גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההאקר הוותיק בטוח שהתעייפתם מלשמוע על פריצות וממליץ לציבור לא לסמוך על ממשלות

מארק רוג'רס, מההאקרים המוכרים והוותיקים בעולם, מספר בראיון ל"גלובס" על האובססיביות של האקרים והרצון שלהם למרוד, על האדרנלין בפריצות למערכות מתוחכמות, ועל העבודה עם יוצרי הסדרה "מר רובוט", שלה הוא מייעץ ● "כל אדם שיוצא מבית ספר צריך לדעת לזהות התקפות סייבר בסיסיות, הציבור לא יכול לסמוך על הממשלה", אומר רוג'רס

אירוע למעריצי הסדרה "מר רובוט"  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
אירוע למעריצי הסדרה "מר רובוט" / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

ב-2015, שני האקרים הצליחו לפרוץ לרכב טסלה מודל S, לפתוח ולסגור דלתות, לשנות נתונים בלוח המכוונים ולכבות את הרכב לחלוטין - הכול באמצעות שליטה מרחוק. הפריצה, שהפכה לאחת הפריצות האייקוניות של השנים האחרונות, מבוססת על ניצול של ארבע חולשות שונות, אשר יחד הן אפשרו להאקרים לחדור למערכות המידע של הרכב. מאחורי הפריצה המפורסמת עומדים ההאקרים קווין מהאפי ומארק רוג'רס.

"אנשים מסתכלים על הפריצה לטסלה, ואומרים 'זה מדהים! איך עשיתם את זה?' - אבל זה לא שפשוט הגענו עם אייפון ונהגנו ברכב. היו שנתיים של עבודה קשה, של מציאת החולשות ועבודה עם חברת טסלה על תיקונן - ולבסוף היינו צריכים 'להרים' הדגמה כדי שנוכל להראות את הפריצה. זו עבודה מתישה שכוללת הרבה כישלונות", אומר רוג'רס בראיון טלפוני ל"גלובס". רוג'רס צפוי להגיע לביקור בישראל, במסגרתו ישתתף בשבוע הסייבר של המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת ת"א, בשיתוף מערך הסייבר הלאומי.

רוג'רס הוא האקר בריטי ממוצא יהודי, יווני ואיטלקי, שמתגורר בסן פרנסיסקו. הוא משמש כסגן נשיא אסטרטגיות אבטחת סייבר בתאגיד Okta, נמנה עם מארגני DEF CON, כנס ההאקרים הגדול בעולם, וגם עובד כיועץ טכנולוגי לסדרה "מר רובוט".

מארק רוג'רס  / צילום: איאן צ'ו,

את דרכו כהאקר החל רוג'רס בגיל 15, כשפרץ לרשת המחשבים של בית הספר שלו באמצעות תוכנת סיסמה, וכך לדבריו "הסתבך בצרות". "באותה תקופה, 'האקינג' היה תחביב מוזר של כמה ילדים מוזרים. במושג האקינג החלו להשתמש ב-MIT בשנות ה-70, וההגדרה שלו הייתה להשתלט על מערכת קיימת ולשנות אותה כך שתעשה את מה שאתה רוצה, מבלי לפגוע במערכת ובמה שהיא אמורה לעשות במקור.

"שיחקתי עם מחשבים במשך שנים, וזה לעולם לא היה המקצוע שלי - זה היה תחביב. בתחום שלי, חייבים לעבור דרך המון כישלונות כדי להגיע להצלחה, ואם אין לך תשוקה לזה - הכישלונות והעבודה עם דאטה משעמם לאורך חודשים ירתיעו אותך. בגלל זה אנחנו רואים הרבה אנשים שיוצאים מאוניברסיטאות והם מאוד מנוסים בכתיבת קוד ושימוש באפליקציות למציאת חולשות, אבל אם הם יצטרכו למצוא חולשה באופן ידני - הם יתקשו מאוד.

"תחשבי על האקינג כעל תרגיל של פתירת בעיות - את מסתכלת על מערכת, רואה איך היא מוגנת, ואז מנסה למצוא דרך לעקוף את זה. זה הופך לתחרות של מי יותר טוב - את או האדם שעיצב את ההגנות של המערכת. היו פעמים שביליתי חודשים בעבודה על פריצה כדי לגרום לה לעבוד, וכשזה עובד יש תחושה מאוד חזקה של הצלחה. זה מתעצם אם גם משתמשים בחולשה הזו ומצליחים להיכנס לתוך המערכת, וזו זריקת אדרנלין של ממש. הטריק הכי גדול שגוף כמו בית ספר או אוניברסיטה צריך למצוא הוא לא רק איך לגרום לאנשים להיות מאומנים היטב - אלא גם איך להצית את התשוקה הזו", אומר רוג'רס.

"כל טכנולוגיה שפיתחו בני אדם יכולה להיפרץ"

רוג'רס אמנם מרבה לדבר על חשיבותם של כישלונות, אולם לאורך הקריירה שלו הוא ראה הצלחות לא מעטות: מלבד הפריצה לטסלה, הוא פרץ גם לזיהוי טביעת האצבע של מכשירי חברת אפל, וגם למשקפיים החכמות של גוגל. בימים אלה הוא מחפש פרצה ליכולות זיהוי הפנים של אפל. "אפל עשתה עבודה טובה, אבל לדעתי כל טכנולוגיה שנבנתה על ידי בני אדם יכולה גם להיפרץ על ידי בני אדם. עם הזמן, ככל שנקודת המבט והידע שלנו משתנים יש גם הזדמנויות חדשות לפרוץ לדברים", הוא אומר.

מה האתגר הכי גדול במציאת חולשות?

"כמעט כל החולשות המקוריות הן מאוד קשות למציאה, כי מעצם ההגדרה מנסים ללכת למקום שאף אחד לא הלך אליו קודם לכן. בנוסף, אתה מנסה לגרום למשהו לעשות דבר שהוא לא עוצב לעשות, אז זה תמיד יהיה קשה והסיכויים תמיד יהיו נגדך. טסלה היא אולי הדוגמה הטובה ביותר - עבדנו על זה שנתיים, ובשלב מסוים מצאנו כבר שמונה חולשות שונות, אבל לא הצלחנו לחשוב איך לנצל אותן כדי לפרוץ למערכת. רק אחרי כמה חודשים של הפסקה שבהם ניקיתי את הראש, הייתה לי סוג של התגלות לגבי איך נוכל לעשות זאת. זו הייתה דרך מאוד ארוכה ובשלב מסוים חשבנו שלא נוכל להצליח, אבל עם התמדה ומזל הצלחנו לבסוף".

באיזה אופן השתנה התחום מאז שהתחלת לבצע האקינג בשנות ה-80 ועד היום?

"אבטחת סייבר היא משחק בלתי נגמר. תמיד יהיו התקפות חדשות להגן מפניהן ותמיד יהיו מערכות חדשות להגן עליהן. תמיד יהיו דברים חדשים ודברים שלא חשבנו עליהם. לאחרונה התחלנו לראות פגמים בשבבים, מהאופן שבו הסיליקון מעוצב ועד להבנה כי שינוי במטען האלקטרומגנטי בתא זיכרון יכול לשנות את המטען האלקטרומגנטי בתוך השבב - ולאורך זמן יכול ליצור שינוי בדאטה שנמצא במקום אחר באותו השבב. הפרצה הייתה קיימת יותר משנה לפני שאנשים הבינו איך הם יכולים להשתמש בזה כדי לעקוף דברים כמו סיסמאות.

"ככל שדברים הופכים ליותר בטוחים - גם הפריצות יהפכו ליותר מורכבות. בשנות ה-90 היית צריך רק חולשה אחת כדי לקבל גישה מלאה לכל המערכת. היום, במערכות מודרניות כמו שיש באייפון, צריך שתיים או שלוש חולשות כדי להצליח לפרוץ: הראשונה כדי להיכנס פנימה, דרך איזושהי אפליקציה; השנייה כדי לפרוץ מתוך הסביבה המאובטחת שבה רצה האפליקציה; והשלישית כדי לקבל גישה מלאה למכשיר".

אתה מזהה שינויים שחלו גם אצל ההאקרים עצמם?

"כן, ההאקרים המקוריים היו בקטע של לחקור מערכות ולהשיג גישה אליהן כדי ללמוד על טכנולוגיה. לא היה תמריץ כלכלי באותו הזמן. אני למשל נכנסתי לזה כי אבא שלי קנה לי מחשב. לאורך השנים, זה עבר מתחביב של קומץ אנשים סקרנים והפך לתעשייה. בשנות ה-80 רוב החברות לא הרגישו שהן זקוקות לאבטחה, ואמצעי האבטחה היו שם משתמש וסיסמה במקרה הטוב - כי לא היו הרבה איומים. ככל שהאינטרנט התפתח ויותר כסף עבר לעולם המקוון, התוצאה הייתה עלייה בפשעים ובתקריות.

"זה הוביל ממשלות לקבוע רגולציה שמחייבת חברות להקים מערכי אבטחה, וגרם לכך שחברה שנותרת בלי אבטחה נהיית חשופה גם לנזק כלכלי וגם לאחריות פלילית. כך נהייתה תעשייה - וכשהגיע הכסף - נכנסו הרבה אנשים לתחום בשביל אינטרסים וכסף. זה שינה הרבה דברים, ובעיקר את המחקר בתחום. אחד החסרונות של זה הוא שהתעשייה היום לא מסתכלת על מה שמעניין וכיפי, אלא על מה שרווחי".

"הציבור החל להתעייף מלשמוע על פריצות"

התדמית הרווחת של האקרים היא של אנשים בודדים, אאוטסיידרים ואנרכיסטים, ורוג'רס מחזק את התפיסה הזאת. "באופן מסורתי, קהילת ההאקרים מורכבת מאנשים עם אישיות מסוימת: אנשים מאוד מופנמים, עד שהם נכנסים לרשת - כי שם אנחנו מביעים את עצמנו. לנו כהאקרים יש צדדים שאנחנו לא מדברים עליהם הרבה, אבל רוב ההאקרים הם אנשים אובססיביים ובעלי נטייה להתמכרות, שלא מסתדרים במצבים חברתיים - וזה לא נעים להודות בזה. אין לנו תחביבים אלא אובססיות, וכשאנחנו מתעניינים במשהו אנחנו מגזימים. כשהתחלתי להתעניין באקווריומים היה לי אחד, ותוך כמה שבועות היו לי שמונה.

"אנחנו נוטים לחרדה חברתית, אנחנו אינטליגנטים וגם מורדים, והחלק הזה הוא חשוב - כי להיות מורד זה מה שמוביל אותנו לאתגר את הסטטוס קוו ואת איך שדברים נעשים בדרך כלל. היכולת שלי לאתגר חוקים נותנת לי את היכולת להסתכל על מערכי אבטחה ולדעת איך לעקוף אותם. אותה היכולת היא מה שמוביל האקרים לרצות להיות אקטיבסטים נגד חוסר צדק. זה לא מפתיע שה'האקטיביזם' (האקרים אקטיביסטים, י"י) נולד בשנות ה-90 - כשההאקרים היו בשיאם.

"בשנות ה-90, אם הצלחת לפרוץ לאתר של חברה גדולה, היה מובטח לך עמוד ראשי בעיתונים ושהמסר שלך יופץ בעולם. היום הציבור החל להתעייף מלשמוע על פריצות. אם הפריצה שלך לא תהיה מאוד משמעותית לא תקבל כמעט סיקור, וזה הופך את זה למאוד קשה עבור האקטיביסטים לקבל את תשומת הלב שהם רוצים".

רוג'רס הוביל בעצמו קבוצה של האקטיביסטים, שפרצו בשנות ה-90 למחשבים של ממשלת בריטניה והחדירו מסרים פוליטיים לעמוד הבית של אתר מפלגת הלייבור. הקבוצה נקראה Agents of Hostile Powers (סוכני הכוחות העוינים), כבדיחה על חשבון ראש היחידה החדשה לפשעים ממוחשבים במשטרת בריטניה. בנאום כניסתו לתפקיד הוא קבע שכל ההאקרים הם ילדים שטופי מוח, שפועלים כסוכנים של כוחות עוינים. כשהסיפור הזה עלה בשיחתנו, רוג'רס מיהר להביע הסתייגות: "כמו ילדים אחרים שמתעסקים עם טכנולוגיה, עשיתי כמה דברים שלא היו הכי חכמים", הוא אומר.

נשמע שהרצון למרוד הוא חלק בלתי נפרד מלהיות האקר. אתה מתחרט על הדברים שעשית בתקופה הזו?

"אותו הרצון למרוד מקבל צורות אחרות, ומשתנה ככל שאנחנו מתבגרים. אני לא מתחרט על מה שעשינו, אבל היום אני יודע שרק דרך מעקב אחר כללי האתיקה יכולתי להתקדם ולהגיע ולמקום שבו אני נמצא היום. אני רוצה לזהות ילדים אחרים שיש להם את אותם הכישורים שהיו לי, ולקחת אותם לכיוון הנכון לפני שהם ייכנסו לצרות. כילד, הדחף לחקור דברים ולכופף את הכללים הוא חזק. זה מה שאנחנו עושים כבני אדם - חוקרים את סביבתנו - ועבור האקרים הסביבה הזו היא האינטרנט".

מהו הדבר הטוב ביותר שיצא לך מההתנסות הזו?

"זה דבר שחשבתי עליו הרבה. כמו הרבה קבוצות באותה התקופה, עבדנו על הקמת מסגרת העבודה בה יכולה להתבצע חשיפה הוגנת של חולשות. באותה התקופה לא הייתה תרבות כזאת, ולא היו פרסים כספיים עבור חשיפות הוגנות. כשהיינו מודיעים לחברות על החולשות שלהן, הן היו מגיבות לרוב בצורה עוינת ואיימו בהליכים משפטיים.

"החשיפה ההוגנת הראשונה הייתה רק בשנות ה-2000 המוקדמות, עם באג שהתגלה בחברת מיקרוסופט, והתוצאה היא שהיום חוקרים יכולים להסגיר חולשות כמעט לכל חברה. אני אהיה הראשון לומר שיש הרבה מקום לשיפור. אנחנו עדיין נאבקים עם תגובות אגרסיביות של החברות, שמרגישות שאיום בנקיטת צעדים משפטיים באמצעות עורכי דין היא הדרך היחידה שהן יכולות להגן על עצמן. אם נוכל להגיע לנקודה שהחברות באמת שמחות לשמוע על חולשות - זה יהיה מעולה".

"ייצוג שקרי בטלוויזיה יוצר מצג שווא בציבור"

בין הפרויקטים הרבים שרוג'רס מעורב בהם, הוא משמש כאמור כיועץ טכנולוגי לסדרה מר רובוט. הסדרה עוקבת אחרי אליוט אלדרסון, מהנדס אבטחת מידע בחברת סייבר אמריקאית ביום והאקר בלילה. אלדרסון סובל מחרדה חברתית, דיכאון קליני ופרנויה, והוא נוהג לפרוץ לחשבונות ולמכשירים של האנשים הסובבים אותו כדי להשגיח עליהם מפני סכנה. הוא מגויס על ידי האקר מסתורי בשם מר רובוט על מנת להצטרף לקולקטיב האקרים אנרכיסטי, ויחד הם פועלים נגד הקפיטליזם, הבנקים ותאגידי הענק. רוג'רס סיפר כי לדעתו "יש משהו בדמות הזו שמאוד לא נוח לצפות בה, והרבה מחבריי ההאקרים אמרו את אותו הדבר".

איזו פריצה הכי אהבת בסדרה?

"אני אוהב את כולן כמובן, אבל אני מניח שלמדתי הכי הרבה מהפריצה לטלפון של סוכן FBI עם אנטנת Femtocell (מודם סלולרי קטן לשימוש ביתי, י"י) בסוף העונה השנייה. בניתי את האנטנה בבית ומאוד נהניתי לשחק איתה. עד היום אני משתמש בה כדי לבדוק חולשות אבטחה על מכשירי IoT (ה"אינטרנט של הדברים") המחוברים לרשתות סלולר, כמו למשל מכוניות".

הפריצה הזו קיבלה שבחים רבים על כמה שהיא הייתה מציאותית.

"בתור האקר, כשאני רואה 'פייק האקינג' בטלוויזיה זה ממש משגע אותי. כולם מציגים מסך שנראה כמו מטריקס אבל במציאות אתה לא מקליד כמה דברים ופורץ לבנק. כדי ליהנות מסרט או סדרה - אתה חייב להצליח להאמין לה - וכל פעם שאני רואה כזה זיוף זה הורס את האשליה. כהאקרים שגאים במה שאנחנו עושים, תמיד כעסנו על הייצוג השקרי הזה. בנוסף, אני חושב שזה גם מסוכן ליצור מצג שווא בציבור, כי האנשים שצופים בסדרות האלה צריכים להיות מסוגלים לזהות האקינג ולהסתכל על זה בצורה אובייקטיבית. ארגונים משקיעים איפה שהם חושבים שההשקעה נדרשת, וההחלטות נעשות על ידי אנשים - שהם אותם אנשים שצופים בסדרות הללו.

"אני חושב שהיום הציבור יותר מיודע גם כי המדיה מכסה את זה יותר, וגם כי יש הרבה יותר פריצות. לא עובר חודש בו חברה גדולה לא נפרצת. ההיכרות הזו עם עולם ההאקינג היא גם חיובית וגם שלילית: היא טובה כי אנשים מבינים יותר ושואלים יותר שאלות, אבל היא רעה כי הם מקבלים תשובות מאוד קצרות".

רוג'רס אף פועל לטובת חינוך הציבור בנושאי סייבר, והוא עובד עם בתי ספר בסן פרנסיסקו על כינון תוכנית לימודים לבתי הספר היסודיים, אשר במסגרתה יילמדו כללי בטיחות ברשת ותכנות. "אם הייתי יכול לנופף בשרביט קסם, הייתי אומר שכל אדם צריך לעזוב את בית הספר עם השכלה שתספק לו את הכלים לזהות התקפות בסיסיות - כמו מיילים זדוניים ורשתות Wi-Fi מזויפות. הציבור חייב להיות מעורב, כי אנחנו לא יכולים לסמוך על הממשלה כדי למצוא תשובה לבעיות האבטחה. זו אחת הסיבות שאנחנו, אנשי האבטחה וההאקרים, לוקחים חלק במאמץ", הוא אומר. 

עוד כתבות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית