מקאן דלרחים / צילום: לוסי ניקולסון, רויטרס
האם חוקי ההגבלים העסקיים הקיימים מאפשרים לרסן את ענקיות הטכנולוגיה? בניגוד לעמדת חלק מהמומחים, התובע הבכיר האחראי על הגבלים עסקיים במחלקת המשפטים של ארה"ב (Assistant Attorney General), מקאן דלרחים (Makan Delrahim), סבור שכן.
"יש ברשותנו כלים לאכוף את חוקי ההגבלים העסקיים של ארה"ב גם במקרים המערבים טכנולוגיות דיגיטליות. החוקים גמישים מספיק כדי להחיל אותם על שווקים ישנים וחדשים", אמר דלרחים בנאום וידיאו שנשא אמש (ג') בכנס באוניברסיטת תל אביב העוסק בהגבלים עסקיים ובכלכלה הדיגיטלית.
"מי שאומר שאנחנו צריכים חוקים חדשים או מתוקנים צריך להסתכל על ההיסטוריה. החששות של ארה"ב ממונופולים עתיקים יותר מהחוקה עצמה", הוסיף דלרחים. זוהי הפעם הראשונה בה דיבר דלרחים באופן ציבורי, מאז שדווח כי המחלקה להגבלים עסקיים תנהל חקירה נגד חברת גוגל.
כדי לבסס את טענתו, דלרחים הדגים כיצד החוק האמריקאי מסוגל להתמודד עם מציאות כלכלית משתנה ועם פיתוחים חדשניים, באמצעות שורה של מקרים היסטוריים בהם ארה"ב פעלה נגד מונופולים, והשווה ביניהם לבין הכלכלה הדיגיטלית.
הוא אמר כי החוקים מכסים אלמנטים נוספים של תחרות - מעבר לשמירה על מחיר נמוך עבור הצרכן - ואף ציין מספר שווקים דיגיטליים בהם שולטת היום רק שחקנית דומיננטית אחת או שתיים.
"המחיר לבדו לא נותן תמונה מלאה של הדינמיקות בשוק"
בין היתר ציין דלרחים את פירוק חברת סטנדרט אויל המונופוליסטית ל-34 חברות, ואמר כי "הייתה לה טכנולוגיה שעליה הוציאה פטנטים, והיא עלתה בתקופה של שינוי מהיר בשל המהפכה התעשייתית השנייה. היא הדגישה את הערך של נפט עבור צרכנים בדרכים מהפכניות ובלתי צפויות". עוד הוסיף כי "ניתן למצוא הקבלות מעניינות בין אותן נסיבות להיום. אנחנו חיים בזמנים בהם צרכנים מודעים יותר לכוחה של דאטה דיגיטלית, ויש מי שיגידו שהיא תביא למהפכה התעשייתית הבאה".
דלרחים אמר בנאומו כי בניגוד למה שטוענים אנשים שקוראים לשנות את חוקי ההגבלים העסקיים, החוקים לא מתייחסים רק לשמירה על מחירים נמוכים - אלא גם לממדים נוספים של תחרות. "המחיר לבדו לא נותן תמונה מלאה של הדינמיקות בשוק, בעיקר בשווקים דיגיטליים. אי אפשר להתלונן על מחירים של גוגל או אמזון", אמר, והסביר כי "אלמנטים נוספים של תחרות כוללים הגנה על חדשנות, ואיכות המוצרים השירותים. איכות מופחתת היא סוג של פגיעה בתחרות. גם פרטיות יכולה להיות ממד חשוב של איכות, ולהגנה על התחרות יכולות להיות השפעות על הגנה על הדאטה ועל הפרטיות," אמר.
בהתייחסותו לסטנדרט אויל, ציין דלרחים שהחברה פורקה על אף שצרכנים נהנו ממחירים נמוכים יותר במהלך שיא השליטה שלה בשוק, ואמר כי כמו ענקיות הטכנולוגיה היום, סטנדרט אויל פיתחה פטנטים חשובים - אך החדשנות שלה האטה כשהפכה למונופוליסטית.
דלרחים התייחס גם לפירוק חברת התקשורת AT&T, ואמר כי החברה צמחה בשל המצאת הטלפון כשהחלה להתקין רשתות טלפונים ולרכוש מתחרות מקומיות. "היא הייתה דוגמה מוקדמת לאפקט רשת (הערך שהמשתמש במוצר מעניק עבור משתמשים אחרים), מאחר שקנתה מתחרים מקומיים וסירבה לחבר לקווים שלה תעבורה עצמאית, כך שללקוחות היה ערך רב יותר בעבודה עמה." דלרחים ציין כי ב-1914 - בעקבות תביעה של הממשל - החברה התחייבה להרשות לחברות עצמאיות להשתמש ברשת שלה ולא לרכוש חברות נוספות ללא רשות הממשל, אולם חברות עצמאיות למעשה התלוננו על אותו הסכם - שמנע מהן להימכר ל-AT&T בתנאים מיטיבים. "זה מזכיר סטארט-אפים שרוצים אקזיט כשיירכשו ע"י חברה גדולה", הסביר.
מקרה שלישי אליו התייחס דלרחים, הוא כשארה"ב האשימה את חברת מיקרוסופט בכך שהיא מתחזקת מונופול לא חוקי בשוק המחשבים האישיים, על ידי כך שמנעה מיצרני ציוד ומצרכנים להתקין תוכנות אלטרנטיביות כמו נטסקייפ, במקום הדפדפן אינטרנט אקספלורר. "בית המשפט קבע שמיקרוסופט פעלה לשמר את המונופול שלה מול תוכנות כמו נטסקייפ, שהיו עשויות לאיים על עוצמתה בשוק. פעולות הממשל כנראה סללו את הדרך לחברות כמו גוגל, יאהו ואפל להיכנס לשוק", אמר דלרחים והוסיף כי "למזלנו, בארה"ב יש במחלקת ההגבלים העסקיים מומחים להצטלבות בין תחרות וטכנולוגיה, שהיו בחזית של אכיפת חוקי ההגבלים העסקיים בתחום ההייטק במשך עשורים".
בסוף דבריו דלרחים אף ציטט את דבריו של הסנטור ג'ון שרמן - שעל שמו נקרא חוק ההגבלים העסקיים האמריקאי המקורי - ואשר אמר כי אם האמריקאים "לא מוכנים להיכנע בפני כוחו של קיסר, אל לנו לקבל אוטוקרט גם בתחום המסחר". מדברים אלו, שמתייחסים לכוחות כלכליים מונופוליסטים, משתמע כי ייתכן שדלרחים מתכוון לנקוט ביד קשה נגד חברות גדולות.
"יש לבחון מה גורם לצמיחת החברה"
דלרחים אמר גם כי בחינה מדוקדקת של השווקים הדיגיטליים היא חשובה בתחומים בהם יש רק חברה או שתיים שהן דומיננטיות, וציין כי נראה שזה המצב בתחומי החיפוש באינטרנט, הרשתות חברתיות, מערכות הפעלה למובייל ולדסקטופ ומכירת ספרים אלקטרוניים. הוא ציין כי "הדבר נכון גם בשוק הפרסום הדיגיטלי, בו רק שתי חברות לוקחות את החלק הארי של ההוצאות על מודעות". לדבריו, "כאשר יש חששות שפרקטיקות עסקיות הן אנטי תחרותיות, אכיפה אפקטיבית של חוקי ההגבלים העסקיים היא הכרחית," וגם בכלכלה הדיגיטלית יש לבחון "האם חברה צומחת בשל חדשנות, מחיר ואיכות טובים משל המתחרים - או בשל פרקטיקות עסקיות לא מאוזנות ואנטי תחרותיות".
דלרחים אף הדגיש כי בשווקים דיגיטליים מסוימים, התחרות היא על תשומת הלב של משתמשים או על קליקים: "אם נבחן את הדינמיקה המסחרית של חיפוש באינטרנט, באותם מושגים שבחנו את דפי הזהב (Yellow pages) שנשלחו לפתח ביתנו לפני דור, לא נוכל להעריך באופן נכון את הפרקטיקות והדינמיקות שיוצרות עוצמה בשוק - ובמקרים מסוימים - עוצמה מונופוליסטית." הוא הסביר כי "כמו המונופולים הישנים, חברות שפועלות בשווקים דיגיטליים לרוב נבנות סביב טכנולוגיה שעליה יש להם זכות קניינית. המצליחות ביותר רוצות לצבור לקוחות ולהשתמש בכוח הרשתות שבנו כדי להוריד את המחירים, כי ככל שיש יותר משתמשים לפלטפורמה מסוימת - היא טובה יותר עבור כל אחד מהמשתמשים." עם זאת, דלרחים הזהיר מכך שניתן גם להשתמש באותו אפקט רשת כדי לייצר חסמי כניסה למתחרים, כפי שעשו AT&T ומיקרוסופט: "כשלחברה יש כוח בשוק צריך לשים לב לעסקאות שמחסלות את התחרות," אמר. הוא ציין כי גם מיזוגים ורכישות מסוימים עשויים להעלות את חשדות הרשות - שתבחן אם מטרתן להפחית את התחרות או ליצור מונופול בניגוד לחוק .
בתוך כך, נראה שמספר מחוקקים דמוקרטיים מחזיקים בעמדה הפוכה לזו של דלרחים, והצהירו שיבחנו מחדש את חוקי ההגבלים העסקיים - כדי לבדוק אם הם עומדים באתגרים החדשים שמציגה הדומיננטיות של ענקיות הטכנולוגיה. יו"ר ועדת בית הנבחרים להגבלים עסקיים, דיוויד סיקליין, אמר בפתיחת שימוע בוועדה השבוע כי "הקונגרס - ולא בתי המשפט, הרשויות או החברות הפרטיות - היה זה שקבע את החוקים, והקונגרס חייב להיות אחראי לקביעה אם הם מתאימים לבעיות התחרות של הכלכלה המודרנית".
בנוסף, הסנאטורית אליזבת' וורן שמתמודדת לנשיאות ארה"ב וקוראת לפירוק ענקיות הטכנולוגיה, אף אמרה השבוע כי על דלרחים להימנע מלהשתתף בחקירות הנוגעות לגוגל ואפל, מאחר שעבד בעבר עבור החברות. וורן התייחסה לעבודתו של דלרחים עבור גוגל ב-2007, כשהחברה הייתה מעוניינת באישור ה-FTC (רשות הסחר הפדרלית) לקניית חברת מודעות האינטרנט DoubleClick, ואמרה כי "הוא לא צריך לפקח על החקירות של לקוחות לשעבר ששילמו לו עשרות אלפי דולרים עבור מאמצי לובי מול הממשל הפדרלי".