גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בית ההשקעות פסגות השיק את "אמנת פסגות להשקעות אחראיות"

ברק סורני, מנכ"ל פסגות: "זה עניין של גם וגם. השיקול הראשון בבחינת כל השקעה ימשיך ויהיה החובה לשמור על כספי העמיתים תוך שאיפה למקסום התשואה" ● סר רונלד כהן: "יש מעבר ממדידת החזר כלכלי ומדידת סיכונים למדידת השפעה"

"קיים קשר ברור וחיובי בין ההשקעות החברתיות לבין הביצועים הפיננסיים של חברות" - כך הסביר ברק סורני, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, באירוע השקת "אמנת פסגות להשקעות אחראיות", שנערך הבוקר (א') בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. 

הבנה זו היא שהביאה, לדברי סורני, את בית ההשקעות להכריז על אמנה מנחה להשקעות אחראיות (או בשמן האחר - השקעות אימפקט), המאגד שלושה תחומים - סביבתי, חברתי ונושאי ממשל התאגידי (ESG). גישה זו, לדבריו, תתרום בסופו של דבר לשיפור התשואה לאורך זמן, תפחית את הסיכון בתיקים המנוהלים ובהמשך - היא עשויה לשפר את הנורמות הקיימות בשוק ההון הישראלי.

בתוך כך דאג סורני להבהיר כי השיקול הראשון בבחינת כל השקעה ימשיך ויהיה החובה לשמור על כספי העמיתים תוך שאיפה למקסום התשואה. "זה עניין של גם וגם", הוא הדגיש. הוא ציין כי האמנה תפעל כקוד פתוח על מנת שניתן יהיה לעדכנה במהלך הדרך.

את נאומו של סורני קטעה מחאה שקטה יחסית מהקהל - כשמספר מפגינים נושאי שלט מחו על כך שפסגות ממשיך להזרים כספים לפרויקט מאגר הגז הטבעי לוויתן. "אתייחס להכול", הבטיח סורני.

כאמור, עקרונות האמנה הם: שילוב נושאי חברה, סביבה, וממשל תאגידי בתהליכי ניתוח חברות ותהליכי קבלת החלטות - ציון ESG יצורף לאנליזות (בשיתוף חברת Greeneye, לכלכלה סביבתית); גילוי אקטיביות כבעלי מניות ושילוב נושא השקעות אחראיות במדיניות המעורבות המוסדית ובנוהלי העבודה של פסגות; וחתירה לגילוי נאות בסוגיית השקעות אחראיות מהגופים בהם פסגות משקיע, בשיתוף פעולה עם הרגולטורים לקידום הנושא בשוק ההון בישראל. בנושאים החברתיים ניתן למנות בין היתר גיוון מגדרי בדירקטוריון, בחינת רצף של אירועים שליליים, בהם למשל תאונות עבודה של חברות בנייה.

עוד במסגרת זו חתם פסגות באחרונה על יוזמת PRI - Principles for Responsible Investments, הפועלת בשיתוף האו"ם. "אנחנו הגוף הישראלי הראשון שמצטרף ליוזמה זו בה כ-2,500 חברים, ושהמטרה שלה לדאוג שהעולם יהיה מקום טוב יותר בעולם ההשקעות", הצהיר סורני. ביוזמה חברים ארגונים דוגמת בלאקרוק, ברקליס, HSBC ,UBS, JP מורגן ואחרים. עם החתימה מתחייב פסגות לשקיפות מול הארגון, על-מנת לאפשר לו לבחון את השקעותיה. 

העולם עובר טרנספורמציה

בהמשך, הזמין סורני לבמה את סר רונלד כהן, מייסד אייפקס פרטנרס, וממייסדי קרן האימפקט ברידג'ס. "האתגר הגדול ביותר עבורי הוא לנאום בעברית", פתח כהן בחשש, "לכן כדאי שאעבור לאנגלית", הוא התנצל בחיוך. כהן בירך את פסגות על המהלך. "העולם עובר טרנספורמציה במחשבה", הוא אמר, "בעבר ההשקעה הייתה רק ברווחיות, בהמשך החלו לחשוב על ניהול סיכונים. מה שאנחנו רואים היום, וזה קורה מסיבות שונות, זה מעבר ממדידת החזר כלכלי ומדידת סיכונים למדידת השפעה. היום מחפשים משמעות. צעירים באים ואומרים - די לנו רק לעבוד. אנחנו רוצים עבודה עם משמעות שתשפר את החיים בכדור הארץ. חלק מזה הוא תגובה למשבר של 2008. חלק אחר נובע מההבדלים ברווחה הכלכלית, דבר שרואים אותו גם בישראל.

"כשבראנו את מדיניות הרווחה חשבנו שיצרנו הגנה. אבל מה שגילינו זה שאנשים שנולדו למשפחות 'הלא נכונות' נתקעו מאחור. הממשלות הרימו ידיים - הן לא יכולות להתמודד כי הן לא הסביבה ליצירת חדשנות", הסביר כהן. ולא רק בקרב הצעירים והממשלות רואה כהן גורם מאיץ, אלא גם בקרב האוכלוסיה הבוגרת, "גם המבוגרים חוששים מהמקום שאליו הם ייצאו לפנסיה.
"המגזר הפרטי לא רק מייצר בעיות, הוא גם מייצר פתרונות", טען כהן, "כשמדברים על הנושאים האלה חושבים בדרך כלל על פילנטרופיה ונתינת כסף. אבל ההשקפה שלי שונה. טאלנטים לא רוצים לעבוד בחברות שנחשבות מזיקות, וגם המשקיעים לא רוצים להשקיע בהן - יש עוד דרכים לעשות כסף. בחברות כאלו קיים סיכון שההון ייפגע כי המשקיעים יתרחקו ממך".
כדוגמה לפעילות אימפקט אחראית ציין כהן לדוגמה את חברת אורקם של מייסדי מובילאיי ובראשם פרופ' אמנון שעשוע, שגייסה עשרות מיליוני דולר. החברה שמפתחת טכנולוגיה המסייעת לכבדי ראייה ועיוורים, נתנה, לדברי כהן, מענה להזדמנות, שבכוחו לתרום לכלכלה העולמית. 

כהן המשיך והתייחס גם לישראל כהזדמנות, זאת בין היתר בשל פוטנציאל ענף ההייטק הצומח. "התחלתי להשקיע בישראל בשנת 1993 כשהשקנו את קרן לאומי אייפקס. זה היה לפני המהפכה הטכנולוגית. מי היה מאמין שישראל תגיע למעמדה הטכנולוגי הנוכחי?", הוא אמר, "בישראל יש אתגרים חברתיים רבים כמו אי שוויון, אתגרי חינוך, שיכון, עוני ומגזרים שונים שמעורבים. הממשלה עושה את מאמציה הגדולים, אבל אם נוכל להביא יזמים שיעזרו טכנולוגית, הם יוכלו לעשות את זה טוב יותר. עולם השקעות האימפקט הוא היעד לכל השוק הפיננסי. בעוד 5 שנים ננתח את הקשר בין צמיחה לבין אימפקט. חשיבה זו תביא אותנו לכלכלת אימפקט. השקעות אימפקט שמות אותנו על המסלול לכלכלת אימפקט. בשנת 2030 השקעות האימפקט יהיו שוק של 30 טריליון דולר", סיכם כהן. 

עוד דיברו, הסבירו והשתתפו: נגה לבציון נדן, מייסדת ומנכ"לית Greeneye ושותפה מנהלת בקרן ההשקעות האחראיות Value2; יובל הברמן שותף בקרן Value2; ניצן קמחי, שותף מייסד באברהם הוסטלס; ד"ר דניאל סאמרפילד, ראש מחלקת תאגידים בקרן הפנסיה USS; רן גרודצקי, שותף מנהל בקרן ברידג'ס; תמרה דירקטור, מנכ"לית פסגות ני"ע; אהוד שפירא, לשעבר יו"ר פסגות והיום דירקטור; רענן כהן, לשעבר ח"כ ושר, חבר דירקטוריון עמ"י; ואחרים.

עוד כתבות

אהרון סנקרי / צילום: פרטי

"הייתי בן 21 וחשבתי שאני מרוויח בענק": כך איבד משקיע צעיר את הכסף בפרויקט בחו"ל

אהרון סנקרי הוא רק אחד ממאות משקיעים שטוענים כי הולכו שולל בפרשת בראשית־סיגנצ'ר, שבה גויסו לכאורה כ־44 מיליון שקל במרמה ● מה אפשר ללמוד מסיפורו על זהירות בהשקעות בכלל ובחו"ל בפרט

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר אודי לוי / צילום: פרטי

איש המוסד לשעבר שמסביר: "השקל מימן את 7 באוקטובר. עשרות מיליונים ממשיכים לזרום"

שיחה עם ד"ר אודי לוי, חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ולשעבר ראש יחידת צלצל ללוחמה בטרור כלכלי של המוסד ● על המסלול של הכסף לחמאס בקריפטו, כיצד חיזבאללה משתמש בזהב שלו כדי להתעצם ומה ישראל עושה כדי לסגור את החמצן לארגוני הטרור ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה ראשונה בסדרה

רחוב בתל אביב. ''כל בעל מקצוע חושב על החלק שלו, יועץ אשפה רוצה מקום למשאיות'' / צילום: Shutterstock

למה נעים יותר ללכת בשינקין מאשר בשכונת המשתלה

מחקר חדש של המתכנן העירוני טל אלסטר חושף שורה ארוכה של חסמים מערכתיים, רגולטוריים ותרבותיים שמונעים תכנון עירוני אמיתי בישראל - ומציע מתודולוגיה לתיקון המצב, מהשלטון המרכזי ועד העיריות

משרדי סלקום / צילום: עוזי פורת

סלקום רוצה לרכוש את הפעילות העסקית של הוט במאות מיליוני שקלים

סלקום בוחנת רכישה של הפעילות הקווית והעסקית של הוט במאות מיליוני שקלים, אשר חברת פרטנר הביעה בה עניין לפני מעל לחודשיים ● הצעה פורמלית ככל הידוע טרם הוגשה לבנק ההשקעות רוטשילד המרכז את מכירת הפעילויות השונות

ד''ר זואי צ'אנס / צילום: איאין כריסטמן

החוקרת שמלמדת איך לשכנע אנשים להגיד כן

כמומחית לשיווק וחוקרת של קבלת החלטות, צ'אנס הבינה שמערכות יחסים יותר אפקטיביות מטיעונים כשמנסים לשכנע אחרים ● הקורס שלה באוניברסיטת ייל כבר הפך לאחד המבוקשים בקרב מנהלים וקובעי מדיניות ● בראיון לגלובס, עם יציאת רב המכר שלה "התנין והשופט" בעברית, היא מסבירה איך כל אחד יכול לחולל שינוי

יו''ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן / צילום: Associated Press, Jade Gao

הכלכלה הפלסטינית ביהודה ושומרון ספגה פגיעה אנושה - ויש ריקושטים גם בישראל

בעקבות המלחמה, יהודה ושומרון חווה צניחה כלכלית חסרת תקדים: עסקים נסגרים ו־43% מתקשים לרכוש מזון ● ברמאללה מנסים למתוח את התקציב - אך עדיין משלמים משכורות למחבלים ● במקביל, חמאס והג'יהאד האסלאמי מנצלים את המשבר לחיזוק זרועות ארגוני הטרור

שר האוצר יורם ארידור. פעולותיו חקקו בתודעה את המושג ''כלכלת בחירות'' / צילום: נתי הרניק, לע''מ

לתשומת ליבו של סמוטריץ': מה קרה לשר האוצר שהציף את המדינה ביבוא לפני הבחירות?

הפחתת מכסים סיטונאית, הקלה על נוטלי משכנתאות ושורה ארוכה של מענקים ● הגדלת הפטור ממע"מ בשנת בחירות החזירה אותנו לצעדים הבולטים שביקשו להקל על הציבור - דווקא לפני פתיחת הקלפיות ● איך נראתה כלכלת הבחירות בעבר, והאם היא בכלל נשאה פרי?

כוחות צה''ל בלבנון, באוקטובר / צילום: דובר צה''ל

נתניהו נוטה להגדלה דרמטית של תקציב הביטחון. באוצר תוקפים: ״יוביל למסים חדשים״

לכולם ברור שהתקציב שהיה לפני המלחמה יגדל באופן דרמטי, אולם בין משרד האוצר למערכת הביטחון נרשמו פערים של עשרות מיליארדים ביחס לתקציב ● ראש הממשלה נתניהו הבהיר כי בכוונתו להוביל החלטה להגדלת תקציב הביטחון ב-350 מיליארד שקל במשך עשור ● גורמים במשרד האוצר: לא ברור איך בכוונת נתניהו לגשר על הפערים האלה

בת חן סבג וקרן מור ב''הורסת''. מי הרסה למי / צילום: באדיבות הוט ו–NEXT TV

בין הצטלבות זהויות לקללה משפחתית: בת חן סבג עברה דרך מאז "מטומטמת"

תשע שנים אחרי "מטומטמת", בת חן סבג חוזרת עם "הורסת", דרמה משפחתית שבמרכזה קללה עתיקה לפיה כל גבר המתאהב באחת מנשות המשפחה מוצא את מותו ● דרך חזרתה של הגיבורה לאשקלון, הסדרה פורשת סיפור מריר-מתוק על נשים חזקות הנתפסות כ"מכשפות", ועל קללה שמתבהרת כמעין העברה בין־דורית של פחד וכאב

מגן אור, מערכת קרן הלייזר הישראלית / צילום: דוברות משרד הביטחון

ישראל לא לבד: המדינה האירופית שמתקרבת למערכת לייזר להגנה

למרות הביקורת על ישראל, נורבגיה רוכשת את טנקי ליאופרד החדשים שמצוידים במערכת מעיל רוח של רפאל ● שמונה חברות דיפנס-טק ישראליות הציגו בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה באסיה ● בריטניה קידמה חוזה לפיתוח מערכת דראגון פייר ● רוסיה החלה להשתמש בדגם איראני מתקדם של חימוש משוטט ● וגם: אוקראינה ויוון חותמות על הסכם לייצור כשב"מים משותף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה בשופרסל / צילום: יונתן בלום

נתון אחד מעלה את השאלה: האם הלקוחות נוטשים את שופרסל בגלל העלאות המחירים

מניית רשת המזון צנחה ב–7% לאחר שדיווחה על רבעון שלישי רצוף של ירידה במכירות בחנויות זהות ● גם אצל המתחרות ניכרה חולשה, אך בשוק חוששים שהמצב בשופרסל קשה יותר ונובע ממהלכי ההתייעלות והעלאות המחירים: "המשך הירידה בהכנסות עלול לקרב הרשת להפסד"

גילדת השוחטים בחו''ל חוגגת / צילום: Shutterstock

שכר של 300 אלף שקל בחודש וטיסות בביזנס לכל המשפחה: הגילדה שחוגגת בחו"ל - על חשבוננו

העלייה בצריכת הבשר ומיעוט שטחי מרעה הביאו את ישראל להסתמך בעיקר על תוצרת מחו"ל ● אלא שהרבנות לא ממהרת להכשיר שוחטים שיטוסו מעבר לים, וכך יוצא שקבוצה קטנה וסגורה נותנת מענה לעשרות יבואנים ● הם מצדם נאלצים לשלם כל שכר ולהיענות לעוד גחמות: "אם לא קונים להם בקבוקי וויסקי כל שישי, השבת לא עוברת"

רחפן של איירובוטיקס שאותה רכשה אונדס / צילום: יוני בן חיים

מתרחבת בקצב גבוה: החברה האמריקאית שלא מפסיקה לרכוש דיפנס־טק ישראלי

אונדס רכשה בשנים האחרונות, בין היתר, את איירובוטיקס, איירון דרון, ורובו-טים כדי לבנות מערך אוטונומי של רחפנים ורובוטים קרקעיים ● החברה נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של מעל 3 מיליארד דולר, לאחר שהשקיעה מאות מיליוני דולרים ברכישות ובגיוסי הון

פנסיה (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

"המהפכה השנייה בפנסיה" יוצאת לדרך – מערכת שליטה אישית לציבור על כספי הפנסיה

רשות שוק ההון מוציאה לדרך מכרז חדש במטרה לייצר פלטפורמה חדשה שתחליף את המסלקה הפנסיונית ותאפשר לציבור לשלוט בצורה ישירה על המידע הפנסיוני שלו, ואף לבצע פעולות ● המערכת תעלה כ-10 שקלים לכניסה ● רשות שוק ההון: "מהפכה בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

השתמשו בחניה המשותפת במשך כ־50 שנה. האם יש להם זכויות?

מפקח המקרקעין הורה למשפחה להפסיק את השימוש שעשו בחניה משותפת במשך כמעט 48 שנה ● ביהמ"ש דחה תביעה של אחות לקבל מחצית מכספי חשבון בנק שהיה משותף לה ולאִמה ● וגם: הפניקס תשלם למבוטח שנאלץ לעזוב את דירתו בעקבות הצפה בגין דמי השכירות ששילם לבתו - אשר הוכרו כהוצאה לגיטימית במסגרת הפוליסה

מכוניות ליצוא בנמל בסין / צילום: Shutterstock

המאבק סביב הריכוזיות עולה מדרגה: יבואני רכב זומנו לשימוע במשרד התחבורה

משרד התחבורה שוקל שלא לחדש רישיונות ליבואנים גדולים בעקבות המלצות רשות התחרות; ממשלת סין עשויה להתערב ● אחרי שנתיים של חרם טורקי, הקורולה ההייברידית עושה קאמבק לישראל ביבוא חדש הפעם מיפן ● וגם: מרצדס מציגה דגם חשמלי חדש ו־BYD מוסיפה לשוק גרסת פלאג־אין מוזלת ● השבוע בענף הרכב

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

וול סטריט ננעלה בעליות; מניות חברות התעופה התרוממו

בשל חג ההודיה התקיים יום מסחר מקוצר בוול סטריט ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● תקלה באחד ממרכזי הנתונים של בורסת שיקאגו (CME) גרמה להשבתה של המערכת: מחירי החוזים העתידיים על WTI, אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים וה־S&P 500 - לא עודכנו במהלך השעות שלפני פתיחת המסחר ● שער הביטקוין מראה מגמת שיפור מתונה

בודקים את המיתוס. האם קור הוא גורם ישיר למחלות / צילום: ציור: מיקל אנקר

בניגוד למה שחושבים על החורף, הקשר בין קור למחלות הוא עקיף בלבד

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: החורף מתקרב ובקרוב כולנו נשלוף את הטישו, אך הקשר בין השניים שונה ממה שחושבים

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ הודיע: אעצור לצמיתות את ההגירה לארה"ב ממדינות עולם שלישי

בפוסט שפתח בברכה לחג ההודיה, טען הנשיא: "נטל הפליטים - הגורם המוביל לתפקוד חברתי לקוי באמריקה" • הוא כתב שיגרש כל אזרח זר "המהווה סיכון ביטחוני" ויבטל את כל ההטבות הפדרליות למהגרים • "מאות אלפי פליטים מסומליה משתלטים על מינסוטה", טען - ותקף את המושל וולז: "הוא מפגר ולא עושה דבר בגלל פחד וחוסר יכולת" • דבריו מגיעים לאחר הירי שביצע השבוע מהגר סמוך לבית הלבן

תחנת הכוח אשכול באשדוד / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

"כמו חברת חשמל, רק פרטית": כך הפכה משק אנרגיה לחברה הקיבוצית הגדולה בבורסה

יצרנית החשמל שבבעלות 280 קיבוצים החלה את דרכה הציבורית בתור חברה קטנה ומדשדשת, שלפי גורמים "התקשתה לעשות עסקים אפילו עם התנועה הקיבוצית" ● אבל אחרי שינוי דרמטי באסטרטגיה ושורת עסקאות ענק עמוסות סיכון, היא זינקה לשווי של מעל 4.5 מיליארד שקל, כשהמניה קפצה רק בשנה האחרונה ב־200% ● מהעסקה השנויה במחלוקת עם ג'ורג' חורש ועד לדומיננטיות הגוברת בשוק החשמל