בשנים הקרובות התעשייה המסורתית עומדת להשתנות. לא צריך לעקוב אחר הסטארט-אפים הכי חדשניים כדי להבין זאת; מספיק להבחין בפער ההולך וגדל בין האופן שבו החיים שלנו הפכו לדיגיטליים, לעומת האופן שבו פועלים חלק גדול מהעסקים, שממשיכים לפעול בלי טכנולוגיה, או עם טכנולוגיה ראשונית מאוד. החקלאים יטמיעו כלים טכנולוגיים, המפעלים יכללו יותר תהליכים אוטומטיים והחיישנים יהפכו ענפים שלמים למבוססי דאטה. הפוטנציאל הכלכלי הוא עצום, אבל לצדו גם קיימים חששות ותהיות בנוגע ליכולת של העובדים לשמור על המשרה שלהם. חלק לא מבוטל מהילדים שנולדים היום יעבדו במקצועות שעדיין לא קיימים, אך עוד קודם לכן, העסקים יצטרכו עובדים בעלי כישורים שונים, מעודכנים, שיכולים להתאים את עצמם לפעילות החדשנית.
אם רוצים להבין את קצה הבעיה, הסתכלו על בני 45 ומעלה, ותבינו מה יכול לקרות לכל אדם, צעיר יותר או פחות, שלא יכין את עצמו לעולם החדש. רבים מהמעסיקים סבורים כי העובדים האלה נעדרים את הכישורים הרלוונטיים, והם מעדיפים צעירים שזה עתה סיימו את ההכשרה שלהם. אדם שלמד שפת תכנות מסוימת לפני 20 שנה ולא התאים את היכולות שלו במהלך השנים או למד את שפות התכנות החדשות, יתקשה מאוד למצוא עבודה בתחום.
האופן שבו בנויות מרבית מערכות החינוך בעולם אינו מתאים לעולם המשתנה. לכן יצטרך להיות שינוי משמעותי באופן שבו אנשים לומדים במהלך חייהם. מכיוון שהיעדר הכשרה מספקת יהפוך להיות מנת חלקה של כל האוכלוסייה, הבעיה תגולגל (גם) למעסיקים, שיצטרכו להיות מעורבים במציאת פתרונות כדי שלא למצוא את עצמם בלי עובדים.
דוח חדש של בנק ההשקעות גולדמן זאקס משרטט את התהליכים הצפויים על פי תחזיות לגבי מערך החינוך והכשרת העובדים. הנה חמישה גרפים שהוצגו בדוח:
עיקר הלמידה - לא רק ב-22 השנה הראשונות
בבנק ההשקעות מציגים את השינויים שהתרחשו במהלך השנים במסלול הלמידה של אנשים. בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית, עיקר החינוך ניתן לקבוצות שהשתייכו לאליטה, והוא הותאם באופן אישי ללומדים. בתקופה שאחרי המהפכה, בתי ספר ואוניברסיטאות החלו לפעול בתפוצה רחבה, ומידת הפרסונליזציה ירדה.
שינוי נוסף הוא בשנות הגיל של הלומדים. בארה"ב כיום, 70% מההוצאה לחינוך מתרכז ב-22 השנים הראשונות בחייו של אדם. היום, בנוסף למוסדות הלימוד, יש הכשרות נוספות שנועדו להתאים את הפתרונות לעולם הטכנולוגיה. בגלל שינויים תכופים אלה, מעתה אנשים יעברו הכשרות לכל אורך החיים. כך יוכלו אנשים לעבור ממשרה אחת לכל החיים - כפי שנהוג בקרב הדור שיוצא לפנסיה ב-15-10 השנים הקרובות - למעבר בין עבודות בכל מספר שנים כפי שנהוג בקרב בני הדור הצעיר.
השינוי הוא לא רק בדפוסי הלמידה, אלא גם ביכולות הנדרשות. כדי להתאים את עצמך שוב ושוב לטכנולוגיות חדשות ולמעבר בין תחומים, יצטרך להיות דגש על הקניית כישורים רכים, כמו יצירתיות, יכולת לפתור בעיות, עבודת צוות ועוד. בדוח של גולדמן זאקס צוטט אנדריאס שליישר, שאחראי על מבחן פיז"ה (מבחן שבוחן אוריינות קריאה, מתמטיקה ומדעים) בארגון ה-OECD: "במצב הנוכחי של הכלכלה, אנשים כבר לא מתוגמלים על מה שהם יודעים. מנוע החיפוש של גוגל יודע הכול. אנשים מתוגמלים על מה שהם יודעים לעשות עם הידע שלהם".
המגזר העסקי יקבל אחריות
לפי הערכות של גולדמן זאקס, ההוצאות הגלובליות על חינוך הגיעו ב-2018 לכ-10.7 טריליון דולר. במשך העשור החולף, מ-2008 ועד 2018, עלתה ההוצאה השנתית ב-5.2%. אחד הדברים שהשתנו במהלך העשור האחרון היה מקורות התקציב להוצאות הללו - 62% הגיעו מהממשלה (לעומת 53% מההוצאות ב-2008); 34% ממשקי-הבית (42%) ו-4% מהמגזר העסקי (5%).
העובדה כי רק חלק זעום מהתקציב הגיע מהמגזר העסקי תהיה חייבת להשתנות, כפי שצופים גם בגולדמן זאקס. אם בעשור האחרון קצב הגידול של ההוצאות האלה עלה ב-2.1% בממוצע בשנה, בבנק צופים כי השיעור הזה יעלה ל-5%. הם צופים עוד כי ההשתתפות של המגזר העסקי בכלל ההוצאות תגיע ליותר מ-11%.
בבנק הסבירו כי התרומה הזעומה של המגזר העסקי נובעת מהמצב הפיננסי של העסקים בעקבות המשבר הפיננסי ב-2008, וכן בגלל הירידה בהוצאות של העסקים על הכשרה כתוצאה מהאפשרות ללמוד באינטרנט. לפי הבנק, העסקים מיצו כמעט לגמרי את החיסכון שאיפשרו להם הכשרות ברשת. עוד זיהו בבנק כי קיימת ירידה במספר המעסיקים ששולחים את העובדים ללמוד לתואר אקדמי על חשבונם.
בגולדמן זאקס לא התייחסו לכך, אך הכשרה לאורך החיים מייצרת אתגר בעבור המעסיקים, מכיוון שהם ישקיעו בהכשרה של העובדים, אך אלו יוכלו לעזוב אותם לעסקים אחרים. לכן יצטרך להיווצר מודל חדש, למשל הטבות מס של המדינה לעסקים שיכשירו את העובדים או הכשרות על חשבון העובדים עצמם. "בעבר ההצעות לחינוך מבוגרים היו בדרך כלל בחירה ברורה בין אוניברסיטה לקורסים מקצועיים, ואנו מאמינים כי 'למידה בזמן אמת' באמצעות אימון בסגנון בוטקאמפס (מחנות תכנות - הכשרה קצרה יחסית המקובלת בתעשיית ההייטק - ע"ז) תהפוך לפתרון בולט יותר", כתבו כלכלני הבנק.
קורסים אינטרנטיים על חשבון האוניברסיטאות
מי שרוצה ללמוד קורס מבוא בעולם החדש צריך להתחיל בגרף לעיל שמראה את מספר החיפושים במנוע החיפוש של גוגל ב-15 השנים האחרונות (וזה עוד בלי להתייחס לכך שגוגל עצמה התפתחה במהלך השנים ומשקפת את השינוי שהעולם כולו עבר) - החיפוש אחר "אוניברסיטאות" ירד ביותר מ-60%, בעוד שהחיפוש אחר "קורסים אונליין" ירד בשנים הראשונות, אך נמצא בעלייה מתונה יחסית בעשור האחרון.
ההסבר לגרף הוא ברור - בוגרי תארים אקדמיים רבים נתקלים במכשול במציאת עבודה ולא בטוחים האם התואר מסייע להם להגשים את היעד האישי והמקצועי שלהם. בנוסף, כלל לא ברור ששלוש-ארבע השנים שהסטודנטים מבלים בהן באקדמיה, בדרך כלל מבלי לעבוד במקביל במקצוע שלהם, הן הדרך הכי נכונה לעבור הכשרה.
השיטה הנוכחית היא בינארית - או שהסטודנט משלים את התואר או שלא. לפי הבנק, 40% מהסטודנטים בארה"ב לא מסיימים את התואר בתוך שש שנים. אם הם לא מסיימים את התואר, הם לא מקבלים הכרה על נקודות הזכות והידע שצברו במהלך הדרך.
בבנק הציגו סימולציה של מודל חדש - במקום תארים ראשון, שני ושלישי, ההכשרה תהיה מורכבת משלל פעילויות - מקרדיט שהסטודנטים יקבלו על קורסים אופליין ואונליין, התמחויות ועד תיקוף מהתעשייה עצמה. מערכת לימוד מודולרית גם מיטיבה עם אלו שלא יכולים מבחינה כלכלית להשקיע שלוש שנים רצופות בלימודים, ולכן יש לה תרומה משמעותית לצמצום פערים.
בזכות הטכנולוגיה: פחות יקר, יותר מותאם
ההוצאות הגלובליות על חינוך ממשיכות לצמוח באופן עקבי ויגיעו לכ-18 טריליון דולר עד 2030, כך לפי התחזיות של גולדמן זאקס. בבנק מציינים כי ההוצאות מושפעות משינוי בגודל האוכלוסייה ומעליית מחירים, אך באופן זניח יחסית. העלויות העיקריות בשיטות החינוך הנוכחיות הן על צוות ההוראה, בינוי ואחזקה וחומרים חינוכיים. בבנק מציינים כי היסוד האנושי בהוראה הוא חיוני ויישאר מרכזי בהקניית החינוך, אך יש לטכנולוגיה הזדמנות בשיפור היעילות של פעילות המורים. הטכנולוגיה תאפשר לתלמידים ללמוד חומר באופן אישי, ואז להגיע לכיתה ולדון על הנושא עם המורה ושאר התלמידים. עם זאת, בגילאים של בית ספר יסודי, למשל, יש בעיה, מכיוון שבתי הספר גם "משגיחים" על הילדים.
תחום מתפתח בתעשיית ההייטק הוא אד-טק (Ed-Tech), סטארט-אפים שמשלבים טכנולוגיה הרלוונטית לעולם החינוך. בדוח מצוין כי אמנם הרעיון של למידה מותאמת אישית אינו חדש, אך השילוב של טכנולוגיה - ובמיוחד היכולת לבצע אנליזה של נתונים רבים - מאפשר התאמה אישית שלא הייתה קיימת בעבר. החדירה של בינה מלאכותית תאפשר לנתח בצורה טובה יותר את התנהגות המשתמש ולהעניק לו חוויה טובה יותר. התאמה של שיטת הלימוד והתכנים תחסוך כסף מכיוון שהיא תהיה יעילה יותר - התלמיד ילמד בדיוק מה שהוא צריך, ולא יבזבז את הזמן על תכנים שהוא שולט בהם.
