חברי הקונגרס האמריקאי/ צילום : רויטרס Jim Young
יזמת חקיקה דו-מפלגתית לעידוד השקעות במיזמים פלסטיניים ולחיזוק שיתוף-הפעולה הכלכלי בין ישראלים, פלסטינים ואמריקאים, באמצעות "קרן לשותפות לשלום", הונחה אתמול (ד') על שולחנות שני בתי הקונגרס בוושינגטון.
יזמת החקיקה הזו היא עוף מוזר: לא זו בלבד שהיא נשענת על שיתוף-פעולה דמוקרטי ורפובליקאי בתקופה של קיטוב קיצוני על גבעת הקפיטול, אלא שהיא זוכה בתמיכה של אייפ"ק מצד אחד וג'יי סטריט ושלום עכשיו מצד אחר - גופים שבדרך כלל מסכימים לא להסכים.
"פעם אחר פעם, אישר הקונגרס את תמיכתו בפתרון של שתי מדינות לשני עמים", אמרה צירת בית הנבחרים ניטה לאואי, דמוקרטית מניו-יורק, יו"ר ועדת ההקצבות של בית הנבחרים ואחת מיוזמות הצעת החוק. "כדי לסייע בהגשמת חלום זה, הצעת החוק תשמש זרז לפיתוח כלכלי ולבניית קשרים קהילתיים בין ישראל לפלסטינים. אין קיצורי דרך לשלום, והצעת החוק הזו תניח את המסד שיאפשר לדור הזה ולאלה שיבואו אחריו להתגייס לעבודה הקשה של בניית שלום".
הצעת החוק החדשה אינה עוסקת ישירות בקידום פתרון של שתי מדינות, אך במקרה או שלא במקרה, נחשפה אתמול יזמת חקיקה נפרדת בקונגרס, אף היא דו-מפלגתית, לקידום פתרון כזה.
אתר החדשות אקסיוס דיווח אתמול, בידיעה מאת העיתונאי הישראלי ברק רביד, כי הסנאטור הרפובליקאי לינדסי גראהם וציר בית הנבחרים הדמוקרטי כריס ואן הולן עומדים להניח בקרב על שולחנות הסנאט ובית הנבחרים הצעת החלטה שתביע תמיכה בפתרון של שתי מדינות. יזמה זו עשויה להפעיל לחץ על ממשל טראמפ, שמקפיד לא להביע תמיכה ברעיון, בניגוד לממשלים שקדמו לו.
על פי הדיווח באקסיוס, שגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר, ודיפלומטים בשגרירות ישראל מפעילים לחץ על גראהם, ידיד אישי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. להסיר את המונח "פתרון של שתי מדינות" מהצעת החוק העתידית. עד עתה דחה גראהם את הלחץ הישראלי, לדברי "אקסיוס". גרהאם הוא גם אחד מהיוזמים של הצעת החוק לסיוע כלכלי לפלסטינים.
בתשובה לפניית "גלובס", אמר דובר שגרירות ישראל בוושינגטון, אלעד סטרומאייר, כי השגרירות אינה מגיבה על דיווח זה.
את הצעת החוק לעידוד השקעות במיזמים פלסטיניים (שכאמור אינה קשורה להצעת החוק על שתי מדינות) יזמו, לבד מלאואי וגראהם, גם הסנאטורים כריס קונס (דמוקרט), טים קיין (דמוקרט) וקורי גארדנר (רפובליקאי), והציר ג'ף פורטנברי (רפובליקאי).
להצעת החוק הזו עשויה להיות חשיבות רבה לאור העובדה שתוכנית השלום של ממשל טראמפ, שמוכרת גם כ"תוכנית המאה", עלתה על שרטון בעקבות ההחלטה לקיים בחירות חדשות בישראל והסירוב העיקש של הפלסטינים לשתף פעולה עם מאמצי הממשל. הם מסרבים להשתתף ב"סדנה" הכלכלית בבחריין, שמתוכננת להיערך ב-25 וב-26 ביוני בהשתתפות נציגים מעשרות מדינות.
הכנס נועד לגייס ממדינות המפרץ הפרסי וממדינות באסיה ובאירופה השקעות בגובה עשרות מיליארדי דולרים, שאמורות לקנות את הסכמת הפלסטינים לחזון השלום של ממשל טראמפ.
הבית הלבן מעולם לא נקב בסכום המדויק שהוא מתכנן לגייס, אך דיפלומטים ומחוקקים בוושינגטון אמרו בעבר, שהמטרה היא גיוס 68 מיליארד דולר שינותבו לפלסטינים, למצרים, לירדן וללבנון. החלק המדיני של תוכנית השלום יפורסם רק אחרי הקמת ממשלה חדשה בישראל, וזה לא יקרה כנראה לפני אוקטובר, אם לא נובמבר - תקופה שמתחככת בתחילת מסע הבחירות לנשיאות ארה"ב.
ביסוד הצעת החוק מונחת "הקרן לשותפות לשלום" שתתוקצב ע"י הקונגרס ושתפעל בחסות הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי, המכשיר הפדרלי לחלוקת כספי הסיוע האמריקאי לרוב מדינות תבל (אך לא לישראל). להקמת הקרן יוקצבו 50 מיליון דולר, סכום זעיר בהשוואה למה שממשל טראמפ מקווה לגייס בבחריין.
על פי נוסח הצעת החוק, הקרן תקדם פיתוח כלכלי ויזמות עסקיות וכן תוכניות לבניית שלום שיבוססו על קשרים בין ישראלים לפלסטינים". הכוונה היא לקדם "דו-קיום בשלום, דו-שיח ופיוס בין ישראלים לפלסטינים", ובה בעת "לשפר את איכות החיים (של הפלסטינים), לתמרץ את הכלכלה וליצור מקומות עבודה של מגזר הפרטי".
"יצירת מקומות עבודה חדשים היא הדרך הטובה ביותר לגרום לאנשים להפנות עורף לאלימות, אמר הסנאטור קונס. "החוק הזה יקדם עסקים קטנים וצמיחה כלכלית בשטחים הפלסטיניים ויטפח שיתוף-פעולה ופיוס במזרח התיכון".
מאז שנכנס לבית הלבן, קיצץ דונלד טראמפ מאות מיליוני דולר מתקציבי הסיוע לפלסטינים, לרבות כל התרומה האמריקאית לתקציב של אונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה של או"ם, וכ-200 מיליון דולר שנועדו לתוכניות הומניטריות בגדה המערבית וברצועת עזה.