גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משטרית עד פולקמן: איך נראו ניסיונות העבר לבטל את יום השבתון בבחירות, ומה היו העלויות

מאיר שטרית הציע לבטל את יום השבתון כבר בשנת 2000, טומי לפיד שקל לקנוס את מי שלא יגיע להצביע, ורועי פולקמן ניסה לחסוך למשק מיליארד שקל ● כך נראה המאבק הממושך לשינוי הפורמט של יום השבתון, ואלה הקשיים שמנעו את המהפכה ● מצביעים. לא מבזבזים עוד יום עבודה 

הצבעה בקלפי בבחירות / צילום: רויטרס
הצבעה בקלפי בבחירות / צילום: רויטרס

בשנת 2001 נערכה בישראל מערכת בחירות חריגה. הכנסת, שנבחרה רק בשנת 1999, לא פיזרה את עצמה ובאותה עת נערכו רק בחירות ישירות לראשות הממשלה.

חבר הכנסת מאיר שטרית, שהיה אז חבר אופוזיציה מהליכוד, הגיש הצעת חוק פרטית לפיה יום החופש בבחירות יוענק רק לעובדים שיגיעו להצביע ויספקו הוכחה לכך למקום העבודה. ההצעה עברה קריאה טרומית ועברה לדיון בוועדת חוק חוקה ומשפט.

בדיון שנערך במליאה בדצמבר 2000, אמר שטרית: "כזכור לכם, העליתי הצעת חוק שעברה בכנסת בקריאה טרומית, שביקשה לקבוע כי מאחר שנותנים יום חופש לעובדים כדי לבוא להצביע, מי שלא יבוא להצביע, לא יקבל תמורה ליום עבודה. הרי נותנים לו חופש בשביל זה. בדיון בוועדת החוקה בהצעת החוק גילינו שהצעתי גוררת אחריה בעיות רבות. העלו בפני בעיות אחדות, כמו למשל מה קורה עם אדם ששמו לא מופיע בספר הבוחרים. הרי הוא יצטרך להוכיח שבאמת לא הופיע בספר הבוחרים, ובגלל זה הוא לא הצביע. מה קורה עם חייל שנמצא בפעילות מבצעית ולא יכול להצביע, אדם בחוץ לארץ, וכן הלאה וכן הלאה. דבר זה מפתח ביורוקרטיה שלמה של אישורים, ולכן נכון לעכשיו הקפאתי את הצעת החוק בוועדת החוקה ואינני מקדם אותה, אלא אם יימצא רעיון טוב יותר. נחשוב על רעיונות אחרים".

מערכת הבחירות ההיא הסתיימה בניצחון גורף של אריאל שרון, אבל המשק הישראלי הפסיד גם אז סכום עתק בגלל יום השבתון. בשנת 2002 שטרית כבר היה שר המשפטים בממשלת שרון והוא ניסה לקדם שוב את היוזמה, בין השאר בעקבות דיאלוג עם השופט מישאל חשין, שעמד בראש ועדת הבחירות המרכזית.

מנגנון בדיקה יקר ומסורבל

בראיון ל"גלובס" השבוע אומר שטרית: "נשמע לי מוזר ביותר שאנשים מקבלים יום חופש ולא באים להצביע - הצעת החוק שלי אמרה שצריך להביא אישור הצבעה כתנאי לקבלת יום חופש". אהוד שילת מי שהיה אז המפקח הארצי על הבחירות שיכנע אותי שהדבר לא ניתן לביצוע, ושהקמת מנגנון בדיקה שכזה תהיה יקרה ומסורבלת ולא תביא לחיסכון המקווה. לכן ירדתי אז מהחוק".

במהלך הבדיקה הצטרף ליוזמה גם יו"ר שינוי דאז, חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד. אחד הרעיונות שנבחנו באותה תקופה הוא לקנוס את מי שלא יבוא להצביע. גם לפיד נבהל מהביורוקרטיה כפי שהסביר אז בראיון עיתונאי: "תיפתח פה תסבוכת ביורוקרטית שאין לה התחלה ואין לה סוף. יש תמיד מאות אלפי אנשים בחוץ לארץ, אז צריך לבדוק לגבי כולם אם ביום הבחירות הם לא היו בחו"ל, כי אז ודאי אי אפשר להטיל עליהם קנס. בנוסף, בכל יום יש במדינה כמה עשרות אלפי חולים, אז אתה צריך להכריח אותם להביא תעודה רפואית".

מי שניסה לשכנע את לפיד טען בפניו כי יריביו החרדים מרוויחים מהשיטה הנוכחית שכן אצלם אחוז ההצבעה גבוה במיוחד. לדברי אותם גורמים, אם תונהג חובת הצבעה, יהיו יותר מצביעים למפלגות הגדולות והחילוניות, אבל הטיעון הזה לא הוביל לשינוי המצב.

אחד המתנגדים להצעה היה חבר הכנסת דאז שאול יהלום מהמפד"ל. הוא נימק את ההצבעה בכך שהיא בעצם סוג של כפיה: "אם נתחיל להכריח אזרחים להצביע, נגיע לכך שבשלב הבא נכריח אותם גם למי להצביע". שטרית נתן הסבר אחר. לדבריו באלקנה, מעוז הציונות הדתית הגיע שיעור ההצבעה ל-90% וליהלום לא היה רצון כל רצון לשנות את המשוואה.

שטרית לא התייאש. בכנסת ה-18 וה-19 הוא ניסה, הפעם במסגרת מפלגת קדימה, לחשב מסלול מחדש. במקום לבטל את יום החופש, לקנוס את מי שלא יגיע להצביע, ללא הסבר מספק, ב-500 שקל. "לצערי הממשלה הכשילה אותי פעמיים, וזו טיפשות ממדרגה ראשונה". גם כעת שטרית הוא תומך נלהב של התניית חופש בהצבעה או החלת חובת הצבעה.

"אם היה מתקבל שינוי כזה היה מתקבל", אומר שטרית, "המפה הפוליטית הייתה משתנה באופן דרסטי. כי היום במפלגות המגויסות מגיעים כמעט 100% מהמצביעים וביתר בקושי 60%, העלאת אחוז ההצבעה תביא בהכרח להקטנה בכוחן של מפלגות כמו ש"ס ויהדות התורה, ולגידול בהצבעה לגדולות. בנוסף אם אחוז ההצבעה יעלה, גם רף אחוז החסימה יעלה באופן ניכר, והדבר ידרבן הצבעה למפלגות הגדולות במקום לקטנות שספק אם יעברו את הרף. עד היום אני לא מבין למה הליכוד מתנגד לזה, הרי כוח הסחיטה של המפלגות החרדיות היה קטן בהרבה".

שטרית מוסיף כי ניתן לעקר בקלות את העילה המרכזית ליום החופש, באמצעות שינוי השיטה להצבעה דיגיטלית. "אנחנו מדינת הייטק עם שיטת הצבעה מפגרת. צריך לעבור להצבעה דיגיטלית, בהתאם להצעת חוק שהעברתי כשהייתי שר הפנים ב-2007."

בבחירות לרשויות המקומיות ב-2008 התקיימו בחירות כאלה בעשר רשויות שבכל אחת עשרת אלפים מצביעים לפחות, וזה עבד מצוין. שטרית מסביר כי הצבעה הדיגיטלית תאפשר הצבעה מכל מקום, במחשב הביתי הנייד או בטלפון בסלולרי. בשיטה הזו מתקצר זמן ההכנה לבחירות, נחסכים מאות מיליוני שקלים על התהליך, אחוז ההצבעה יעלה, ובעיקר, לא יהיה צורך להוציא את המשק כולו לשבתון.

יו"ר התאחדות התעשיינים תומך

הבחירות לרשויות המקומיות בחורף 2018 היו הראשונות שגם בהן נקבע יום שבתון, והתוצאה עלייה מסוימת באחוז ההצבעה מ-51% ב-2013 ל57% ב-2018. עוד בטרם התקיימו הבחירות נענה לאתגר חבר הכנסת רועי פולקמן ממפלגת כולנו. פולקמן הציע שאם עובד לא ימציא למעביד אישור הצבעה, יוכל המעביד לנכות ממשכורתו יום עבודה או למחוק יום חופשה ממאזנו. מטרת המהלך כפולה - העלאת אחוז ההצבעה לצד הפחתת הנזק למשק ולמעסיקים, ובעיקר לעסקים הקטנים ולעצמאים.

הצעת החוק זכתה לגיבוי משרגא ברוש, יו"ר התאחדות התעשיינים, שפנה לשר הפנים אריה דרעי בבקשה שיתמוך בה. ברוש כתב כי הצעת החוק תחסוך למשק כמיליארד שקלים, עלות יום החופשה הניתן למי שלא טורחים להצביע.

פולקמן מסביר היום כי ההכרזה על הבחירות לכנסת קטעה את התהליך. "אם הכנסת לא הייתה מתפזרת, התהליך היה מואץ, והיינו מביאים את הנושא לדיון כדי לחוקק את החוק הנכון הזה". לדבריו פולקמן, משרד הפנים צריך לבדוק את שעות ההצבעה כדי לבדוק האם החלת יום השבתון משפיעה על אחוז ההצבעה.

האם כדאי לקדם את החוק, בניסיון לבטל את יום השבתון כבר במערכת הבחירות הקרובה? פולקמן חושב שהתשובה שלילית. לדבריו, "כל דיון והצעת חוק כעת, לוקה בבעיה בשל האינטרסנטיות והפיכת כל הנושא לפוליטי לחלוטין. זה יעורר ויכוח לא ענייני. הדיון בשלב כה קרוב לבחירות ובמצב המורכב של בחירות כפויות בטווח כה קצר, היה גורם לכל מי שמאחוריו קבוצות הצבעה מאורגנות, לעמוד על הרגליים האחוריות. מה גם שאין לכך תשתית של נתונים ודיון".

עם זאת, פולקמן מבטיח שאם ייבחר לכנסת הוא ימשיך לקדם את הנושא."אני סבור שהקשר בין יום השבתון לבין אחוזי ההצבעה חלקי ביותר", אומר פולקמן, "אבל מחיר המשקי שלו גדול מאוד וניתן לצמצם אותו".

חלק מהמתנגדים ליוזמה, אז והיום, הם אנשי המפלגות החרדיות. אחד הנימוקים לכך, למרות שלא כולם יודו בכך, הוא אחוז ההצבעה הגבוה בקרב המגזר החרדי. בשנת 2002 טען חבר הכנסת מאיר פרוש מאגודת ישראל הביע התנגדות למהלך של חובת ההצבעה וטען שהוא כדי לפגוע בחרדים.

אחד מחברי הכנסת החרדים אמר לנו השבוע שלהצעת חוק ברוח זו אין סיכוי לעבור אם החרדים יהיו בממשלה. אם למפלגות המציעות את זה יש בעיה להביא את מצביעיהן, שיתאמצו יותר, אומר הח"כ. 

עוד כתבות

שלי יחימוביץ / צלם: רויטרס

שנת השפל של המגדר בפוליטיקה הישראלית: לאן נעלמות הח"כיות?

בעוד במדינות דמוקרטיות רבות מציפות מועמדות מגוונות את שדרת ההנהגה נדמה שישראל צועדת לאחור ● האם חווינו עשור של פריחה זמנית ושגשוג בייצוג הנשי, שיא הנמצא מאחורינו ולא יחזור? ● פרשנות

מערכת ברק 8 / צילום: באדיבות התעשייה האווירית

התעשייה האווירית חתמה על חוזה בהיקף 50 מיליון דולר עם חיל הים ההודי

במסגרת החוזה, התעשייה האווירית תספק שירותי תחזוק שוטפים וחלפים לתתי מערכת הקשורות למערכת טילי ההגנה ברק 8 ● רפאל דיווחה כי החלה בייצור מכלולים הקשורים למערכת טילי ההגנה של תע"א בהיקף כולל של כ-100 מיליון דולר

אליעזר פישמן/  צילום: אלון רון

מצעד התירוצים: כך הסבירו בכירי הפועלים מתן אשראי ללא גבולות לאליעזר פישמן

בתצהיריהם של ארבעה מבכירי הבנק בעבר, בתגובה לבקשה לתביעה נגזרת נגדו בשל הלוואות העתק לאליעזר פישמן, מוענקים שלל תירוצים להתנהלות הפועלים ● בין היתר נטען כי גביית חובות "בדרכים ידידותיות" עדיפה על פני הליכי חדלות פירעון ● עדיין עולה התהייה: מדוע הוענק אשראי גם כאשר לא הוחזרו חובות?

דב קוטלר / צילום: איל יצהר, גלובס

לאחר שינוי הכיוון בפועלים: האם גם בנק לאומי בדרך למהפכה

המינוי של דב קוטלר למנכ"ל בנק הפועלים, למרות זעמם ובניגוד גמור לדעתם של אנשי הגוורדיה הוותיקה של הבנק, מדגיש את הצורך בשינויים כדי לעמוד באתגרים החדשים של השוק ● ביחד עם המינוי של אורי לוין, שלא "נולד" בדיסקונט, נראה כי הדרך לשינוי דרמטי גם בצלע הגדולה השלישית - בנק לאומי - עשויה להיות קלה יותר, אם היו"ר רק ירצה בכך

הקונגרס האמריקאי / צילום: שאטרסטוק

"הדיון היום הוא כדי לוודא שיהיו לנו גם את הגוגל, הפייסבוק, האמזון, והאפל הבאות"

נציגי ענקיות האינטרנט, ביניהן גוגל, אפל, אמזון ופייסבוק, העידו היום בשימוע מול תת-הוועדה להגבלים העסקיים בבית הנבחרים האמריקאי ● זו הפעם הראשונה בה חברות הטכנולוגיה הגדולות צריכות לענות על שאלות של נבחרי הציבור בארה"ב בכל הנוגע לטענות כי הן מפרות את חוקי ההגבלים העסקיים

אמיר אוחנה / צילום: לשכת עורכי הדין

האם משרד החינוך כבש את צמרת התקציבים של משרדי הממשלה?

משרד החינוך היה ידוע כמספר 2 הנצחי של ספר התקציב, אך לפי שר המשפטים אמיר אוחנה "בשנה האחרונה, תקציב החינוך עבר את תקציב הביטחון. זה לא היה בתולדות המדינה" ● בדקנו האם זה נכון ● המשרוקית של "גלובס"

יובל שטייניץ, ניידת הבחירות של גלובס / צילום: כדיה לוי

מחריפים את המאבק: עובדי משרד החוץ מונעים משטייניץ להגיע לכנס אנרגיה בינלאומי במצרים בשבוע הבא

בכנס משתתפים שרי האנרגיה של ירדן, יוון, קפריסין, איטליה והרשות הפלסטינית, והוא מיועד לשיפור יחסי הסחר בתחום הגז בין המדינות ● יו"ר הועד, אלי יפרח: "אלה הם צעדים שננקטים בצער רב. אם למשרד האוצר היה אכפת מן הכלכלה הישראלית, הם היו לפחות מגיבים לנו" ● גם נסיעה מתוכננת של ראש הממשלה לטוקיו מעוכבת בשלב זה

יוסי לוי / צילום: איל יצהר

לאחר שהמניה הכפילה את שווייה בשנה: אינטרגאמא מוכרת למור השקעות 6% מההון

בית ההשקעות ישקיע כ-9 מיליון שקל במניות רדומות ובאופציות למניות רדומות של חברת ההחזקות, ויהפוך לבעל עניין בה ● העסקה נעשית לפי מחיר מניה הקרוב ל-68 שקל – נמוך בכ-12% משווי המניה היום

חיים מסילתי, אוהד דנוס, עדי צביקל, עדי כהן  / צילום: איל יצהר, גלובס

"7.8 מיליארד ש' שהושקעו במחיר למשתכן נזרקו לפח": מה חושבים השמאים על תוכנית הדגל של שר האוצר

ארבעה ראשי לשכת שמאי מקרקעין בעבר ובהווה התכנסו כדי לסכם את ארבע השנים שחלפו מאז נבחרה הממשלה הקודמת, וניסו להעריך כיצד ייראה העתיד של השוק ● בחלק מהנושאים היו חילוקי דעות קולניים בין המשתתפים, אבל על דבר אחד כולם מסכימים: הדבר היחיד שהממשלה היוצאת הצטיינה בו הוא לשווק קרקעות במקומות שאנשים לא רוצים לגור בהם

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

היקום ההפוך שמנחה את המשקיעים: זו התעסוקה, לא הריבית

למרות נתונים כלכליים מעודדים בארה"ב, כמו דוח התעסוקה שהתפרסם בסוף השבוע, המשקיעים בוחרים להמשיך להתייחס לשאלה אחת בלבד, שנראה כי כבר אבד עליה הכלח - האם הריבית תרד או תעלה, ובאיזה שיעור

אייל לפידות / צילום ארכיון: יוסי כהן

הנזק שגורם אייל לפידות לנורמות בשוק ההון הישראלי

חבילת השכר העצומה שקיבל אייל לפידות בשיכון ובינוי – יותר מ-100 מיליון שקל בחמש שנים - הגבירה את תחושת התיאבון אצל מנהלים רבים במשק ● זהו נזק עצום הנובע משרשור של חוסר פרופורציה שנולד ממקרה אחד חריג ● אבל לפידות בסך הכול ביקש וקיבל את מה שרצה, והאצבע המאשימה צריכה להיות מופנית אל המאשרים ● דעה

מה אפשר לקנות ב- 2.1 מיליון שקל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מה אפשר לקנות ב-2.1 מיליון שקל במרכז הארץ?

דירת 3 חדרים ברמת גן, דירת 4 חדרים בהוד השרון, בקריית אונו או בבני ברק

גלעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

לא לפרוטוקול בלבד: המכרז הציבורי הגדיל את שווי אלטשולר שחם גמל ופנסיה

אלטשולר שחם גמל ופנסיה קיבלה במכרס הציבורי ביקושים גבוהים וחריגים של 150 מיליון שקל ושוויה עודכן מעלה ל-1.15 מיליארד שקל

יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה באירוע עושים שוק \ צילום: איל יצהר

רשות ניירות ערך רוצה להנגיש את ההשקעה בקרנות הגידור לציבור דרך קרן נאמנות ייעודית חדשה

הרשות "שוקלת לאפשר הצעה לציבור של קרן נאמנות אלטרנטיבית מסוג 'קרן גידור בנאמנות'" ● "במהלך השנים האחרונות חלה התפתחות מואצת בתעשיית הקרנות האלטרנטיביות"

אברהם ביגר/ צילום: תמר מצפי

המאבק בפז: אנטרופי נגד הצעת היו"ר אברהם ביגר למנוע החלפת מחצית מהדירקטוריון

בכך, מצדדת חברת הייעוץ בעמדת מיעוט שהציגו הדירקטורים החיצוניים של פז, לפיה שינויים דחופים בתקנון פוגעים בממשל התאגידי של החברה ● עם זאת, באנטרופי מציינים כי "נדרש להביא בחשבון את רצון היו"ר החדש ביצירת רצף כהונה של דירקטורים ותיקים"

אליעזר פישמן / צלם: איל יצהר

הרחק מהעין הציבורית, עם הרבה תן וקח: מתן האשראי לאליעזר פישמן שייך לעולם של פעם

הגילויים החדשים בנוגע לאשראי הבנקאי שניתן לאליעזר פישמן לכאורה מצדיקים את הצורך בוועדת כבל, אך במידה רבה מדובר על העולם של פעם, אז תיק האשראי הבנקאי התנהל במחשכים, הרחק מהעין הציבורית ● פרשנות

אמזון/ צילום:   Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

נפתחה חקירת הגבלים עסקיים נגד אמזון באיחוד האירופי

החקירה תבחן את השימוש של החברה בדאטה שהיא אוספת על סוחרי צד שלישי שמוכרים דרך הפלטפורמה, כדי לבחון אם היא מנצלת לרעה את תפקידה ● לפי הנציבות, החקירה תבחן "איך השימוש בדאטה שנאסף מסוחרים ע"י אמזון, כקמעונאית, משפיע על התחרות" ● הנציבות ידועה תחת כהונתה של וסטגר, שצפויה להסתיים בקרוב, ידועה בהטלת קנסות כבדים על ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות

צילום מסך מתוך אתר חברת FlyPark

קיבלו צו הרחקה מנתב"ג? אז מה: פליי פארק ממשיכה לפעול בשטחי נמל התעופה

לאור ריבוי תלונות על שירות לקוי, בסוף אפריל הוציאה רשות שדות התעופה צו הרחקה לחברה ● אבל במציאות, לא נראה שחל שינוי בהתנהלות החברה ● תגובת החברה: "הצו לא תקף לגבינו. חבל שלא מציינים את עשרות אלפי הלקוחות שכן נהנים ממחיר נמוך ושירות מצוין"

מנכ"ל לפ"מ בועז סטמבלר / צילום: יואב דודקביץ ידיעות אחרונות

לקראת מהפכה בענף רכש המדיה: באוצר בוחנים את גורלה של לפ"מ

בפגישות שקיימו נציגי אגף התקציבים עם גורמים בשוק הם דנו בין היתר באפשרות להוציא חלקים גדולים מפעילות המדיה של לפ"מ לידי גורמים מקצועיים פרטיים ● אחת הסוגיות המרכזיות: ניהול רכש המדיה ● האוצר: "לאחרונה הגיעו פניות מידי גורמים פנים וחוץ ממשלתיים"

רונאל פישר/ צילום : רפי קוץ

צרות? הפרקליטות דורשת השלמות חקירה בתיק פישר - ביהמ"ש לא ממהר לאשר

ביהמ"ש בלם את התביעה בתיק פישר: מח"ש ביקשה לזמן לחקירה נוספת האחים נחמיאס, אך עניינם הסתיים בהסדרי טיעון בקול ענות חלושה • הערכה: הסדרי הטיעון המרוככים עם האחים סותרים את אחד האישומים נגד פישר • סנגוריו: הפרקליטות מנסה "לחלץ עצמה מהבוץ", מחשש שאישום זה יבוטל • לעת עתה, ביהמ"ש מונע מח"ש לחקור את האחים