גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מצעד התירוצים: ח"כים מכל הקשת הפוליטית אוהבים את רעיון ביטול יום השבתון. עד שצריך לעשות משהו

ח"כים מכל רחבי הקשת הפוליטית מסכימים שיום שבתון שלישי בתוך פחות משנה, לצורך בחירות, יעלה הרבה לקופת המדינה • חלקם גם תומכים נלהבים בחלופות - בין אם ביטול חצי יום שבתון, ובין אם הטלת המימון על גורם אחר • פנינו לח"כים בשאלה אם הם מוכנים להתחייב להעלות את הנושא לסדר היום ולקדם חקיקה בעניין - למעט ח"כ מיקי לוי שהבטיח להעלות את הנושא לדיון, כולם התחמקו באלגנטיות

כמה באמת עולות בחירות נוספות / צילום: שלומי יוסף,
כמה באמת עולות בחירות נוספות / צילום: שלומי יוסף,

יום השבתון השלישי בתוך פחות משנה, לצורך בחירות, יגבה מהמשק מחיר כבד מאוד. המחיר הזה ירכוב על גבי הגירעון התקציבי המנופח, מה שמעלה את המחשבה בקרב רבים כי ייתכן ויש לשנות את המנגנון המבטיח יום שבתון אוטומטי לכל העובדים במשק.

גם ח"כים מכל רחבי הקשת הפוליטית מדברים על המשמעות הכלכלית של יום השבתון, וחלקם אף מדברים בהתלהבות על קידום חקיקה שתוביל לשינוי - בין אם ביטול חצי יום שבתון, ובין אם הורדת נטל המימון מהמעסיקים. בניסיון להבין כמה רחוק הח"כים מוכנים ללכת, ביקשנו מהם לענות על שאלה פשוטה - האם גם יסכימו להיות אלו שיובילו חקיקה או לפחות דיון בכנסת, כדי לנסות ולהוביל לשינוי עוד לפני הבחירות הקרובות.

מתברר שלמעט ח"כ מיקי לוי (כחול לבן), שהבטיח להעלות את הנושא לדיון ביום שני הבא, אצל כל היתר הפרקטיקה נותרה מעט מאחור.

סגן שר האוצר יצחק כהן (ש"ס) מציע כמה אפשרויות: "הראשונה, ביטולו המוחלט של יום השבתון. אם יש מי שנבהל מזה, ורוצה למתן, אפשר להגדיר שיש רק חצי יום חופש. אפשרות שלישית היא מתן יום החופש רק למי שהציג אישור הצבעה - מי שיצביע בפועל". כהן מתנגד להטלת חובת הצבעה: "הטלת חובת הצבעה - מעקרת את המשמעות של חופש הצבעה, גם החלטה שלא להצביע היא זכות דמוקרטית".

ומה יקרה אם יוצע מהלך שיביא את אחד מהפתרונות שלו: "זה מהלך שמחייב הסכמה, מהלך שצריך להביא כשהרוב תומך בו. אם זה כך - אפשר לעשות זאת אפילו בפגרה, ואולי אפילו רק לבחירות האלה, החוזרות. הבזבוז הזה ממש מקומם". כלומר, מבחינתו של ח"כ כהן ניתן ללכת על החלטה זמנית, כהוראת שעה, ואחר כך בכנסת הבאה לקדם את זה באופן מסודר וקבוע.

■ שורה תחתונה: בעד, אבל לא מתחייב להיות זה שיקדם

ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) מכירה בבעייתיות בשבתון מלא בבחירות, ולכן מצדדת בהתניית יום חופש רק למי שיציג אישור הצבעה. ומה אם ירוץ מהלך כזה של מתן יום חופש/שבתון רק למי שיצביע, כבר עכשיו, בכינוס פגרה או משהו. האם תתמכי? האם זה אפשרי לדעתך? על כך יחימוביץ' כבר לא מתחייבת. "זו חקיקה רצינית שצריך ללמוד את השלכותיה, ואי-אפשר להריץ אותה בחקיקה חפוזה, בטח לא בכנסת הבלהות הזאת המשועבדת כליל לצרכי ההישרדות של נתניהו. אתה עשוי למצוא את עצמך מקדם משהו טוב, ולסיים בלתפוס את הראש ולהגיד מה לעזאזל עשיתי".

 ■ שורה תחתונה: בעד שינוי חקיקה, אבל לא כרגע - ולא מתחייבת לקדם

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) בעד ביטול יום השבתון באופן חלקי. "זו מערכת בחירות שלישית ובה יום שבתון בתוך שנה אחת והציבור שמבין שדמוקרטיה עולה כסף, אך לא מבין שמי שישלם על זה הם האנשים עצמם בצורה של העלאת מסים. לכן אני חושב שההצעה שלי, לבטל את מחצית יום השבתון, היא קול קורא במדבר".

ומה לגבי זה שיהיה האיש שיקדם ויוביל חקיקה בנושא? זה כבר סיפור אחר. "אפשר לקדם את החקיקה בעניין חצי יום שבתון באמצעות תיקון חוק הבחירות. אבל אני לא מקדם את זה זאת מכיוון שהליכוד לא יסכים לכך. הם חושבים שהם מפלגת ההמונים, ושביטול יום השבתון עשוי לפגוע במנדטים שלהם ולכן לא יסכימו לכך. אם הליכוד יתנגד למהלך - אז לא יהיה סיכוי. אני מגיע מן הכיוון של הדרישה המצפונית הכלכלית, אבל מפלגת השלטון צריכה לרצות בכך ושזו תהיה חקיקה מוסכמת".

יאמרו מי שיאמרו, שבתור נציג של החברה החרדית, אתה מניח שחקיקה כזאת תפגע בשיעורי הצבעה כלליים וכתוצאה מכך תעלה באופן יחסי את שיעורי ההצבעה בחברה החרדית? "אז הנה לך עוד סיבה מדוע אני לא אהיה זה שיזום את זה".

 ■ שורה תחתונה: בעד שינוי חקיקה, אבל מעדיף שהליכוד יהיה זה שייזום

היחיד שמרים את הכפפה: ח"כ מיקי לוי

ח"כ מיקי לוי, לשעבר סגן שר האוצר וחבר סיעת כחול לבן, אומר שחייבים לבטל את יום השבתון בשל הנזק האיום למשק הישראלי. "אני בעד לבטל את יום השבתון. אין בכך צורך ואין לזה תועלת והנה הגענו לכנסת ה-22, עם נזק של יותר מ-15 מיליארד שקל למשק הישראלי".

האם אתה תומך באפשרות שרק מי שיצביע יתוגמל על ידי המעסיק? "אני בעד, אבל יגידו לי שיש אנשים הנמצאים בחו"ל או בבית החולים ולכן לא יכלו להצביע והתשובה היא שמי שיביא אישור ששהה בחו"ל או שאושפז, יקבל את יום החופש שלו".

על השאלה האם הוא מתחייב להביא את הנושא לדיון ביום שני הכנסת, אמר: "כן, אני בהחלט הולך לדבר על כך ביום שני, אני מודאג שהגענו לגירעון של 3.8% ואנחנו נמצאים בשנה כלכלית אבודה. אני צועק כבר ארבע שנים שתקציב דו-שנתי טוב רק לראש הממשלה, ואין אף כלכלן בעולם שיכול לומר שניתן לתכנן כך לשנתיים מראש, והנה עכשיו עם מערכת בחירות שלישית אלו פירות הביאושים של תקציב שנוצר שנתיים מראש ללא איזונים ובלמים". ומה לגבי הובלת חקיקה בעניין יום השבתון, שתחייב אותו לאחד כוחות עם חבר כנסת או שר מן הליכוד - על כך הוא אומר: "הליכוד לא יעשו את זה, כי הם מיישרים קו עם מי שאין לו אינטרס לבטל את השבתון. לצערי, ייתכן שאיחרנו את הרכבת".

 ■ שורה תחתונה: מתכוון להעלות את הנושא לדיון, אבל איחרנו את הרכבת לקדם חקיקה

בליכוד, באופן טבעי, קצת פחות מוכנים לדבר על שינוי חקיקה. "בשנת 2019 נוצרה סיטואציה ייחודית בה יום השבתון הוא השלישי במספר ואכן יש קושי למעסיקים, בינוניים, קטנים ואחרים ולכן אחרי שאתייעץ עם ארגוני מעסיקים ועם אנשי הביטוח הלאומי, ייתכן שהפתרון הוא להשוות את יום השבתון הספיציפי הזה, ליום מילואים או יום מחלה ולממן את זה מכספי הביטוח הלאומי" - זהו הפתרון המוצע של ח"כ קרן ברק (הליכוד) למימון יום השבתון.

אבל היא אינה מדברת על ביטולו. "אני חושבת שאם אין יום שבתון זה עשוי לשרת הצבעה בקרב אוכלוסיות מאורגנות ולפגוע בהצבעה של מצביעים חופשיים, וכך זה יחזק מגזרים מסויימים ויביא לתוצאות בחירות שיוטו באופן לא פורפוציונלי. לי הכי חשוב מעל לכל הוא ששיעור ההצבעה יעלה באחוזים גבוהים בכל המגזרים".

לגבי האפשרות להעלות לדיון ביום שני בכנסת את הצעתה להשתת מימון יום השבתון על הביטוח הלאומי - על כך היא לא ממהרת להתחייב. "אתייעץ עם ארגוני מעסיקים ועם אנשי הביטוח הלאומי ואשקול טיפול בהתאם למענה שלהם".

 ■ שורה תחתונה: לא תפעל לביטול השבתון, בעד מימון השבתון על ידי הביטוח הלאומי

במסגרת פניית "גלובס" ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין (הליכוד) לשאלה כיצד ניתן להתמודד עם יום השבתון השלישי במהלך 12 חודשים, והאם יהיה מוכן לקדם יוזמות לעבור לחצי-יום שבתון או להוביל חקיקה שתשפה מעסיקים, הגיבה דוברת יו"ר הכנסת אדלשטיין בשמו: "כעיקרון, אין חקיקה פרטית בזמן פגרת בחירות, אלא חקיקה ממשלתית בלבד. אם תגיע יזמה ממשלתית לחקיקה בנושא, יו"ר הכנסת אדלשטיין ייתן לכך אור ירוק". יחד עם זאת, על האפשרות לעברי חקיקה במצב הפוליטי הנוכחי, נמסר: "זה כמעט בלתי אפשרי".

 ■ שורה תחתונה: ייתן אור ירוק לשינוי חקיקה - אם תהיה יוזמה כזאת

הבא בתור הוא ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה). "זה מצחיק שמעניקים חופש עבור הצבעה בבחירות, פעולה אשר לוקחת כשעה ברוטו אם חושבים על ההגעה לקלפיות, החניה וההמתנה. עם כל הכבוד, בעבור זה יום חופש?", כך אומר ח"כ אשר על הסוגיה של ביטול יום השבתון בבחירות. "ראינו בבחירות המקומיות שזה לא שיפר את אחוז ההצבעה. אולי היה שיפור בהשוואה לשנת 2013, אבל לא ראינו שיפור ביחס לנתונים ההיסטוריים ומערכות בחירות אשר לפני 2013".

מה הפתרון המוצע שלו? "להפוך את יום הבחירות לחצי יום חופש, כי הפעולה עצמה לוקחת רק שעה. הגענו למצב לא נורמלי, אדם אחד הביא אותנו לזה, בחירות בזבזניות תוך 3 חודשים. נזק אדיר לתעשיינים ולכלכלה".

לגבי האפשרות שהוא זה שיוביל את שינוי החקיקה בעניין כבר בדיון הקרוב בכנסת, זה כבר קצת פחות פשוט. "מדובר בהליך שמחייב שינוי חקיקה, ואני לא בטוח שתהיה לזה תמיכה בשלב הזה".

 ■ שורה תחתונה: תומך נלהב במעבר לחצי יום שבתון, אבל לא מתחייב לקדם

שר הכלכלה אלי כהן: "מעמסה על המשק"

"יום השבתון הוא מעמסה לא פשוטה על העסקים בכלל ועל הקטנים בפרט, אולם משום שהכנסת פוזרה ולא ניתן לבצע חקיקה, יש לפעול למציאת פיתרון יצירתי לסייע לעסקים", כך אומר שר הכלכלה, ח"כ אלי כהן.

כששאלנו את השר מה הוא הפתרון היצירתי שהוא עשוי לשקול, האם ניתן להשית זאת על הביטוח הלאומי או קרן שיפוי חד פעמית מיוחדת ובנוסף האם בכוונתו להעלות מיזמתו הצעה שכזו, כבר בימים הקרובים - הוא כבר לא השיב לשאלות ההמשך.

 ■ שורה תחתונה: מסכים שיום השבתון הוא מעמסה על המשק. ידחוף חקיקה? אין תגובה

"אני חושב שבמצב זה של בחירות מיותרות אחת אחר השנייה - ניתן לבטל את יום השבתון", אומר ח"כ יעקב מרגי מש"ס. "אנו במדינה דמוקרטית לבחור ולהיבחר, זו זכות אזרחית ולא חובה - לכן לא נכון לחייב הצבעה בשביל מימוש זכות". מסיבה זו הוא מתעקש "כי נכון בעת הזו בלבד לבטל את השבתון", אבל לא מתחייב להוביל את המהלך - "אפעל בהתאם להחלטות הסיעה".

 ■ שורה תחתונה: בעד חקיקה לביטול יום השבתון, אבל יפעל בהתאם להחלטת הסיעה

גם יוזם ההצעה מעדיף להמתין

ח"כ רועי פולקמן (כולנו) שיזם את הצעת החוק האחרונה בנושא - שהתנתה קבלת יום החופש באישור הצבעה - משוכנע כי אם הכנסת לא הייתה מתפזרת, התהליך היה מואץ והחוק היה עובר. "אני סבור שהקשר בין יום השבתון לאחוז ההצבעה הוא חלקי ביותר, והמחיר המשקי שלו גדול מאוד - ולכן ניתן לצמצם אותו", הוא אומר.

האם נכון יהיה לנסות לקדם את הצעת החוק כעת, כדי להרוויח את השפעתה על הבחירות בספטמבר? "אני לא חושב. כל דיון והצעת חוק כעת, לוקה בבעיה בשל האינטרסנטיות והפיכת כל הנושא לפוליטי לחלוטין ויעורר ויכוח לא ענייני. הדיון בשלב כה קרוב לבחירות ובמצב המורכב של בחירות כפויות בטווח כה קצר, היה גורם לכל מי שמאחוריו קבוצות הצבעה מאורגנות לעמוד על הרגליים האחוריות. מה גם שאין לכך תשתית של נתונים ודיון". מה הוא כן מבטיח? לאחר הבחירות, ובהנחה שיבחר, יביא מחדש את הנושא לדיון בכנסת.

 ■ שורה תחתונה: אין טעם לקדם הצעת חוק כרגע; מתחייב להביא את הנושא לדיון אחרי הבחירות

ח"כ אוסאמה סעדי מתע"ל אומר ל"גלובס", כי "הממשלה היא שהחליטה ללכת לבחירות והיא צריכה לשאת באחריות הכספית של עלות הבחירות. אי-אפשר להטיל את הסנקציה הכספית על האזרחים שהחליטו להצביע או להצביע".

האם אתה שומע ביקורת או דיון בחברה הערבית מצידם של מעסיקים על כך שזה הוא יום השבתון השלישי השנה והנטל כבד? "לא שמעתי ביקורת כזו. לא מדברים על כך, הבעיה אצלנו היא בכך שאנשים לא הלכו להצביע כי חושבים שאין אופק ואין תקווה לשינוי ביחס לחברה הערבית. הם לא מאמינים שבכנסת יכולים לסייע להם בנושא בעיות תכנון ובניה או בנושא האלימות ברחוב הערבי ולכן לא מצביעים". הוא אומר שניתן למצוא דרך לפצות מעסיקים על יום השבתון: "אם הקואליציה מצאה 9 מיליארד שקל כדי לשלם בהסכמים קואליציוניים, אז שימצאו את הסכום לפצות מעסיקים לפחות בנוגע לחלק מן העלויות של יום השבתון". ואם כך, מדוע אינו יוזם מהלך מן הסוג הזה? "אנחנו נהיה בקשר עם הסיעות האחרות, ואם יזמו מהלך - אנחנו נצטרף אליו".

 ■ שורה תחתונה: אם מישהו ייזום מהלך של פיצוי המעסיקים - יסכים להצטרף אליו

עוד כתבות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

"הרבעון החזק ביותר בתולדותיה": הישראלית שמזנקת בחדות בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ●אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"