ב-2014, כשקנדה אישרה לראשונה כי חברות פרטיות ייצרו קנאביס רפואי, ולא המדינה, החליטה גם הבורסה המשנית של קנדה (Canadian Securities Exchange - CSE), כי היא נכנסת למשחק - למרות התדמית הבעייתית שלו. היום, הסקטור הוא הכי גדול בבורסה הזו ובפער גדול. "נסחרות אצלנו 507 חברות ומתוכן 160 הן חברות קנאביס", אומר ריצ'רד קרלטון, מנכ"ל CSE. יתר החברות עוסקות בתחומי כרייה, טכנולוגיה ונפט, כלומר תחומים שהמשקיעים בהם מסוגלים לסבול סיכון.
המסחר בתחום שינה לחלוטין את מעמדה של CSE, שהייתה בעבר אחות חורגת קטנה לבורסה הראשית של טורונטו, גשר המיועד רק לחברות קטנות. היום הבורסה מושכת תשומת לב עולמית רבה בגלל פעילות הקנאביס שלה ונחשבת לזירת המסחר התוססת ביותר בעולם עבור חברות קנאביס, והמנכ"ל קרלטון זכה בעצמו לכינוי "מלך הקנאביס". כשחברת קנאביס גדלה וצומחת, היא אמנם לרוב ממשיכה לבורסה גדולה יותר, אולם מבחינת קרלטון גם מסלול כזה הוא סיפור הצלחה - בזמן שהחברה נסחרה ב-CSE היא הביאה סחירות ותשומת לב של משקיעים חדשים.
אחת ההחלטות שקיבלה הבורסה בתחילת הדרך הייתה לקחת סיכון ולרשום גם חברות אמריקאיות הפועלות בארה"ב. אלה לא יכולות להירשם בבורסת נאסד"ק או בבורסה לניירות ערך בניו יורק (NYSE), שכן למרות שהפעילות שלהן חוקית במדינות ארה"ב הספציפיות בהן החברות הללו פעילות, הרי שהיא אינה חוקית ברמה הפדרלית. 64 חברות הנסחרות ב-CSE פועלות בארה"ב ולכן על פניו מפרות את החוק הפדרלי.
"החלטנו לקחת סיכון מחושב", מספר קרלטון, "האם סביר שממשלת ארה"ב אכן תפעיל סנקציות משפטיות כלפי החברות שפועלות בתחום הזה? בינתיים זה לא קרה. זה עשוי לקרות והחברות מגלות זאת למשקיעים בדיווחים שלהן, והמשקיעים בוחרים בחירה מושכלת. האם ממשלת ארה"ב תתבע את הבורסה? אני לא חושב שאנחנו הראשונים בתור לתביעה".
לדבריו, בזכות העמדה הזו הצליחה CSE להתבסס כזירה תוססת ביותר בתחום הקנאביס. כך למשל הוא גאה בכך שחברת MedMen האמריקאית נסחרת ב-CSE לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. החברה פועלת בארה"ב ולכן הבורסה שהייתה מוכנה לקחת על עצמה את הסיכון זכתה בהנפקה.
"לחברה קנדית, אם היא רשומה בנאסד"ק או בבורסה הראשית של טורונטו, קשה יותר לפעול בארה"ב", מסביר קלרטון. "כשחברת קאנופי (Canopy) הקנדית (אחת החברות המובילות בעולם בתחום הקנאביס, שנסחרת בבורסה הראשית של קנדה, ג' ו') רצתה לרכוש את חברת Acreage שנסחרה ב-CSE ופועלת בארה"ב, היא לא ביצעה רכישה של ממש אלא רק אופציה לרכישה, כדי שלא יהיה קונפליקט סביב המסחר בבורסה של טורונטו. חברות קנאביס אחרות אמרו שהעסקה 'מסוכנת' ברמה המשפטית. המשקיעים לא כל כך אהבו את העסקה בגלל הסיכון. אבל אם חוקיות הקנאביס תוסדר בארה"ב, אז קאנופי תהיה הראשונה מבין החברות הגדולות להחזיק בנכס כזה".
בימים אלה 70 חברות עומדות בתור להנפיק בבורסת CSE, אבל קרלטון אומר כי "המספר כנראה גבוה יותר משום שמדובר רק בחברות שפרסמו את כוונתן להנפיק. בנוסף אליהן ישנן חברות שטרם דיווחו על כוונתן באופן פומבי וגם כאלה שמכוונות למיזוג עם שלד".
חברות קנדיות מהוות כמחצית מהיקף הגיוסים בבורסה, ועל היתר אחראיות חברות נוספות, ביניהן גם חברות ישראליות ובעלות זיקה ישראלית, למשל Canna-v-cell, שהקים בקנדה זכי רכיב.
■ להרשמה לכנס ההשקעות של "גלובס" בתחום הקנאביס שצפוי להתקיים ב-26 ביוני - לחץ כאן.
מי השחקנים המובילים בשוק הזה מלבד הישראלים?
"דרום אמריקה יכולה להיות כוח מוביל בחקלאות קנאביס בגלל עלות העבודה ומזג האוויר. יש לנו חברות מהקריביים, מג'מייקה, וחברה מתאילנד שמפתחת מוצר רפואי על בסיס קנבינואידי. את החברות האירופיות בתחום הקנאביס אנחנו פחות רואים בהנפקות, אבל החברות הקנדיות שנסחרות אצלנו לפעמים רוכשות פעילות באירופה וכך המשקיעים שלנו נחשפים גם לזה".
אלו טרנדים עיקריים אתם רואים בתחום?
"טרנד אחד הוא עלייה בשווי החברות הקנדיות מעבר לחברות האמריקאיות, כשהשווי הגבוה יותר מגלם את העובדה שאין להן סיכון חוקי.
"בחודשים האחרונים יש ירידה במניות על רקע אתגרים בתחום הקנאביס הבידורי לאחר הלגליזציה. החברות לא עמדו ביעדי ההכנסות שלהן בגלל הבדלים במדיניות של המדינות השונות בתוך קנדה, שבחלקן כל אחד יכול להקים חנות לממכר קנאביס, ובחלקן הממשלה מנהלת את החנויות. במקומות בהם הממשלה אחראית על המכירה, החנויות הן מעטות ותמהיל המוצרים לא מגוון. אלה לא חנויות ממוקדות צרכן.
"היו גם בעיות של שרשרת אספקה שיצרו מחסורים במוצר וברגע שהחנות לא מקבלת סחורה, גם החנות נפגעת ואפילו עלולה להיסגר".
על רקע זה, אולי יותר יבוא קנאביס לקנדה?
"לא, לא לא ולא. חקלאות היא סקטור של חסמי סחר. מדינה שהשקיעה כל כך הרבה ביצירת שוק מקומי, לא תפתח אותו כל כך מהר.
"חריגים לגישה הזו יהיו אולי רק מוצרים מאוד מאוד ספציפיים, עם ערך מוסף גבוה. גם בשוק הצרכני, אך בעיקר בשוק הרפואי. כמו כן, בטווח הרחוק יותר, הקור בקנדה יוביל לפער מחירים מול יתר העולם, ואז אולי הצרכנים הקנדיים ילחצו לפתיחת השוק, אבל זה ייקח עוד זמן".
ראיתם את חסמי הסחר הללו גם כשהחברות הקנדיות ביקשו לייצא?
"כל מדינה והחסמים שלה, והיכן שהמחסור חמור, חסמי הסחר יורדים. החברות הקנדיות הגדולות כמו קאנופי ואורורה כבר משווקות לגרמניה ולשווקים אחרים. הן נכנסו דרך רכישת חברות מקומיות, כך הן פעלו באיטליה ובדנמרק".
עוד מגמה עליה מצביע קרלטון היא החיפוש אחרי מוצרי ערך מוסף, המניבים מתח רווחים גבוה יותר. הבידול יכול להיות במוצר עצמו, או אפילו רק במיתוג ובאריזה. "אנחנו שומעים זאת מהמשקיעים ומבנקאי ההשקעות - לא רוצים חקלאות, תנו לנו מותגים. תנו לנו התאמה של מוצרים לצרכן על בסיס ביג דאטה. קשה היום למצב את עצמך כחברה מובילה על בסיס הובלה בחקלאות עצמה ותו לא".
והחברות הישראליות נתפסות כבעלות פוטנציאל לפתח יתרון מותגי כזה?
"הו, כן. ישראל היא מותג קנאביס חזק ויש לה סיכוי לתפוס את תשומת הלב של המשקיעים. למרות שהחברות הישראליות לא פועלות בקנדה, זה לא משנה".
משקיעים ישראלים יכולים לסחור אצלכם?
"זה אחד הדברים שאנחנו עובדים עליהם. הם יכולים לסחור דרך ברוקר בינלאומי או דרך ברוקר אמריקאי, אבל בצד הריטייל יש לנו קצת בעיה. אבל אנחנו מעודדים את החברות להירשם גם בארה"ב למסחר מעבר לדלפק (OTC - Over The Counter, שם הוחלט באופן דומה לקחת סיכון ולסחור גם בחברות שעובדות בארה"ב, ג' ו'), ושם כל אחד יכול לסחור וגם לא להתחשב בשער הדולר הקנדי. חלק מהחברות נסחרות גם בבורסה בפרנקפורט, ואם משקיע מישראל הוא בעל גישה לבורסת פרנקפורט ורוצה לסחור באירו, הוא יכול לעשות זאת שם. אבל המסחר הוא כזה שלפעמים פערי ארביטראז' לא נסגרים עד הסוף, ויש לקחת את זה בחשבון".
מה עוד המשקיעים מחפשים?
"מכירות ורווח כמובן, היום יותר מתמיד העין היא על הצמיחה ועל ניהול העלויות, כלומר איזו חברה באמת מנוהלת היטב, ברמה התפעולית. וזו הנקודה החשובה. שוק הקנאביס זה כבר לא רק 'יו! גראס!' אלא בואו נבדוק איך מרוויחים כאן".