נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון מזהיר כי העלייה באי ודאות בישראל בשבועות האחרונים גורמת נזק למשק. בנאומו החריף והביקורתי ביותר עד כה אמר היום הנגיד כי על נבחרי הציבור "מוטלת האחריות להחזיר בהקדם לאחר הבחירות את הוודאות", כשהוא מתכוון בין היתר לצורך לטפל בחריגה בגירעון התקציבי ולשקם את אמון השווקים בניהול התקציבי של ממשלת ישראל.
הנגיד דיבר היום בכנס האגודה הישראלית לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים בהרצאה שכותרתה "האם שוב אנו לוקחים את היציבות כמובנת מאליה? (או: האם יש צורך בבנקים מרכזיים?)". על רקע עריכת הבחירות החוזרות והחריגה החמורה בגירעון התקציבי הוסיף הנגיד להרצאתו התייחסות לאירועים האקטואליים ואמר בסיום נאומו כי "בשבועות האחרונים חלה עלייה באי הוודאות בישראל. השווקים הפיננסיים עד כה לא מאוד מתרגשים ממנה, אולם אין להסיק מכך שאין בה נזק וברור לכל שיש להתמודד עמה ושזוהי תקופה מאתגרת. על מנת למנוע פגיעה בכלכלה, על כל קובעי המדיניות ונבחרי הציבור לנהוג באחריות, ולעשות כל מה שניתן כדי להחזיר בהקדם לאחר הבחירות את הוודאות והאחריות הפיסקלית".
הנגיד גילה בהרצאתו כי הבנק יפרסם בקרוב דוח מסודר שמרכז את המלצות הבנק לממשלה לקידום הפריון במשק, שיכלול המלצות לצעדים בתחומי החינוך, התשתיות והביורוקרטיה תוך ניתוח עלותם והתועלת הצפויה מהם בטווח הארוך.
בפתח הרצאתו ציין הנגיד כי "מאז כניסתי לתפקיד נגיד בנק ישראל, עת ראיתי גם כיצד תרמו צעדי בנק ישראל, בכובעיו השונים, לצמיחת המשק ולעמידותו בפני זעזועים". חלקה המרכזי של הרצאתו של הנגיד התייחס לחשיבות הצורך למתן את התנודתיות כדי להגן על הפרט הבודד על תוואי הצמיחה ועל המחזורים העסקיים. "מדיניות מייצבת לא מוגבלת להחלקת התנודתיות של התצרוכת אלא גם תורמת לשיעור הצמיחה ולשיפור הצריכה לנפש", אמר ירון. "חשוב לציין - יש אי-ודאות 'רעה', שבגינה יש לשמור על היציבות, אבל יש גם אי-ודאות 'טובה' כפי שמעיד מחקר שערכתי עם סגל ושליאסטוביץ'. עלינו לשמור על היציבות תוך שאנו מאפשרים את אותה אי-ודאות טובה שמתבטאת בחדשנות ושיפורים טכנולוגיים, מחקר ופיתוח ותחרות".
הנגיד הרחיב בנאומו בתיאור השפעתם של מיתונים שמלווים בצמצום המחזור הפיננסי. הוא גילה כי "בדוח היציבות שכאמור יתפרסם בקרוב, נבחנה השפעת עוצמת מחזור פיננסי על תקופות האטה בישראל, וניתן לראות כי אכן - בתקופות צמצום של המחזור הפיננסי הפגיעה במחזור הריאלי הייתה משמעותית". לדבריו "אחת הסוגיות שעולות מניתוח כזה, היא שאלת הצורך בקביעת כריות הון אנטי מחזוריות: דרישה שהבנקים יחזיקו יחס הון גבוה בתקופת גאות אותו ניתן להקטין בתקופות שפל, ובכך לשחרר את ההגבלה של היצע האשראי בתקופות אלו".
ירון תיאר את תרומת המדיניות המוניטרית של בנק ישראל ליציבות המערכת הבנקאית והמשק בין היתר באמצעות צעדים מקרו-יציבותיים שהצליחו לדבריו למנוע מינוף יתר על-אף הריבית הנמוכה; בחיזוק כריות ההון של המערכת הבנקאית כדי להגביר עמידותה בפני משברים; והגדלת יתרות המט"ח, לרמה של כ-30 אחוזי תוצר, כדי לחזק את כרית הביטחון הפיננסית של המשק.
ירון הדגיש כי "על אף הפעולות הנ"ל, יש מקום לבצע ולקדם מהלכים נוספים, בין היתר מכיוון ששוק האשראי הופך מגוון יותר ומצריך ראייה רגולטורית רחבה; היקפי האשראי הניתן ע"י גופים שאינם בנקאיים מתרחב בשנים האחרונות, בין היתר על רקע הרפורמות בשוק זה. הרגולציה על הגופים הפיננסיים שאינם בנקאיים, ובפרט הרגולציה על מתן אשראי צרכני, אינה זהה לרגולציה על הבנקים. אומנם ההבדל באופי הפעילות בין הגופים מצדיק הבדלים מסוימים ברגולציה, אך חשוב לוודא שהבדלים אלו לא יתפתחו לכדי ארביטראז' רגולטורי, אשר עלול לייצר בנסיבות מסוימות סיכון מערכתי".
על רקע זה ציין אמיר את חשיבותה של הוועדה ליציבות פיננסית, שהתכנסה לראשונה באפריל 2019. בהמשך דבריו ציין ירון כי "תחום נוסף שבאחריותו של בנק ישראל, שבשונה ממרבית הבנקים המרכזיים בעולם, משמש הנגיד גם כיועץ כלכלי לממשלה. מתוקף כך, הבנק מייעץ לממשלה כיצד ניתן להגדיל את קצב הצמיחה בטווח הארוך. חטיבת המחקר של הבנק מצביעה על צעדי המדיניות המרכזיים אשר יוכלו להעלות את תוואי הצמיחה ארוך הטווח: בתחומי החינוך, התשתיות והבירוקרטיה. בימים אלו שוקד הבנק על דוח מסודר שמרכז את המלצות הבנק לממשלה לקידום הפריון במשק, תוך ניתוח עלותן והתועלת הצפויה מהן בטווח הארוך, אותו נפרסם בקרוב".
בסיום דבריו אמר הנגיד כי "חשוב כמובן לאפשר ולקדם חדשנות ותחרות, אך כפי שהדגשתי לאורך ההרצאה חשוב לא פחות שלא לקחת את היציבות כמובנת מאליה. ישנו ערך רב לרווחה הכוללת ממדיניות המייצבת תנודתיות ואי-ודאות: בטווח הקצר, בטווח הבינוני, בטווח הארוך, ובוודאי כאשר התנודתיות מתעצמת במצב של משבר פיננסי. בשבועות האחרונים חלה עלייה באי הוודאות בישראל. השווקים הפיננסיים עד כה לא מאוד מתרגשים ממנה, אולם אין להסיק מכך שאין בה נזק וברור לכל שיש להתמודד עימה ושזוהי תקופה מאתגרת. על מנת למנוע פגיעה בכלכלה, על כל קובעי המדיניות ונבחרי הציבור לנהוג באחריות, ולעשות כל מה שניתן כדי להחזיר בהקדם לאחר הבחירות את הוודאות והאחריות הפיסקלית".