כחלון ונתניהו בישיבת הממשלה / צילום: רויטרס
השוטרים קיבלו תוספת שכר? תקציב החינוך החרדי גדל? השרים קיבלו כספים קואליציוניים? לכל ההוצאות הבלתי מתוכננות האלה יש לאוצר פיתרון אחד: קיצוץ רוחבי בתקציב הקבוע של משרדי הממשלה. כך, ביום ראשון הקרוב צפויה הממשלה לדון בבקשת משרד האוצר לקיצוץ רוחבי מיידי של 1.15 מיליארד שקל בתקציבי המשרדים. מבדיקה שערך "גלובס" עולה כי אם יאושר הקיצוץ המוצע יהיה זה הקיצוץ הרוחבי ה-15 במספר בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית (הממשלה שכיהנה הכי הרבה זמן מזה עשורים) - שיא חדש של כל הזמנים. כל אחוז של קיצוץ רוחבי מקטין את הוצאות הממשלה בערך במיליארד שקל ומדובר בקיצוץ קבוע, מה שמכונה "בבסיס תקציב", כך שההיקף הכספי המצטבר של הקיצוצים הרוחביים שנעשו בתקופת הממשלה הנוכחית עומד על 40-45 מיליארד שקל. למעשה, הקיצוץ הרוחבי לא חסך כסף מתקציב המדינה, אלא איפשר להזיז סכומים.
בנוסף לקביעת השיא החדש במספר הקיצוצים הרוחביים, הצליחה ממשלת נתניהו הנוכחית ליצור זן חדש של קיצוצים רוחביים - הקיצוץ הרוחבי העתידי. החידוש העולמי הזה נוצר במסגרת אישור תקציב המדינה ל-2019. להחלטת הממשלה (מספר 3409) המאשרת את התקציב נוספו, לצד הקיצוצים הרוחביים ה"רגילים" ל-2018 ול-2019, שני קיצוצים רוחביים עתידיים: האחד בסך 2.5% ל-2020 והשני בסך 7% (!) ל-2021. כיצד מסייע הפטנט הזה לממשלה לרמות את סוכנויות דירוג האשראי ויתר העולם, נסביר מיד.
החלטה של "אין ברירה" במקום סדר עדיפויות
הקיצוץ הרוחבי מכונה על ידי הכלכלנים "קיצוץ טיפש". כל תכליתו של תקציב המדינה הוא לבטא את סדרי העדיפויות של הממשלה הנבחרת, בעוד שבקיצוץ הרוחבי אין הבחנה בין סעיפים שונים ואין סדרי עדיפויות. ראש הממשלה בנימין נתניהו תאר את הבחירה בקיצוץ הרוחבי כהחלטה של אין ברירה ואכן הפופולריות הגוברת של הקיצוצים הרוחביים בשנים האחרונות מבטאת בעיקר את הקושי הגובר של משרד האוצר, שר האוצר וראש הממשלה להעביר בממשלה החלטות על קיצוצים.
כל קיצוץ בתקציב ממשלתי מחייב התמודדות עם קבוצת הלחץ שנהנית ממנו. הקיצוץ הרוחבי לעומת זאת מוצג כמהלך שפוגע בכולם באופן שוויוני. המצג הזה אינו מדויק. שכרם של עובדי המגזר הציבורי חסין מפני קיצוצים רוחביים וכך גם הוצאות שהמדינה מחויבת להן מכוח חוק או פסק דין והתקשרויות חתומות של הממשלה עם קבלנים ונותני שירותים. למעשה החלק היחיד בתקציב המדינה שבו מקצצים הוא מה שמכונה תקציב הפעילות או תקציב הקניות של המשרדים, כלומר כל אותם התקציבים שמיועדים לפעילויות שונות שמשרדי הממשלה עדיין לא התחייבו על הוצאתם.
למעשה הפגיעה של הקיצוצים הרוחביים בפעילות המשרדים איננה שוויונית. מערכת הביטחון והמשרדים החברתיים נהנו בשנים האחרונות מגידול ניכר בתקציביהם. הקיצוצים הרוחביים שנעשו במשרדים אלה רק צמצמו, או יותר נכון אפשרו, את הגידול התקציב. לעומת זאת במשרדי מטה, כמו משרד החוץ, שתקציביהם לא גדלו - הקיצוצים שחקו בהדרגה עד דק את מאסת השריר והביאו את יכולות הביצוע של המשרדים כמעט למוות קליני.
ההמצאה החדשה: קיצוץ רוחבי עתידי
בתחילת הקדנציה של הממשלה הנוכחית אושר ביוזמת האוצר ובברכת ראש הממשלה חוק הנומרטור, שמחייב את המדינה לשריין מקור תקציבי לכל החלטה שיוצרת התחייבות תקציבית עתידית. נתניהו ושר האוצר משה כחלון התגאו לא פעם בחוק והציגו אותו ככלי שמבטיח התנהלות תקציבית אחראית של ממשלות ישראל.
גם בסוכנויות דירוג האשראי התרשמו מהחוק החדש שאכן צמצם למינימום את הנוהג הפסול בממשלה להכריז על תוכניות גרנדיוזיות ללא כיסוי תקציבי. אלא שכמו תמיד גם הפעם נמצא פיתרון יצירתי שמאפשר לממשלה לעקוף את מגבלות החוק: במקום למצוא מקור תקציבי אמיתי למימון הבור הצפוי בתקציבי 2020 ו-2021 החליטה הממשלה ב-2018 כי בשנים אלה יבוצעו קיצוץ רוחביים עתידיים של 2.5% ו-7%.
כל ישראלי מבין שלממשלה מכהנת אין יכולת אמיתית לחייב ממשלה עתידית לקבל החלטות לא פופולריות, אבל התרגיל שהפך את הנורמרטור לבלוף, מצליח בינתיים לעבוד על כולם.