גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כחודשיים לאחר שהחברה ביצעה הנפקה ראשונית של מניותיה והתחילה להיסחר בבורסת ניו יורק (NYSE), שוחחנו עם צמד מייסדי חברת הסייבר Tufin  - המנכ"ל והיו"ר, רובי כיטוב, ומנהל הטכנולוגיות הראשי, ראובן הריסון. היום פרסמה החברה את דוחותיה הכספיים הראשונים כחברה ציבורית (ראו בהרחבה בהמשך הכתבה). המניה ירדה במעל ל-3% עם סיום המסחר.

זהו, למעשה, הראיון התקשורתי הנרחב הראשון של מייסדי תופין , מאז שהקימו את החברה ב-2005. הכיצד? "גם ראובן וגם אני לא אוהבים לדבר יותר מדי, אנחנו מעדיפים לעשות ופחות לדבר", אומר כיטוב. "אנחנו לא כל כך אוהבים חשיפה, בטח לא חשיפה אישית. פחות חשוב לנו הפרסום. הפעם האחרונה שבה נתנו ראיון קצר לתקשורת היתה לפני כ-8 שנים, כשתופין זכתה בתואר חברת ההייטק הצומחת ביותר בישראל על פי הדירוג השנתי של דלויט".

הראיון עם צמד מייסדי החברה נערך לפני חג השבועות במשרדיה החדשים של תופין, שנמצאים במגדל ToHa בתל אביב, שם פגשנו את הריסון, בעוד כיטוב שוהה בארה"ב (ועמו נערכה שיחת וידיאו ברשת). מהשיחה עם השניים עולה כי הם מעוניינים לשמור עד כמה שאפשר על הפרטיות שלהם, ואינם אוהבים פרסומים הנוגעים לחייהם האישיים או להונם הפרטי. הראיון שערכנו עימם הוא הזדמנות להכיר קצת יותר לעומק את החברה שהקימו, ואת האופי הייחודי שלה בנוף של חברות הסייבר בעולם.

אתמול (ד') בסגירת המסחר הגיע מחירה של מניית תופין ל-22.17 דולר, ושיקף לחברה שווי שוק של 718.5 מיליון דולר, הגבוה בכ-16% משוויה כשהתחילה להיסחר בבורסת ניו יורק ב-11 באפריל. נכון לאתמול, האנליסטים העניקו למניית החברה המלצה ממוצעת של "משקל יתר", עם מחיר יעד ממוצע של 27.8 דולר.

תופין כבר קיימת 14 שנים. ספרו על תחילת הדרך של החברה.

 "ראובן ואני היכרנו בצ'ק פוינט, שנינו עבדנו שם כמה שנים בתפקידי פיתוח. זה הבית שבו התחלנו", מספר כיטוב. "בשבילי זאת היתה עבודה ראשונה אחרי האוניברסיטה, וראובן כבר עבד בכמה מקומות לפני כן. צ'ק פוינט היא חלוצה בתחום הפיירוול (חומת אש), ולמדנו שם המון. זה היה בית ספר מעולה, והכרנו שם אנשים טובים מאוד. אחרי כמה שנים שם, כל אחד מאתנו בנפרד החליט לעזוב, ויצא שהחלטנו כך בערך באותו זמן, ואז החלטנו לשלב כוחות.

"בהתחלה לא היה לנו בכלל רעיון. שכרנו חדר קטן של 20 מ"ר, וישבנו וחשבנו מה לעשות. בינתיים התחלנו לעשות עבודות ייעוץ, ואחרי שלושה-ארבעה חודשים עלה לנו רעיון למוצר ראשון והתחלנו לבחון אותו. המוצר הזה, שנקרא SecureTrack, הוא עד היום המוצר הכי נמכר של תופין. כשהתחלנו לדבר עם כמה לקוחות על המוצר, גילינו שיש בו עניין, ובתוך פחות משנה, עם צוות עובדים קטן מאוד, פיתחנו אותו. באותו שלב, בשנת 2004, אפילו עוד לא היינו חברה - כל אחד מאיתנו עבד כעוסק מורשה. היה לנו קצת כסף שנכנס מעבודות הייעוץ, ואת כולו הזרמנו למשכורות של המפתחים. בסוף אותה שנה הצלחנו למכור את המוצר לשלושה לקוחות, ומהמכירות האלה התחלנו להתרחב. לאט לאט המשכנו לגדול, עד שארבע שנים לאחר מכן גייסנו סבב ראשון של השקעות הון סיכון. עד אז, בארבע השנים הראשונות היינו סטארט-אפ bootstrap - כלומר, לא גייסנו בכלל כסף ממשקיעים".

הריסון וכיטוב מספרים כי הלקוחות הראשונים של תופין היו ישראלים, ולאחר מכן הצטרפו אליהם כמה לקוחות אירופיים, שאליהם הצליחו להגיע דרך הקשרים שלהם. "לאחר מכן, התחלנו למכור דרך מפיצים באירופה, ובשלב מאוחר יותר הגענו גם ללקוחות אמריקאים", מספר כיטוב. "בארה"ב התחלנו למכור 'בטעות', אפשר לומר", אומר הריסון. "העלינו אתר אינטרנט, ולקוחות התחילו להזמין דרכו את המוצר. אני חושב שהגענו לשוק בזמן הנכון, והיה לנו הרבה מזל. הגענו לשוק כשכולם חיפשו את הפתרון שלנו לפיירוול. זה מאוד קשה לייצר טכנולוגיה ולמכור אותה כבר באותה שנה, בלי כסף, ללקוחות אנטרפרייז מובילים. כיום אני חושב שאף אחד לא מסוגל לעשות את זה".

לדברי כיטוב, "מה שעזר לנו היה שהתמקדנו בתחום שהכרנו היטב, ולא שינינו תחום פעילות". בעניין זה מוסיף הריסון: "עוד דבר שעזר לנו מאוד להתחיל, היה רשת האנשים שעזרו לנו בתחילת הדרך. אלה היו חברים או לקוחות שהכרנו מצ'ק פוינט - וכולם עזרו. צריך לזכור שלא היה לנו כל רקע קודם במכירות, עבדנו בצ'ק פוינט בפיתוח".

אגב, מדוע קראתם לחברה תופין?

הריסון: "תּוּפִין זאת מילה מהתנ"ך שמשמעותה עוגייה. בחרנו את השם הזה לחברה כי הוא ייחודי וקליט, וגם ה-domain באינטרנט tufin.com היה פנוי".

14 פטנטים רשומים בארה"ב

מתחילת 2019 נרשמה האטה בהנפקות של חברות סייבר בוול סטריט. עד כה, חברת הסייבר היחידה שנהפכה לציבורית השנה היא תופין הישראלית, לאחר שבשנה שעברה הונפקו בארה"ב כמה חברות מהתחום, ובהן Carbon Black ,Zscaler וגם Tenable Holdings. הרבה לפני הנפקת תופין, במגזר הסייבר בוול סטריט נסחרו כבר כמה חברות ישראליות גדולות, כמו סייברארק, אימפרבה וצ'ק פוינט, שממנה גם הגיעו כיטוב והריסון.

תופין מגדירה את עצמה כחברה לניהול מדיניות אבטחת מידע, המתמחה באוטומציה של שינויי מדיניות אבטחה בפלטפורמות המשולבות במחשוב ענן, תוך שיפור האבטחה והתאימות. החדשנות של תופין באה לידי ביטוי בכמה טכנולוגיות, כמו מחולל המדיניות האוטומטית, שמשנה את כללי האבטחה על בסיס תעבורת הרשת, שיטות לאוטומציה של מדיניות האבטחה, והקונספט של ניהול מדיניות אבטחת הרשת מתוך טווח יישומים. טכנולוגיית הליבה של תופין מוגנת על ידי 14 פטנטים רשומים בארה"ב.

מה סוד ההצלחה של המוצר העיקרי שמוכרת תופין, SecureTrack?

הריסון: "כשמנהלים אבטחת מידע בארגון גדול, אז יש כלים מצוינים כמו של צ'ק פוינט, שזה הפיירוול הראשון שהמוצר שלנו תמך בו, וכיום יש עוד הרבה שחקנים בשוק. מה שהארגונים צריכים, מעבר לכלים של אבטחת מידע, זה ניהול של תהליכים ארגוניים, ובזה שחקנים כמו צ'ק פוינט היו פחות ממוקדים. הפוקוס שלהם היה יותר על מניעת התקפות סייבר, והם לא טיפלו בתהליכים עסקיים שיש מעל זה. למשל, בחברת קומברס, שהיתה אחד הלקוחות הראשונים שלנו, ביקשו לראות מה עושים האנשים שמנהלים את הפיירוול, כדי שהמידע הזה יאפשר להם בקרה כלשהי על השינויים באבטחה, אבל בפיירוול של צ'ק פוינט לא היתה שום דרך לראות את זה. זה היה צורך בסיסי מאוד, שכל הספקים של אבטחת המידע לא הבינו באותה תקופה, כשפיתחנו את המוצר, ולדעתי, עד היום רוב הספקים לא מבינים את זה.

"זה היה המקום שלנו להיכנס לשוק ולהציע בהתחלה פתרון מאוד פשוט וראשוני, שאחר כך עם הזמן נעשה הרבה יותר מורכב. מאז כמובן מוצר ה-SecureTrack השתכלל, וכיום הוא כבר נותן פתרון לא רק לצ'ק פוינט, אלא לעוד כ-20 סוגי פיירוול אחרים וגם לאבטחת מידע בענן".

חוץ מהמוצר העיקרי, איזה פתרונות אבטחת מידע תופין מספקת?

כיטוב: "אנחנו מחברים בין שני עולמות: מצד אחד, אנחנו חברת סייבר ואבטחת מידע, כי הלקוחות שלהם אנחנו מוכרים את המוצרים שלנו הם אנשי אבטחת מידע; אבל מצד שני, אנחנו גם חברה שמנהלת IT (טכנולוגיית מידע) בארגונים גדולים. אנחנו עוסקים בתפר שבין אבטחת מידע לניהול IT. מכיוון שאנחנו עוסקים באוטומציה של אבטחת רשת, לפעמים הלקוחות שלנו הם מנהלי אבטחת מידע ולפעמים הם מנהלי רשת בארגונים. אבטחת מידע כיום היא חלק מה-IT בארגונים".

הריסון: "אז המוצר הראשון שלנו, SecureTrack, נותן לארגונים בקרה ושליטה במדיניות של אבטחת המידע. מנהלי ה-IT בדרך כלל רוצים שכל המידע בארגון יהיה מחובר, ופחות מעניינת אותם אבטחת המידע. מבחינתם, אם כל המידע בארגון היה פתוח, זה יכול היה להיות מושלם, הפיירוול רק מפריע להם לעבוד. מצד שני, מנהלי אבטחת המידע היו רוצים שהכל יהיה סגור. אנחנו עוזרים להם למצוא את שביל הזהב, וזה מאוד קשה. אם תפתח יותר מדי, עלולות להיות פרצות. אם תסגור יותר מדי, אתה תכשיל אפליקציות שהן חיוניות לעסקים.

"בשלב הבא, אחרי שכבר היה לנו מוצר שרואה את כל השינויים באבטחת המידע, חשבנו למה שלא נוכל לנהל את השינויים, ולא רק לראות אותם - וכאן בא המוצר השני שלנו, SecureChange. הצורך בבקרה על אבטחת מידע בארגונים בא בדרך כלל מכך שזה לא עבד כמו שצריך, ולכן צריך שינויים. במוצר SecureChange אתה בעצם מגדיר תהליך של שינוי, וזה עוד עניין שהיצרניות של הפיירוול פחות מבינות.

"מדובר בתהליך מורכב, שמערב הרבה מאוד בעלי תפקידים שונים בארגון. כשתהליך השינוי מסתיים, צריך להטמיע את כל השינויים ברשת - וכיום, אחרי שהמוצר שלנו כבר נמצא בגרסה מתקדמת יותר, הוא יודע לעשות את כל השינויים האלה בצורה אוטומטית לחלוטין. שינויים שפעם לקחו בארגונים שבועות ואפילו חודש, כיום אפשר לעשות בתוך 5 דקות בלבד - וכך המוצר מאיץ תהליכים עסקיים, וזה דבר שיש לו ערך של מיליוני דולרים".

נוסף על שני המוצרים העיקריים שלה, יש לתופין עוד שלושה מוצרים שפיתחה: "למוצר השלישי שלנו קוראים SecureApp", מספר כיטוב. "זה מוצר שמגשר בין מפתחי התוכנה לבין מנהלי אבטחת המידע בארגונים. הוא מאפשר למנהלי אבטחת המידע להבין מהם הצרכים של האפליקציה מבחינה רשתית ואיך להטמיע שינויים בלי להפר את מדיניות אבטחת המידע בארגון. חוץ מזה, יש לנו עוד שני מוצרים חדשים, שכרגע נמצאים בשלב בטא, ועוד לא הוצאנו את הגרסה הסופית שלהם, ושניהם עוסקים באבטחת מידע בענן - לאחד קוראים Orca ולשני Iris".

בנוגע למוצרים החדשים מספר הריסון כי "כיום בהרבה ארגונים גדולים הכוח עובר לידי מפתחי התוכנה. הרבה מאוד תהליכים שהיו מתבצעים בעבר על ידי מנהלי ה-IT, בעיקר בארגונים שעברו למחשוב ענן, מתבצעים כיום על ידי המפתחים. יש כיום סביבת עבודה שנקראת DevOps, שבה לוקחים את תהליכי התפעול ומיישמים בהם תהליכים של פיתוח. אז המוצרים Orca ו-Iris מבינים את תהליכי ה-DevOps ונותנים פתרון לסביבות ענן, שבהן פתרונות האבטחה הישנים לא מתאימים".

לדברי כיטוב, רוב המכירות של תופין כיום מגיעות עדיין משלושת המוצרים "המסורתיים" והוותיקים יותר של החברה. "אני מניח שבטווח הארוך, ככל שארגונים גדולים יעברו יותר לסביבות ענן, הם גם יצטרכו יותר פתרונות מתאימים, כמו Orca ו-Iris", הוא אומר. "הרוב המכריע של החברות בתחום אבטחת המידע מציעות או פתרונות של הגנה נגד פריצות, כמו פיירוול, או פתרונות של חיפוש 'מחט בערימת שחת' לזיהוי פרצות אבטחה. לעומת זאת, אנחנו מציעים סוג אחר של פתרונות, שעוסקים במדיניות האבטחה, ואנחנו עוזרים לארגונים לנהל נכון יותר את תשתיות האבטחה שלהם.

"באופן מפתיע, אנחנו פוגשים ארגונים ענקיים שאין להם מדיניות אבטחת מידע מוסדרת. הרבה פעמים האבטחה מתנהלת אצלם על פי החלטות של אדם מסוים ובאמצעות פעולות ידניות, ולכן נעשות שם גם הרבה מאוד טעויות. אנחנו נותנים לארגונים אפשרות לבדוק ולשנות באופן אוטומטי את מדיניות האבטחה שלהם, כשהכל מנוהל דרך אפליקציות, וזה חוסך הרבה מאוד זמן וטעויות".

"חשוב לנו להתייחס לכל עובד בכבוד"

כיום יש לתופין יותר מ-2,000 לקוחות ביותר מ-50 מדינות בעולם, והיא משרתת, בין השאר, ארגונים מתעשיות הפיננסים, הטלקום, הביטחון, האנרגיה, התשתיות והקמעונות. על פי המידע שפרסמה תופין לפני הנפקתה, ב-2018 הסתכמו הכנסות החברה ב-85 מיליון דולר - גידול של 7.31% ביחס ל-2017. בשורה התחתונה, תופין רשמה בשנה שעברה הפסד נקי של 3.4 מיליון דולר, לעומת הפסד של 8.2 מיליון דולר ב-2017.

לאחר ההנפקה באפריל, מחזיקים צמד המייסדים, כיטוב והריסון, ב-7% ממניות החברה כל אחד. בעלי מניות בולטים נוספים בתופין הם הקרנות קטליסט ומרקר. קטליסט, שנכנסה להשקעה בתופין עוד בסבב הגיוס הראשון שלה ב-2007 (השקיעה אז 3 מיליון דולר בתופין), מחזיקה ב-19.3% ממניות החברה, בהנחת מימוש אופציות החתמים. מרקר, שנכנסה בסבב הגיוס השני ב-2011, מחזיקה גם היא אחרי ההנפקה 19.3% מהחברה. הקרנות Sberbank ו-Vintage מחזיקות כעת 4.8% ו-7.7% ממניות תופין, בהתאמה.

למה העדפתם הנפקה בבורסת ניו יורק ולא בנאסד"ק?

כיטוב: "עד לפני 20-10 שנה, בורסת NYSE היתה מאוד יקרה להנפקה ולא ידידותית לחברות טכנולוגיה, ואז הרבה חברות הייטק העדיפו להנפיק בנאסד"ק. כיום בעקבות הרגולציה יש מהפכה בתחום, ושתי הבורסות חייבות להציע את אותם שירותים תמורת אותם מחירים. אז המצב השתנה בשנים האחרונות, וכיום רואים יותר ויותר הנפקות של חברות טכנולוגיה ב-NYSE".

ההנפקה של החברה בבורסת ניו יורק גרמה אצלכם לשינוי?

"לדעתי, ההנפקה לא עשתה שינוי משמעותי אצלנו", אומר כיטוב. "יש כמובן דברים שאנחנו צריכים לעשות מתוקף היותנו חברה ציבורית, תהליכים שצריכים להשתנות ובקרה פיננסית, ואנחנו עושים את כל הדברים האלה. התכוננו כמה חודשים טובים לפני ההנפקה ונערכנו לזה. החברה גם צומחת, יש יותר משימות ויותר אנשים, אבל גם לפני ההנפקה בכל שנה עד היום צמחנו"

  ספרו קצת על המבנה הארגוני של תופין.

כיטוב: "בתל אביב נמצא המטה הראשי שלנו, ושם מנוהלות רוב הפעילויות של מחלקות הפיתוח, הכספים ומשאבי האנוש. בישראל נמצא המשרד הכי גדול שלנו, ובו כמחצית מעובדי החברה. חוץ מהמשרד בתל אביב, יש לנו צוותי פיתוח בכרמיאל וגם ברומניה. אני אישית עברתי לפני שנתיים למשרד שלנו בבוסטון, כי בארה"ב נמצאים הרבה מהלקוחות הגדולים וכאן גם מתנהל השוק הפיננסי. הסמנכ"לים שעוסקים במכירות, שיווק ופיתוח עסקי נמצאים בארה"ב, וצוותי המכירות שלנו מפוזרים בכל העולם. יש לנו שני מרכזי שירות גדולים - אחד בישראל ואחד במשרד שלנו באוהיו. חוץ מזה, יש לנו גם משרד באנגליה, שגם בו עוסקים במכירות ושירות".

"חשוב גם לציין את התרבות הארגונית שלנו", מוסיף כיטוב. "כשהקמנו את החברה, היה לנו חשוב שזה יהיה מקום שאנשים יהיו גאים להיות חלק ממנו, גם בתור עובדים זוטרים, ולא רק מנהלים. חשוב לנו מאוד להתייחס לכל העובדים בתופין כאל שווי ערך".

ואין לכם חשש שהתרבות הארגונית הזאת תיפגע, ככל שהחברה שלכם גדלה ומעסיקה יותר עובדים במקומות שונים בעולם?

כיטוב: "אני חושב שהחשש הזה קיים בכל ארגון גדול. חשוב לנו מאוד לשמר את התרבות הארגונית של החברה, ככל שהיא צומחת. הערך הכי חשוב אצלנו זה להתייחס לכל אדם בחברה בכבוד ודאגה".

עד כמה ישראל חשובה לחברה שלכם?

כיטוב: "ישראל חשובה לנו מאוד, והבסיס הטכנולוגי שלנו נמצא בישראל. אני לא חושב שזה ישתנה בזמן הקרוב וגם לא בעתיד. אם מישהו היה חושב להעביר את החברה למדינה אחרת, זה היה רק בשביל להוזיל עלויות, אבל המיקוד שלנו הוא בפיתוח תוכנה, ולנסות לעשות את זה בעלות נמוכה במדינת עולם שלישי - זה לא החזון שלנו".

בתעשיית ההייטק, ובמגזר הסייבר בפרט, ראינו בשנים האחרונות הרבה מיזוגים ורכישות של חברות. לאורך 14 שנות הפעילות של תופין, היו לכם מחשבות להתמזג עם חברות אחרות?

כיטוב: "עד היום לא ממש עסקנו בזה, והתמקדנו בעיקר בלהמשיך לגדול, לפתח את המוצרים ולתמוך בלקוחות שלנו. מדי פעם היו מחשבות על זה, אבל זה לא היה הפוקוס שלנו". 

שאלות ותשובות על אבטחת מידע עם ראובן הריסון מ-Tufin

• מה זה הדור הבא של חומות האש?

"חומות האש מהדור הראשון סיווגו את התעבורה ברשת לפי פרוטוקול התקשרות - למשל, http מותר אבל אימייל לא. עם הזמן האינטרנט התפתח ו-http נהפך לפרוטוקול הסטנדרטי שמשמש את רוב התקשורת באינטרנט. למשל, גם פייסבוק וגם gmail מבוססים על http. חומות האש מהדור החדש (Next-Generation Firewalls) מסוגלות להבחין בין סוגים של http. למשל, gmail מותר, אבל פייסבוק לא".

• מהו תיזמור מדיניות אבטחה? 

"ניהול מדיניות אבטחת המידע בארגון גדול הוא פרויקט מורכב, הדורש תשומת לב רבה לסיכונים המתהווים, למערכות המידע, לצרכים העסקיים ולדרישות רגולציה. מה שמסבך את התמונה עוד יותר הוא שכל הפרמטרים האלה משתנים בקצב גובר והולך. כדי להתמודד עם האתגר הזה יצרנו בתופין פתרונות שמאפשרים לנהל את מדיניות המידע באופן מרכזי ואוטומטי על פני מערכות מידע וחומות אש מסוגים שונים. הפתרון הזה נקרא Security Policy Orchestration".

• מהי אוטומציה באבטחת מידע?

"תהליכי אבטחת המידע, כמו רוב התהליכים במערכות מידע, היו בעבר ידניים. למשל, כדי להפעיל שירות להזמנת כרטיסים היה צריך טכנאי להתקין שרת חדש בחדר השרתים, מישהו אחר היה מחבר את השרת לרשת, מפתח התוכנה היה מתקין את התוכנה על השרת, ואז היה על מנהל אבטחת המידע לוודא שאין סיכונים או חולשות ולאפשר גישה לשרת החדש. תהליכים אלה היו אורכים ימים ושבועות ארוכים. כיום, עם המעבר לענן, עברו התהליכים האלה אוטומציה, אבל בארגונים רבים נשאר תהליך אבטחת המידע ידני ואיטי - מה שפוגע ביכולת הארגון לייעל תהליכים ולהתחרות מול חברות חדשות וזריזות יותר. האוטומציה באבטחת מידע פותרת את הבעיה הזו ומאפשרת זריזות עסקית ואבטחת מידע במקביל". 

הדוחות הראשונים: עלייה של 25% בהכנסות ב-Q1 לעומת הרבעון המקביל

"אנו שמחים לפרסם את התוצאות הכספיות הראשונות שלנו כחברה ציבורית לרבעון הראשון של 2019", אמר היום רובי כיטוב, מנכ"ל חברת הסייבר הישראלית תופין, עם פרסום דוחותיה הרבעוניים של החברה לפני פתיחת המסחר בבורסת ניו יורק. "סיימנו רבעון חזק, במיוחד עם ארגונים גדולים, שבהם ראינו ביקוש מתמשך לאוטומציה של מדיניות אבטחת רשת. הביצועים היציבים שלנו בשילוב עם הפתרונות הייחודיים שלנו המשיכו להניע את ההצלחה שלנו בכל האזורים הגיאוגרפיים ובכל המגזרים. הגידול בסיבוכיות הרשת והטרנספורמציה הדיגיטלית מזרזים את החדירה של תופין לשוק הגדול הזה".

הכנסותיה של החברה ברבעון הראשון של 2019 הסתכמו ב-22.5 מיליון דולר - גידול של 25.4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2018. ההכנסות הרבעוניות ממוצרים הסתכמו ב-10.6 מיליון דולר - גידול של 26% בהשוואה לרבעון המקביל. ההכנסות משירותים מקצועיים של תופין גדלו ברבעון הראשון שלה כחברה ציבורית ב-24.8% לעומת הרבעון המקביל, לסכום של 11.9 מיליון דולר.

הרווח הגולמי (GAAP) של תופין ברבעון הראשון של 2019 הסתכם ב-18.4 מיליון דולר - 82% מההכנסות הרבעוניות הכוללות של החברה. זאת, בהשוואה לרווח גולמי של 14.7 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2018 (שהיה בשיעור של 81.9% מההכנסות באותו רבעון). במונחי Non-GAAP, הסתכם הרווח הרבעוני ב-18.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-14.8 מיליון דולר ברבעון המקביל.

בתוצאות התפעוליות של תופין, רשמה החברה ברבעון הראשון הפסד של 4.3 מיליון דולר (GAAP), בהשוואה להפסד של 0.2 מיליון דולר בלבד ברבעון המקביל בשנה שעברה. במונחי Non-GAAP, ההפסד התפעולי של החברה הגיע ברבעון לסכום של 3.2 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של 0.2 מיליון דולר ברבעון המקביל.

חברת הסייבר רשמה ברבעון הראשון השנה הפסד נקי (GAAP) של 4.5 מיליון דולר (או 0.54 דולר למניה), בהשוואה להפסד נקי של 0.7 מיליון דולר (0.09 דולר למניה) ברבעון המקביל של 2018. במונחי Non-GAAP, החברה סיכמה את הרבעון עם הפסד נקי של 3.4 מיליון דולר, לעומת הפסד של 0.3 מיליון דולר בלבד ברבעון המקביל.

תזרים המזומנים בקופת תופין, נכון ל-31 במרץ 2019, הסתכם ב-28.6 מיליון דולר, בהשוואה ל-17.6 מיליון דולר בסוף שנת 2018. החברה גייסה תשואות נטו של 112 מיליון דולר בהנפקת המניות הראשונית שלה בבורסת ניו יורק, שנסגרה ב-15 באפריל.

יחד עם תוצאותיה לרבעון הראשון של 2019, מפרסמת היום תופין תחזית הכנסות לרבעון השני. לרבעון השני של השנה תופין צופה הכנסות בטווח שבין 25-23 מיליון דולר; הפסד תפעולי (Non-GAAP) בטווח שבין 6.4-4.9 מיליון דולר. לשנת 2019 כולה, תופין צופה הכנסות של 110-105 מיליון דולר; והפסד תפעולי (Non-GAAP) בטווח שבין 12.7-10.7 מיליון דולר. עם פרסום הדוחות, מניית החברה עולה בכ-3.5% אחרי פרסום הדוחות.