העלמת מס / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
רבים מאתנו עושים שימוש באפליקציות התשלומים המהירים המאפשרות להעביר כספים מאחד לשני כסף או לפתוח קבוצת לחברים לשם איסוף תשלומים משותף, באופן קל, מהיר ופשוט בהשוואה להעברה דרך אפליקציית הבנק. שלוש האפליקציות הבולטות בישראל כיום הן: Pepper Pay ,Bit ו-Paybox.
בעוד רובנו נתקלים באפליקציות אלה בעת העברת תשלום לוועד הכיתה, איסוף כסף לכיבוד במסיבה כזו או אחרת ותשלומים בעלי אופי "פרטי" יותר - הולך וגובר גם השימוש באפליקציות גם לצורך תשלומים לעסקים בעבור שירותים או מוצרים.
השימוש הגובר הזה לא נעלם מעיני רשות המסים, אשר החלה לבחון גם את ההעברות הכספיות ואת התשלומים המועברים לבעלי עסקים באמצעות אפליקציות התשלומים, ומתברר כי גם שם יש ניסיונות להעלמת מס. כך, במהלך מבצע ביקורת של רשות המסים בחיפה והסביבה, במהלך בדיקת הכנסות ששולמו באמצעות אפליקציית Bit לבעל חנות לעתיקות בעוספיא, נמצא אי-רישום סכום בגובה של 3,350 שקל. בעל החנות טען בפני מבקרי מס הכנסה כי "צריך לבדוק רישומים של Bit, אם צריך לרשום".
במקרה אחר שנבדק ברשות המסים בפברואר האחרון, התגלתה העלמת הכנסה בהיקף 1,500 שקל שהועברו באמצעות אפליקציית BIT לבעל חנות לצעצועים וממתקים במגדל העמק.
ועד שהנישומים יפענחו האם הם צריכים לרשום הכנסות שמתקבלות באמצעות אפליקציות התשלומים (רמז: הם חייבים), ממשיכה רשות המסים גם בבדיקות של אמצעי התשלום הקלאסיים. כך התגלה באותו מבצע, במהלך בדיקת תנועות החשבון של עורך דין מחיפה, כי שתי העברות בנקאיות בסכום כולל של 180,000 שקל לא תועדו בספרים. עורך הדין טען בפני המבקרים כי "מדובר בעסקת מקרקעין, והתקבולים הם פיקדונות להבטחת העסקה".
המבקרים ערכו ביקורת גם אצל מתקין מזגנים בזמן שביצע עבודה בביתה של לקוחה, ובבדיקת רישומי הלקוחות במחברת ייעודית שלו נמצא כי 4,000 שקל שקיבל מלקוחה לא נרשמו בספרי העסק. המבקרים יצרו קשר עם הלקוחה, שסיפרה כי שילמה 4,000 שקל בעבור העסקה יום לפני הביקורת, ומתקין המזגנים הסביר: "אני לא יודע למה לא רשמתי, אולי עדין לא התפניתי לזה".
עוד במהלך אותו מבצע הובאו שני בעלי עסק לחקירה פלילית במשרדי מס הכנסה, לאחר שעלה חשד כי העלימו מס. במקרה הראשון מדובר בבעל מגרש רכב, לגביו התקבל מידע מלקוח שביצע עסקת רכישת רכב בסכום של כ-45,000 שקל, ולא קיבל כל קבלה או חשבונית בגין העסקה. בנוסף, נמצאו בכספת העסק צ'קים, מזומן ושוברי אשראי בסכום כולל של 183,910 שקל, שלא תועדו בספרי העסק. מנהלת החשבונות אמרה למבקרים כי "כשבעל החברה יבוא, הוא ייתן לכם הסברים".
המקרה השני התרחש באתר בנייה, כשהתברר כי עבודה של שיפוצניק בסך כולל של 35,000 שקל, תמורתה שילם הלקוח מקדמה בסך 10,000 שקל, לא נרשמה בספרים כנדרש על-פי חוק. בעל העסק הסביר כי "הלקוח השאיר את הכסף לעובד שלי, ואני פשוט לא הספקתי לרשום את הכסף". את מבקרי רשות המסים ההסברים לא שכנעו, ושני המקרים הועברו למחלקת התביעות בתום חקירתם.
מקרים אלה ואחרים היו חלק ממבצע ביקורת שערך משרד פקיד שומה חיפה בעסקים שונים בחיפה והסביבה, בהם קריית אתא, קריית ים, קריית חיים, נשר, דליית אל כרמל ועוספיא. המבקרים ביקרו בכ-134 בתי עסק שונים, ונמצא כי בקרב 21% מהעסקים שנבדקו לא נרשמו הכנסות כנדרש לפי החוק.
פעילות הביקורת נערכה כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים נגד מעלימי מס והון שחור. זאת, במסגרת המדיניות של הגברת פעילות האכיפה לשיפור ושימור יכולת ההרתעה, הרחבת המודיעין, בין היתר על-ידי עריכת מבצעי שטח שמטרתם להביא לדיווחי אמת ולגביית מס אמת ובכך להגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחים.