גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוציאה במרמה כמיליון שקל מניצולת שואה - וזה העונש שקיבלה

במשך 4 שנים עשקה יועצת השקעות בבנק הבינלאומי קשישה ערירית ניצולת שואה, קיבלה ממנה כספים שלא הגיעו לה בסך כולל של 1.4 מיליון שקל ואף גרמה לה לפעול לשינוי צוואתה לטובתה ● ומה העונש שהוטל עליה לאחר שהודתה בכל המעשים הללו? 6 חודשי עבודות שירות בלבד

קשישה / צילום: Shutterstock
קשישה / צילום: Shutterstock

במשך ארבע שנים עשקה יועצת השקעות בבנק הבינלאומי קשישה ערירית ניצולת שואה, ניצלה את חוסר התמצאותה ואת חוסר ניסיונה בעניינים כספיים וקיבלה ממנה, יחד עם עובד נוסף בבנק, כספים שלא הגיעו לה בסך כולל של 1.4 מיליון שקל. בנוסף, יועצת ההשקעות גרמה לקשישה לפעול לשינוי צוואתה לטובתה.

מה העונש שהוטל עליה לאחר שהודתה בכל המעשים הללו? 6 חודשי עבודות שירות, מאסר על-תנאי וחילוט כספי בסך 650 אלף שקל.

בכך אישרה השופטת ג'ויה סקפה שפירא מבית המשפט המחוזי בירושלים את העונש שהוסכם בין הפרקליטות לנאשמת, רות בסון, במסגרת הסדר טיעון שנחתם עמה.

השיקולים להטלת העונש המקל היו, בין היתר, העובדה שלקשישה הוחזרו קרוב למיליון שקל עוד בשלב החקירה, והיא קיבלה עוד 1.4 מיליון שקל במסגרת תביעה אזרחית שהגישה נגד הבנק ושני העובדים החשודים; וכן העובדה שיועצת ההשקעות הורשעה על-פי הודאתה בעבירות עושק, מרמה והפרת אמונים, איסור הלבנת הון, עבירות מס הכנסה ועבירות נוספות שבוצעו אגב עבודתה כיועצת השקעות במחלקת בנקאות פרטית של הבנק הבינלאומי. העובד הנוסף שהיה מעורב במעשים הלך לעולמו במהלך ניהול ההליך הפלילי.

ביקורים בבית האבות

המתלוננת ק' היא קשישה ילידת 1927, ניצולת שואה שעלתה לארץ לבדה בשנת 1963. במועדים הרלוונטיים לאישום לא היו לה כל קרובי משפחה, והיא התגוררה לבדה בדיור מוגן. הנאשמת עבדה בבנק במשך כ-40 שנה, ובתקופה הרלוונטית לאישום, שימש ח' ז"ל יועץ השקעות ומנהל מחלקת הבנקאות הפרטית בסניף הבנק שבו עבדה הנאשמת. במסגרת תפקידם ייעצו הנאשמת וח' למתלוננת באשר להשקעת כספיה בבורסה וניהול חשבונה.

במהלך השנים 2014-2010 ניצלה הנאשמת את האמון שרחשה לה המתלוננת, את קלות-דעתה של המתלוננת במתן כסף ואת חוסר התמצאותה ואת חוסר ניסיונה בעניינים כספיים. עוד ניצלה הנאשמת את מצוקת המתלוננת, שנבעה מהיותה קשישה וערירית, הזקוקה לסיוע בפעולות מנהליות שונות ולייעוץ של הנאשמת באשר לכספיה, וכן את חולשתה הגופנית.

תוך כדי מילוי תפקידה של הנאשמת בבנק, היא קיבלה מהמתלוננת כספים והטבות, תוך שהנאשמת וח' התעניינו בשלומה של המתלוננת, ביקרו אותה בבית האבות בו התגוררה ובבית החולים בו אושפזה וסייעו לה בפעולות מינהליות שונות.

בתוך כך קיבלו הנאשמת וח' מהמתלוננת במהלך התקופה האמורה 40 המחאות בסך כולל של 1.4 מיליון שקל, והנאשמת ביקשה מהמתלוננת לשמור על חשאיות בנוגע לכך. מתוך סכום זה נטלה הנאשמת לכיסה המחאות בסך 1.125 מיליון שקל, ומתוכן נפרע סכום של 993 אלף שקל.

הנאשמת או ח' פרעו את ההמחאות באופנים שונים, שמטרתם הייתה להסוות את העובדה שמקור הכספים הוא במתלוננת, ושהכסף התקבל ממנה שלא כדין, ובמטרה למנוע את הדיווח על אודותיו לרשויות. חלק מההמחאות נפרעו בבנק, אך הנאשמת לא נטלה לכיסה את סכומי ההמחאות שנפרעו באופן זה. בחלק מהמקרים שבהם נפרעו ההמחאות בבנק, נהגו הנאשמת וח' לתת למתלוננת 100 שקל מתוך הכסף המזומן שנפרט מההמחאות, לצורך תשלום למונית שתחזירה לדירתה.

חלק מההמחאות, בסך כולל של 993 אלף שקל, נפרטו על-ידי הנאשמת אצל נותן שירותי מטבע, והיא נטלה את סכומי הכסף שהתקבלו לכיסה, תוך שנקטה פעולות שמטרתן לשמור על חשאיות מקור הכספים ולצמצם את הסיכון שיועבר דיווח נכון על אודות קבלת הכספים לרשויות. בנוסף, שש המחאות הוחזקו בביתה של הנאשמת ולא נפרעו עד למועד חקירתה על-ידי המשטרה בפברואר 2015.

צוואה חדשה - שני שלישים ליועצת ההשקעות

בנוסף, במהלך התקופה, הנאשמת פעלה כדי לגרום למתלוננת לשנות את צוואתה, באמצעות סיפורים ורמיזות שנועדו לגרום למתלוננת להוסיף את הנאשמת כמוטבת בצוואה. בעקבות זאת, במהלך חודש ספטמבר 2014 פנתה המתלוננת לעורך דין והכינה טיוטת צוואה חדשה, שבה הורישה לנאשמת שני שלישים מתוך הכספים שיהיו ביום מימוש הצוואה באחד מחשבונות הבנק של המתלוננת.

לאחר שהחלה חקירת המשטרה, הוחזר למתלוננת סכום של 993 אלף שקל (סכום ההמחאות שנפרעו אצל נותן שירותי מטבע ואשר נמצא אצל הנאשמת), ובנוסף קיבלה המתלוננת מהבנק הבינלאומי כמיליון שקל ועוד 90 אלף שקל מהנאשמת ומ-ח' המנוח - הכול במסגרת הסכם פשרה בתביעה אזרחית שהגישה המתלוננת נגד הבנק, ח' והנאשמת.

בהמשך לכך, יחד עם כתב האישום, הוגשה הודעה על הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, במסגרתו הוסכם כי הנאשמת תודה במיוחס לה בכתב האישום ותורשע. עוד הוסכם כי הצדדים יעתרו במשותף לגזור על הנאשמת עונש של 6 חודשי מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה וחילוט מתוך הכספים המצויים בחשבונות הבנק של הנאשמת שנתפסו במסגרת ההליכים שהתנהלו נגדה.

"מעשים שפלים ומכוערים" 

בגזר הדין קבע בית המשפט כי "מעשיה של הנאשמת שפלים ומכוערים. לא די בכך שביקשה וקיבלה לעצמה כספים שלא הגיעו לה בדין, אלא שעשתה זאת תוך ניצול מצוקתה של אישה קשישה וערירית, אשר תפסה את הנאשמת, בשגגה, כאדם מיטיב. נקל לשער את תחושת הבדידות הקשה שבה חיה המתלוננת, שעלתה לבדה לישראל לאחר שחוותה את זוועות השואה. נקל לתאר עד כמה כמהה הייתה לקשר אנושי, ועד כמה משמעותית הייתה עבורה הידיעה שיש אדם כלשהו בעולם המגלה כלפיה יחס של אכפתיות וחמלה. מן הסתם, תחושות אלה הן שהביאו את המתלוננת, אשר מתוך העדות המוקדמת ניכרות תבונתה וצלילותה, להסיר כל מחסומי הגנה ולשים את מבטחה המלא בנאשמת. הנאשמת ניצלה את כל אלה בצורה צינית ונטולת רגש, ובדרך זו קיבלה לידיה סכומי כסף אדירים - מאות רבות של אלפי שקלים".

לנאשמת אף הוצאו שומות מס בסך מאות אלפי שקלים בגין הכנסות שקיבלה כתוצאה מהעבירות מבלי שדיווחה עליהן.

התיק נוהל על-ידי עו"ד שירה נתן מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), בעקבות חקירה שנוהלה בשיתוף-פעולה של יחידת חקירות מס הכנסה ירושלים והדרום ומפלג ההונאה של משטרת ירושלים.

עוד כתבות

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

עם מנהל בכיר מגוגל: התוכנית של היזם הוותיק להוביל את המהפכה הבאה

אסטרה לאבס, שהונפקה לפני שנתיים, כבר נסחרת במכפילים גבוהים במיוחד ● כעת היא בולעת את הסטארט–אפ הישראלי פליופס, וממנה את בכירי התעשייה המקומית להוביל את המהפכה הבאה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

דיווח: טראמפ שוקל לתקוף באיראן כדי להצית מחדש את המחאות

בכיר במערכת הביטחון: נתניהו סירב 11 פעמים לחסל את סינוואר ● האיחוד האירופי צפוי להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור ● יועצו של ח'אמנאי: כל תקיפה של ארה"ב באיראן תיענה בתגובה לתל אביב ● עדכונים שוטפים

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

משרדי ענקית ציוד השבבים ASML / צילום: ap, Peter Dejong

עקפה תחזיות ומפטרת: מה היה בדוחות ענקית השבבים?

ASML דיווחה על צמיחה של כ-29% בהכנסות לעומת הרבעון הקודם, ועקפה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● ההזמנות החדשות שהתקבלו ברבעון הרביעי עקפו בפער גדול את תחזיות האנליסטים ● חברת השבבים דיווחה גם על פיטורים של כ-1,700 עובדים בהולנד ובארה"ב ● המניה קופצת בקרוב ל-7% בבורסה באמסטרדם

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

הספארי ברמת גן עובר דירה? לא כל כך מהר

החתימה על הסכם העברת הספארי ברמת גן אומנם מתוכננת להמשך השבוע, אך המעבר לא נראה באופק ● כדי שהמהלך יקרה צריך לשנות את הגבולות המוניציפליים של רמת גן, ועוד יותר חשוב - צריך לבחור מנכ"ל לרמ"י, דבר שבינתיים לא נראה באופק

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד"

כנס תשתיות לעתיד של גלובס נפתח עם דבריה של מו"ל גלובס, אלונה בר און, שדיברה על ירידת האמון בתקשורת בישראל ובעולם, אך אמרה שזה לא קורה בטעות, אלא בגלל התנהלות לקויה של כלי התקשורת ● "לתפיסתנו יש להביא תוכן עובדתי, בדוק, רלוונטי ומונגש - ובהקשרו"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת תקציב המדינה

ברוב של 62 חברי כנסת, אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק תקציב המדינה ל-2026 ● לקואליציה נותרו חודשיים להשלים את מהלך החקיקה, וגורל הרפורמות יוכרע כעת בוועדות הכנסת ● מוקדם יותר, קרא סמוטריץ' לנגיד להוריד בחדות את הריבית. כך הגיב בנק ישראל