גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יד קלה על ההדק: חילטו 15 מיליון שקל לקשישה שנחשדה בהלבנה – ולבסוף התיק נסגר

עוד חילוט מיותר: סבתא-רבתא לשלושה נינים, עולה חדשה משווייץ, נחשדה בסיוע להלבנת הון לאחיינה, בפרשה שבה הועלו חשדות לביצוע הלבנת הון בהיקף של יותר מ-700 מיליון שקל ● כעת, שנה וחצי אחרי שחולטו חשבונותיה, הודיעה לה הפרקליטות על סגירת התיק נגדה ועל שחרור 15 מיליון השקל שנתפסו בחשבונותיה

קשישה נחשדה בהלבנת הון / צילום: Shutterstock
קשישה נחשדה בהלבנת הון / צילום: Shutterstock

מדוע חילטה המדינה 15 מיליון שקל לקשישה אלמנה בת 80? ומה הוביל כעת לכך שכל הכסף שנתפס בחשבונותיה של הקשישה שוחרר לאחרונה? אלה השאלות העיקריות שעולות בעקבות החלטת הפרקליטות לסגור את תיק החקירה נגד הקשישה, עולה חדשה משווייץ, שנחשדה בסיוע להלבנת הון בהיקף של מיליוני שקלים.

פרשות מתוקשרות עם דיווחים על חשדות לביצוע הלבנת הון בהיקפים עצומים, מלוות בחילוטים של מיליוני שקלים, אך בסופו של דבר מתפוצצות ומסתיימות בקול ענות חלושה - אינן מחזה כה נדיר. רבות נכתב ונטען על הקלות שבה ממהרת המשטרה להצהיר על חשדות כבדים לביצוע עבירות צווארון לבן; ועל האישור שמעניקים בתי המשפט, כמעט אוטומטית, לבקשות להאריך מעצרם של חשודים למספר ימים, על אף שבסופו של דבר חלק ניכר מהפרשות נגמרות בלא כלום.

גם האופן שבו עושות מערכות האכיפה שימוש בחילוטים עורר ביקורות נוקבות, במיוחד ביחס להיקפי הכספים שבית המשפט מתיר למשטרה לחלט, כשבסוף מתברר שסכום העבירה נמוך משמעותית מהכספים שחולטו. יש הטוענים כי החילוטים הפכו לשמש ככלי ענישה, החורג בהרבה מתכליתו העיקרית - להבטיח כי אם אכן החשוד יורשע בביצוע עבירה כלכלית, תוכל המדינה להשיב לכיסה את הכספים שהושגו תוך ביצוע העבירה.

ובכל זאת, נדמה שהסיפור הבא חריג במיוחד: אלמנה בת 80, סבתא-רבתא לשלושה נינים, נחשדה בסיוע להלבנת הון לאחיינה. זאת, בפרשה שבה הועלו חשדות לביצוע הלבנת הון בהיקף של יותר מ-700 מיליון שקל. האלמנה, שעלתה לישראל משווייץ לפני כשש שנים, ירשה מבן זוגה, איש עסקים מצליח שהתגורר באירופה, עשרות מיליוני שקלים. מתוך עשרות המיליונים שירשה, העבירה הקשישה לחשבונותיה שבארץ 21 מיליון שקל. לבקשת המשטרה, 15 מיליון שקל מתוכם חולטו. המשטרה עמדה על דרישתה להחזיק בכספי הגברת עד ממש לאחרונה. זאת, על אף שתיק החקירה הועבר לפרקליטות כבר לפני כשנה. כעת, שנה וחצי אחרי שחולטו חשבונותיה של הקשישה, הודיעה לה פרקליטות מחוז מרכז על סגירת התיק נגדה, ועל שחרור 15 מיליון השקל שנתפסו בחשבונותיה.

עשרות חשודים בחקירה חוצת יבשות

הפרשה שכונתה "שיחה ממתינה", החלה להיחקר לפני כשלוש שנים, בתחילת שנת 2016, אז פתחו חוקרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) מלהב 433, בחקירה סמויה בדבר חשדות לביצוע הלבנת הון בהיקף של יותר מ-700 מיליון שקל. החקירה התבצעה במקביל בישראל, במספר מדינות באירופה ובחלק ממדינות אסיה. במאי 2017 הפכה החקירה לגלויה, וכללה שלושה גלי מעצרים של עשרות חשודים בישראל ובחו"ל.

