מנכ"ל חברה קדישא רעננה לשעבר ישיב לחברה סך של כמיליון שקל בגין הטבות שקיבל שלא כדין, לאחר שמימן ביטוח בריאות לכלל משפחתו על חשבון החברה, נטל כספים במזומן של עובדים שנועדו לחופשות ועשה שימוש ברכב החברה שלא כדין - כך קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, במסגרת פסק דין בו קיבל חלקית את טענות חברה קדישא נגד מנכ"ל קדישא רעננה הקודם, יואל עזרזר.
השופטת אסנת רובוביץ-ברכש ונציגי הציבור מרדכי נגר ואבי איילון כתבו בפסק הדין כי הם השתכנעו כי התנהלות עזרזר "הייתה חמורה וחריגה, במיוחד נוכח מעמדו כמנכ"ל העמותה שנים כה רבות, שכלל אנשי הוועד המנהל האמינו בו בעיניים עצומות, ונראה כי הנתבע ניצל את מעמדו שלא כדין. כן, מדובר בהתנהלות בתוך גוף ציבורי ובכספי ציבור. שוכנענו כי הנתבע הפר באופן חמור וביודעין את חובת האמון המוגברת החלה עליו, מתוקף יחסי העבודה ותפקידו".
עוד הוסיפו הדיינים כי "מסקנת הדברים היא כי הנתבע (עזרזר, א' ל"ו) פעל בחוסר תום-לב בביצוע חוזה העבודה ובניגוד עניינים ממשי לתפקידו ולאינטרסים של התובעת. לאחר ששקלנו את מלוא הדברים, באנו לכדי מסקנה כי מחדלי הנתבע הם בגבול העליון של חומרה, במיוחד שעה שקבענו גם כי הנתבע הפיק תועלת כספית או אחרת מהתנהלותו, ואף שוכנענו כי נטל לעצמו הטבות רבות שלא כדין, משכך שוכנענו כי מעשיו מהווים הפרת משמעת חמורה".
בנסיבות אלה, קבעו הדיינים, מעשיו של עזרזר חמורים דיו כדי לקבוע שלילת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת באופן מלא.
מנגד, נדחתה תביעת חברה קדישא רעננה להשבת שכר עבודה ותנאים נוספים שפורטו בתלושי השכר של עזרזר בסכומים גבוהים. בפסק הדין נקבע כי חברה קדישא רעננה וחברי הוועד המנהל ידעו על גובה שכרו של מנכ"ל העמותה, לרבות ההטבות שקיבל, וסכומים אלה אושרו במסגרת אישור הדוחות הכספיים של העמותה.
פסק הדין ניתן במסגרת תביעת חברה קדישא רעננה נגד יואל עזרזר ששימש בה כמנכ"ל, להשבת כספים והטבות שקיבל במהלך תקופת העסקתו לטענתה, שלא כדין ובמרמה. מנגד, עזרזר תבע את חברה קדישא רעננה בתביעה שכנגד לתשלום זכויות סוציאליות, הטבות, פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת ושחרור כספי הפנסיה וקרן ההשתלמות שנשללו ממנו על-ידי התובעת, לטענתו שלא כדין.
חברה קדישא רעננה היא עמותה רשומה משנת 1984, האחראית על שני בתי עלמין שעומדים לרשות תושבי רעננה, אחד ברחוב קלאוזנר והשני בכפר נחמן. מקורותיה הכספיים הם מתשלומים המתקבלים מביטוח לאומי בגין קבורת תושבי העיר וממכירת חלקות קבורה.
עזרזר עבד בחברה קדישא רעננה מינואר 97'. במהלך תקופת העסקתו כמנכ"ל החברה, הוא נבחר כחבר מועצת העיר רעננה ושימש לסירוגין כממלא-מקום ראש העיר רעננה ללא שכר, וכן ביצע תפקידים נוספים שאינם קשורים לחברה קדישא במהלך תקופת העסקתו.
במהלך חודש יולי 2013 נעצר עזרזר על-ידי משטרת ישראל ונחקר בחשד לביצוע עבירות פליליות הקשורות למקום עבודתו. מעצרו הוארך על-ידי בית משפט השלום בראשון-לציון בארבעה ימים, ובהמשך הוא שוחרר על-ידי בית המשפט למעצר-בית. בסופו של יום התיק הפלילי נגדו נסגר מחוסר ראיות.
במקביל לכך החל הוועד המנהל של חברה קדישא רעננה לערוך שורה של בדיקות לגבי התנהלות עזרזר, וזאת בעזרת משרדי רואי חשבון חיצוניים, משרד זיו-האפט, משרד גבי אייזק ומשרד סמי בקלש.
בעקבות בדיקות אלה באוגוסט התקיימה ישיבת הוועד המנהל של החברה, שבמסגרתה עלו טענות כלפי עזרזר, ובהן, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון, טענות להתנהלות לא תקינה, ובין היתר: "הועברו מסמכים מחברת אורנג' המעידים על קיום מכשירים סלולריים (אייפון 4) ומחשבי אייפד ועוד, שנרשמו כמי שנרכשו עבור החברה, אך אינם בשימוש העובדים. למנכ"ל יש שני רכבים בשימושו הבלעדי ועל חשבון חברת קדישא ללא הרשאה לכך. העסקת קבלן בנייה לא מורשה ולא עוסק חוקי, תוך חשיפת החברה לתביעות וללא התנהלות הולמת להיקפים אלה. שימוש פרטי בעובדי החברות ועל חשבון החברה לדברים אישיים ופרטיים של המנכ"ל. חשיפת החברה לתביעות עובדים עקב העסקתם שלא בהתאם לחוקי המדינה. החזקת קופה קטנה בהיקף של 6,000 שקל ללא ניהול נאות של מסמכי הקופה. היעדרות כמעט מלאה ממשרדו ומתפקידו כמנכ"ל העמותה, תוך כדי הזנחה ואי-ביצוע תפקידו כמנכ"ל עקב עיסוקים כסגן ראש העיר על חשבון העמותה".
עקב דברים אלה הוחלט לסיים את העסקתו של עזרזר בחברה קדישא רעננה ולבדוק שלילת זכויות סוציאליות. עזרזר הסכים להתפטר, ובלבד שיוותרו בידיו הזכויות הסוציאליות; וכך המחלוקת הגיעה אל בית הדין לעבודה.
בית הדין קיבל חלקית, כאמור, את תביעת חברה קדישא רעננה וכן קיבל חלקית את תביעת הנגד של עזרזר.
בין היתר התקבלה טענת חברה קדישא רעננה כי עזרזר העניק לעובדים, מספר פעמים בכל שנה, תוספות כספיות פיקטיביות לשכר והורה להם להעביר לידיו את הערך הכספי של תוספות אלה במזומן - ובדרך זו נטל מהעמותה לכיסו סך של 879,137 שקל. לטענת החברה, לא הוכח כי כל העובדים יצאו לטיולים, וכן לא הוכח כי כל הכסף שימש לכך, ומדובר על התנהלות חריגה ובלתי תקינה עד כדי לקיחה במרמה של כספים, שעל עזרזר להשיבם.
מנגד, לטענת עזרזר, תוספות אלנ ששולמו לעובדים היו באישור הנהלת החשבונות ובעצת רואה החשבון של החברה. כספים אלה, נטען, שימשו לתשלום עבור לינה בבתי מלון, ארוחות בחדר אוכל והלובי, הזמנת מזונות באמצעות שירות חדרים, כניסה לאתרי תיירות, השתתפות בפעילויות ספורט אתגרי וכו'. לטענתו, עלות שכירת חדרים עבור עובדי התובעת ובני משפחותיהם, לרבות עלות ארוחות שהוזמנו, מסתכמת בממוצע של 63,000 שקל לחופשה, לא כולל תשלומים בגין פעילויות נופש שונות. עוד הוא טען כי תוספות השכר שבהן זכו העובדים מגלמות בין השאר "שעות נוספות" תמורת עבודתם מעבר לשעות העבודה הסטנדרטיות.
הדיינים לא קיבלו טענות אלה של עזרזר, וציינו כי הם שוכנעו שהוא קיבל לידיו את כספי המזומן מהעובדים שלא כדין וללא אישור הוועד המנהל. כמו כן, הדיינים קבעו כי עזרזר לא הרים את הנטל להוכיח כי אכן עשה במלוא כספים אלה שימוש לצורך מימון חופשות לעובדים.
עורכי הדין גדעון רובין וערן שוהם ממשרד רובין שמואלביץ' ייצגו את חברה קדישא. עורכי הדין ירון קוסטליץ ושמחה אלבחרי ייצגו את עזרזר.