טיילר קאוון / צילום: איל יצהר
טיילר קאוון, אחד הכלכלנים המוערכים ביותר בעולם, מעריך בראיון ל"גלובס" כי ישראל צפויה להיפגע ממלחמת הסחר המשתוללת בין ארה"ב לסין ומהיריבות ההולכת וגוברת בין המדינות. הוא ממליץ לקברניטי המדינה "להמתין עד יעבור זעם" ולא לבחור צד בעימות.
הכלכלן האמריקאי (57) נחשב לתומך נלהב של השוק החופשי ונבחר כאחד מ-50 הכלכלנים המשפיעים בעולם על ידי מגזין "אקונומיסט" ולאחד ממאה ההוגים המקוריים על ידי מגזין "פוריין פוליסי". קאוון התייחס לבקשת "גלובס" לשורת סוגיות גיאו-פוליטיות המטלטלות את השווקים בשנה וחצי האחרונות, ולא היסס לספק גם המלצות השקעה בכלכלות מתפתחות.
פרופ' קאוון, מה הסיבה להסלמה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין? ומה אנחנו צפויים לראות בהמשך?
"נכנסנו למלחמת הסחר הזאת מול סין כשאנחנו יורים לכל הכיוונים. היה יכול להיות הרבה יותר חכם לגבש קודם את הבריתות שלנו - ואז לשקול לעשות משהו מול סין. אני סבור שמלחמת הסחר הנוכחית עם סין היא בלתי נמנעת. היא הייתה מתרחשת גם בלי טראמפ כנשיא. יש יותר מדי מקרים של סחר לא הוגן מצד סין, של חברות סיניות הפועלות באופן לא הוגן ואפילו מרגלות, של גניבת רעיונות אמריקאיים ושל מניעת עסקים אמריקאיים או מערביים מלפעול במדינה. הסכר הזה היה אמור להיפרץ במוקדם או במאוחר.
"מה שקורה עכשיו לא טוב לאף מדינה - לא לארה"ב, לא לסין, וגם לא לישראל, שכמו מדינות קטנות אחרות צפויה להיפגע ממלחמת הסחר. אנחנו במצב שבו כולם מפסידים".
קאוון אומר כי "ארה"ב מפעילה ותפעיל לחץ על ישראל לא לשתף פעולה עם סין. זה כבר התחיל ורק יילך ויחמיר", ומוסיף כי "אפשר להבין את וושינגטון - אם יש לך את הצי האמריקאי בחיפה, וסין שולטת בחלק מהנמל, החשש האמריקאי מובן. מצד שני, סין תלויה בנפט מהמזרח התיכון, היא צריכה שותפים אמינים באזור כדי לוודא את האספקה הסדירה שלו, וישראל היא המדינה היחידה העונה לקריטריון הזה. דמיין את העתיד שבו סין לוחצת על ישראל באופן משמעותי לסייע לה לנהל את מדיניות החוץ שלה. אני חושב שיהיה יותר ויותר קשה לישראל להתמודד עם הלחץ הסיני מחד ועם הלחץ האמריקאי מנגד".
בסיטואציה כזו, מה היית ממליץ למקבלי ההחלטות?
"אין ברירה, הייתי ממליץ על מדיניות של 'לחכות עד יעבור זעם', לנסות לא לבחור צד ולעכב את ההחלטה כמה שאפשר. למעשה, כל האופציות גרועות".
"סין תפסיד, ארה"ב תפסיד פחות"
פרופ' קאוון ביקר השבוע בישראל בהזמנת מכון פרידברג לכלכלה, ששם לו למטרה "להציע סמינרים לסטודנטים ישראלים המציגים את יתרונות החירות הכלכלית". קאוון הוא בעל עמדות ליברטריאניות בנוגע לכלכלה, מתוסכל מהאופן שבו ארה"ב מתנהלת כיום. "אני לא חושב שטראמפ הורס את המפלגה הרפובליקאית עד יסוד, כי היא תחזור לעמדות הכלכליות שלה אחרי זה", הוא אומר. הוא מנהל מכון "מרקאטוס" הממומן על ידי המיליארדרים האמריקאים האחים קוך, שנחשב למעוז של עמדות פרו-עסקיות בעד השוק החופשי.
קאוון הוא מומחה לספרות ולפילוסופיה באותה מידה שהוא מומחה לכלכלה, מנהל בלוג מוצלח (Marginal Revolution), מפרסם טור קבוע ב"בלומברג", מקליט פודקאסטים וראיונות עם בכירי עולם התרבות והכלכלה ועוד. הוא כתב ספרים על העקרונות הכלכליים לבחירת מסעדות ועל חדשנות, על אמנות ועל מוזיקה, וגם על הערך הכלכלי של מוניטין.
אתה תומך בעמדת טראמפ, שלפיה ידה של ארה"ב תהיה על העליונה במלחמת הסחר בגלל מאזן תשלומים שלילי?
"במלחמת סחר בלבד בין סין וארה"ב - ארה"ב תפסיד פחות. זאת משום שסין היא מדינה ענייה יותר ובעלת מאזן תשלומים חיובי. הסכנה היא, לדעתי, שסין תפסיד במלחמת הסחר יותר מדי, ותהפוך ליותר קיצונית ולאומנית, ואז נראה תגובה למלחמת הסחר בכלים אחרים, בלתי-כלכליים. סין כבר חיזקה את נוכחותה באזורים ימיים שהיו שנויים במחלוקת בעבר, החשש הוא שהיא תמשיך לפעול בכיוונים אלה".
אתה רואה את מלחמת הסחר פותחת הזדמנויות להשקעה?
"אם הייתי צריך להצביע על הזדמנות שהמלחמה פותחת, הייתי בוחר שתי כלכלות עיקריות - וייטנאם ומקסיקו. אם רוצים להחזיק בנוכחות במזרח אסיה - המקום הטוב ביותר ללכת אליו הוא וייטנאם. המדינה צפויה להרוויח מכך המון, כבר רואים זליגה של עסקים אליה, והיא מעולם לא הסתדרה עם סין, כך שאני לא רואה את שתי המדינות מתואמות ביניהן. גם מקסיקו, שהפסידה הרבה מהייצור שעבר לסין, מרוויחה מכך שחלק גדול מהייצור חוזר עכשיו אליה".
האם מקסיקו לא בפתח מלחמת סחר חד-צדדית מצד ארה"ב, לאור איומי טראמפ להטיל עליה מכסים של 5% אם לא תילחם בהגירה הלא-חוקית בגבולה עם ארה"ב?
"אני חושב שהכותרות על האיומים של טראמפ על מקסיקו הן מטעות. טראמפ אומר הרבה דברים שהוא לא מתכוון אליהם, ואם מסתכלים על השווקים, ברור שהם לא מאמינים לטראמפ. גם הרפובליקנים לא חושבים ברצינות שהוא יעשה את זה. בינתיים מדובר בדיבורים ולא מעשים".
יחסי ארה"ב-אירופה: "יחסים שבורים"
זירה נוספת למאבק נפערה משני צדי האוקיינוס האטלנטי. היחסים בין ארה"ב לאירופה לא היו גרועים כל כך מאז סוף מלחמת העולם השנייה.
כיצד אתה מסביר זאת?
"כבר זמן מה שהיחסים בין ארה"ב לאיחוד האירופי שבורים. טראמפ ואנשיו באמת מאמינים שמערב אירופה אינה בעלת ברית שלנו יותר. אפשר להבין אותו: האיחוד האירופי קונה גז מרוסיה ומממן את פוטין, אבל לא מוציא כסף על הגנה, ומצפה מארה"ב לממן את כל זה. אירופה רוצה לשחק משחק כפול מול ארה"ב וסין, ליהנות משני העולמות, וגרמניה מאפשרת לחברות סיניות לשלוט בכל התשתיות והתקשורת שלה. זה בלתי סביר, פשוט אי אפשר לעשות את זה".
אתה רואה בעימות האירופי-אמריקאי בנושאי ביטחון הזדמנות להשקיע בתחום זה באירופה?
"אני לא רואה שהאיחוד האירופי מצליח או מתכוון לבנות כוח ביטחוני חזק. מדינות אירופה שמות דגש כל כך גדול על תנאים סוציאליים ורווחה, ולכן הן לא יפנו תקציבים להוצאות הגנה. אני חושב שהן ימשיכו להיתלות בארה"ב - ויקוו שזה יעבוד להן".
בימים האחרונים ראינו "דילוג" חסר-תקדים של רעיון מאירופה לארה"ב: האיחוד האירופי היה זה שפתח בניסיון להגביל את כוחן של חברות הטכנולוגיה הגדולות (פייסבוק, אמזון, גוגל, אפל ומיקרוספט). הוא הטיל קנסות של מיליארדים על חלק מהן, חוקר אחרות ומאיים "לפרק" את פייסבוק. והנה, בארה"ב הודיעו בתחילת השבוע על פתיחת חקירה אפשרית, מה שמחק ביום אחד עשרות מיליארדים משווי החברות.
על כך אומר קאוון: "מבחינת האיחוד האירופי, אפשר להבין את האינטרס, גם אם לא להסכים איתו. האירופאים מודאגים מעניין הפרטיות, והרבה מזה נובע מחשש אמיתי. מצד שני, הם גם רואים את חברות הטק הגדולות כאמריקאיות ורוצים לקנוס אותן בשביל כסף, כי הם רואים בהן כמקור הכנסה. ייתכן שהם גם רואים אותן כהשפעה תרבותית אמריקאית שלילית, ולא אוהבים את זה.
"אבל העובדה שהממשלה האמריקאית מדברת על לפרק את החברות הללו זה פשוט משוגע בעיניי. למה לקחת את החברות הכי מצליחות ומכניסות במדינה ולפרק אותן? אני מבין שמונופולים זה רע, ויש גם עניין אמיתי של פרטיות, אבל אפשר לטפל בזה בלי לפרק אותן. אין לי מה לעשות חוץ מלהתנצל על השיגעון של בני עמי".
סקר של אוניברסיטת הרווארד העלה לראשונה שקיימת בארה"ב תמיכה של 51% מהצעירים בסוציאליזם על פני קפיטליזם, מה יש לך להגיד על זה?
"מזה אני לא מודאג דווקא, מכיוון שהצעירים לא מבינים בכלל מה זה סוציאליזם. הם חושבים שכן, אבל הם לא. אולי הם מרגישים שהם צריכים להיות שונים מהוריהם, אבל הם מבלים את רוב זמנם בטלפון, מה יותר קפיטליסטי מזה? אני לא חושב שזו תוצאה משמעותית".
מלחמות הסחר, הברקזיט ומצב האיחוד האירופי, ובמיוחד איטליה, הם כולם סיכונים גלויים. יש סיכון כלשהו מחוץ לרדאר שאנחנו לא מודעים אליו?
"אני חושב שאחד הסיכונים הגדולים שאינם מוערכים מספיק הוא מה שקורה בטייוואן, והעובדה שסין מעוניינת להשתלט בדרך כלשהי עליה, היא גורם מרכזי לדאגה. פלישה ישירה היא תסריט לא סביר, אבל דרך אחרת שכוללת התערבות בפוליטיקה של האי והשתלטות באמצעות עסקים והגירה, היא אפשרות סבירה, אפילו סבירה מאוד. זה יציב את ארה"ב במצב בעייתי מאוד, והשאלה איך להגיב על צעדים כאלה תהיה מרכזית. ואפילו אם נאמר 'אוקיי, נוותר על טייוואן, מדובר במדינה במדינה קטנה', זה ישפיע על ההתנהלות של מדינות אחרות כמו ישראל, הודו, ויפן עצמה, ועל היחס שלהן לארה"ב. הן יאבדו את הביטחון שיש להן בתמיכה האמריקאית במקרי חירום. זה יתרום אפילו להסלמה בהפצת נשק גרעיני. אני חושב שזה תסריט יותר סביר ממה שרוב האנשים חושבים. אגב, בנוגע לשאלתך, אני לא חושב שבימינו יש משהו מחוץ לרדאר. עם כל המידע שמסתובב שם, הכול נמצא. אתה צריך רק לשים מונח בטוויטר, ותקבל עליו מידע רב".
"50% שהברקזיט יבוטל בסופו של דבר"
קאוון אופטימי לגבי אפשרות שבריטניה תוותר בסופו של דבר על הברקזיט. "בשלב הנוכחי, אני חושב שהסיכוי שבריטניה תפרוש מהאיחוד האירופי הוא 50%. באופן אישי, אני מקווה שהבריטים יתעשתו ויישארו באיחוד האירופי. אבל כמובן שאני מבין למה הם רוצים לפרוש - אנגליה היא מקום שונה מאוד מהיבשת, אני מבין שהם מסתייגים מהביורוקרטיה האירופית, אבל זה בלתי ריאלי לחשוב שהם יצליחו לחתום על הסכם סחר בילאטרלי עם ממשל טראמפ. הקונגרס לא ייאשר את זה, וזאת בטח לא תהיה עסקה טובה בשבילם".
לגבי מטבעות הקריפטו (Cryptocurrency), קאוון קצת יותר סקפטי. "המעריצים שלהם חושבים שמדובר בטכנולוגיה שתכבוש את העולם, וזה נהיה אפילו סוג של כת המאמינה במטבעות האלה. אבל אני חושב שיש סיכוי של 20%-25% שמטבעות קריפטוגרפיים יהפכו לבעלי משמעות כלכלית".
קאוון מספר כי ביקר בחיפה, ירושלים ותל אביב, וקצת הופתע מהעמדות בישראל כלפי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
"חלק גדול מהציבור הישראלי הוא בעד טראמפ, ואני חושב שזה בגלל שטראמפ מדבר על ישראל לא רק כמדינה נורמלית, אלא כמדינה שאמורה לקבל את הכבוד הרב ביותר. ובנוסף, במגוון רחב של נושאים - חלק מהותיים אבל חלק סמליים בלבד - טראמפ הוא פרו-ישראלי באופן ברור, ובנוסף העמדה שלו, שלפיה לחלוטין מקובל להפסיק לדבר על הפלשתינאים כבעיה הנמצאת באחריות ישראלית. בין אם אתה מקבל את עמדותיו או לא, הוא מדבר כך, והעובדה שדבריו התקבלו ללא מחאה בציבור האמריקאי יצרה סטטוס-קוו חדש. הייתי בקרוב ל-100 מדינות, ישראל היא יוצאת דופן מהבחינה הזו, מבחינת האהדה לטראמפ".
אם טראמפ היה מקבל אותך לשיחה ושואל אותך מה לעשות, מה היית ממליץ לו?
"הייתי אומר לו, 'הנשיא טראמפ, תהיה יותר צפוי ותעבוד חזק יותר על יצירת בריתות, ואל תפתח בעימותים'. אבל אני לא חושב שהוא מקשיב למישהו".
יסמין יבלונקו השתתפה בהכנת הכתבה