לשכת עורכי הדין / צילום: שלומי יוסף
עורכי הדין היו אמורים היום (ג’) לנהור בהמוניהם לכ-150 הקלפיות שנפתחו בשעה 8:00 בבוקר, כדי לבחור את עורך הדין הבא שינהיג אותם. עד שעות הצהריים לא נרשמה נהירה, ושיעור ההצבעה עמד על 5% בלבד מתוך כ־67 אלף בעלי זכות בחירה. זה היה יותר דומה לטפטוף, למעט פרקי זמן קצרים בקלפי בתל-אביב שבמהלכם הגיעו יחד עשרות עורכי דין להצביע.
גם לפי הסקרים שהוכנו מראש עבור המועמדים לראשות הלשכה, היה ברור שאחוזי ההצבעה לא יהיו גבוהים וככל הנראה לא יעברו את ה-25%-30%. ובכלל אחוזי ההצבעה בבחירות לראשות הלשכה אינם גבוהים במיוחד לאורך השנים. אחוז ההצבעה בבחירות הקודמות, ב-2015, עמד על 28%, שהם קצת יותר מ-16 אלף עורכי דין מתוך עשרות אלפים בעלי זכות הצבעה.
אפקט נוה?
הפעם היה נדמה שבאוויר ריחפה תחושה קצת אחרת, ונשמעו לא מעט קריאות בקרב עורכי דין להיות יותר מעורבים, ולהגיע לבחור. משרדים גדולים שבעבר הדירו רגליהם מהבחירות ומהלשכה בכלל, הריצו מתמודדים ברשימות השונות, וניסו לגייס את מאות עורכי הדין שעובדים אצלם להגיע להצביע. עורכי דין רבים הצהירו שמעולם לא טרחו להגיע להצביע, "כי הלשכה לא מעניינת", אבל הפעם הם יגיעו להצביע, "כי זה ממש חשוב לאור האירועים האחרונים".
אילו אירועים? מה שונה הפעם? בשתי מילים: אפי נוה. ובפירוט: עלילות היו"ר הקודם של הלשכה, עו"ד נוה - בהן כתב האישום שהוגש נגדו בפרשת "ביקורת הגבולות", שבמסגרתה הוא מואשם בסיוע לבת זוגו לעבור את ביקורת הגבולות בנתב"ג מבלי להחתים דרכון; חקירת החשדות נגדו בפרשת "מין תמורת מינוי", שלפיהם הוא קידם שופטים בתמורה לשוחד מיני; והראיונות שנתן לתוכנית "עובדה", שבמסגרתם הקליט שופטים מכהנים ועורכי דין שחיזרו אחריו כדי שיקדם אותם לשפיטה או לתפקיד שיפוט בכיר יותר (בראיון הראשון), ותקף את פרקליט המדינה בטענה כי הוא מתנכל לו כיוון שלא רצה לקדם אותו לבית המשפט עליון (בראיון השני) - כל אלה הצליחו להעיר כמה עורכי דין רדומים.
עורכי הדין שחשבו שהלשכה לא רלוונטית ולא מעניינת, הבינו פתאום שללשכה יש חשיבות הרבה יותר גדולה מארגון כנסים וימי עיון עבור עורכי הדין. הם הבינו שהלשכה יכולה לגרום נזק לעורכי הדין אם העומד בראשה חשוד בפלילים ואם יש חשד כי מינויים לשפיטה נעשים תוך סגירת דילים אסורים במחשכים. עוד הבינו עורכי הדין שייתכן שדמי החבר שהם משלמים ללשכה, מממנים מטרות שהם לא היו רוצים לקחת בהן חלק (כמו תביעות השתקה נגד עיתונאים וסגירת חשבונות עם עורכי דין באמצעות מוסדות האתיקה בלשכה), ושהלשכה עלולה "לעצבן" את כל מערכת המשפט ומערכות התביעה במדינה, שהם עומדים מולן יומיום במסגרת עבודתם.
על הרקע הזה, קיוו רבים שאחוזי ההצבעה יהיו גבוהים יותר מבעבר. ספירת הקולות והנתונים הסופיים יהיו רק בשעות הלילה המאוחרות, אך במהלך היום, בשטח, בקלפיות, כאמור, נדמה היה כי הציפייה הזו התבדתה. כפי הנראה עורכי דין רבים עדיין מייחסים חשיבות שולית בלבד לגוף שהם חברים בו. אבל לא רק הם. הציבור בכללותו, כך נראה, לא מבין את החשיבות העצומה של לשכת עורכי הדין למשק בכללותו ולא רק לציבור עורכי הדין.
מדובר, בין היתר, בגוף השותף להליכי חקיקה דרמטיים שעוברים או נבלמים בכנסת, בין היתר, לאור התמיכה או ההתנגדות שלו, בהם למשל חקיקת "פסקת ההתגברות" שנועדה להגביל את כוחו של העליון לפסול חוקים בלתי חוקתיים של הכנסת; פסיקת המהפכה בדיני חדלות פירעון והוצאה לפועל או המהפכה בסדר הדין האזרחי; מדובר גם בגוף שמשפיע על השאלה מי יהיו שופטי העליון ומי יהיו השופטים בכל שאר הערכאות במדינה (ללשכה שני נציגים בוועדה למינוי שופטים, ובאמצעות בריתות עם חברי הוועדה האחרים הם מהווים קול דרמטי בהכרעות); ומדובר גם בגוף שאחראי על כמעט 70 אלף עורכי דין רשומים - נתון שמשקף עו"ד אחד לכל כ-120 אזרחים במדינה, וזה המון.
אם כל הדברים האלה נשמעים למישהו משפטיים בלבד ונוגעים לעורכי הדין בלבד - טעות בידו. כל "המהפכות" החקיקתיות שמאושרות בכנסת, נוגעות לכלל הציבור. הציבור הוא שמגיע בהמוניו אל פתחי הערכאות המשפטיות בהליכים שונים ומגוונים וזקוק לעזרת השופטים, רשמי הוצאה לפועל וכל הגורמים הפועלים בעולם המכונה "עולם המשפט". המשפט האלמותי של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק: "הכל שפיט", מתורגם במציאות לכך שדברים רבים במציאות היומיומית של האזרחים במדינה נוגעים בדרך כזאת או אחרת לעולם המשפט - וכך הופכת זהותו של העומד בראש לשכת עורכי הדין לחשובה במיוחד.
במהלך הקמפיין הסוער הבטיחו המועמדים לראשות הלשכה - עו"ד אבי חימי ועו"ד ציון אמיר - הרים וגבעות לבוחרים הפוטנציאליים; אבל מהו ההר הגבוה ביותר שעליהם לטפס עליו? מהי המשימה הדחופה ביותר שהנבחר מביניהם יצטרך לטפל בה? התשובות לשאלות אלה עוברות דרך השאלה עד כמה הלשכה עדיין רלוונטית לעשרות אלפי החברים בה? והאם צריך להפוך אותה מלשכה סטטוטורית שהעוסקים במקצוע חייבים להיות חברים בה, ללשכה וולנטרית (התנדבותית), כמו לשכת רואי החשבון.
בעיות בוערות
מי שייבחר לראשות לשכת עורכי הדין יידרש לטפל בנושאים שמטרידים את עורכי הדין ביומיום, בהם הצפת המקצוע ואובדן כבוד העוסקים בו; הכניסה לתוקף בקרוב של "הקודקס האזרחי" החדש, שמשנה את העולם שהכירו עורכי הדין עד היום בעת הגשת כתבי טענות ובדיונים בבית המשפט; וגם - בעבור רבים מעורכי הדין, ובייחוד הצעירים - השחיקה בשכר והקושי הממשי להתפרנס מהמקצוע.
אולם ראש הלשכה החדש יצטרך להתייחס גם לנושאים בעלי אופי ציבורי רחב יותר, כמו המאבק בין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת לבית המשפט העליון ועוד. רגע לפני שמתקבלות תוצאות האמת של הבחירות, מיפו עורכי-דין עבור "גלובס" חלק מהבעיות הבוערות של מקצוע עריכת הדין מנקודת מבטם - לתשומת ליבו של ראש הלשכה הבא.
1. שמירת שלטון החוק
עו"ד גיל אוריון, שותף בכיר במשרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון, מהמשרדים הגדולים והמובילים בארץ, טוען כי "בעניינים הציבוריים קולה של הלשכה נדם". לדבריו, "לשכת עורכי הדין היא מוקד כוח בעל חשיבות רבה במשטר הדמוקרטי שלנו. ראשית, יש לה נציגים בוועדה לבחירת שופטים והיא אף מעורבת בהליך מינוים. שנית, קולה הוא בעל חשיבות ציבורית ומוסרית רבה בסוגיות שנוגעות לשלטון החוק בישראל ולעניינים חוקתיים.
"לצערי, בעת האחרונה קולה של הלשכה בעניינים אלה נדם. כך, לא שומעים את קולה בעניינים שנוגעים למעמדו של בג"ץ, לפסקת ההתגברות, לאופן מינוים של שופטים ולמעמדו של בית המשפט מול הרשות המחוקקת ומול הרשות המבצעת.
"ציבור עורכי הדין כולו, בלא קשר לשיוכו המפלגתי או לעמדתו הפוליטית, דוגל בחשיבותו העליונה של שלטון החוק, בחשיבותן של זכויות יסוד לכל אדם בישראל ובחשיבות מעמדה של הרשות השופטת בישראל. הלשכה יכולה וצריכה להשמיע קול ערכי צלול וברור בעניינים שציינתי, דווקא בימים אלה".
עו"ד כפיר ידגר, שותף מנהל במשרד גורניצקי, מהמשרדים המובילים בארץ, מציין כי "לשכת עורכי הדין היא הגוף היחיד שמאגד את כלל עורכי הדין, וככזאת היא חייבת להשמיע קול צלול וברור בעד שמירה על שלטון החוק ואיזון בין הרשויות, וזאת ללא שיקולי פופולריות, אלא כתפיסת עולם עקבית ומתמדת.
"הדוגמה האחרונה הייתה הניסיון לחוקק את 'פסקת ההתגברות'. המשימה של הלשכה היא להשמיע בקול צלול וברור את קולם של כלל עורכי הדין ששמירה על מערכת משפט חזקה צריכה להיות נר לרגלם. רק כך תוכל הלשכה להחזיר אליה את אמון הציבור בכלל, ואת אמון מערכת המשפט בפרט".
2. הרפורמה בסדרי הדין
עו"ד אוריון מציין כי "סוגיה נוספת שיש לטפל בה בדחיפות נוגעת לרפורמה בסדר הדין האזרחי. הצעת ההסדר הנוכחית אינה נותנת מענה מספק. יש לחשב מסלול מחדש ולהאזין לביקורת שנשמעת בקרב עורכי דין ואנשי אקדמיה. ללשכה תפקיד חשוב במהלך זה. היא צריכה ליזום מהלך לשילוב עורכי הדין בגיבוש שינוי ועדכון לרפורמה".
3. העלאת רמת המקצוע
עו"ד ידגר מתייחס גם לירידה ברמה המקצועית של עורכי הדין. לדבריו, "בעידן שבו יש יותר מידי עורכי דין רשומים אך פחות מידי עורכי דין מקצועיים, יסודיים ומקצוענים, תפקידה הדרמטי של הלשכה הוא להעלות את הרמה המקצועית של העוסקים בעריכת דין. כבר שנים שאנו שומעים על כך שכבוד המקצוע ויוקרתו הם לא מה שהיה פעם. לטעמי, זוהי סוגיה בוערת שאיתה ייאלץ להתמודד ראש לשכת עורכי הדין הבא.
"רבבות של סטודנטים שמקדישים ארבע וחצי שנים מחייהם מחכים לרגע שבו יעברו את בחינות ההסמכה, ועל פניו נראה כי חסימת האפשרות ללימודי משפט באמצעות העלאת תנאי הכניסה, היא בלתי אפשרית וגם פוגמת בשוויון הזדמנויות ובתעסוקה - ומקצוע עריכת הדין אינו יכול להרשות לעצמו פגיעה שכזו. עם זאת, ללשכה יש משאבים אדירים, ונכון לנתב אותם למקומות הנכונים ובצורה ממוקדמת לשם העלאת הרמה של העוסקים בעריכת דין לאחר קבלת הרישיון, הן בהכשרות נוספות, הן בהצבת מבחנים שנתיים של הלשכה במהלך שנות הלימודים, כך שבין שנה לשנה, יוכל הסטודנט לבחון את האפשרויות העומדות בפניו".
4. שיפור מערכת בתי המשפט
סוגיה נוספת, וחשובה לא פחות, לדברי עו"ד ידגר, היא מערכת המשפט. "אין ספק כי כל מערכת לוקה ביתרונות ובחסרונות וכך גם מערכת המשפט והשופטים", הוא אומר. "עם זאת, הלשכה היא זו שצריכה לנהל את הביקורת ואת הובלת השינויים ותיקון הליקויים הקיימים במערכת המשפט.
"ציבור עורכי הדין, הוא למעשה 'המשתמש' העיקרי של בתי המשפט, ולכן יש לבחון את 'חוויית המשתמש' שלו, מהטעם שלו יש את ההבנה השורשית של הליקויים ושל הפתרונות האפשריים. יתרה מכך הלשכה כגוף מקצועי יכול להשמיע את הקולות המתאימים, בטונים המתאימים, תוך השמעת ביקורת בונה ולחתור לשיפור המערכת לצורך בנייה ושיפור ולא לצורך התרסה או התקפה גרידא".
5. מלחמה בהצפת המקצוע
עו"ד רונן עדיני, מייסד משרד רונן עדיני ושות', ליטיגטור בכיר בתביעות כלכליות, מציין כי המקצוע מוצף עורכי דין, שחלקם חסרי תעסוקה. לדבריו" ההצפה גורמת לריבוי הליכי סרק, שכל תכליתם לייצר עבודה באופן מלאכותי. לשכת עורכי הדין צריכה לפעול כדי להעלות את הרף, לחייב בהכשרות מקצועיות לעורכי דין צעירים ולפעול לסגירת פקולטות למשפטים בחלק מהמכללות".
6. הצפת בתי המשפט
עו"ד עדיני מתייחס גם לסחבת בהליכים המשפטיים. לדבריו, "אין סיבה שהליך משפטי ממוצע בערכאה ראשונה יימשך שנתיים עד שלוש שנים לכל הפחות. יש כמה דרכים לייעל: האחת - להעלות את סכום האגרות; השנייה - לחייב בהוצאות ריאליות כל בקשה סתמית לבית המשפט - למשל בקשות סילוק על הסף, שמוגשות רק כטקטיקה - לחייב בהוצאות אמתיות. כך יהיו פחות בקשות סרק, וההליך יתקדם במהירות; הדרך השלישית לייעול - לאמץ נוהג של החלטות יותר קצרות של שופטים, באופן שיחסוך לשופטים זמן עבודה יקר".
7. חיזוק מערך האתיקה
עו"ד דרור ארד-איילון, מי שכיהן כיו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, טוען כי "הלשכה חייבת להשתנות מקצה לקצה. מצד אחד היא חייבת להיות שחקן מרכזי בהנהגת עולם המשפט, להיות גורם יוזם ומשפיע ולהגן על עצמאות המשפט. הלשכה חייבת לשפר בכל כוחה את איכות השירות המקצועי של עורכי הדין ולחזק את עצמאותם המקצועית. חייבים לחזק את האתיקה ולשמור על האוטונומיה של מערך האתיקה.
לדברי עו"ד ארד-איילון, "חייבים לקבוע מנגנון הכשרה שיחייב את עורכי הדין כמו בעולם הרפואה. הלשכה היא גורם מקצועי ציבורי ולא גילדה של בעלי מלאכה, והיא חייבת לפעול לפי סטנדרטים ציבוריים גבוהים".
עוד הוא מציין כי "בעיה נוספת היא שבשולי המקצוע השכר נמוך ורמת השירות נמוכה בהתאמה, ולכן נדרשת קביעת סטנדרט מקצועי מינימלי כמו ברפואה".
8. הגנה על חיסיון עורך דין-לקוח
עו"ד ארד-איילון מציף גם בעיה נוספת, לדבריו, הנוגעת להגנה על חיסיון עורך דין-לקוח. לדבריו, "אחת הבעיות המרכזיות היא המתקפה על החיסיון המקצועי והציפייה שבמקרי קצה עורכי דין יעדיפו את האינטרס של בתי המשפט על האינטרס של הלקוחות". לטענתו, "רק עמידה איתנה של הלשכה יכולה למנוע את הכרסום בחיסיון".
9. ביטול לשכת עורכי הדין?
אולם מעבר לעצות לראש הלשכה הבא, יש גם מי שטוען כי יש בכלל לבטל את הלשכה. עו"ד עדיני טוען כי "לשכת עורכי הדין היא גוף מיותר לגמרי. היא מורכבת מעסקנים ולא מעורכי דין מובילים ובולטים בתחומם. היא לא מביעה שום דעה חשובה מבחינה ציבורית או משפטית, גם כאשר האדמה רועדת מתחתיה, כפי שקורה כיום.
"הלשכה היא גוף שמתנהל זה שנים ללא שום שקיפות, משרת אינטרסים צרים ואישיים ולא מקדם שום מטרה ראויה. זהו גוף בזבזני, שגובה דמי חבר יקרים מבלי להעניק כל תמורה למרבית עורכי הדין.
לפי עמדתו של עו"ד עדיני, "התפקיד היחיד החשוב של הלשכה הוא ועדות האתיקה - ואת זה יכול לבצע גוף ייעודי, שיוקם לשם כך".
*** חזקת החפות: עו"ד אפי נוה מואשם בפרשת ביקורת הגבולות" וחשוד בפרשה המכונה "מין תמורת מינוי". מדובר בהליכים פליליים המצויים בשלב המקדמי. נוה לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות