גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפטנט התקציבי שאיפשר למשרד האוצר להזיז יותר מ-40 מיליארד שקל בארבע שנים

כך הפך הקיצוץ הרוחבי לפתרון קסם לכל סחטנות קואליציונית: במקום להתמודד עם הלחצים, בוחרים ראש הממשלה ושר האוצר לקצץ בתקציבי כל המשרדים ● כדי לעקוף את מגבלות חוק הנומרטור, הם אף דחו חלק מהקיצוצים לשנים הבאות - התחייבות שלא בטוח כי ניתן ליישם

כחלון ונתניהו בישיבת הממשלה / צילום: רויטרס
כחלון ונתניהו בישיבת הממשלה / צילום: רויטרס

השוטרים קיבלו תוספת שכר? תקציב החינוך החרדי גדל? השרים קיבלו כספים קואליציוניים? לכל ההוצאות הבלתי מתוכננות האלה יש לאוצר פיתרון אחד: קיצוץ רוחבי בתקציב הקבוע של משרדי הממשלה. כך, ביום ראשון הקרוב צפויה הממשלה לדון בבקשת משרד האוצר לקיצוץ רוחבי מיידי של 1.15 מיליארד שקל בתקציבי המשרדים. מבדיקה שערך "גלובס" עולה כי אם יאושר הקיצוץ המוצע יהיה זה הקיצוץ הרוחבי ה-15 במספר בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית (הממשלה שכיהנה הכי הרבה זמן מזה עשורים) - שיא חדש של כל הזמנים. כל אחוז של קיצוץ רוחבי מקטין את הוצאות הממשלה בערך במיליארד שקל ומדובר בקיצוץ קבוע, מה שמכונה "בבסיס  תקציב", כך שההיקף הכספי המצטבר של הקיצוצים הרוחביים שנעשו בתקופת הממשלה הנוכחית עומד על 40-45 מיליארד שקל. למעשה, הקיצוץ הרוחבי לא חסך כסף מתקציב המדינה, אלא איפשר להזיז סכומים.

בנוסף לקביעת השיא החדש במספר הקיצוצים הרוחביים, הצליחה ממשלת נתניהו הנוכחית ליצור זן חדש של קיצוצים רוחביים - הקיצוץ הרוחבי העתידי. החידוש העולמי הזה נוצר במסגרת אישור תקציב המדינה ל-2019. להחלטת הממשלה (מספר 3409) המאשרת את התקציב נוספו, לצד הקיצוצים הרוחביים ה"רגילים" ל-2018 ול-2019, שני קיצוצים רוחביים עתידיים: האחד בסך 2.5% ל-2020 והשני בסך 7% (!) ל-2021. כיצד מסייע הפטנט הזה לממשלה לרמות את סוכנויות דירוג האשראי ויתר העולם, נסביר מיד.

החלטה של "אין ברירה" במקום סדר עדיפויות

הקיצוץ הרוחבי מכונה על ידי הכלכלנים "קיצוץ טיפש". כל תכליתו של תקציב המדינה הוא לבטא את סדרי העדיפויות של הממשלה הנבחרת, בעוד שבקיצוץ הרוחבי אין הבחנה בין סעיפים שונים ואין סדרי עדיפויות. ראש הממשלה בנימין נתניהו תאר את הבחירה בקיצוץ הרוחבי כהחלטה של אין ברירה ואכן הפופולריות הגוברת של הקיצוצים הרוחביים בשנים האחרונות מבטאת בעיקר את הקושי הגובר של משרד האוצר, שר האוצר וראש הממשלה להעביר בממשלה החלטות על קיצוצים.

כל קיצוץ בתקציב ממשלתי מחייב התמודדות עם קבוצת הלחץ שנהנית ממנו. הקיצוץ הרוחבי לעומת זאת מוצג כמהלך שפוגע בכולם באופן שוויוני. המצג הזה אינו מדויק. שכרם של עובדי המגזר הציבורי חסין מפני קיצוצים רוחביים וכך גם הוצאות שהמדינה מחויבת להן מכוח חוק או פסק דין והתקשרויות חתומות של הממשלה עם קבלנים ונותני שירותים. למעשה החלק היחיד בתקציב המדינה שבו מקצצים הוא מה שמכונה תקציב הפעילות או תקציב הקניות של המשרדים, כלומר כל אותם התקציבים שמיועדים לפעילויות שונות שמשרדי הממשלה עדיין לא התחייבו על הוצאתם.

למעשה הפגיעה של הקיצוצים הרוחביים בפעילות המשרדים איננה שוויונית. מערכת הביטחון והמשרדים החברתיים נהנו בשנים האחרונות מגידול ניכר בתקציביהם. הקיצוצים הרוחביים שנעשו במשרדים אלה רק צמצמו, או יותר נכון אפשרו, את הגידול התקציב. לעומת זאת במשרדי מטה, כמו משרד החוץ, שתקציביהם לא גדלו - הקיצוצים שחקו בהדרגה עד דק את מאסת השריר והביאו את יכולות הביצוע של המשרדים כמעט למוות קליני.

הממשלה ה-34 שברה שיא של קיצוצים רוחביים

ההמצאה החדשה: קיצוץ רוחבי עתידי

בתחילת הקדנציה של הממשלה הנוכחית אושר ביוזמת האוצר ובברכת ראש הממשלה חוק הנומרטור, שמחייב את המדינה לשריין מקור תקציבי לכל החלטה שיוצרת התחייבות תקציבית עתידית. נתניהו ושר האוצר משה כחלון התגאו לא פעם בחוק והציגו אותו ככלי שמבטיח התנהלות תקציבית אחראית של ממשלות ישראל.

גם בסוכנויות דירוג האשראי התרשמו מהחוק החדש שאכן צמצם למינימום את הנוהג הפסול בממשלה להכריז על תוכניות גרנדיוזיות ללא כיסוי תקציבי. אלא שכמו תמיד גם הפעם נמצא פיתרון יצירתי שמאפשר לממשלה לעקוף את מגבלות החוק: במקום למצוא מקור תקציבי אמיתי למימון הבור הצפוי בתקציבי 2020 ו-2021 החליטה הממשלה ב-2018 כי בשנים אלה יבוצעו קיצוץ רוחביים עתידיים של 2.5% ו-7%.

כל ישראלי מבין שלממשלה מכהנת אין יכולת אמיתית לחייב ממשלה עתידית לקבל החלטות לא פופולריות, אבל התרגיל שהפך את הנורמרטור לבלוף, מצליח בינתיים לעבוד על כולם. 

עוד כתבות

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בוול סטריט: הנאסד"ק קופץ ביותר מ-2%

מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? יכול להיות שאתם מתחת לקו העוני של הזמן

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם