גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מצעד התירוצים: ח"כים מכל הקשת הפוליטית אוהבים את רעיון ביטול יום השבתון. עד שצריך לעשות משהו

ח"כים מכל רחבי הקשת הפוליטית מסכימים שיום שבתון שלישי בתוך פחות משנה, לצורך בחירות, יעלה הרבה לקופת המדינה • חלקם גם תומכים נלהבים בחלופות - בין אם ביטול חצי יום שבתון, ובין אם הטלת המימון על גורם אחר • פנינו לח"כים בשאלה אם הם מוכנים להתחייב להעלות את הנושא לסדר היום ולקדם חקיקה בעניין - למעט ח"כ מיקי לוי שהבטיח להעלות את הנושא לדיון, כולם התחמקו באלגנטיות

כמה באמת עולות בחירות נוספות / צילום: שלומי יוסף,
כמה באמת עולות בחירות נוספות / צילום: שלומי יוסף,

יום השבתון השלישי בתוך פחות משנה, לצורך בחירות, יגבה מהמשק מחיר כבד מאוד. המחיר הזה ירכוב על גבי הגירעון התקציבי המנופח, מה שמעלה את המחשבה בקרב רבים כי ייתכן ויש לשנות את המנגנון המבטיח יום שבתון אוטומטי לכל העובדים במשק.

גם ח"כים מכל רחבי הקשת הפוליטית מדברים על המשמעות הכלכלית של יום השבתון, וחלקם אף מדברים בהתלהבות על קידום חקיקה שתוביל לשינוי - בין אם ביטול חצי יום שבתון, ובין אם הורדת נטל המימון מהמעסיקים. בניסיון להבין כמה רחוק הח"כים מוכנים ללכת, ביקשנו מהם לענות על שאלה פשוטה - האם גם יסכימו להיות אלו שיובילו חקיקה או לפחות דיון בכנסת, כדי לנסות ולהוביל לשינוי עוד לפני הבחירות הקרובות.

מתברר שלמעט ח"כ מיקי לוי (כחול לבן), שהבטיח להעלות את הנושא לדיון ביום שני הבא, אצל כל היתר הפרקטיקה נותרה מעט מאחור.

סגן שר האוצר יצחק כהן (ש"ס) מציע כמה אפשרויות: "הראשונה, ביטולו המוחלט של יום השבתון. אם יש מי שנבהל מזה, ורוצה למתן, אפשר להגדיר שיש רק חצי יום חופש. אפשרות שלישית היא מתן יום החופש רק למי שהציג אישור הצבעה - מי שיצביע בפועל". כהן מתנגד להטלת חובת הצבעה: "הטלת חובת הצבעה - מעקרת את המשמעות של חופש הצבעה, גם החלטה שלא להצביע היא זכות דמוקרטית".

ומה יקרה אם יוצע מהלך שיביא את אחד מהפתרונות שלו: "זה מהלך שמחייב הסכמה, מהלך שצריך להביא כשהרוב תומך בו. אם זה כך - אפשר לעשות זאת אפילו בפגרה, ואולי אפילו רק לבחירות האלה, החוזרות. הבזבוז הזה ממש מקומם". כלומר, מבחינתו של ח"כ כהן ניתן ללכת על החלטה זמנית, כהוראת שעה, ואחר כך בכנסת הבאה לקדם את זה באופן מסודר וקבוע.

■ שורה תחתונה: בעד, אבל לא מתחייב להיות זה שיקדם

ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) מכירה בבעייתיות בשבתון מלא בבחירות, ולכן מצדדת בהתניית יום חופש רק למי שיציג אישור הצבעה. ומה אם ירוץ מהלך כזה של מתן יום חופש/שבתון רק למי שיצביע, כבר עכשיו, בכינוס פגרה או משהו. האם תתמכי? האם זה אפשרי לדעתך? על כך יחימוביץ' כבר לא מתחייבת. "זו חקיקה רצינית שצריך ללמוד את השלכותיה, ואי-אפשר להריץ אותה בחקיקה חפוזה, בטח לא בכנסת הבלהות הזאת המשועבדת כליל לצרכי ההישרדות של נתניהו. אתה עשוי למצוא את עצמך מקדם משהו טוב, ולסיים בלתפוס את הראש ולהגיד מה לעזאזל עשיתי".

 ■ שורה תחתונה: בעד שינוי חקיקה, אבל לא כרגע - ולא מתחייבת לקדם

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) בעד ביטול יום השבתון באופן חלקי. "זו מערכת בחירות שלישית ובה יום שבתון בתוך שנה אחת והציבור שמבין שדמוקרטיה עולה כסף, אך לא מבין שמי שישלם על זה הם האנשים עצמם בצורה של העלאת מסים. לכן אני חושב שההצעה שלי, לבטל את מחצית יום השבתון, היא קול קורא במדבר".

ומה לגבי זה שיהיה האיש שיקדם ויוביל חקיקה בנושא? זה כבר סיפור אחר. "אפשר לקדם את החקיקה בעניין חצי יום שבתון באמצעות תיקון חוק הבחירות. אבל אני לא מקדם את זה זאת מכיוון שהליכוד לא יסכים לכך. הם חושבים שהם מפלגת ההמונים, ושביטול יום השבתון עשוי לפגוע במנדטים שלהם ולכן לא יסכימו לכך. אם הליכוד יתנגד למהלך - אז לא יהיה סיכוי. אני מגיע מן הכיוון של הדרישה המצפונית הכלכלית, אבל מפלגת השלטון צריכה לרצות בכך ושזו תהיה חקיקה מוסכמת".

יאמרו מי שיאמרו, שבתור נציג של החברה החרדית, אתה מניח שחקיקה כזאת תפגע בשיעורי הצבעה כלליים וכתוצאה מכך תעלה באופן יחסי את שיעורי ההצבעה בחברה החרדית? "אז הנה לך עוד סיבה מדוע אני לא אהיה זה שיזום את זה".

 ■ שורה תחתונה: בעד שינוי חקיקה, אבל מעדיף שהליכוד יהיה זה שייזום

היחיד שמרים את הכפפה: ח"כ מיקי לוי

ח"כ מיקי לוי, לשעבר סגן שר האוצר וחבר סיעת כחול לבן, אומר שחייבים לבטל את יום השבתון בשל הנזק האיום למשק הישראלי. "אני בעד לבטל את יום השבתון. אין בכך צורך ואין לזה תועלת והנה הגענו לכנסת ה-22, עם נזק של יותר מ-15 מיליארד שקל למשק הישראלי".

האם אתה תומך באפשרות שרק מי שיצביע יתוגמל על ידי המעסיק? "אני בעד, אבל יגידו לי שיש אנשים הנמצאים בחו"ל או בבית החולים ולכן לא יכלו להצביע והתשובה היא שמי שיביא אישור ששהה בחו"ל או שאושפז, יקבל את יום החופש שלו".

על השאלה האם הוא מתחייב להביא את הנושא לדיון ביום שני הכנסת, אמר: "כן, אני בהחלט הולך לדבר על כך ביום שני, אני מודאג שהגענו לגירעון של 3.8% ואנחנו נמצאים בשנה כלכלית אבודה. אני צועק כבר ארבע שנים שתקציב דו-שנתי טוב רק לראש הממשלה, ואין אף כלכלן בעולם שיכול לומר שניתן לתכנן כך לשנתיים מראש, והנה עכשיו עם מערכת בחירות שלישית אלו פירות הביאושים של תקציב שנוצר שנתיים מראש ללא איזונים ובלמים". ומה לגבי הובלת חקיקה בעניין יום השבתון, שתחייב אותו לאחד כוחות עם חבר כנסת או שר מן הליכוד - על כך הוא אומר: "הליכוד לא יעשו את זה, כי הם מיישרים קו עם מי שאין לו אינטרס לבטל את השבתון. לצערי, ייתכן שאיחרנו את הרכבת".

 ■ שורה תחתונה: מתכוון להעלות את הנושא לדיון, אבל איחרנו את הרכבת לקדם חקיקה

בליכוד, באופן טבעי, קצת פחות מוכנים לדבר על שינוי חקיקה. "בשנת 2019 נוצרה סיטואציה ייחודית בה יום השבתון הוא השלישי במספר ואכן יש קושי למעסיקים, בינוניים, קטנים ואחרים ולכן אחרי שאתייעץ עם ארגוני מעסיקים ועם אנשי הביטוח הלאומי, ייתכן שהפתרון הוא להשוות את יום השבתון הספיציפי הזה, ליום מילואים או יום מחלה ולממן את זה מכספי הביטוח הלאומי" - זהו הפתרון המוצע של ח"כ קרן ברק (הליכוד) למימון יום השבתון.

אבל היא אינה מדברת על ביטולו. "אני חושבת שאם אין יום שבתון זה עשוי לשרת הצבעה בקרב אוכלוסיות מאורגנות ולפגוע בהצבעה של מצביעים חופשיים, וכך זה יחזק מגזרים מסויימים ויביא לתוצאות בחירות שיוטו באופן לא פורפוציונלי. לי הכי חשוב מעל לכל הוא ששיעור ההצבעה יעלה באחוזים גבוהים בכל המגזרים".

לגבי האפשרות להעלות לדיון ביום שני בכנסת את הצעתה להשתת מימון יום השבתון על הביטוח הלאומי - על כך היא לא ממהרת להתחייב. "אתייעץ עם ארגוני מעסיקים ועם אנשי הביטוח הלאומי ואשקול טיפול בהתאם למענה שלהם".

 ■ שורה תחתונה: לא תפעל לביטול השבתון, בעד מימון השבתון על ידי הביטוח הלאומי

במסגרת פניית "גלובס" ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין (הליכוד) לשאלה כיצד ניתן להתמודד עם יום השבתון השלישי במהלך 12 חודשים, והאם יהיה מוכן לקדם יוזמות לעבור לחצי-יום שבתון או להוביל חקיקה שתשפה מעסיקים, הגיבה דוברת יו"ר הכנסת אדלשטיין בשמו: "כעיקרון, אין חקיקה פרטית בזמן פגרת בחירות, אלא חקיקה ממשלתית בלבד. אם תגיע יזמה ממשלתית לחקיקה בנושא, יו"ר הכנסת אדלשטיין ייתן לכך אור ירוק". יחד עם זאת, על האפשרות לעברי חקיקה במצב הפוליטי הנוכחי, נמסר: "זה כמעט בלתי אפשרי".

 ■ שורה תחתונה: ייתן אור ירוק לשינוי חקיקה - אם תהיה יוזמה כזאת

הבא בתור הוא ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה). "זה מצחיק שמעניקים חופש עבור הצבעה בבחירות, פעולה אשר לוקחת כשעה ברוטו אם חושבים על ההגעה לקלפיות, החניה וההמתנה. עם כל הכבוד, בעבור זה יום חופש?", כך אומר ח"כ אשר על הסוגיה של ביטול יום השבתון בבחירות. "ראינו בבחירות המקומיות שזה לא שיפר את אחוז ההצבעה. אולי היה שיפור בהשוואה לשנת 2013, אבל לא ראינו שיפור ביחס לנתונים ההיסטוריים ומערכות בחירות אשר לפני 2013".

מה הפתרון המוצע שלו? "להפוך את יום הבחירות לחצי יום חופש, כי הפעולה עצמה לוקחת רק שעה. הגענו למצב לא נורמלי, אדם אחד הביא אותנו לזה, בחירות בזבזניות תוך 3 חודשים. נזק אדיר לתעשיינים ולכלכלה".

לגבי האפשרות שהוא זה שיוביל את שינוי החקיקה בעניין כבר בדיון הקרוב בכנסת, זה כבר קצת פחות פשוט. "מדובר בהליך שמחייב שינוי חקיקה, ואני לא בטוח שתהיה לזה תמיכה בשלב הזה".

 ■ שורה תחתונה: תומך נלהב במעבר לחצי יום שבתון, אבל לא מתחייב לקדם

שר הכלכלה אלי כהן: "מעמסה על המשק"

"יום השבתון הוא מעמסה לא פשוטה על העסקים בכלל ועל הקטנים בפרט, אולם משום שהכנסת פוזרה ולא ניתן לבצע חקיקה, יש לפעול למציאת פיתרון יצירתי לסייע לעסקים", כך אומר שר הכלכלה, ח"כ אלי כהן.

כששאלנו את השר מה הוא הפתרון היצירתי שהוא עשוי לשקול, האם ניתן להשית זאת על הביטוח הלאומי או קרן שיפוי חד פעמית מיוחדת ובנוסף האם בכוונתו להעלות מיזמתו הצעה שכזו, כבר בימים הקרובים - הוא כבר לא השיב לשאלות ההמשך.

 ■ שורה תחתונה: מסכים שיום השבתון הוא מעמסה על המשק. ידחוף חקיקה? אין תגובה

"אני חושב שבמצב זה של בחירות מיותרות אחת אחר השנייה - ניתן לבטל את יום השבתון", אומר ח"כ יעקב מרגי מש"ס. "אנו במדינה דמוקרטית לבחור ולהיבחר, זו זכות אזרחית ולא חובה - לכן לא נכון לחייב הצבעה בשביל מימוש זכות". מסיבה זו הוא מתעקש "כי נכון בעת הזו בלבד לבטל את השבתון", אבל לא מתחייב להוביל את המהלך - "אפעל בהתאם להחלטות הסיעה".

 ■ שורה תחתונה: בעד חקיקה לביטול יום השבתון, אבל יפעל בהתאם להחלטת הסיעה

גם יוזם ההצעה מעדיף להמתין

ח"כ רועי פולקמן (כולנו) שיזם את הצעת החוק האחרונה בנושא - שהתנתה קבלת יום החופש באישור הצבעה - משוכנע כי אם הכנסת לא הייתה מתפזרת, התהליך היה מואץ והחוק היה עובר. "אני סבור שהקשר בין יום השבתון לאחוז ההצבעה הוא חלקי ביותר, והמחיר המשקי שלו גדול מאוד - ולכן ניתן לצמצם אותו", הוא אומר.

האם נכון יהיה לנסות לקדם את הצעת החוק כעת, כדי להרוויח את השפעתה על הבחירות בספטמבר? "אני לא חושב. כל דיון והצעת חוק כעת, לוקה בבעיה בשל האינטרסנטיות והפיכת כל הנושא לפוליטי לחלוטין ויעורר ויכוח לא ענייני. הדיון בשלב כה קרוב לבחירות ובמצב המורכב של בחירות כפויות בטווח כה קצר, היה גורם לכל מי שמאחוריו קבוצות הצבעה מאורגנות לעמוד על הרגליים האחוריות. מה גם שאין לכך תשתית של נתונים ודיון". מה הוא כן מבטיח? לאחר הבחירות, ובהנחה שיבחר, יביא מחדש את הנושא לדיון בכנסת.

 ■ שורה תחתונה: אין טעם לקדם הצעת חוק כרגע; מתחייב להביא את הנושא לדיון אחרי הבחירות

ח"כ אוסאמה סעדי מתע"ל אומר ל"גלובס", כי "הממשלה היא שהחליטה ללכת לבחירות והיא צריכה לשאת באחריות הכספית של עלות הבחירות. אי-אפשר להטיל את הסנקציה הכספית על האזרחים שהחליטו להצביע או להצביע".

האם אתה שומע ביקורת או דיון בחברה הערבית מצידם של מעסיקים על כך שזה הוא יום השבתון השלישי השנה והנטל כבד? "לא שמעתי ביקורת כזו. לא מדברים על כך, הבעיה אצלנו היא בכך שאנשים לא הלכו להצביע כי חושבים שאין אופק ואין תקווה לשינוי ביחס לחברה הערבית. הם לא מאמינים שבכנסת יכולים לסייע להם בנושא בעיות תכנון ובניה או בנושא האלימות ברחוב הערבי ולכן לא מצביעים". הוא אומר שניתן למצוא דרך לפצות מעסיקים על יום השבתון: "אם הקואליציה מצאה 9 מיליארד שקל כדי לשלם בהסכמים קואליציוניים, אז שימצאו את הסכום לפצות מעסיקים לפחות בנוגע לחלק מן העלויות של יום השבתון". ואם כך, מדוע אינו יוזם מהלך מן הסוג הזה? "אנחנו נהיה בקשר עם הסיעות האחרות, ואם יזמו מהלך - אנחנו נצטרף אליו".

 ■ שורה תחתונה: אם מישהו ייזום מהלך של פיצוי המעסיקים - יסכים להצטרף אליו

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119