בובה בגן ילדים נטוש בעיירה פריפיאט ליד צ'רנוביל / צילום: Gleb Garanich, רויטרס
השבוע שודר הפרק האחרון של "צ'רנוביל", סדרת המופת של HBO, שכבר הספיקה להפוך לסדרה הפופולרית ביותר בדירוגים של IMDb ו-Rotten Tomatoes. בדרך לפסגה היא עקפה סדרות ותיקות ומצליחות כמו "משחקי הכס", "שובר שורות" ו"הסמויה".
אחת הסיבות לעניין הרב שמעוררת הסדרה היא העובדה שהיא מבוססת על סיפור אמיתי ומחריד. הסדרה מגוללת את סיפור התאונה הקטלנית בכור הגרעיני בעיר צ'רנוביל, שכיום נמצאת בשטח של אוקראינה אך בעת האסון (שהתרחש ב-26 באפריל 1986) הייתה תחת שליטת ברית המועצות. התאונה התרחשה בשל סדרה של טעויות אנוש שהביאו לעלייה חריגה בטמפרטורה של ליבת אחד מהכורים, גרמו לפיצוץ ולהפצת חומרים רדיואקטיבים לסביבה. המצב החמיר כשהרשויות בברה"מ ניסו להסתיר את התאונה ודחו את פינוי התושבים מהאזור. ממשלת רוסיה, דרך אגב, לא מרוצה מהעניין הגובר בסדרה. ברוסיה טענו כי היא עושה "עוול היסטורי" ואף הודיעו כי יפיקו גרסה משלהם, שתספר את האמת מנקודת מבטם. ב"גרדיאן" פרסמו כי צ'רנוביל הרוסית תעסוק בתאוריה לפיה האשמה האמיתית באסון היא לא אחרת מסוכנות הריגול האמריקאית CIA.
בזמן שרוסיה מנהלת מלחמות אגו עם המערב, לא ניתן להתעלם מהעובדות בשטח. בין אם הסיבה לאסון היא רשלנות, טיפשות או אפילו מרגל רשע אחד, מדובר באסון האקולוגי החמור ביותר של המאה ה-20 שהרס את חייהם של רבים. תמונות הבניינים הנטושים וצעצועי הילדים שנשארו מאוחר מצמררים ומראים איך ברגע אחד הכל יכול לעצור מלכת לעולמים.
כ-350 אלף איש פונו מ-4,762 קמ"ר בשל האסון, חצי מהשטח נמצא באוקראינה וחצי בבלארוס. כ-600 אלף אנשי חירום הגיעו למקום כדי להתמודד עם האסון, וכולם נחשפו לקרינה ברמה כזו או אחרת. שניים מעובדי המפעל מתו ישירות מהתאונה בכור הגרעיני ו-29 נוספים מתו בשל החשיפה לקרינה בשלושת החודשים לאחר מכן. עם זאת, מספר ההרוגים הסופי מצוי במחלוקת. ב"TIME" ציינו כי לפי הערכות 50 איש נפטרו בשל חשיפה ישירה לקרינה וכי ב-2004 טענו סוכניות של האו"ם כי 4,000 איש ימותו בשל נזקי הקרינה.
ב-2006 ארגון הבריאות העולמי העריך כי המספר צפוי לעמוד על 9,000 איש. עם זאת, ארגון גרינפיס מציג תמונה קודרת יותר. לטענתו, המספרים של ארגון הבריאות נמוכים משמעותית ממספר הנפגעים האמיתי. כך, בדוח שפרסם הארגון באותה השנה, נטען כי מעל ל-90 אלף איש ימותו מסרטן שנגרם מחשיפה לקרינה רדיואקטיבית.
לפי "TIME", בחמש השנים לאחר האסון מספר הילדים שחלו בסרטן באוקראינה זינק ב-90%. ב-2005, 19 אלף משפחות קיבלו עזרה כספית מממשלת אוקראינה לאחר שנקבע כי מותו של מפרנס המשפחה נגרם בשל הקרינה מהאסון. בסך הכל כ-7 מיליון איש יקבלו סיוע כספי כלשהו מרוסיה, אוקראינה ובלארוס בשל התאונה.
ממשלת בלארוס העריכה בדוח, שהתפרסם ב-2009, כי הנזק הכספי לכלכלת המדינה יעמוד על 235 מיליארד דולר 30 שנה אחרי התאונה. בין השאר, צוין בדוח כי האסון פגע בתעשיית החקלאות במדינה, ששוויה השנתי עומד על 700 מיליון דולר.
אלפי אנשים עדיין עובדים במפעל - רופאים, מומחי קרינה ועובדי תחזוקה. חלקם באים מדי יום, אחרים נשארים עד שבועיים. כיום עדיין אסור לגור באופן קבוע בתוך גבולות האזור (רדיוס של 30 ק"מ מהמפעל), אך לפי דיווחים, מיעוט קטן מהתושבים - בעיקר תושבות - חזרו להתגורר בין ההריסות זמן לא רב אחרי הפינוי. כיום נשארו שם כ-100 נשים מתוך האלף שחזרו לביתן בחודשים שאחרי האסון.
וכן, אפשר גם לבקר בצ'רנוביל, למרות שלא בטוח שכדאי. ניתן למצוא טיולים בעלות של 119 אירו לאדם ליום אחד. באתרים שמארגנים את הביקורים מבטיחים שההרפתקה בטוחה לחלוטין, ולטענתם, הקרינה שסופגים המטיילים הסקרנים ביום טיול אחד משתווה לארבע שעות טיסה בלבד.
