח, "בראש ובראשונה מה שיקרה עכשיו בעקבות פסק הדין הוא גלגול העלויות הנוספות לכיסו של הצרכן, כי הסיכון האקטוארי משתנה. אלה ההשלכות המיידיות של פסק הדין - הפרמיות יעלו".
התערבות במערכת חוזית
עו"ד גיל עטר, שותף במשרד עורכי הדין נשיץ-ברנדס-אמיר המתמחה בייצוג חברות ביטוח, מוסיף כי פסק הדין מבטא התערבות לא נכונה ביחסים בין צדדים לחוזה. "במרכז פסק הדין עומדת השאלה אם הפרת תנאי הפוליסה (מקיף/צד ג') בהקשר של מגבלת גיל הנהג, מהווה 'החמרת סיכון' בהתאם להוראת סעיף 18 לחוק חוזה הביטוח המזכה בפיצוי מופחת, או שמדובר בהפרה המפקיעה לחלוטין את הכיסוי הביטוחי. במילים אחרות, הגישה של 'הכול או לא כלום' לעומת גישה של צדק יחסי.
"בית המשפט, בדעת הרוב, בחר בגישה של 'צדק יחסי' של הפחתת הפיצוי, אולם עד כמה שבמבט ראשון התוצאה עלולה להיראות צודקת ומניחה את הדעת, הלכה למעשה מדובר בהתערבות במערכת היחסים החוזית בין שני צדדים לחוזה ביטוח, ושכתוב החוזה. זאת, תוך הטלת סיכון שחברת הביטוח לא לקחה על עצמה - והוא 'כיסוי נהיגה של נהג צעיר יותר' (סוג נהג שסטטיסטית מעורב בתאונות רבות יותר)".
עוד לדברי עו"ד עטר, "בדעת המיעוט של השופט עמית, עולה שאלה אם בית המשפט לא שם עצמו לחתם 'על' בחברת ביטוח, ומנהל עבורה את הסיכונים? החשש הוא למדרון חלקלק של התערבות במערכת הסיכונים שהמבטחת לוקחת על עצמה, תוך 'תמחור' ההפרות החוזיות של המבוטח בדיעבד, וחיוב של המבטחות לכסות סיכונים שהן לא נטלו על עצמן.
"התוצאה היא יצירת 'אי-ודאות' שעלולה להקשות על חברת הביטוח לייצר מוצרי ביטוח מגוונים שמתאימים לאוכלוסיות שונות שמחירם נמוך יותר; ולכן החשש של השופט עמית מוצדק. ייתכן שתוגש בקשה לדיון נוסף".
ניצחון פירוס לכלל המבוטחים
ולא רק עורכי הדין המייצגים חברות ביטוח מותחים ביקורת על פסק הדין. גם עו"ד אסף פוזנר המייצג מבוטחים נגד חברות ביטוח, סבור כי מדובר בפסק דין בעייתי, שיפגע במבוטחים. "חברות הביטוח יעלו את מחיר הפוליסות, כיוון שהן יצטרכו להביא בחשבון את העלויות הנוספות שעלולות להיות להן ואת הצורך לסבסד גם את הנהגים שלא מבוטחים.
"אם כל פעם שחברות הביטוח יצטרכו לטפל שוב בכל פוליסה או לשלם פרמיות, הן יצטרכו לבדוק מי נהג ברכב, מתי, כמה פעמים נהגו ברכב נהגים צעירים מהגיל הנקוב בפוליסה - והכול כדי לבדוק אם הייתה למי שרכש את הפוליסה כוונת מרמה - זה ייצור להן עומס ועלויות. הן יצטרכו להפעיל חוקרים פרטיים, לחקור עדים ולהפעיל משאבים שהן לא היו צריכות להפעיל עד היום".
לדברי עו"ד פוזנר, העומס יוטל על כל הצדדים - החברות, המבוטחים ובתי המשפט. "הדברים יחלחלו לפוליסה, וזה יחלחל לתביעות בבתי המשפט שיצטרכו לקיים הליכים ממושכים כדי לבחון כעת, אם הייתה או לא הייתה מרמה. מתוך ניסיון מצער מאוד שלי כעורך דין, ברור לי שחברות הביטוח ינצלו את ההכרעה ויטענו כלפי מבוטחים שהם רמאים (לכאורה) ורכשו פוליסה עם מגבלת גיל, אך בפועל נתנו לנהגים מתחת לגיל הנקוב לנהוג ברכב באופן קבוע".
עוד מוסיף עו"ד פוזנר כי "יש במשפט הבחנה בין כללים נוקשים לכללים שנתונים לפרשנות, וההבחנה הזאת היא בעייתית כשמדובר ביחסים בין חברות הביטוח למבוטחים שחלשים מהן. ראוי במקרה הזה לקבוע כללים נוקשים. במקום שיש בו עמימות - המבוטח תמיד מפסיד.
"אי-אפשר להסתכל על המבוטח הספציפי בתיק הזה, שזכה בכך שקיבל מחצית מהפיצוי הביטוחי במקום אפס. צריך להסתכל מה יקרה מעכשיו ואילך. לחברות ביטוח יש עקומת למידה מהירה מאוד, ומעכשיו כאשר נהג ייפגע - גם אם הוא כן עומד בתנאי גיל הפוליסה - הן יטענו שהוא רימה, וגם ילדיו נהגו כל הזמן ברכב, ומעגל הנפגעים מחברות הביטוח ילך ויגדל.
"אסור לנו להסתכל דרך העיניים של הנהג שהרוויח או הפסיד פה. אין מה לשמוח על הניצחון הזה. לכלל המבוטחים זה ניצחון פירוס. כשאני צריך לחשוב מה חברת הביטוח תדרוש ממני כשאני ארצה לעשות ביטוח לנהגים מעל גיל 50, אני צריך להפנים שעכשיו הדרישות יעלו, והתמורה שהן ייתנו תרד. עלויות ההידיינות ועלויות הבדיקה - הכול יתגלגל למבוטחים".
רלוונטיות במקרים בודדים
נקודה נוספת שמעלים עורכי הדין, שסבורים כי יש מקום לדיון נוסף בפרשה, היא השאלות הפתוחות שנותרו. בהן, למשל, השאלה - מה הדין במצב שבו אדם רכש ביטוח לפי נהג נקוב בשם (רק אדם מסוים יכול לנהוג ברכב), ואשתו נוהגת ברכב ועושה תאונה - האם היא מכוסה או לא?
לדברי מומחה בתחום הביטוח, "לפי פסק הדין, צריך לראות כמה הייתה עולה פוליסה לאשתו, ואז לראות אם הפוליסה עולה יותר כסף ובכמה, ולתת את הפיצוי החלקי. האם אישה מעלה את הסיכון או לא? יש עוד הרבה סימני שאלה, ועמימות בעקבות ההכרעה".
עם זאת, לא כולם מסכימים כי מדובר בפסק דין בעייתי. עורך דין המייצג מבוטחים, סבור כי פסק הדין רלוונטי למקרים בודדים, ולא אמור להוביל להשלכות רוחב על כלל המבוטחים. "חברות הביטוח יודעות שההכרעה רלוונטית למקרים נדירים, שבהם נהג צעיר מהנקוב בפוליסה, נהג ברכב. כשזה קורה, בדרך-כלל אין חשש לתרמית, אלא מדובר במקרה שנהג צעיר מהנקוב בפוליסה נהג ברכב באופן חד-פעמי.
"פסק הדין גם לא מעודד תרמיות נגד הביטוח, כי אדם נורמטיבי שעושה ביטוח, לא רוצה לקבל חלק מהכסף במקרה של תאונה. תוצאת פסק הדין היא שאם נהג ברכב אדם צעיר, הוא יקבל חלק מהתגמולים - זה לא נותן מוטיבציה לתרמית ב'שיטת מצליח'. אף אחד לא אומר לעצמו 'אני אחסוך בביטוח, ואספוג את הסיכון לקבל פיצוי של כמה עשרות אלפי שקלים פחות ממה שמגיע לי כשאנזק'. אין בזה היגיון כלכלי או כל היגיון אחר".
עוד לדברי אותו עו"ד, "גם אין לחברות הביטוח שום סיבה לייקר את הפוליסות כדי להתמודד לכאורה עם המשמעויות של פסק הדין. אם הן ייקרו את הפרמיות, זה לא יהיה בגלל פסק הדין. זה יהיה ניצול של הזדמנות לייקר תעריפים".
"ציבור המבטחים יינזק מהמשמעויות ומההשלכות של פסק הדין. הפרמיות יעלו"
עורכי הדין ג'ון גבע ושלומי הדר ממשרד עורכי הדין ג'ון גבע, הדר, אשר ייצגו את המבוטח בפסק הדין, מסרו: "אנו תמימי דעים עם המסקנה שלפיה מגבלת גיל נהג בפוליסה נועדה להתאים את סיכון המבטח לגובה הפרמיה שמשלם המבוטח, ולכן, בהתאם לחוק חוזה הביטוח הפרת תנאי מסוג זה לא בהכרח שוללת את תגמולי הביטוח מהמבוטח.
"התוצאה הזו מעודדת וחשובה מאוד למבוטחים בכך שהיא שומרת על זכויותיהם ומעניקה תוקף להוראות מפורשות בחוק חוזה הביטוח, אשר נועדו לאזן בין פערי הכוחות שבין חברות הביטוח לבין המבוטחים, ומסיימת סאגה ארוכה של מחלוקות ופסקי דין סותרים בערכאות נמוכות.
"חשוב עוד לציין ביחס לאמירות ולטענות שלפיהן פסק דין עשוי להוביל להתייקרות מחירים, כי אמירות מסוג זה נזרקו לחלל האוויר במקרים רבים והתבררו כחששות שווא, וכך לטעמנו יקרה גם במקרה הזה.
"פסק הדין מונע פגיעה שלא לצורך בזכויות מבוטחים, ואין בו כדי להשפיע על חברות הביטוח ולו מהטעם הפשוט שתוצאת פסק הדין אינה מזכה את המבוטח במלוא תגמולי הביטוח, אלא בתשלום מופחת. לכך יש להוסיף גם שתי חלופות שקבע המחוקק, שבהתקיימן חברת הביטוח פטורה לחלוטין מתשלום התגמולים (כוונת מרמה, או שמבטח סביר לא היה מבטח מראש גם בפרמיה גבוהה יותר).
"מכאן שלמרות ההלכה, למבוטח שמלכתחילה ביקש לבטח את רכבו בביטוח רכוש, אין מוטיבציה ואין גם כל היגיון כלכלי שינהג ברכב שלא על-פי הגיל הנקוב בפוליסה".
עו"ד דביר דמנד, שייצג את הכשרה חברה לביטוח, מסר בתגובה: "אנחנו לומדים את פסק הדין, והמלצתי ללקוחותיי על הגשת בקשה לדיון נוסף".
עו"ד אלי הישראלי, שייצג את איי.די.איי חברה לביטוח, מסר בתגובה: "אנחנו לומדים את פסק הדין ושוקלים הגשת בקשה לדיון נוסף. בעיניי, חברות הביטוח לא יינזקו מפסק הדין, מי שיינזק מהמשמעויות ומההשלכות שלו זה ציבור המבוטחים, כי הפרמיות יעלו. חברות הביטוח יעלו את הפרמיות כדי לממן את העלויות הנוספות שהושתו עליהן עכשיו.
"אם עד היום ידענו שיש קו פרשת מים, ומי שמתחת לגיל 24 לא מקבל פיצוי כלל אם הפוליסה היא מעל הגיל הזה, ואז חברות הביטוח לא הביאו בחשבון את התשלומים האלה, היום הן יצטרכו להביא זאת בחשבון. מטבע הדברים, הדבר ייקר את הפוליסות.
"השופט עופר גרוסקופף אמר שביטוח למעשה הוא כמו עוגת שכבות, שאפשר לנגוס רק מהשכבה התחתונה שלה, שכל סוג ביטוח לפי גיל הוא למעשה שכבה; אבל השופט יצחק עמית אומר שזו עוגת שוקולד מול קרקר, שאלה שני מוצרים שונים לחלוטין. אני סבור (אומר עו"ד הישראלי), שהעמדה של עמית היא הנכונה מטבע הדברים".
מאיגוד חברות הביטוח נמסר: "פסק הדין לא רק מכרסם בחופש ההתקשרות, אלא מונע גידור ודאִי של הסיכון, שהוא נשמת אפו של הביטוח - כך שעלול להיווצר תמריץ שלילי לגילוי מלא. יתר על כן, לא נראה שיש להחיל את ההוראות בחקיקה לגבי החמרה בסיכון - על החמרה שנעשתה על-ידי המבוטח במכוון או תוך עצימת עיניים, בניגוד לסיכון שהמבטח הסכים ליטול על עצמו בפוליסה. נראה לנו שפסק דין כה מהפכני, הכולל דעת מיעוט, בניגוד לעמדת נציגו של היועץ המשפטי לממשלה ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שיש לו השלכות רוחב ניכרות - ראוי שינתן בהרכב רחב של שופטים".