מתחם לתכנון ותמ"ל / צילום: תמר מצפי
לוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור, הותמ"ל, יש סמכות לאשר אזורי תעסוקה, כחלק מפיתוח השכונות החדשות שכלולות בתוכניותיה - כך פסק בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בערעור שהגישו הותמ"ל, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והמשרד להגנת הסביבה, על החלטת בית המשפט המחוזי צפון, שקבעה כי הכללת אזור תעסוקה בתוכנית הותמ"ל לשפרעם, תמ"ל/1036, נעשתה בחוסר סמכות.
התוכנית אושרה לפני למעלה משנה, והיא כוללת שכונת מגורים בת כ-1,600 יחידות דיור ואזור תעשייה בהיקף של 400 אלף מ"ר העתיד לקום בשטח מחצבה שסיימה את פעולתה במזרח היישוב.
ואולם המועצה המקומית ביר אלמכסור, הסמוכה לשפרעם ולאזור התכנון, ובעלי קרקעות פרטיים שנכללים בשטח התווכנית, עתרו נגד אישור התוכנית, מסיבות שונות.
בית המשפט המחוזי התמקד בשאלה האם לותמ"ל יש סמכות לדון באזור תעשייה כחלק מהתוכנית, או שעליו להצטמצם ולעסוק רק בתוכנית הכוללת מגורים ושטחי ציבור נלווים. לטענת העותרים, תמ"ל/1036 אינו אלא שתי תוכניות נפרדות שחוברו בצורה מלאכותית. בית המשפט המחוזי קיבל את העמדה הזו.
בערעור שהגישה המדינה לבג"ץ נטען כי פסק הדין של בית המשפט בחר בפרשנות מצמצמת, אשר אינה עומדת בקנה אחד עם תכלית חוק הותמ"ל ועם עקרונות התכנון המיטבי. בתגובתה ציינה המדינה כי חוק הותמ"ל מאפשר הכללת שטחים נוספים שאינם למגורים, זאת לצורך איזון כלכלי ושמירה על איתנות פיננסית של הרשות המקומית.
בג"ץ, בהרכב של שלושה שופטים, בראשות השופטת דפנה ברק-ארז והשופטים ג'ורג' קרא ועופר גרוסקופף, קיבל את עמדת המדינה וקבע כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו כי התוכנית אינה יכולה לכלול את שטח התעשייה. השופטים פסקו כי אין מניעה להוסיף לתוכנית מגורים גם שטחי תעסוקה ותעשייה המניבים ארנונה גבוהה יותר משטחי מגורים.
בסיום הדיון קבע בית המשפט כי הוועדה פעלה בהתאם לחוק, והחזיר את הדיון בטענות התכנוניות לבית המשפט המחוזי. הרכב השופטים אף הביע תקווה כי המחלוקת בין ביר אל מכסור ושפרעם תיפתר בהידברות, ולא יהיה צורך בהליכים משפטיים נוספים.