עו"ד דוד שמרון / צילום: איל יצהר
האם הפרקליטות תסגור את התיק נגד עו"ד דוד שמרון, בן-דודו ופרקליטו לשעבר של ראש הממשלה נתניהו, שנחשב חשוד מרכזי בפרשת הצוללות? גורמים המעורים בנעשה בתיק אמרו בימים האחרונים ל"גלובס" כי בעוד שהפרקליטות נחושה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד חלק מהחשודים, ובהם תא"ל במיל' אבריאל בר-יוסף ודוד שרן, ישנה התלבטות של ממש בשאלת גורלו המשפטי של שמרון.
לפני כשבעה חודשים סיימה המשטרה את חקירת פרשת הצוללות שנחשפה על-ידי העיתונאי רביב דרוקר, והעבירה את ממצאיה לפרקליטות לשם בחינת הגשת כתבי אישום נגד המעורבים בפרשה. זאת, בגין קיומה של מערכת יחסים שוחדית לכאורה בין גורמים עסקיים, עובדי ציבור ונושאי משרה בכירים, על רקע עסקאות רכש של צוללות וכלי שיט למדינה מתאגיד טיסנקרופ הגרמני.
לגישת המשטרה, נמצאה תשתית ראייתית להעמיד לדין את שמרון, לצד קציני הצבא הבכירים לשעבר המעורבים בפרשה - תא"ל במיל' אבריאל בר-יוסף, תא"ל במיל' שי (שייקה) ברוש, אלוף במיל' אליעזר (צ'ייני) מרום, וכן איש העסקים מיקי גנור, השר לשעבר ויו"ר קרן היסוד אליעזר (מודי) זנדברג, ודוד שרן, שהיה ראש מטה משרד ראש הממשלה.
המשטרה הגיעה למסקנה כי שמרון פעל בשליחותו של גנור לקידום עסקת כלי השיט, תוך שהוא משתמש במעמדו ובקרבתו לנתניהו מול גורמי ממשל ועובדי ציבור - בהם יועצים משפטיים במשרד הביטחון, וכן מנהלת הרשות לשיתוף-פעולה תעשייתי והשקעות זרות במשרד הכלכלה. זאת, מבלי ששמרון דיווח על כך ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה ובניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרדו.
בתמורה, על-פי החשד, קיבל שמרון "שכר הצלחה" שהגיע לכדי 270 אלף שקל. כיוון שהכסף ניתן לכאורה, לפי חקירת המשטרה, עבור "פתיחת הדלתות" והשפעה על עובדי ציבור, מעשים אלה עולים לגישתה לכדי תיווך לשוחד.
בנוסף, נחשד שמרון כי פעל בשליחות גנור לקידום עסקת השקעת כספי קרן גרמניה-ישראל למדעים, בסך 100 מיליון דולר, בבנק קרדיט סוויס השווייצרי. במשטרה סבורים כי שמרון שימש כמתווך פיקטיבי כדי להסוות את מעורבותו של גנור בעסקה, לאור ניגוד עניינים שחל בין גנור לבין יו"ר הקרן עתליה רוזנבאום. זאת, תוך שעו"ד שמרון הציג לכאורה מצג שווא בפני גורמים בנקאיים אודות מעורבותו בעסקת ההשקעה.
בתמורה לכך, על-פי החשד, קיבל שמרון במרמה עמלת תיווך בשיעור 20% מכספי ההשקעה, שאותה העביר לגנור בקיזוז 20% שכר-טרחה. זאת, לפי החשד, למול הנפקת חשבוניות פיקטיביות עבור שירותי ייעוץ שגנור סיפק לכאורה למשרד עורכי הדין.
מאז שהועברו ממצאי החקירה מהמשטרה, מנתחת פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) את חומר הראיות ומגבשת את עמדתה. לפי המידע שבידי "גלובס", ההתלבטות בשאלת גורלו של שמרון נובעת מראיות ולפיהן חלק מהכספים שהמשטרה סבורה ששמרון קיבל במרמה התקבלו עבור עבודה ממשית שביצע. החלטה סופית בעניינו של שמרון טרם התקבלה, ומהפרקליטות נמסר כי "עניינם של כל החשודים נבחן בימים אלה".
עורך הדין של גנור בדרך לנתניהו?
בתוך כך, העבירה בימים האחרונים המשטרה לפרקליטות את ממצאי החקירה בעניינו של מיקי גנור, שחזר בו מהגרסה המפלילה שמסר במסגרת הסכם עד המדינה עמו. צעד זה גרר אחריו את ביטול הסכם עד המדינה עם גנור, והוביל לחקירתו המחודשת. לאור שינוי הנסיבות וביטול ההסכמות עמו, המשטרה ממליצה על העמדתו לדין של גנור בגין שוחד.
היום נודע כי פרקליטו של גנור, עו"ד בעז בן-צור, עשוי להצטרף בקרוב לצוות ההגנה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעבירות שבהן הוא חשוד. נתניהו עצמו אינו חשוד במעורבות בפרשת הצוללות, אך מסר בה עדות, וכמה מהחשודים בפרשה הם מקורביו - ובהם שמרון ושרן.
בן-צור, אגב, ייצג עד לפני כשלוש שנים את מפלגת "יש עתיד" של יאיר לפיד, ובעבר ייצג בתיקים שונים את איל ההון ארנון מילצ'ן, העומד במרכז תיק 1000. אם המגעים יבשילו, בן-צור ייצג את נתניהו בתיקים 2000 ו-4000, אך לא בתיק 1000, בשל הייצוג של מילצ'ן.
נתניהו מיוצג כיום על-ידי עו"ד עמית חדד, המייצג גם את שמרון. ראש צוות ההגנה של נתניהו עד לאחרונה, עו"ד נבות תל-צור, פרש מהצוות בשל אי-הסכמה בסוגיית שכר-הטרחה.
כך התגלגלה חקירת הצוללות
במהלך השנים סיפק התאגיד הגרמני טיסנקרופ למדינת ישראל חמש צוללות, שנמצאות בשירות פעיל כחלק ממערך הצוללות של חיל הים. עד שנת 2009 תא"ל במיל' ישעיהו (שייקה) ברקת, שימש כנציג התאגיד מול מדינת ישראל. במהלך אותה שנה הוחלף במפתיע ברקת בגנור, שהחל לתווך בעניין הרכש והשירותים שמספק טיסנקרופ למדינת ישראל.
ממצאי חקירת פרשת הצוללות העלו כי למפקד חיל הים דאז, אליעזר מרום (צ'ייני), ולמשנה לראש המל"ל דאז, אבריאל בר-יוסף, הייתה מעורבות דומיננטית בבחירתו של גנור במקומו של ברקת. זאת, לכאורה, מתוך ציפייה לקבלת תמורה מגנור עבור פועלם, ותוך נקיטת פעולות מצדם למימוש ציפייה זו. שכרו של הנציג משולם על-ידי טיסנקרופ, ומדובר בסכומי כסף משמעותיים ביותר המחושבים על-פי אחוזים משווי העסקאות.
מהחקירה עלה בנוסף כי בתקופה בה שימש גנור נציג התאגיד - בין השנים 2009 ועד לימי החקירה הגלויה במחצית שנת 2017 - הושלמה עסקת רכש כלי שיט נוספים מטיסנקרופ בשווי מאות מיליוני אירו, והתקיימו מגעים לרכישת כלים נוספים בשווי כספי גבוה עוד יותר.
על-פי ממצאי המשטרה, "לאורכה של החקירה עלו חשדות כי במהלכה של התקופה הרלוונטית כאמור, שורה של עובדי ציבור ונושאי משרה בכירים, בעבר ובהווה, לצד גורמים עסקיים ופרטיים - כולם או חלקם - לקחו ו/או דרשו טובות הנאה מגנור, בין במישרין ובין באמצעות מתווכים; בין בתשלומי שוחד במזומן ובשיקים ובין בכסות של חוזי ייעוץ פיקטיביים; בין בעבור ביצוע פעולה הקשורה בתפקידם ובין על-מנת להניע עובדי ציבור אחרים; בין בהקשר לעסקאות הצוללות וכלי השיט שנרקמו בין תאגיד טיסנקרופ לבין ישראל". כל זאת תוך הימצאותם של החשודים בניגודי עניינים מובהקים וחמורים בין תפקידם והאינטרס הציבורי שעליו הופקדו ובין קידום ענייניהם העסקיים והפרטיים.
עורכע הדין עמית חדד ונועה מילשטיין מסרו בתגובה: "מהרגע הראשון טענו שלא נפל רבב במעשיו של עו״ד שמרון. אנו מברכים על הכיוון החיובי ומאמינים שבסופו של דבר הפרקליטות תורה על סגירת התיק נגד עו"ד שמרון".
*** חזקת החפות. ההליכים הפליליים נגד דוד שרן, דוד שמרון, מיקי גנור, אבריאל בר-יוסף, אליעזר מרום ושאר החשודים בפרשת הצוללות עודם בראשיתם. החשודים מכחישים את המיוחס להם, ושמורה להם חזקת החפות.