על-פי החשד, בשנים 2014-2017, קשרו החשודים בפרשה קשר פלילי, להחדרת מאות מיליוני שקלים מחו"ל לישראל, הן פיזית על גופם והן בהעברות בנקאיות לצ'יינג'ים, תוך הסתרת הנהנים האמיתיים בכספים ומסירת דיווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון, לבנקים ולרשם נותני שירותי מטבע.

בין החשודים שנחקרו בפרשה היו אנשי עסקים, עורך דין, רב, ומספר בעלי צ'יינג'ים. העבירות שיוחסו לחשודים כללו עבירות מס, הלבנת הון, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושלל עבירות נוספות.

לפני מספר חודשים קיבלו כעשרה מהחשודים שנחקרו, הודעה מהחוליה לאכיפה כלכלית בפרקליטות מחוז מרכז (פלילי) כי בכוונת הפרקליטות להגיש נגדם כתבי אישום, בכפוף לקיום שימועים. בימים האחרונים התקיימו השימועים, ובשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטה בנוגע להעמדת החשודים לדין.

כפי שנעשה בדרך כלל בתיקי עבירות כלכליות, בסמוך לפרוץ החקירה, תפסה המשטרה רכוש רב של החשודים. זאת, מכוח צווי תפיסה זמניים אשר הוצאו בהתאם להוראות חוק איסור הלבנת הון ופקודת סדר הדין הפלילי ולצורך חילוט עתידי שאמור לסייע למדינה לקבל את הכספים שהושגו בעבירה לכאורה, ככל שהחשודים אכן יורשעו בתום ניהול המשפט בעניינם.

נזכיר כי חוק איסור הלבנת הון מעניק למערכות האכיפה את האפשרות לתפוס לחשודים רכוש בשווי העבירות שבוצעו לכאורה, גם אם מדובר ברכוש שאינו קשור בהכרח לעבירות.

בין הרכוש שנתפס לבקשת המשטרה, היו גם חשבונות בנק שמנים של הקשישה, עולה חדשה משווייץ, דודתו של אחד החשודים. הקשישה, אלמנתו של איש עסקים אמיד מאוד, אם לשניים, סבתא לחמישה, וסבתא-רבתא לשלושה, נקלעה לתוך הפרשה בשל אחיינה, שהוא אחד מהחשודים העיקריים בפרשה.

בחשבונות הבנק שלה היו כ-21 מיליון שקל, מתוכם ביקשה המשטרה - וקיבלה - תפיסה של 15 מיליון שקל. זאת, בשל כך שהדודה הקשישה ייפתה את כוחו של אחיינה החשוד, יועץ השקעות במקצועו, לבצע בשמה פעולות בחשבונותיה, ולהשקיע את כספה בעסקאות, בהתאם לשיקול-דעתו. חלק מהכספים שהוציא האחיין מחשבונות דודתו, עברו דרך צ'יינג' שאותו הקים לכאורה האחיין, ושבאמצעותו נעשו, על-פי החשד, חלק מן העבירות. הדבר הזה הספיק למשטרה כדי להחשיד גם את הדודה משווייץ בעבירות הלבנת הון, ולבקש ולקבל צווי תפיסה לחשבונותיה.

גיבוי מלא מצד בתי המשפט

במהלך שנת 2018, קבע שופט בית משפט השלום בראשון-לציון, גיא אבנון, כי מהדוחות הסודיים שהועברו לעיונו, עולה שהקשישה מעורבת באחד מאירועי הלבנת ההון הנחקרים. במקרה (או שלא במקרה), היקף ההון שהולבן לטענת המשטרה באירוע שבו הייתה מעורבת עמד בדיוק על אותו סכום שהעבירה מחשבונותיה שבאירופה לישראל - 21 מיליון שקל.

אבנון קבע כי "עיון בחומרי החקירה הגולמיים מקים חשד סביר הקושר את החשודים למיוחס להם". לצד זאת, קבע אבנון, "חלקה של הקשישה הוא לכאורה קטן יותר מחלקם של שני המעורבים הנוספים בפרשה".

לטענת המשטרה, שאותה אימץ בית המשפט, בוצעה הטמעה של הכספים בחשבונותיה של הקשישה, שבהם שימש אחיינה כמיופה כוח, אל תוך מחזור הכספים של הצ'יינג' שהקים. מכאן, קבע אבנון, "קיים חשד סביר בעוצמה בלתי מבוטלת הקושר את הקשישה לידיעה, ולמצער לעצימת עיניים בכל הנוגע לפעילות שבוצעה בחשבונותיה, ולקשר שלה ושל כספה לצ'יינג' שבבעלות החשודים הנוספים".

טענותיה של הקשישה, שנדחו הן על-ידי השופט אבנון בבית משפט השלום בראשון-לציון והן על-ידי שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, נאוה בכור, התמקדו בכך שמדובר באישה שאינה בעלת פרופיל עברייני, וכי במשך כל חייה היא לא הסתבכה עם רשויות החוק בארץ או בחו"ל. עוד טענה הקשישה, שיוצגה בידי עו"ד דרור מתתיהו ממשרד פישר-בכר, כי אחיינה עבד במחלקת ניהול תיקי השקעות של בנק בז'נבה, וכי היא נתנה בו אמון מלא בהיותו בן משפחה. לפיכך, העניקה לו ייפוי כוח לפעול בחשבונותיה, אותם תפסה המשטרה ושלטענתה קושרים אותה לעבירות.

השופטת בכור, שדחתה כאמור את ערר הקשישה בדבר ההחלטה להמשיך ולהחזיק בחשבונות הבנק שלה, קבעה כי עיון בדוחות החקירה הסודיים שהוגשו לעיונה "מעלה ראיות בדבר מתן ייפוי כוח של הקשישה לחשוד המרכזי בפרשה בחשבונותיה, הלוואות כספים, ומעורבות בצ'יינג', באופן המחייב בירור בהליך משפטי".

השופטת בכור אף הגדילה לעשות, וקבעה בהחלטתה כי טענותיה של הקשישה בבקשה לשחרר לה את תפוסיה, "אינן סבירות, נוכח היקף הכספים המדוברים והיקף העבירות, ועל כן בצדק קבע השלום כי למצער מדובר בעצימת עיניים" (לביצוע העבירות מצידה של הקשישה).

אלא שלאחרונה, כאמור, החליטה הפרקליטות לסגור את התיק נגד הקשישה, לשחרר את חשבונותיה ולהשיב לה את כספה. החלטה בעניינם של החשודים האחרים טרם התקבלה. השאלות שעולות אגב פרשה זו, האם ידין של מערכות האכיפה קלה מידי על ההדק, יופיעו כנראה גם בפרשה הבאה

תגובות: "לנקוט משנה זהירות עם החלטות שמשמעותן פגיעה קשה בזכויות נחקרים"

עו"ד דרור מתתיהו, המייצג את הקשישה, מסר בתגובה: "טענותיה של מרשתנו נשמעו ונבחנו על-ידי הפרקליטות בלב פתוח ובנפש חפצה. אנו מברכים על ההחלטה בעניינה, אשר נתקבלה אף ללא צורך בשימוע. מקרה זה ממחיש את הצורך של בתי המשפט לבחון היטב את בקשות רשויות החקירה, ולנקוט משנה זהירות עם מתן החלטות שמשמעותן פגיעה קשה ביותר בזכויותיהם הבסיסיות של נחקרים".

מטעם פרקליטות מחוז מרכז (פלילי), נמסר בתגובה: "הגברת המוזכרת בכתבה נחקרה באזהרה במסגרת חקירת פרשה זו; אך עם התקדמות החקירה הובהר כי היא אינה מעורבת במעשים הפליליים. בנסיבות אלה, אף נכסיה, שנתפסו באופן זמני במהלך החקירה, שוחררו והוחזרו לה.

טרם התקבלה הכרעה באשר לתיק זה בכללותו; בשלב זה מתקיים הליך שימוע בעניינם של מספר חשודים".

המשטרה מסרה בתגובה: "משטרת ישראל מנהלת את חקירותיה ביסודיות ובמקצועיות, בהתבסס על תשתית ראייתית ושיקולים מקצועיים ובהתאם להוראות החוק; הכול במטרה אחת ויחידה, להגיע לחקר האמת. בסיומה של החקירה נשוא פנייתך, הועבר חומר החקירה לפרקליטות לעיון ולהחלטה על המשך ההליך. תפקידה של המשטרה הוא לחקור, והסמכות להחלטה בנוגע להגשת כתב האישום נתונה בידי הפרקליטות".

עוד כתבות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-35%

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות