גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם אירופה יכולה לשמש את המשקיעים כמקלט מפני מלחמות הסחר?

משקיעים שנרתעים מהמאבקים בין וושינגטון לבייג'ין נושאים את עיניהם אל היבשת הישנה, ששומרת על פרופיל נמוך יחסית ● אבל השווקים האירופיים נוטים באופן מסורתי לפגר אחרי האמריקאים, ומאז 2009 למשל הניבה אירופה תשואת חסר של 75% לעומת ארה"ב ● לפערים הללו אחראיות בעיות מחזוריות, אבל גם בעיות מבניות - שספק אם יוכלו להתפוגג בעתיד הנראה לעין

בורסת יורונקסט/ צילום: Benoit Tessier
בורסת יורונקסט/ צילום: Benoit Tessier

סערת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מסרבת לשכוך והניווט הפיננסי בזירת המניות הופך מאתגר יותר מיום ליום. המשקיעים תוהים האם השווקים באירופה, ששומרת על פרופיל נמוך יחסית, יכולים לשמש מקום מסתור זמני מפני השלכות ההתכתשות בין וושינגטון לבייג'ין. כדי לענות על השאלה הזו, כדאי לצלול לשורש הבעיה, שכמעט מדי שנה גורמת למדדים באירופה לפגר אחרי אלו של ארה"ב.

עושה רושם שמדינות האיחוד האירופי לקו בסוג של "תסביך גראוצ'ו מרקס": הן לא באמת רוצות להשתייך למועדון שמוכן לקבל אותן. שרשרת האירועים הגיאופוליטיים חידדה אצלן את הצורך ברפורמות, או במקרה חמור יותר - נבחנת גם סוגיית הפירוק.

תחילה, משבר החובות בגוש האירו; לאחר מכן, הפתעת ברקזיט והתחזקות הפלגים הימניים ברחבי אירופה; לאחרונה, אובדן כוחן של המפלגות הגדולות בבחירות לפרלמנט. השווקים "מענישים" על האי-ודאות הכלכלית והפוליטית, ובעשור האחרון "העונש" של אירופה היה כבד יותר בהשוואה למה ש"שילמה" ארה"ב, שגם היא לא חפה מבעיות. המשקיעים דרשו פרמיית סיכון גבוהה יותר על נכונות להשקיע במניות "היבשת הישנה" לעומת "היבשת החדשה" והפערים בין השתיים רק הלכו והתרחבו.

המדד הרלוונטי למעקב אחר שוקי המניות של האיחוד האירופי הוא מדד המניות Stoxx 600. המדד מכסה כ-90% משווי השוק הכולל של בורסות האיחוד, מתפרס על פני 17 מדינות ומהווה בסיס למספר רב של קרנות סל ומכשירים פיננסיים אחרים, באירופה ומחוצה לה.

הקיפאון המבני של אירופה, בשילוב עם המהמורות הגיאופוליטיות ובעיות המשמעת של מדינות ה-PIIGS, יצרו משקולת כבדה על הביצועים: אירופה הניבה תשואת חסר של למעלה מ-75% בהשוואה לארה"ב מאז מרץ 2009.

 

פערים עצומים ברווח למניה

הפערים ברווח למניה בין ארה"ב לאירופה מסבירים את ביצועי חסר. בעוד שהרווח למניה של S&P 500 נמצא 86% מעל השיא של טרום-משבר הסאב-פריים, הרווח למניה של Stoxx 600 נמצא רק 3% מעל השיא הקודם. שילוב של גורמים מחזוריים, לצד גורמיים מבניים, תרם לפער בין שני השווקים. בעוד שאלה המחזוריים יכולים להתפוגג, ספק אם המבניים ייעלמו בעתיד הנראה לעין.

המכירות, הרווח למניה שולי רווח - גם בארה"ב וגם באירופה מחזור העסקים האחרון היה חלש יותר מהמחזורים הקודמים. צמיחה אנמית בתוצר הולידה צמיחה חלשה במכירות החברות. מאז 1980 ועד 2008 צמח התוצר הנומנלי בארה"ב ובאירופה בשיעור דומה של כ-6% לשנה (גידול בתוצר הנומינלי בדרך כלל מתואם עם הגידול בהכנסות). בעשור האחרון נחתך קצב הצמיחה בארה"ב לכ-3% ובאירופה ל-2% בלבד. בעוד שארה"ב השכילה לתרגם את המאקרו למיקרו, אירופה ניצלה רק חלק מהפוטנציאל.

השוני הגדול נעוץ ברווחיות - בארה"ב היא זינקה לשיא היסטורי חדש, גבוה בכ-3.5% מהרמות של טרום-המשבר. הרווחיות תרמה שני שלישים לגידול ברווח למניה, המכירות רק שליש. באירופה כמעט לא נצפה שיפור ברווחיות, והרווח למניה עלה בעיקר בזכות הגידול בהכנסות.

הסקטורים - המבנה הסקטוריאלי של Stoxx 600 שונה מאוד מזה של S&P 500. בוול סטריט אוהבים להדגיש כי אם המבנה הסקטוריאלי של אירופה היה דומה לזה של ארה"ב, הרווח למניה היה היום בכ-40% גבוה יותר.

המבנה הסקטוריאלי של Stoxx600 ושל S&P 500

מבט חטוף בהרכבים מספיק כדי לגלות שהשוני הגדול טמון בענפי הטכנולוגיה ושירותי התקשורת. בעוד שבארה"ב שני הסקטורים מהווים כשליש מהמדד, באירופה הם לא מגיעים ל-11%. שולי הרווח של ענף הטכנולוגיה בארה"ב כפולים מאלו של S&P 500, כך שברור שזו אחת הסיבות לצמיחה מהירה יותר במדד כולו. המדד Stoxx 600 מוטה חברות "ערך", שאמנם משלמות תשואת דיבידנד גבוהה יחסית, אך הגידול ברווחים כאן בדרך כלל איטי יותר בהשוואה לחברות "צמיחה".

הרגולציה - רגולציה הדוקה נמנתה עם הגורמים המרכזיים שפגעו ברווחיות הענפים, כמו הפיננסים, התשתיות והטלקום. שלושתם מהווים כ-30% משווי שוק של Stoxx 600. פיקוח כבד על הבנקים יחד עם הריביות הנמוכות העיבו על רווחיות הענף. בעקבות הרגולציה, נאלצו חברות הטלקום והתשתיות להשקיע במיזמים עם פוטנציאל רווח נמוך יחסית. שלושת הענפים מתאפיינים ברווחיות נמוכה יותר בהשוואה לענפים מקבילים בארה"ב.

התמחור - אירופה מתומחרת זול יותר ביחס לארה"ב: "הנחה" של 17% במונחי מכפילי רווח ל-12 חודשים קדימה. חצי מהפער הזה יכול להיות מוסבר בהרכב סקטוריאלי שונה, ולא בהבדלי תמחור פנים-ענפיים. כשמתקננים את מכפיל הרווח לקצב הצמיחה של רווח למניה (PEG) מתברר ששני האזורים מתומחרים זהה. כלומר, המשקיעים מוכנים לשלם מחיר זהה עבור צמיחה, רק שארה"ב צומחת מהר יותר.

משוועים לצעדים אגרסיביים של הנגידים 

האם אירופה יכולה להניב תשואה עודפת על ארה"ב? עלייה בתשואות האג"ח, זינוק בציפיות האינפלציה והתאוששות מפתיעה בצמיחה עשויים לתמוך במניות "הערך" (בעיקר הבנקים), תוך מתן יתרון מסוים למדד האירופי. בינתיים, הציפיות האינפלציוניות באירופה ממשיכות להתרחק מהיעד של 2% שאותו הגדיר הבנק המרכזי.

בדומה לארה"ב, גם באירופה השווקים משוועים לצעדים אגרסיביים מצד הנגידים. בארגז הכלים הדמיוני של מריו דראגי ניתן למצוא את חידוש רכישות האג"ח והפחתת שיעור הריבית עמוק יותר אל תוך הטריטוריה השלילית, זאת אחרי שכבר חידש את הקלות הנזילות לבנקים.

 

הניסיון מלמד כי באירופה מאמינים ש"החיפזון מהשטן", וזהירות היא דרך מצוינת לקבל החלטות. גישה כזו תקפה גם למדיניות הריבית. לפיכך, קשה לראות את דראגי עושה צעד דרמטי כלשהו לפני עמיתיו בארה"ב או ביפן. אך גם אם כן, כפי שהודו קובעי המדיניות בכינוס השנתי ביוני: "הנגידים הם אולי הגיבורים, אך הם לא גיבורי-על". אחרי עשור של פמפום הנזילות על-ידי הנגידים, הגיע תורן של הממשלות לעזור לכלכלה, קרי הקלות פיסקאליות. קשה להאמין שבבריסל יתחברו לגישה "יונית" זו.

בעולם של משחק האלטרנטיבות, הרעה במצבה של ארה"ב יכולה לשכנע את המשקיעים לתת עדיפות לאירופה. התחממות סביבת האינפלציה בארה"ב, על רקע מלחמת המכסים, עלולה לשבש את ציפיות המשקיעים להפחתת ריבית הפד. מניות הטכנולוגיה עלולות לסבול מרגולציה או מהסלמה במלחמת הסחר. אמנם לזמן מה אירופה עשויה לצאת נשכרת מהתפתחות שלילית בארה"ב, אך יש לזכור כי נדירים המקרים שבהם השווקים בארה"ב ירדו, ובאירופה נרשמו עליות משמעותיות.

לבסוף, אין עוררין על כך שהתפוגגות הסיכונים הגיאופוליטיים באזור תוביל לזינוק בשוקי המניות. לעת עתה, הסכם הברקזיט תקוע ואיטליה מסרבת לציית לתכתיבי האיחוד בנוגע לחובה. עננת הורדת הדירוג של איטליה מרחפת ברקע.

המתיחות בין ארה"ב לסין, אם תסלים, לא תפסח על אירופה. אלו הם סיכונים פתירים, אך נדרשת כאן התגייסות משותפת של כל קובעי המדיניות. הבשורות המעודדות הן שהכלכלנים צופים שיפור קל בסביבת המאקרו באירופה במחצית השנייה של השנה, אך כדי לעקוף את ארה"ב, על היבשת להפתיע בחזיתות רבות. אולי רבות מדי. 

הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם מדדים, מקבוצת אקסלנס. לקבוצת אקסלנס יש עניין בנכסים פיננסיים המוזכרים בכתבה. האמור הוא למטרות מידע בלבד ואין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ השקעות בידי יועץ השקעות בעל רישיון עפ"י דין המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המדדים המתוארים הינם קניינם הרוחני של עורכי המדדים

עוד כתבות

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד בעבירת רצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק באשדוד ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במכלי החברה, אך כ-15 אלף מהם עדיין נמצאים בשוק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

העסקה "שוברת השוויון" עם סין, וההערכה: טהראן תופקר

נשיא ארה"ב: מעדיף עסקה, אך אם לא נגיע להסכם, זה יהיה יום רע מאוד עבור איראן ● דוברת ממשלת איראן: "איראן מעדיפה דיפלומטיה על פני מלחמה, אך גם הדיפלומטיה וגם ההרתעה הן שתי אסטרטגיות לשמירת הכבוד הלאומי והאינטרסים הלאומיים" בעקבות הערכת מצב עדכנית: ארה"ב מפנה מלבנון חלק מאנשיה ● בצל פריסת הכוחות האמריקאים: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● דיווחים שוטפים

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקאית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהרן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

אילוסטרציה: shutterstock

ירידות חדות בתל אביב; מדד הביטוח צונח במעל 6%, מניות הנדל"ן מאבדות גובה

מדד ת"א 35 יורד בכ-1.7%, מדד ת"א 90 נופל ב-2.6% ● טרמינל איקס מזנקת במעל 8% בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ ● וול סטריט ננעלה אמש באדום עקב שילוב של מכסי טראמפ החדשים וזעזועי ה-AI ● הגיוס הענק של חברת השבבים קווליטאו, שזינקה בת"א במעל 4,000%

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים