בנק ישראל עשוי להגביר את התערבותו בשוק המט"ח אם תימשך מגמת היחלשותו של הדולר - כך העריכו היום פעילים בשוק. בהודעתו החודשית על מצב יתרות המט"ח לחודש מאי, גילה בנק ישראל כי רכש במהלך החודש 50 מיליון דולר. לא מדובר בסכום שיש לו השפעה משמעותית על שער החליפין שקל-דולר, אולם המהלך עשוי להתפרש כאיתות. בנוסף זהו הסכום הגדול ביותר מאז כניסתו של פרופ' אמיר ירון לתפקיד הנגיד.
בינואר השנה רכש הבנק כ-30 מיליון דולר. ירון אותת בעבר כי בכוונתו לדבוק במדיניות שאפיינה את בנק ישראל בתקופת כהונתה של הנגידה הקודמת פרופ' קרנית פלוג, שלפיה הבנק יתערב במסחר במט"ח כאשר יזהה עיוותים במסחר בשווקים או התחזקות של השקל מעבר לנתוני היסוד, רמז לפעילות ספקולטיווית מצד משקיעים.
נתוני הרכישות במאי מצטרפים לאמירה - או איתות נוסף של הבנק - במסגרת החלטת הריבית האחרונה של הוועדה המוניטרית, שלפיה "הייסוף (בשקל) הוא הגורם העיקרי שמעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד" - משפט שהתפרש כאיתות של הבנק על כוונתו לשוב ולהתערב בצורה משמעותית בזירת המט"ח.
הדולר נסחר היום בירידות מול השקל ושערו ירד במהלך המסחר מתחת ל-3.6 שקלים לדולר. הרקע להיחלשות הדולר הוא הציפייה בשווקים כי הבנק הפדראלי בארה"ב יהפוך את מדיניותו המוניטרית ויתחיל בהורדת ריבית. הציפיות האלה קיבלו עידוד מנתוני תעסוקה מאכזבים שפורסמו בסוף השבוע בארה"ב.
בבית ההשקעות מיטב דש הצביעו היום דווקא על הצד השני של המטבע וציינו כי מהלך של הורדות ריבית בארה"ב יקטין מאוד את ההסתברות להמשך העלאות ריבית מצד בנק ישראל, שהעלה כידוע את הריבית רק פעם אחת בנובמבר האחרון. בנוסף, ציינו במיטב דש כי נתוני הצמיחה העדכניים של המשק האמריקאי אינם מצדיקים מהלכי הורדת ריבית של הבנק המרכזי.
למרות רכישות המט"ח מצד בנק ישראל במאי, רשמו יתרות מטבע החוץ שמנוהלות בבנק דווקא קיטון. נכון לסוף חודש מאי נוהלו בבנק ישראל יתרות מט"ח בהיקף 118 מיליארד ו-124 מיליון דולר. מדובר בקיטון בסך של 619 מיליוני דולרים לעומת סוף החודש הקודם. הסיבה העיקרית לקיטון ביתרות היו שיערוכי מט"ח שהקטינו את היתרות ב-771 מיליון דולר. היתרות מהוות 31.9 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי.
בתוך כך, מעריכים באוצר כי קצב הגידול המהיר בהוצאות משרדי הממשלה יתמתן בהמשך השנה, בין היתר על-רקע הבחירות בספטמבר. מתחילת השנה גדלו הוצאות הממשלה ב-7.5%. מדובר בקצב גידול מהמהירים ביותר בשנים האחרונות, אולם בהמשך השנה צפויה מערכת הבחירות למנוע קבלת החלטות על הוצאות נוספות, למשל סביב העלאת גיל הפרישה לנשים או במחלוקת בין האוצר לביטוח הלאומי. בנוסף, קיים סימן שאלה לגבי הוצאות כמו סבסוד הצהרונים שנעשה מכוח הוראת שעה שתוקפה יפוג בספטמבר. מדובר בצעד שנעשה במסגרת תכנית נטו משפחה של שר האוצר משה כחלון שעלותו השנתית כ-900 מיליון שקל. בסך הכול, נאמדת ההוצאה התקציבית שמתבססת על הוראות שעה שתוקפן יפוג עד סוף השנה על כ-3 מיליארד שקלים.
על רקע התמתנות מגמת העלייה בהוצאות נרשמה גם התאוששות מסוימת בהכנסות ממסים בחודש מאי, ושתי המגמות מחזקות באוצר את ההערכה כי שנת 2019 תסתיים בגירעון נמוך יותר מהגירעון השוטף העומד נכון לסוף מאי על 3.8%. לעומת זאת, נכון להיום צופים באוצר כי שנת 2020 תסתיים בגירעון של 4%, זאת אם הממשלה לא תקבל החלטות על צעדים להגדלת הכנסות וקיטון בהוצאות. התחזית ל-2020 אמורה להיות מוצגת בישיבת הממשלה הקרובה.