גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין מנוס מפני איחוד מוסדות ההשכלה הגבוהה

צמצום מספר המוסדות חיוני כדי ליעל תקציבית ואקדמית את המערכת, שנמצאת במצב של בלבול

קמפוס גבעת רם / צילום: האוניברסיטה העברית
קמפוס גבעת רם / צילום: האוניברסיטה העברית

מצבה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל כיום משקף רצף של החלטות שלא תוכננו בראייה ארוכת-טווח עם אבני דרך למעקב, ואי התאמת המדיניות תוך כדי תנועה לנסיבות המשתנות.

המערכת הנוכחית היא "תוצאתית" עם רבדים של מוסדות השכלה גבוהה ועודף מוסדות ביחס לגודל האוכלוסייה. רבים מהמוסדות מלמדים את אותם התחומים ומתחרים על אותם הסטודנטים ומביאים לרמת תחרות פרועה על סטודנטים וסגל מרצים, בעיקר בתקופה של ביקוש נמוך ללימודים גבוהים.

עד אמצע שנות ה-90 עמדו האוניברסיטאות בראש הפירמידה, ומתחתן היו מספר מכללות אקדמיות לחינוך ומוסדות אקדמיים לאמנויות. עם פתיחת נדבך המכללות הציבוריות והפרטיות חלה שחיקה בהבדלים שלהם והצטמצם הפער שביניהם.

המכללות התקרבו לאוניברסיטאות - הן הפכו למוסדות אקדמיים הכוללים תואר שני, תזה ואף פוטנציאל לתואר שלישי, הן מציעות מגוון רחב של מקצועות לימוד, ומצפות מהסגל גם לחקור ולא רק ללמד. 

שייריה של הריבודיות בין המוסדות להשכלה גבוהה בישראל נעוצים בשני אלמנטים בהם יש לאוניברסיטאות יתרון: תדמית ועוצמה כלכלית.

האוניברסיטאות נהנות מחוסן כלכלי ואקדמי, בין היתר בשל גודלן, הוותק, קבלת תקצוב גבוה יותר מהמדינה, קיומם של תחומים ייחודיים כמו רפואה, והעובדה שיש להן תשתית מבוססת לגיוס משאבים מתרומות. המכללות מפצות על החסרונות האלה בהפגנת גמישות מחשבתית וניהולית, חדשנות בהוראה, התנהלות יזמית, קשרי קהילה וממשקים עם שוק העבודה.

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) מנסה בעת האחרונה להגדיר מחדש את הריבודיות במערך ההשכלה הגבוהה בישראל. אולם, נראה כי הסוסים ברחו כבר מהאורווה, והניסיון להגדיר מודל ריבוד עדכני במערכת הקיימת היום עלול להיות הוא בזבוז משאבים וזמן שלא יקדם את המערכת להתמודדות עם האתגרים הגדולים שניצבים לפתחה.

למשל, הירידה בביקוש להשכלה גבוהה, שהחלה ב-2013 וצפויה להימשך עד 2023 לפחות, מידת הרלוונטיות של ההשכלה הגבוהה לדרישות התעסוקה, היחס בין נגישות למצוינות אקדמית, פערים בתנאי העסקת הסגל ומודל התקצוב המיושן והקשיח.

לכן, נדרש מהלך אסטרטגי צופה קדימה לפחות ל-2030. מדובר בארגון מחדש מנווט מלמעלה, שהוא מעבר למהלכים חשובים שהמל"ג מקדמת כמו 'הקמפוס החדש'. המהלך הגדול מחייב הבנייה אחרת של המערכת תוך איגום מתוכנן של המוסדות הקיימים, שיביא ליצירת תחרות הוגנת יותר בשוק שמעניק כיום יתרון ניכר לאוניברסיטאות.

מהלכים כאלה בוצעו בהצלחה במדינות שונות בעולם במהלך העשורים האחרונים וכדאי ללמוד מהצלחות אלה.

צמצום מספר המוסדות להשכלה גבוהה חיוני כדי ליצור מוסדות גדולים יותר שיכולים להתמודד בתנאים המשתנים ביתר יעילות. זאת ניתן לבצע על ידי איחוד של מוסדות למרכזים אוניברסיטאיים, שכוללים מקבץ של מכללות מתוקצבות ואף לכלול מכללות בלתי מתוקצבות.

למרכז אוניברסיטאי כזה יהיה נפח אקדמי מרשים, מגוון תוכניות אקדמיות לצד התמקצעות בתחומים מסוימים. מהלך זה גם יסייע בתכנון המערכת, שכיום רק המכללות המתוקצבות מתוכננות בה, והוא גם יצמצם במידת מה את הפער הגדול שבין תנאי העסקה של סגלי אוניברסיטאות ומכללות שקיים כיום.

המרכזים האוניברסיטאיים החדשים יעלו את האיכות האקדמית בגלל המסה הקריטית של סטודנטים וסגל שיהיו בהם, המעמד היוקרתי החדש שיינתן להם, החוסן הכלכלי והסינרגיה הפנימית שבמיזוג או איחוד מבחינה אקדמית, מינהלית ותשתיתית.

אוניברסיטאות המחקר יתמקדו בלימודים לתואר שני ושלישי בעלי היבט מחקרי, יכשירו את סגלי המרכזים האוניברסיטאיים, ויעשו מחקר בהיקף משמעותי. המרכזים האוניברסיטאיים יתמקדו בלימודים לתואר ראשון ובלימודי תואר שני ושלישי בעלי היבט מקצועי - פרופסיונלי. הריבודיות תהיה, אם כך, בין מוסדות מחקר שזה אכן המיקוד שלהם, לבין מרכזים אוניברסיטאיים, בעלי אופי יותר יישומי. חלוקת עוגת התקציב תבנה מחדש והתקצוב יהיה בזיקה לתמהיל חדש שבין הוראה ומחקר.

במקום לנסות לחדד הגדרות מבדילות בין סוגי המוסדות הקיימים עתה מוצע לפעול למען רפורמה מערכתית כוללת שתארגן את המערכת מחדש: אוניברסיטאות ובמרכזים אוניברסיטאיים.

יש לצאת לפרדיגמה חדשה, שיש לה כיוון ופוטנציאל צמיחה. המעבר אינו פשוט ויש לתכננו בשום שכל, עם תרחישי ביצוע שונים וניתוח סיכונים. במשבר צריך לחשוב אסטרטגית ולהעז לעשות שינוי מהותי. 

הכותבת היא נשיאת המכללה האקדמית בית ברל וחברה לשעבר במועצה להשכלה גבוהה

עוד כתבות

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד