גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח ועדת סטרשנוב: פקחי הרכבת השביתו את הרכבות, אך הוועד לא אחראי לכך

ועדת סטרשנוב מעלה כי עובדי משוא"ה (מרכז הבקרה והשליטה הארצי של הרכבת) שבתו שלא כדין והיתה שם "התחלות" ● עם זאת, הדבר לא כוון בידי ועד עובדי הרכבת. הדבר מאשש את תחקיר "גלובס", שנערך לאחר האירוע

שביתה בתחנת רכבת סבידור / צילום: אמיר מאירי
שביתה בתחנת רכבת סבידור / צילום: אמיר מאירי

ועדת סטרשנוב, שהקימה ההסתדרות לבחינת אירועי בוקר 12 באפריל, בו הושבתה תנועת הרכבות בכל רחבי ישראל, מעלה כי עובדי משוא"ה (מרכז הבקרה והשליטה הארצי של הרכבת) שבתו שלא כדין והיתה שם "התחלות". עם זאת, הדבר לא כוון בידי ועד עובדי הרכבת. הדבר מאשש את תחקיר "גלובס", שנערך לאחר האירוע.

הועדה הוקמה בידי ההסתדרות, אך היתה בלתי תלויה. עם זאת, הנהלת הרכבת לא שיתפה פעולה עם הועדה, ומנהלים ברכבת לא העידו בפניה. בועדה היו חברים היועץ המשפטי להסתדרות, עו"ד יחיאל שמיר, עו"ד רמי בן-גל, יו"ר עובדי עיריית תל-אביב ובראשה עמד השופט בדימוס אמנון סטרשנוב. הועדה סיימה את עבודתה לפני יותר משלושה שבועות, ב-14 במאי, אך רק כעת מפרסמת ההסתדרות את הדוח המלא.

לפי מסקנות הועדה, בבוקר האירוע חלו חמישה עובדי פקדי משוא"ה, ושלושה מתלמדים. ניסיון להשיג מחליפים בידי מנהלי המשוא"ה עלה בתוהו. "מהעדויות ששמענו עולה, כי בעבר לא היו מקרים של היעדרות מהעבודה עקב מחלה בהיקף כה נרחב".

לכן, קובעת הועדה כי "מחלה או התחלות שכזו של מספר כה רב של עובדי הרכבת, כאשר שניים מהעובדים הודיעו על מחלתם רק ברגע האחרון אינה מקרית, כלל ועיקר. לא מתקבל על דעתנו, כי ביום בהיר אחד כמו גם בימים רבים בהירים אחרים ואף בימי סגריר ייחלו או ייתחלו קרוב לרבע מהפקדים במשוא"ה. הננו סבורים, כי היעדרות יוצאת דופן שכזאת, של כמעט רבע

מהפקדים, הינה חסרת תקדים." בפני הועדה היו עדויות על פקד שקיבל אישור מחלה בצהריים, אך דיווח עליו רק בלילה, שעות לפני שאמור היה להיכנס למשמרת. עובד אחר הגיע לרופא רק אחרי שהודיע כי לא יגיע למשמרת.

אולם, לא הוכח כי במקרה זה ניתנה הוראה בידי ועד העובדים.

הסיבות לשביתה האיטלקית, לפי הועדה, היא שעובדי משוא"ה חשו כי נזנחו בידי הועדה ובידי ועד העובדים. תקן העובדים נותר נמוך, למרות עלייה ניכרת במספר הרכבות ובמספר הנוסעים והעובדים התלוננו על היעדר תשלום על כוננות, על משמרות ארוכות ועל שינויים תכופים במשמרות. כל זאת, על רקע תוכניות להעביר את המשוא"ה מחיפה ללוד. לפי הדוח "דומה כי מדובר בקבוצת עובדים שחוקים, ממורמרים המרגישים כי לא ההנהלה ולא וועד העובדים מנסים לסייע למצוקתם".

הועדה מתייחסת בזהירות לטענת הועד העובדים, כי ההנהלה עצרה את תנועת הרכבות שלא לצורך, ובדוח נכתב כי ההנהלה "פעלה בהתאם לנהלים ולכללי הבטיחות בנושא, מתוך רצון שלא לסכן את הנוסעים". עם זאת, הועדה מסייגת את הקביעה, בשל חוסר שיתוף הפעולה של הנהלת הרכבת.

המלצות הועדה כוללת העמדה לדין משמעתי של שני עובדים, אבל גם טיפול במצוקת העובדים במשוא"ה, הנמצאים "על סף קריסה". לכן, מומלץ להגדיל את מספר העובדים במשוא"ה ולמנות כוננים קבועים, אותם ניתן להזעיק.

אחרי השבתת הרכבת נשמעו יוזמות, גם מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל כ"ץ, לחוקים שיגבילו את זכות השביתה באירגונים חיוניים, כמו חוק לבוררות חובה. אולם, חוקים כאלה לא יעזרו במקרה של שביתות לא מוכרזות ולא חוקיות, כפי שביצעו עובדי משוא"ה ברכבת.

מהנהלת הרכבת טרם נמסרה תגובה לדוח.

מועד העובדים נמסר בתגובה: "דוח ועדת הבדיקה שהוגש ליו״ר ההסתדרות קובע באופן מפורש, כי לא זו בלבד שלא הייתה הוראה כלשהי מצד ועד עובדי הרכבת ״להתחלות״ או לפגוע בתנועת הרכבות ביום שישי ה-12.4.19 אלא ש-״יו״ר ועד העובדים פעלה בנחישות וביעילות למציאת פתרון ולהבאת מחליפים״, כלשון הדו״ח, במקום הפקדים שהודיעו על מחלה. הדו״ח אך מאשש ומאשרר את אשר טוען ומתריע עליו ועד העובדים והוא כי הפקדים הפועלים במרכז והשליטה והפיקוד הארצי כורעים תחת עומס העבודה בעוד הנהלת הרכבת מסרבת להגדיל את מצבת הפקדים למרות הגידול העצום בתנועת הרכבות תוך סיכון נוסעי הרכבת ותוך ניהול לקוי עליו גם עמד מבקר המדינה. ועד העובדים עודנו סבור כי לא היתה כל הצדקה לעצור את תנועת הרכבות ביום 12.4 ולפגוע באלפי החיילים והנוסעים. וכי, ההחלטה על עצירת תנועת הרכבות נועדה רק בכדי ליצר אירוע קיצוני שיאפשר מהלכים ציבוריים ופוליטיים נגד וועד העובדים והעומדת בראשו ובכדי לנסות להסיט את השיח הציבורי מהמחדלים הקשים של הנהלת הרכבת כפי שעלו בדוח מבקר המדינה לעבר הוועד והעומדת בראשו" .

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה החל"ת לעובדים אושר בקריאה ראשונה בכנסת

המתווה מקל על יציאה לחל"ת עם קיצור תקופת הזכאות ל־14 יום, ביטול ימי ההמתנה והקלה בתנאי הסף, אך מעורר ביקורת בשל פערים בולטים בין המגזר הציבורי לפרטי ● החקיקה צפויה להסתיים עד סוף השבוע

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

מבצע "דירה בביטחון" של אאורה עזר למכירות, אך הרוכשים העדיפו הטבות אחרות

אאורה הציגה שיא ברווח הגולמי, אך הרווח הנקי ירד בכ-14% "לאור אירועים חד-פעמיים שחלו ב-2024" ● מבצע "דירה בביטחון": "נרכשו מספר לא מהותי של דירות הכוללות אפשרות ביטול חוזה ללא קנס"

תומר שפריצר, סמנכ''ל בארבע עונות תכנון פיננסי / צילום: יוליה טינקלמן

לפני שנה הוא המליץ להשקיע במניות הבנקים וצדק. מה הוא חושב כעת?

תומר שפריצר, סמנכ"ל בארבע עונות, פגע כשצפה את התחזקות השקל והזהיר מריצת המשקיעים למדד ה־S&P 500 ● כעת הוא טוען ששוק המניות הישראלי הוא "המסיבה של אתמול", מזהיר מהשקעה במניות נדל"ן למגורים ותוכנה, ומזהה הזדמנות בענקיות הטכנולוגיה מעבר לים

נמל תעופה רמון / צילום: מיכל רז חיימוביץ

מי עולה על הטיסה? מאחורי הכאוס בנתב"ג לאחר החמרת ההנחיות

ההחלטה להגביל את מספר הנוסעים בטיסות יוצאות הופכת את הקווים לבלתי כלכליים ● חברות התעופה נאלצות לבטל עשרות אלפי כרטיסים - ולהסיט את הפעילות לירדן ולמצרים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

שגיאות הכתיב, שינויי הגרסה והתגובה האיראנית: מאחורי ההודעה הדרמטית של טראמפ

תוך שלושה ימים הספיק טראמפ להודיע על הרגעת המלחמה, לשחרר איום דרמטי ואז לחזור בו ● מה עומד מאחורי ההודעה המפתיעה על מו"מ עם איראן, ולמה הפעם היא מסקרנת במיוחד?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה מעורבת בתל אביב; מדד נפט וגז נפל במעל 4%, קבוצת דלק ב-8%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.1%, מדד ת"א 90 נפל בכ-2.6% ● טראמפ הודיע על הארכת האולטימטום לאיראן בחמישה ימים ועל מגעים לסיום המלחמה ● קבוצת פוקס: ההכנסות בשיא, ירידה ברווח ● ירידות חדות הבוקר בכל העולם, מחירי הנפט מטפסים, ירידה חדה במתכות היקרות ● בלומברג על הניתוק בין ענקיות הטכנולוגיה למדד S&P 500: סיבה לאופטימיות

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

אלה היעדים שאל על תטוס אליהם במסגרת המתווה החדש בנתב"ג

אל על צפויה להתמקד בהפעלת טיסות למספר מצומצם של יעדים מרכזיים בלבד, תוך הסטת הפעילות הרחק מטיסות נופש ● היעדים שיופעלו אליהם טיסות יהיו ניו יורק, מיאמי, לוס אנג'לס, לונדון, פריז, רומא ואתונה - קווים הנחשבים חיוניים לשמירה על הקשר של ישראל עם העולם ● ומה קורה בארקיע ובישראייר?

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

מניית פוקס הגיבה בחיוב לדוחות, אך הניבה תשואה אפסית בשלוש שנים

ענקית האופנה סיימה את שנת 2025 עם ירידה של 21% ברווח הנקי ● החברה ציינה כי הגיעה להסכמות עם חלק מהמשכירים ותמשיך לפעול על-מנת להגיע להסכמות מול יתר המשכירים בישראל כי לא ישולמו תשלומי שכירות ודמי ניהול – באופן חלקי או מלא

מקס סטוק / צילום: מירו ממן

שיא כל הזמנים: האם מקס סטוק הופכת למניה דפנסיבית לשעת מלחמה?

מקס סטוק הפכה משם נרדף לחנות זולה של מוצרים לבית ופנאי - לאימפריית קמעונאות ● מגוון המוצרים הייחודי ויעילות תפעולית מסייעים לה לצמוח בתקופה המתוחה, אבל היא לא משחקת במגרש ריק: המתחרים כבר נערכים על הקווים ● האם המניה תמשיך להוות "נכס הגנתי" בתיק? ● ניתוח חברה, מדור חדש

טראמפ מציג את תוכנית המכסים באפריל 2025 / צילום: ap, Mark Schiefelbein

שוק האג"ח בארה"ב מאותת על סכנה. האם זה יוביל לקיצור המלחמה באיראן?

תשואות האג"ח בארה"ב מזנקות ומשקפות סיכון גובר למשבר אינפלציה ואולי אף העלאות ריבית • בפעם הקודמת שתשואות האג"ח אותתו סכנה, טראמפ נסוג מרוב תוכנית המכסים שלו • האם גם הפעם שוק החוב יסמן לטראמפ את גבולות הגזרה וידחוף לסיום מהיר של המלחמה באיראן?

חנות של נקסט בלונדון / צילום: Shutterstock

אתר הקניות המפתיע שהפך ללהיט במלחמה

בעוד באתרים המקומיים נרשמה עלייה בשבועיים הראשונים של "שאגת הארי", האתרים הבינלאומיים רשמו ירידה של 52% ● על הרקע הזה בולט לטובה Next הבריטי ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

דלת של ממ''ד בדירה מושכרת / צילום: פרטי

שוק השכירות קפא, חוץ מקטגוריה אחת

בדיקת גלובס מעלה כי דירות עם ממ"ד לשכירות קצרת-טווח הפכו מבוקשות, בעיקר בימי המלחמה הראשונים ● מחירי השכירות עם ממ"ד בתקופה זו לא השתנו ● ומה קרה לביקושים בדרום ובמרכז?

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

חמישה ימים של חסד: טראמפ מסמן שסיום המלחמה מתקרב

בזמן שהעולם המתין למימוש האולטימטום לתקיפה באיראן, הנשיא טראמפ טרף את הקלפים וחשף: מתקיימות שיחות לסיום המלחמה ● השווקים הגיבו בהתלהבות, בטהרן מיהרו לצנן את הציפיות, והמומחים מנסים להבין - האם מדובר בפריצת דרך או בנסיגה טקטית מהאיומים

המועצה האזורית גולן / צילום: Shutterstock

לימודים פרונטליים למרות המצב: המועצה האזורית שמצאה פתרון

במועצה האזורית גולן הקדימו את זמנם: כ־170 מתנדבים, בהם גננות, מורים וצעירים ממכינות קדם־צבאיות, כבר מפעילים לימודים פרונטליים ● במקביל לכך, משרד החינוך מאפשר לראשונה לרשויות לקבוע אם וכיצד להפעיל את קייטנות הפסח ● לאחר החג, המודל המקומי עשוי להתרחב

מושגים לאזרחות מיודעת. חוק ההסדרים / צילום: איל יצהר

לקראת אישור התקציב: מהו חוק ההסדרים, ובשביל מה צריך אותו?

אישור תקציב המדינה נמצא מעבר לפינה, וחוק ההסדרים רזה באופן חריג • מהו בעצם החוק הזה, ולמה צריך אותו? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שריפה בתל אביב לאחר המטח הבוקר / צילום: מד''א

ירי מאיראן לדרום; במטח הקודם: 6 פצועים קל ב-4 זירות נפילה בת"א

לפחות 3 בניינים בת"א נהרסו בירי הבוקר מאיראן ● הלילה: פגיעה במבנה בנשר בירי לאזור חיפה, שתי זירות נפילה בשטחים פתוחים בבאר שבע ● במקביל לירי מאיראן: אזעקות בצפון בשל חדירות כלי טיס עוינים ● באיראן מדווחים על פיצוצים עזים בטהרן • בכיר ישראלי: ספק אם המינימום של איראן יפגוש את המקסימום של טראמפ ● עדכונים שוטפים

בצלאל סמוטריץ'. המגזר הפרטי נשאר מאחור / צילום: נועם מושקוביץ'- דוברות הכנסת (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

800 אלף עובדים יקבלו שכר גם אם לא הלכו לעבודה. ומה עם היתר?

במשרד האוצר פרסמו את מתווה החל"ת במשק, כשלמגזר הציבורי ולסקטור הפרטי שתי נוסחאות שונות ● בעוד שכ-800 אלף עובדי משרדי ממשלה, רשויות וכדומה יזכו להחזרים של עד 100% מהשכר - בשוק הפרטי טרם נפתרה המחלוקת המרכזית: האם לשלם גם לעובדים שנעדרו בשבוע הראשון למלחמה

אנשים במקלט בעת התקפת טילים מאיראן. הצפיפות מובילה לריבוי מחלות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האם "שפעת המקלטים" היא אמיתית, ומה אפשר לעשות עם זה?

"שפעת המקלטים" היא השם הלא רשמי שניתן לתופעה של עלייה בתחלואה הנשימתית בשל השהות במקלט הציבורי ● אבל מה זה בכלל אומר, למה אנשים חולים בתקופה הזו, ואיך אפשר לשמור על עצמנו? ● שאלת השעה

מבצעי קבלנים / צילומים: דרור מרמור, פולי טובמן, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אקרו נדרשה לדווח על מבצעי המימון בדוחות, כך היא הגיבה

אקרו פרסמה את תוצאותיה הכספיות, בהם ציינה בין היתר כי "היקף המכירות של החברה בשנת 2024 ובתקופת הדוח היה בסך של כ-1 מיליארד שקל המהווה שיעור של כ-69% וסך של כ-470 מיליון שקל, המהווה שיעור של כ-79% בהתאמה ● גלית בן נאים, סגנית הכלכלן הראשי באוצר, מצביעה על כך שריבוי העמודים בדוחות אינו מקרי, ולעיתים אף משמש כדרך להסוואת נתונים רגישים, ובראשם היקף ביטולי העסקאות שנבעו ממבצעי מימון

עו''ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

יועמ"שית הכנסת נגד האוצר: העבירו כספים שלא כחוק והסתירו מידע

לטענת הכנסת, תקציבים למשרד החינוך הועברו עוד לפני אישור ועדת הכספים, מבלי שהדבר נחשף לחברי הכנסת ● באוצר טענו כי מדובר בפרקטיקה מקובלת, אך הכנסת דוחה זאת ודורשת לקבוע כי מדובר בהתנהלות לא חוקית