משה כחלון / צילום: רויטרס
ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לדחות בשבוע את הדיון בתוכנית הקיצוצים שהציג האוצר בחמישי האחרון. נתניהו, וחלק משריו, עדיין אינם משוכנעים שהצעדים שעליהם ממליץ האוצר אכן מחייבים יישום מיידי. אבל העלאת המיסוי על הרכב ההיברידי, הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה, השיבוב ושאר הצעדים הכלולים בתוכנית לא מספקים אפילו פתרון חלקי לבור הענקי שנוצר בתקציב המדינה 2020: מדובר ב-10% בקושי מהיקף הידוק החגורה שנדרש כדי להחזיר את תקציב הממשלה לתלם, כלומר לגירעון סביר של 2.5%.
מדובר ב"בור" התקציבי הגדול אי פעם במספרים מוחלטים שמדינת ישראל מכירה: החריגה הצפויה מתקרת ההוצאה המותרת מגיעה ל-9 מיליארד שקל והחריגה מיעד הגירעון מוערכת ב-13.6 מיליארד שקל נוספים, כלומר "בור" של 22.6 מיליארד שקל.
כיצד סוגרים גירעון כזה? מתישהו באוקטובר, בהנחה שתוצאות הבחירות יאפשרו זאת, יניחו ראש הממשלה ושר האוצר את תוכנית הקיצוצים הגדולה שלהם ויבקשו את אמון השרים. אלו צעדים יהיו שם? אין דרך לדעת מראש. מה שאפשר לעשות הוא להציג את בנק האופציות של האוצר, שמתוכו ייבחרו כנראה ההצעות שייכנסו לתקציב.
1. הכלי האפקטיבי: העלאת מע"מ
המהלך הראשון שצפוי לעלות לדיון הוא העלאת המע"מ, שירד לפני ארבע שנים מ-18% ל-17%. המע"מ הוא הכלי הכי אפקטיבי בארגז הכלים של האוצר משום שהוא רוחבי (ולכן מעורר פחות התנגדות פוליטית) ומשום שכל תוספת של אחוז מגדילה את הכנסות המדינה בסכום שנתי של 5 מיליארד שקל. למרות זאת באוצר לא ששים להשתמש במע"מ, בעיקר בגלל שהוא עלול לגרום להתייקרויות ולפגוע בפעילות הכלכלית. המע"מ הוא נשק יום הדין של האוצר אם שאר הצעדים שהוא מתכנן ייורטו.
ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות הוא הצעד שבו יבחרו באוצר, אילו הממשלה הייתה מאפשרת להם הגשמת משאלה. ביטול הפטור הזה לא רק יגדיל את הכנסות המדינה ב-3.5 מיליארד שקל, אלא גם יבטל עיוות מס מרכזי - כזה שדורות של פקידים חלמו וניסו לבטל ללא הצלחה. מה הסיכוי שזה יקרה הפעם? נמוך. מחירי הפירות והירקות נמצאים בנסיקה, ונתניהו שכבר התקפל פעם אחת תחת הלחץ - לא יעז לנסות שנית.
2. הכלי שידליק את ההסתדרות: מיסוי הקרנות
פטור דומה מאוד לפטור ממע"מ הוא הפטור ממס שמוענק לחוסכים בקרנות ההשתלמות, שגורע 5 מיליארד שקלים לשנה מהכנסות המדינה ממסים. הפטור הזה הוא הטבה ייחודית שממנה נהנים השכירים החזקים במשק שמצליחים לקבל ממעסיקיהם קרנות השתלמות. באוצר לא רוצים לבטל את הפטור לגמרי אבל ישמחו לצמצם אותו לתקופת החיסכון המינימלית - כלומר ל-6 שנים. הבעיה שכל ניסיון לגעת בקרנות ההשתלמות צפוי לגרום לפרוץ מלחמה עם ההסתדרות.
לכן ינסו באוצר לקדם שורת מהלכים קטנים של תיקוני עיוותים. למשל הטלת מע"מ על שירותים דיגיטליים כמו יישומונים בתשלום היא צעד קל יחסית לביצוע, שיכול להניב כמה מאות מיליונים לשנה. הטלת מס על פעילותן של פייסבוק וגוגל תניב לא רק מיליארד שקל לשנה אלא גם תשואות מקהילת כלי התקשורת המקומיים שענקיות האינטרנט נוגסות ברווחיה. פטור ממס נוסף שביטולו יהווה ניצחון סמלי הוא חוק מילצ'ן, שמעניק לישראלים חוזרים פטור גורף ממס על כל הכנסה שנצברה מחוץ לישראל ב-10 השנים שקדמו לחזרתם.
3. הכלי הלא-פופולרי: הטבות מס בפריפריה
צעדים נוספים שנמצאים בבנק המטרות של האוצר כוללים צמצום ההטבות במס לתושבי פריפריה, שתפחו בתקופת הממשלה הנוכחית הרבה מעבר לסכום המקורי של 1.3 מיליארד שקל והעלאת מס חברות שהופחת בימי הממשלה האחרונה מ-26.5% ל-23% בלבד. שני הצעדים האלה צפויים לעורר התנגדות חזקה מצד ועדת הכספים של הכנסת, וראש הממשלה בנימין נתניהו שסבור שאת מס חברות צריך להמשיך ולהוריד.
4. הכלי הפשוט: הקיצוץ הרוחבי
לצד צעדים להגדלת הכנסות יציעו באוצר צעדים לצמצום ההוצאה הממשלתית. לפי החוק הממשלה רשאית להגדיל את ההוצאה ב-2.6% בלבד לשנה - וכדי לא לחרוג מהתקרה הזו יידרשו קיצוצים בהיקף של 9 מיליארד שקלים. הכלי הכמעט יחיד של האוצר לצמצום הוצאות בשנים האחרונות היה הקיצוץ הרוחבי - שגם אותו, כמו את המע"מ, קל יחסית להעביר משום שהוא פוגע בכולם באופן שווה, לכאורה. צעדים נוספים להקטנת הוצאות עשויים להיות פנייה לקק"ל ולמפעל הפיס שיממנו פרויקטים לאומיים במקום כספי משלם המיסים. בשני הגופים הצטברו בשנים האחרונות עודפים של מיליארדים - אבל בשניהם צפויה לאוצר התנגדות עזה, בתמיכת פוליטיקאים בממשלה, בכנסת ובשלטון המקומי, שנהנים מהכספים שמחלקים להם בנדיבות קק"ל ומפעל הפיס.
5. הכלי המפתיע: טיפול בעיזבונות
השנה הרחיבו באוצר את מעגל החיפושים אל מחוץ למה שנמצא מתחת לאור הפנס ומצאו כיסי שומן באזורים נידחים וחשוכים יחסית במגזר הציבורי - כך למשל התגלו מצבורים של מיליארדים במקומות כמו קרנות עיזבונות בניהול משרד המשפטים שבהם הצטברו מעל 7 מיליארד שקל שהותירו נפטרים ללא יורשים. גם בתוך משרד האוצר מוחזקים מיליארדים במסגרת קרנות שמנהל החשב הכללי למשל לצורך מתן ערבויות מדינה ליצואנים. בציבור לא צפויה התנגדות אבל כדי לשים יד על הכסף יצטרכו באוצר להתמודד מול פקידים, משפטנים ורגולטורים - ואלה עשויים להתגלות כיריבים לא פחות עיקשים מהפוליטיקאים.