גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארבע הסיבות של לפיד לכך שאנחנו בדרך למשבר כלכלי חמור

חבר הכנסת פרסם הבוקר פוסט בעמוד הפייסבוק שלו שמסביר למה בקרוב נאבד את מקומות העבודה שלנו ואת הבית, ולמה נתניהו וכחלון אשמים ● "הקורבנות העיקריים יהיו הצעירים של מעמד הביניים הישראלי... אם אתם משלמים משכנתה גבוהה, תאבדו את הדירה. אם הילדים שלכם קטנים, לא תעמדו בהוצאות"

יאיר לפיד/ צילום:  Shutterstock  א.ס.א.פ קריאטיב
יאיר לפיד/ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאטיב

ח"כ יאיר לפיד (כחול לבן) פרסם הבוקר (שבת) טקסט ארוך בעמוד הפייסבוק שלו בנוגע למשבר הכלכלי אליו נכנסת ישראל. לפיד, אשר שירת כשר האוצר בשנים 2013 ו-2014, כתב שלעברה של ישראל דוהר "משבר כלכלי כמו אוטובוס שאיבד את הבלמים".

"הגירעון כבר עבר את ה-50 מיליארד שקל ונמצא בפער של יותר מ-12 מיליארד שקל מהגירעון המתוכנן. המשקיעים מזיעים. זה לא משבר שייעצר בבורסה, או בעיתונים הכלכליים. הוא יהיה אמיתי, הוא יהיה אכזרי.

"הקורבנות העיקריים יהיו הצעירים של מעמד הביניים הישראלי. אנשים לא מעטים יאבדו מקומות עבודה. אם אתם משלמים משכנתה גבוהה, תהיה לכם בעיה לעמוד בתשלומים ותאבדו את הדירה. אם הילדים שלכם קטנים, לא תעמדו בהוצאות. אני יודע שנדמה לכם שאתם כבר לא עומדים בהוצאות, אבל זה רק הפרומו. הולך להיות גרוע יותר. הרבה יותר" הוא כתב.


אתמול התראיין שר האוצר משה כחלון לערוץ 12 (אופירה וברקו), אך לא נשאל וממילא לא התייחס בדבריו לסוגיה הבוערת שעל סדר היום הכלכלי, היווצרות גירעון עצום, ופועלו של כחלון בשנה האחרונה כדי להתמודד עם הנתונים, עד כדי פרסום המידע בשעות מוזרות בהן העיתונות אחרי סגירת עיתונים, כך שנושא הגירעון לא יוצף.

בסטטוס של לפיד הבוקר (שבת) הוא מונה ארבע סיבות מתוך סיבות נוספות שעוד יצוצו, לדבריו.

הסיבה הראשונה, הוא כותב, הוא בכך שיש בישראל ממשלה חסרת אחריות אשר "הייתה אמורה לנהל את הכלכלה, במקום זה היא עשתה מסיבה".

"ב-2014, כשעזבתי את משרד האוצר, לא הייתה אפילו אגורה אחת של גירעון עודף. הגירעון ירד ל-2.6% - מהנמוכים בתולדות המדינה (לעומת גירעון של 3.8% היום). לאחר שנה ושמונה חודשים באוצר השארתי בקופה עודפי גבייה של יותר מ-10 מיליארד שקל.

"לזכותו של כחלון ייאמר שהוא לא ניסה מעולם להסתיר את זה. "אני עושה את הרפורמות שלי", אמר בטקס הפרידה מהחשבת הכללית מיכל עבאדי, "עם הכסף שלפיד השאיר לי". אלא שהכסף אזל במהירות מסחררת. הממשלה הנוכחית חילקה וחילקה וחילקה כאילו אין מחר (או ליתר דיוק, על חשבון המחר). שום תכנית התייעלות רצינית לא בוצעה. כל הדיבורים על מלחמה בבירוקרטיה נשארו רק דיבורים. רק עלות ההסכמים הקואליציוניים - הכסף שנתניהו חילק לשותפיו - היתה מעל 10 מיליארד שקל. החוב הלך ותפח במהירות".

עוד מציין לפיד שהצמיחה בישראל סבירה, אבל החוב הלאומי תופח. "הגירעון בשליש הראשון של 2019 זינק. זה לא הפתיע אף אחד. הכתובת היתה כתובה על הקיר של משרד האוצר. הממשלה פשוט לא עמדה בקצב הבזבוזים של עצמה. המפלגות הסקטוריאליות דרשו ודרשו ודרשו, וראש הממשלה נתן ונתן ונתן. תקציבי הישיבות בשיא של כל הזמנים. תכנית "מחיר למשתכן", הבייבי של שר האוצר, גרמה לאובדן הכנסות של מיליארדים".

הסיבה השנייה שפירט לפיד היא השפעת השחיתות, הקיצוניות על המשק ועל השקעות זרות. "שחיתות פוגעת בכלכלה, קיצוניות פוגעת בכלכלה. כשראש הממשלה חשוד בשחיתות, שר העבודה חשוד בשחיתות, שר הפנים חשוד בשחיתות, יו"ר הקואליציה חשוד בשחיתות - העולם מבין שישראל היא מדינה מושחתת. אף אחד לא אוהב לעשות עסקים עם מושחתים, מפני שהם ירמו אותך. כשחלק גדול ממרכיבי הממשלה נחשבים לקיצונים דתיים, העולם המערבי - שהוא כוח הסחר העיקרי הפועל מולנו (רוב הסחר שלנו הוא עם אירופה) - מתחיל למשוך החוצה בשקט את ההשקעות. הם לא מכריזים על חרם חלילה, הם רק רוכשים מוצרים במקומות אחרים".

לפיד סבור שישראל עדיין לא חשה בהשפעת השחיתות על הכלכלה "בעיקר בזכות הצלחותיה של "אומת הסטארט-אפ", אבל כשזה קורה, זה קורה מהר. כשהמשבר היכה בטורקיה בשנה שעברה, האינפלציה זינקה ליותר מ - 20% והאבטלה התקרבה ל-15%. כל זה קרה בזמן שהצמיחה בטורקיה עדיין היתה גבוהה. למה? כי ברגע מסוים משטרו של ארדואן נראה למשקיעים הזרים מושחת וקיצוני מדי וההשקעות הזרות הפסיקו לזרום".

הוא מציין שישראל ירדה במדד השחיתות העולמי בשנת 2019 בשני מקומות אחרי שבמדד של 2018 היא ירדה ארבעה מקומות למקום ה-34. "אנחנו אפילו לא המדינה הפחות מושחתת במזרח התיכון. שתי דיקטטורות איסלאמיות - קטאר ואיחוד האמירויות - נמצאות מעלינו במדד.

"מה זה אומר מדינה מושחתת? מדינה שבה רשויות החוק חלשות ולא יעילות. במדד אכיפת החוזים למשל, ישראל מדורגת במקום ה-90 בעולם. למה? כי המשטרה ובתי המשפט לא מתוקצבים, סובלים ממחסור כרוני של כוח אדם, ונמצאים תחת התקפה מתמדת מצד הממשלה. כששר המשפטים החדש מכריז שלא תמיד צריך לכבד את הכרעת בית המשפט, משקיעים פוטנציאליים מתחילים לשאול את עצמם אם כדאי לחתום אצלנו חוזה".

הסיבה השלישית לדבריו היא "אופטימיות מוגזמת", "כל המשברים הכלכלים הגדולים, החל מ"השפל הגדול" של שנות השלושים, דרך התפוצצות בועת הדוט.קום בתחילת שנות האלפיים נבעו מכך שהציבור שכנע את עצמו שהמצב טוב בהרבה ממה שהיה באמת. זה בדיוק המצב היום בישראל. רפורמות כמו "שמיים פתוחים" שהביאו לישראל את טיסות הלואו-קוסט (הייתי אחד מיוזמיה), ייבוא זול מהמזרח של מוצרי צריכה בסיסיים וכל תכניות ה"נטו" למיניהן, גרמו לציבור להרגיש שאין שום סיבה לחסוך. הישראלים מסרבים היום להכיר באמת היסודית האומרת שהכלכלה היא מחזורית. אחרי כל גאות מגיע שפל. הממשלה, ובעיקר ראש הממשלה, ממשיכים להבטיח להם כל הזמן שמצבם הכלכלי פשוט מצוין ושזה לא ישתנה לעולם. המערכת כולה מעודדת אותם לקחת עוד ועוד אשראי ולבזבז אותו היום, על חשבון המחר.

"התוצאה? חובות משקי הבית צמחו בעשור האחרון ביותר מ-100% (בזמן שההכנסה הפנויה צמחה בפחות מ-50%). אפילו אם מנקים מהחישוב את המשכנתאות, כלומר משאירים רק את החוב שצברו משפחות ישראליות על האוטו החדש, או על החופשה באילת, מגלים שהחוב צמח בעשור האחרון ב-82%. היקף ההלוואות הצרכניות - כלומר הלוואות שאזרחים לקחו רק כדי לקנות מוצרים חדשים - עומד על 15% מהתוצר הלאומי. זה נתון גבוה באופן חריג יחסית לעולם (מתייחס לנתוני 2016)".

והסיבה הרביעית, היא שאין לישראל הנהגה כלכלית שמסוגלת לעצור את המשבר.

"נתניהו מאוד אוהב לדבר על כלכלה ולהציג גרפים, אבל נגמל מלקחת אחריות ב-2006. הוא גילה אז מה המחיר הפוליטי שיש לצעדים קשים ונזרק לאופוזיציה. בכל פעם שיש למשק בעיה (הוא מכיר היטב את הבעיות שמתוארות כאן וחושש מהן מאוד) נתניהו פיתח את היכולת להיעלם. הוא נעלם כשסוגרים מפעלים, הוא נעלם מול גל החקיקה הפופוליסטי ששוטף את הכנסת, איש לא שמע אותו מתייחס לנושאים כמו גיל הפנסיה או תעסוקת חרדים.

"נתניהו, שהמציא בזמנו את תכנית "מקצבאות לעבודה" שהוציאה חרדים מהישיבות והעבירה אותם לשוק העבודה, איבד את התעוזה הפוליטית הדרושה להנהגה כלכלית אמיתית. הוא עדיין ליברל כלכלי בנפשו, אבל בורח כמו מאש מהחלטות קשות. במקום זה הוא מכריז "פתרתי את בעיית הצהרונים" ומקצה בשביל זה 300 מיליון שקל מתקציבי הממשלה. זה לא נקרא לפתור בעיה, זה להעביר אותה למקום אחר. (מאיפה בדיוק נתניהו יקח את ה-300 מיליון האלה? מהביטחון? מבתי החולים מהרווחה?..)".

לפיד מפנה אצבע גם לחולשת הפקידים הבכירים בממשלה וחוסר הקשבה בקרב חברי הממשלה לאנשי מקצוע.

"אגף התקציבים איבד את אמון הפוליטיקאים, ולבנק ישראל מקבלי ההחלטות (שאינם מקבלים החלטות) הפסיקו להקשיב…. אני בספק אם רוב אזרחי ישראל יודעים לנקוב בשמו של הנגיד אמיר ירון, או לזהות אותו אם יעבור על פניהם ברחוב. "המועצה ליציבות פיננסית" היא גוף ריק מתוכן וגם "המועצה הלאומית לכלכלה" נטולת השפעה. בקיצור, אין מי לדבר".

לא להעלאת מסים, אבל במקום לצמצם נתניהו מנסה להרחיב

לפיד מציין שהעלאת מסים אינה הפתרון. "במקום להעלות מסים (כי גם זה יקרה אם תוקם ממשלת ליצמן- סמוטריץ׳) צריך להעביר את הכסף למקום שבו הוא מייצר עוד כסף ועסקים. את המיליארדים שהיום הממשלה מעבירה לסחטנים ועסקנים צריך להשקיע בכל מה שעוזר למעמד הביניים העובד: צהרונים, הכשרות מקצועיות, השכלה גבוהה במקצועות הטכנולוגיים, דמי אבטלה ומחלה לעצמאים, אשראי ליזמים, פתרונות דיור לזוגות צעירים. התנאים שם, המשאבים שם, רק צריך להשקיע אותם באנשים הנכונים".

לדבריו הרחבת הממשלה של נתניהו ל-26 שרים, היא התעלמות מן המצב הכלכלי. "במקום לצמצם הוא מתכנן להרחיב….למפלגות החרדיות ולחבורת סמוטריץ׳ הובטחו סכומים חסרי תקדים. גם תהליך ההשחתה וההקצנה - למרות השלכותיו הכלכליות החמורות - היה מואץ במידה ניכרת. אם זה מה שיקרה, העול ייפול על מי שהוא תמיד נופל עליו - מעמד הביניים הישראלי".

עוד כתבות

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים