פעם בשנה נוהג "גלובס" לפרסם את "מדד המותגים" שעושה שימוש בכלים מחקריים כדי להצמיד ערך כספי וממשי למותגים. אבל בענף הרכב המלאכה, לעיתים, קלה הרבה יותר. קחו למשל את שלוש האחיות מקטגוריית הסופר-מיני של קבוצת פולקסווגן - סיאט איביזה, פולקסווגן פולו ואאודי A1.
השלוש חולקות ביניהן פלטפורמה הנדסית בסיסית, יחידות הנעה וארכיטקטורה אלקטרונית. אבל אאודי A1 מתומחרת בכ-18% יותר מאחותה פולו (בשקלול האבזור), שמצידה מתומחרת בכ-8% יותר מהאיביזה המקבילה. כלומר, המותג אאודי "שווה" בהיררכיה של פולקסווגן כ-26% יותר מהמותג סיאט - לפחות בדגמים מקבילים. זהו ללא ספק תרגיל מרתק ושאפתני במיתוג, ואנחנו כאן כדי לבחון האם, ואיזו, הצדקה מעשית יש לו.
מבחינה חיצונית ה-A1 החדשה היא מכונית נאה לעין. אמנם אין לה את הקווים המושחזים של אחותה איביזה, אבל היא מחפה על כך עם חרטום אגרסיבי וטיפוסי למותג, שמציב במרכז גריל טרפזי ענק עם סמל הטבעות ובגרסת המבחן שלנו גם פנסי LED צרים ובולטים למרחוק (אופציה). קפלים מתוחכמים במשטחי הצד וזנב בעל דמיון ברור לאחות הגדולה A3 גורמים למכונית להיראות גדולה מכפי ממדיה האמיתיים וחישוקי 16 אינץ', שעוטים עליהם גומי רחב יחסית וסימול דגם אימתני "TFSI 30" על הזנב (מה קרה לצניעות של אאודי?), משתלבים היטב במסר. מכונית המבחן שלנו, בצבע מטאלי כהה, עברה היטב את מבחן "תראו יש לי אאודי" של הרחוב הישראלי.
גם מערך הפיקוד שומר על בידול מהאחיות. לוח המחוונים, שמבוסס על מסך LCD, אמנם אינו רב-תכליתי כמו אצל האחיות הגדולות לקבוצה, אבל הוא חד ויעיל ונראה יקר ומתוחכם יותר מהלוח האנלוגי המקובל של איביזה, למשל. את מקום הדיפונים הנוקשים, שעוטפים את הנוסעים באחיות העממיות, תופסים באאודי דיפונים רכים ואיכותיים וגם בידוד הרעשים מרגיש מושקע יותר. אבל אין מה לצפות לסטנדרט של A3 ושות'. עדיין ניתן למצוא משטחים נוקשים בדלתות ורבים מהמתגים, כמו גם מסך המולטימדיה האינטגרלי, משותפים לאחיות הזולות יותר.
באגף האבזור מציעה אאודי גם מערכות סיוע בטיחותיות מתקדמות, שאופייניות למכוניות יקרות יותר, כמו סיוע אקטיבי בהיגוי ובשמירה על הנתיב. המערכות הללו טרדו את מנוחתנו ומשכו בהגה שלנו לכאן ולכאן, עד שנטרלנו את פעילותן. עניין של העדפה אישית. אאודי מציעה כמה חבילות אבזור משודרגות, אבל אלה דוחפות את רף המחיר לטריטוריות בלתי נוחות בעליל.
חסכונית גם במצב ספורטיבי
הממדים הפנימיים מחזירים אותנו לחיק משפחת הסופר מיני. ה-A1 מגיעה כיום בתצורת חמש דלתות בלבד. כמו אחיותיה, גם היא מציעה מרווח מתקבל על הדעת לרגליים, לראש ולכתפיים של שני מבוגרים מאחור. יש גם תא מטען עמוק ושימושי יחסית. קיימות מכוניות סופר מיני מרווחות ממנה, שלא לדבר על ג'יפונים, אבל ממילא רק לעיתים נדירות מכוניות עירוניות-אופנתיות שכאלה נדרשות לבצע מטלות עם תפוסה משפחתית מלאה.
יחידת ההנעה, שכוללת מנוע טורבו בנזין עם שלושה צילינדרים בנפח 1 ליטר והספק של 115 כ"ס, מוכרת לנו היטב מדגמים רבים של הקבוצה. המנוע הזה מתפקד היטב גם דגמים גדולים יותר כמו סקודיה אוקטביה ופולקסווגן גולף. את 1,120 הקילו הצנועים של ה-A1, הוא מטיס בקצב מכובד עם תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-9.4 שניות בלבד. המרץ נשמר גם בעליות תלולות ומהירות ללא עליה מוחשית ברמת הרעש, ואין בעיה לצאת לעקיפות במהירויות רציניות על הכביש המהיר.
אאודי מתעקשת לכנות את תיבת ה-DSG כפולת המצמדים בשם הממותג "S-TRONIC", אבל זו אותה תיבה שנמצאת ברוב דגמי קבוצה פולקסווגן. היא מעלה ומורידה הילוכים במרץ, אם כי נוטה לעיתים להגיב בעצבנות לפקודות מצערת לא עקביות. כמקובל יש לה מצב ספורטיבי שמחדד את תגובת הדוושה ואת תחושת הגיר, והוא בהחלט ראוי להיות ברירת המחדל. אפילו במצב הספורטיבי קשה מאוד לשכנע את מד מיכל הדלק לרדת מטה - השגנו בקלות כ-15-16 קילומטרים לליטר בנהיגה אגרסיבית בתנאים הרריים.
אאודי טוענת שכיול המתלים של ה-A1 שונה מזה של אחיותיה, אבל יש גבול לשינויים שניתן לבצע על אותה פלטפורמה. ההיגוי מרגיש מעט יותר כבד ומדויק מזה של האחיות, במיוחד אחרי ניתוק "מערכות העזר", וגם היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות מעט יותר גבוהה. היא מרגישה יציבה ובטוחה על הכביש המהיר גם במהירויות של 150 קמ"ש פלוס (על פי מקורות זרים) ואין הרבה מכוניות סופר-מיני באורך 4 מטרים, שיכולות להתהדר בזה.
על כבישים מתפתלים זו מכונית קלילה, זריזה ומדויקת מספיק לשעשועים מהנים של העברת משקל על כבישים צרים. נוחות הנסיעה מרגישה בוגרת ומעודנת מעט יותר מזו של איביזה ומתלי ה-A1 מסירים את העוקץ מרוב המהמורות. עם זאת, כבישים משובשים במיוחד עדיין מייצרים קפיצות אקראיות.
זה המחיר של "רכב פרימיום"
אאודי A1 עם מנוע 1 ליטר עולה 149 אלף שקל בגרסת הבסיס, לפני חבילות תוספות כמו צבע שונה לגג, פנסי LED וכו', שבקלות יכולות לקחת את המחיר ל-160 אלף שקל וצפונה. זו לכשעצמה מכונית סופר מיני מעוצבת ומהונדסת היטב, שימושית ואפילו מהנה לנהיגה, אבל תמחור כזה תמיד מציב אותנו בדילמה.
מצד אחד, קשה מאוד להתעלם מהעובדה, שבכסף הזה אפשר לקנות בארץ דגמים יותר גדולים, חזקים ושימושיים, שמעניקים יותר תמורה לכסף - כולל לא מעט אופציות מבית קבוצת פולקסווגן עצמה, כמו גולף, סיאט ליאון, אטקה וכו'.
מצד שני, זו תופעה מוכרת בפלח המיני-פרמיום העולמי - ע"ע ערך מחירי דגמי המותג "מיני" של ב.מ.וו ו-A של מרצדס. ומכיוון שמכוניות כאלה נמכרות היטב, נראה שיש בארץ ובעולם מועדון רחב של לקוחות שמוכנים לשלם פרמיום עבור מיתוג מושקע. אנחנו כנראה לא שייכים למועדון הזה.
חלק מהמתחרות
מיני קופר ONE
157 אלף שקל הוא המחיר של מיני-קופר 5 דלתות בגרסת ONE התחלתית. המנוע הוא 1.5 ליטר טורבו עם 3 צילינדרים, שמייצר 102 כ"ס ו-20 קג"מ ומאיץ את המכונית האוטומטית מאפס ל-100 ב-10.5 שניות. הממדים החיצוניים והפנימיים דומים למדי, אם כי מיני בוחרת בקו שמחצין עיצוב מסורתי
פולו GTI
במחיר של A1 פלוס חבילת אבזור, מציעה האחות פולו את גרסת העל הספורטיבית GTI. ב-165 אלף שקל מקבלים שלדה מושחזת, חישוקים גדולים, תא נוסעים מאובזר היטב ומנוע 2 ליטר טורבו עם 200 כ"ס ו-32 קג"מ, שמאיץ את הרכב מאפס ל-100 ב-6.4 שניות בדרך ל-240 קמ"ש
אלפא מיטו "קומפיטוציונה"
שוחרי סופר-מיני ממותגות, שיוותרו על שתי דלתות מאחור, ימצאו ב-140 אלף את הגרסה המעודכנת דל אלפא מיטו. המכונית עברה לאחרונה מתיחת פנים פנימית וחיצונית, קיבלה חבילת בטיחות משודרגת ושיפורים בשלדה. המנוע הוא 1.4 ליטר טורבו עם 140 כ"ס ויש תיבה אוטומטית נמרצת