נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ /צילום: shutterstock
התוכנית לשלום בין ישראל לפלסטינים, בת טיפוחיו של ג'ארד קושנר, שהייתה אמורה להיות אחד מההישגים הגדולים של ממשל טראמפ, נאבקת על חייה עוד לפני שנולדה - ולא רק בגלל התהפוכות במערכת הבחירות בישראל והסירוב העקבי של הפלסטינים להיחשף לתוכנית. עתה מתברר, כי ל"עסקת המאה" של טראמפ קמו אויבים מבית, בחלקם בעלי ברית של הנשיא, והם קוראים לטראמפ לגנוז את המיזם, בהקדם.
מאמר באתר "פוליטיקו" מדווח, כי גורמים שמרניים חשובים וקולות פרו-ישראליים, שמקורבים לבית הלבן, מדגישים עתה, בתכיפות הולכת וגוברת, את מה שהם רואים כסכנות שגלומות בתוכנית. יש שחוששים שפרסום התוכנית עלול להצית אלימות, ואחרים מודאגים מהאפשרות שעיקרי התוכנית ישימו קץ, אחת ולתמיד, לפתרון שתי מדינות לשני עמים.
גורמים רבים ייחלו לגניזת היזמה עוד לפני האנדרלמוסיה במאמצים להרכיב ממשלה בישראל. התקווה הזו לא התגשמה ועתה יש אנליסטים שקוראים לממשל טראמפ, און דה רקורד, להקפיא את התוכנית ללא הגבלת זמן, למרות שרק מעט אנשים מודעים לתוכן המסמך.
"מתן פומבי לתוכנית עתה יציג את ארה"ב כבלתי רצינית", אמר ל"פוליטיקו" ג'יימס קראפנו, אנליסט שמתמחה במדיניות חוץ בהריטג' פאונדיישן, מכון מחקר שמרני בוושינגטון. קראפנו, שבדרך כלל מצדד בעמדותיו של דונלד טראמפ, הוסיף: "מוטב לחכות, אולי אפילו עד אחרי הבחירות לנשיאות ארה"ב (בנובמבר 2020)".
במקביל, מומחים למזה"ת, שהיו עשויים לסייע לקושנר למכור את התוכנית בארה"ב וברחבי תבל, מפנים לה עתה עורף מפני שהם מפקפקים בה וביכולותיה לפתור את הבעיות בין ישראל לפלסטינים. אחד מהמומחים שקוראים לקושנר להוריד את התוכנית מסדר היום הציבורי הוא רוב סטלוף, מנכ"ל מכון וושינגטון למדיניות המזה"ת, מוסד חשיבה שרואה ביחסי ישראל - ארה"ב נכס אסטרטגי לאינטרסים האמריקאים במזה"ת.
במאמרים בעיתונים מזהיר סטלוף, שפרסום התוכנית עלול לחולל תגובת שרשרת של התפתחויות שליליות. למשל, אם הפלסטינים ידחו את התוכנית, עלול הימין בישראל ללחוץ על הממשלה לספח חלקים מהגדה המערבית. צעד כזה יבודד עוד יותר את ישראל בזירה הגלובלית ויחליש בפועל את יכולתה להתמודד עם איראן.
"אם התוכנית תפורסם עתה, מובטח שכל אחד משלושת הצדדים (הישראלים, הפלסטינים והאמריקאים) יצא מופסד", כתב סטלוף.
ואילן גולדנברג, מ- Center for the New American Security, שפעל לקידום שלום בין ישראלים ופלסטינים בתקופת ממשל אובמה, אמר בפשטות: "התוכנית הזו נדונה לכישלון".
אפילו בתוך ממשל טראמפ החלו להישמע פקפוקים לגבי "עסקת המאה". שר-החוץ, מייקל פומפיאו, אמר בשיחה סגורה עם חברי ועידת הנשיאים של הארגונים הוא אמר, כי "אפשר לטעון שהתוכנית אינה בת-ביצוע", ושייתכן שהיא "לא תתפוס תאוצה".
"ייתכן שהיא תידחה", אמר פומפיאו. "ייתכן שבסופו של דבר יאמרו אנשים (הפלסטינים) שהתוכנית הזו אינה לגמרי מקורית, היא לא תעזור לנו... יש בה אולי שני דברים טובים ותשעה דברים רעים".
"אני מבין מדוע אנשים אומרים, שאת העסקה הזו רק הישראלים יכולים לאהוב", אמר פומפיאו. "אני מקווה שאנשים יקדישו זמן כדי ללמוד את התוכנית".
אפילו טראמפ עצמו לא הסתייג כליל מדברי שר-החוץ שלו. בתגובה על דברי פומפיאו, הודה הנשיא שייתכן שהתוכנית אינה בת-ביצוע. "נראה במרוצת הזמן", הוא אמר. כעבור זמן ניסה פומפיאו לתקן את דבריו והסביר, כי היא התכוון לומר שהוא מודע לקיומה של תפיסה שגורסת שאת תוכנית קושנר רק ישראלים יוכלו לאהוב, אך הוא - פומפיאו - אינו חושב שתפיסה זו מוצדקת.
וארון דייוויד מילר, שליווה מגעים בין ישראלים לפלסטינים בממשלים דמוקרטים ורפובליקאים, אמר ל"פוליטיקו": "לכישלון יש מחיר והוא עלול להחמיר את המצב. ג'ארד קושנר צריך לנשום עמוק, לשבת בשקט ולהמתין בסבלנות עד שיתפוגג הלחץ להניח על השולחן את 'העסקה האולטימטיבית'. חזור לשולחן העבודה ותדאג לכך שתפיק תוכנית שלום שיוויונית, בת-קיימא, תוכנית שתקדם - לא תרסק - את האמינות של ארה"ב".