גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם אירופה יכולה לשמש את המשקיעים כמקלט מפני מלחמות הסחר?

משקיעים שנרתעים מהמאבקים בין וושינגטון לבייג'ין נושאים את עיניהם אל היבשת הישנה, ששומרת על פרופיל נמוך יחסית ● אבל השווקים האירופיים נוטים באופן מסורתי לפגר אחרי האמריקאים, ומאז 2009 למשל הניבה אירופה תשואת חסר של 75% לעומת ארה"ב ● לפערים הללו אחראיות בעיות מחזוריות, אבל גם בעיות מבניות - שספק אם יוכלו להתפוגג בעתיד הנראה לעין

בורסת יורונקסט/ צילום: Benoit Tessier
בורסת יורונקסט/ צילום: Benoit Tessier

סערת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מסרבת לשכוך והניווט הפיננסי בזירת המניות הופך מאתגר יותר מיום ליום. המשקיעים תוהים האם השווקים באירופה, ששומרת על פרופיל נמוך יחסית, יכולים לשמש מקום מסתור זמני מפני השלכות ההתכתשות בין וושינגטון לבייג'ין. כדי לענות על השאלה הזו, כדאי לצלול לשורש הבעיה, שכמעט מדי שנה גורמת למדדים באירופה לפגר אחרי אלו של ארה"ב.

עושה רושם שמדינות האיחוד האירופי לקו בסוג של "תסביך גראוצ'ו מרקס": הן לא באמת רוצות להשתייך למועדון שמוכן לקבל אותן. שרשרת האירועים הגיאופוליטיים חידדה אצלן את הצורך ברפורמות, או במקרה חמור יותר - נבחנת גם סוגיית הפירוק.

תחילה, משבר החובות בגוש האירו; לאחר מכן, הפתעת ברקזיט והתחזקות הפלגים הימניים ברחבי אירופה; לאחרונה, אובדן כוחן של המפלגות הגדולות בבחירות לפרלמנט. השווקים "מענישים" על האי-ודאות הכלכלית והפוליטית, ובעשור האחרון "העונש" של אירופה היה כבד יותר בהשוואה למה ש"שילמה" ארה"ב, שגם היא לא חפה מבעיות. המשקיעים דרשו פרמיית סיכון גבוהה יותר על נכונות להשקיע במניות "היבשת הישנה" לעומת "היבשת החדשה" והפערים בין השתיים רק הלכו והתרחבו.

המדד הרלוונטי למעקב אחר שוקי המניות של האיחוד האירופי הוא מדד המניות Stoxx 600. המדד מכסה כ-90% משווי השוק הכולל של בורסות האיחוד, מתפרס על פני 17 מדינות ומהווה בסיס למספר רב של קרנות סל ומכשירים פיננסיים אחרים, באירופה ומחוצה לה.

הקיפאון המבני של אירופה, בשילוב עם המהמורות הגיאופוליטיות ובעיות המשמעת של מדינות ה-PIIGS, יצרו משקולת כבדה על הביצועים: אירופה הניבה תשואת חסר של למעלה מ-75% בהשוואה לארה"ב מאז מרץ 2009.

 

פערים עצומים ברווח למניה

הפערים ברווח למניה בין ארה"ב לאירופה מסבירים את ביצועי חסר. בעוד שהרווח למניה של S&P 500 נמצא 86% מעל השיא של טרום-משבר הסאב-פריים, הרווח למניה של Stoxx 600 נמצא רק 3% מעל השיא הקודם. שילוב של גורמים מחזוריים, לצד גורמיים מבניים, תרם לפער בין שני השווקים. בעוד שאלה המחזוריים יכולים להתפוגג, ספק אם המבניים ייעלמו בעתיד הנראה לעין.

המכירות, הרווח למניה שולי רווח - גם בארה"ב וגם באירופה מחזור העסקים האחרון היה חלש יותר מהמחזורים הקודמים. צמיחה אנמית בתוצר הולידה צמיחה חלשה במכירות החברות. מאז 1980 ועד 2008 צמח התוצר הנומנלי בארה"ב ובאירופה בשיעור דומה של כ-6% לשנה (גידול בתוצר הנומינלי בדרך כלל מתואם עם הגידול בהכנסות). בעשור האחרון נחתך קצב הצמיחה בארה"ב לכ-3% ובאירופה ל-2% בלבד. בעוד שארה"ב השכילה לתרגם את המאקרו למיקרו, אירופה ניצלה רק חלק מהפוטנציאל.

השוני הגדול נעוץ ברווחיות - בארה"ב היא זינקה לשיא היסטורי חדש, גבוה בכ-3.5% מהרמות של טרום-המשבר. הרווחיות תרמה שני שלישים לגידול ברווח למניה, המכירות רק שליש. באירופה כמעט לא נצפה שיפור ברווחיות, והרווח למניה עלה בעיקר בזכות הגידול בהכנסות.

הסקטורים - המבנה הסקטוריאלי של Stoxx 600 שונה מאוד מזה של S&P 500. בוול סטריט אוהבים להדגיש כי אם המבנה הסקטוריאלי של אירופה היה דומה לזה של ארה"ב, הרווח למניה היה היום בכ-40% גבוה יותר.

המבנה הסקטוריאלי של Stoxx600 ושל S&P 500

מבט חטוף בהרכבים מספיק כדי לגלות שהשוני הגדול טמון בענפי הטכנולוגיה ושירותי התקשורת. בעוד שבארה"ב שני הסקטורים מהווים כשליש מהמדד, באירופה הם לא מגיעים ל-11%. שולי הרווח של ענף הטכנולוגיה בארה"ב כפולים מאלו של S&P 500, כך שברור שזו אחת הסיבות לצמיחה מהירה יותר במדד כולו. המדד Stoxx 600 מוטה חברות "ערך", שאמנם משלמות תשואת דיבידנד גבוהה יחסית, אך הגידול ברווחים כאן בדרך כלל איטי יותר בהשוואה לחברות "צמיחה".

הרגולציה - רגולציה הדוקה נמנתה עם הגורמים המרכזיים שפגעו ברווחיות הענפים, כמו הפיננסים, התשתיות והטלקום. שלושתם מהווים כ-30% משווי שוק של Stoxx 600. פיקוח כבד על הבנקים יחד עם הריביות הנמוכות העיבו על רווחיות הענף. בעקבות הרגולציה, נאלצו חברות הטלקום והתשתיות להשקיע במיזמים עם פוטנציאל רווח נמוך יחסית. שלושת הענפים מתאפיינים ברווחיות נמוכה יותר בהשוואה לענפים מקבילים בארה"ב.

התמחור - אירופה מתומחרת זול יותר ביחס לארה"ב: "הנחה" של 17% במונחי מכפילי רווח ל-12 חודשים קדימה. חצי מהפער הזה יכול להיות מוסבר בהרכב סקטוריאלי שונה, ולא בהבדלי תמחור פנים-ענפיים. כשמתקננים את מכפיל הרווח לקצב הצמיחה של רווח למניה (PEG) מתברר ששני האזורים מתומחרים זהה. כלומר, המשקיעים מוכנים לשלם מחיר זהה עבור צמיחה, רק שארה"ב צומחת מהר יותר.

משוועים לצעדים אגרסיביים של הנגידים 

האם אירופה יכולה להניב תשואה עודפת על ארה"ב? עלייה בתשואות האג"ח, זינוק בציפיות האינפלציה והתאוששות מפתיעה בצמיחה עשויים לתמוך במניות "הערך" (בעיקר הבנקים), תוך מתן יתרון מסוים למדד האירופי. בינתיים, הציפיות האינפלציוניות באירופה ממשיכות להתרחק מהיעד של 2% שאותו הגדיר הבנק המרכזי.

בדומה לארה"ב, גם באירופה השווקים משוועים לצעדים אגרסיביים מצד הנגידים. בארגז הכלים הדמיוני של מריו דראגי ניתן למצוא את חידוש רכישות האג"ח והפחתת שיעור הריבית עמוק יותר אל תוך הטריטוריה השלילית, זאת אחרי שכבר חידש את הקלות הנזילות לבנקים.

 

הניסיון מלמד כי באירופה מאמינים ש"החיפזון מהשטן", וזהירות היא דרך מצוינת לקבל החלטות. גישה כזו תקפה גם למדיניות הריבית. לפיכך, קשה לראות את דראגי עושה צעד דרמטי כלשהו לפני עמיתיו בארה"ב או ביפן. אך גם אם כן, כפי שהודו קובעי המדיניות בכינוס השנתי ביוני: "הנגידים הם אולי הגיבורים, אך הם לא גיבורי-על". אחרי עשור של פמפום הנזילות על-ידי הנגידים, הגיע תורן של הממשלות לעזור לכלכלה, קרי הקלות פיסקאליות. קשה להאמין שבבריסל יתחברו לגישה "יונית" זו.

בעולם של משחק האלטרנטיבות, הרעה במצבה של ארה"ב יכולה לשכנע את המשקיעים לתת עדיפות לאירופה. התחממות סביבת האינפלציה בארה"ב, על רקע מלחמת המכסים, עלולה לשבש את ציפיות המשקיעים להפחתת ריבית הפד. מניות הטכנולוגיה עלולות לסבול מרגולציה או מהסלמה במלחמת הסחר. אמנם לזמן מה אירופה עשויה לצאת נשכרת מהתפתחות שלילית בארה"ב, אך יש לזכור כי נדירים המקרים שבהם השווקים בארה"ב ירדו, ובאירופה נרשמו עליות משמעותיות.

לבסוף, אין עוררין על כך שהתפוגגות הסיכונים הגיאופוליטיים באזור תוביל לזינוק בשוקי המניות. לעת עתה, הסכם הברקזיט תקוע ואיטליה מסרבת לציית לתכתיבי האיחוד בנוגע לחובה. עננת הורדת הדירוג של איטליה מרחפת ברקע.

המתיחות בין ארה"ב לסין, אם תסלים, לא תפסח על אירופה. אלו הם סיכונים פתירים, אך נדרשת כאן התגייסות משותפת של כל קובעי המדיניות. הבשורות המעודדות הן שהכלכלנים צופים שיפור קל בסביבת המאקרו באירופה במחצית השנייה של השנה, אך כדי לעקוף את ארה"ב, על היבשת להפתיע בחזיתות רבות. אולי רבות מדי. 

הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם מדדים, מקבוצת אקסלנס. לקבוצת אקסלנס יש עניין בנכסים פיננסיים המוזכרים בכתבה. האמור הוא למטרות מידע בלבד ואין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ השקעות בידי יועץ השקעות בעל רישיון עפ"י דין המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המדדים המתוארים הינם קניינם הרוחני של עורכי המדדים

עוד כתבות

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר