גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקנות או לא לקנות? כלי הרכב ההיברידיים מתייקרים: כמה זה יעלה, מי ייפגע בטווח הקצר ומי בארוך

אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, בינואר הקרוב יעלה המיסוי על הרכבים ההיברידיים, ואיתו כמובן המחירים • מי ייפגע, כיצד יגיבו היבואנים, ומי דווקא עשוי להרוויח? • בצד של האוצר, התוצאה עשויה להיות עודף ביקושים לפני ההתייקרות, שיצמצם באופן מלאכותי את הגירעון בשנת 2019

שר האוצר משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
שר האוצר משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

בתחילת חודש מרץ פרסמנו כאן טור תחת הכותרת "כך מתכנן האוצר לסגור את הבור בתקציב: איך הפכו המכוניות ההיברידיות לאויבות של תקציב המדינה". את הכתבה חתמנו במילים "אם חרב הקיצוצים תרחף מעל תקציבי המשרדים, אין ספק שהחשבון יוגש לנהגים. לא כתוכנית ארוכה לעשור הבא אלא כאן ועכשיו".

הייתי שמח להתהדר בכושר חיזוי נבואי, אבל האמת היא שאין חדש תחת השמש. בעלי הרכב וציי הרכב היו ונותרו הפרה החולבת האמינה ביותר של האוצר. הם מניבים בשגרה כ-12%-14% מהכנסות המדינה ממסים ועדיין מוכנים למלא בהכנעה עוד כמה דליים בעתות של מצוקה תקציבית. לאורך השנים ניהל האוצר מלחמת חורמה כדי לסתום כל פרצה במיסוי הרכב, והיה ברור שההצלחה המרשימה של ההיברידיות מוטבות-המס מבשרת על קיצן.

אף שעדיין מדובר בנישה בלבד, זהו מהלך מיסוי מורכב, בעל השלכות על שוק הרכב בחודשים הקרובות ובשנים הקרובות. לפיכך ננסה להעריך כאן את השפעתו על השחקנים השונים: משרד האוצר, יבואני הרכב והצרכנים.

השינויים הצפויים במס הקנייה

הצרכנים: התייקרות של 10-12 אלף שקל בממוצע לרכב היברידי

כשמדובר בגזירות מיסוי רכב בישראל, הנטייה הממשלתית המקובלת היא "לא לספור את רוכשי הרכב". אבל בסיטואציה הנוכחית לא מדובר במיסוי רוחבי אלא במיסוי סקטוריאלי על מוצר שיש לו תחליף. האם ישתלם ללקוחות להמשיך לרכוש כלי רכב היברידיים גם אחרי הקטנת הטבת המס?

כאן צריך לחלק את לקוחות ההיברידיות "העממיות" לשני סוגים: פרטיים ומוסדיים, כלומר חברות הליסינג. הלקוחות הפרטיים הם מיעוט בשוק ההיברידיות. חלקם מוערך בכ-20% בלבד. ניתן להניח, שההתייקרות הצפויה בהיקף של 10-12 אלף במחירי הרכבים ההיברידיים העממיים, כתוצאה מהקטנת הטבות המס, תשלח את רוב הלקוחות הפרטיים לחיקם הבטוח והמוכר של דגמי הבנזין.

ליבואנים יש דרך להקטין את הנזק אם יקטינו, ואף יבטלו, את ההנחות הנדיבות שניתנות על כלי רכב כאלה לחברות הליסינג, וישתמשו בהן בתור כרית ספיגה למחירונים הרשמיים לפרטיים. אבל מהלך כזה עשוי להרוג את "שוק האפס קילומטרים" הלא רשמי, שגלגל בשנים האחרונות הרבה היברידיות ללקוחות פרטיים. מהלך כזה בוודאי לא יתקבל בהערכה בקרב הלקוחות המוסדיים, שבונים על כך ששווי מלאי ההיברידיות שלהם בספרים יזנק ביחד עם מחירוני ההיברידיות הרשמיים.

הלקוחות המוסדיים, שעבורם היברידיות עממיות הן "נכס צאן ברזל", יפגינו היסטריה של הצטיידות בטווח הקצר, אבל תגובתם בטווח הארוך כבר תלויה במקבלי הרכב הצמוד. ייתכן שיהיו פה ושם ארגונים ותאגידים שימשיכו להזרים ביקושים להיברידיות גם אחרי ההתייקרות, וזאת בשל הוצאות הדלק הנמוכות, החותם הסביבתי הנמוך והטבת שווי השימוש. יהיה מעניין במיוחד לבדוק מה תהיה התגובה למהלך של צי הרכב הממשלתי, שבשנים האחרונות אימץ אותן אל חיקו.

מנגד, רוב מקבלי הרכב הצמוד אדישים להוצאות הדלק ולפליטת מזהמים. לפיכך, יש להניח שהם יבחנו את הכדאיות של קבלת רכב היברידי במונחים כלכליים נטו, וכאן התייקרות תקטין בוודאות את הכדאיות.

הטבת שווי השימוש על ההיברידיות, בגובה כ-500 שקל לחודש, לא אמורה לכאורה להיפגע במסגרת הגזירות, אבל משקלה יפחת. החישוב פשוט: בהנחה של שווי שימוש בגובה 2.5% ממחיר המחירון, התייקרות של עשרת אלפים שקל במחיר המחירון של היברידית עממית תייקר את תשלום השווי החודשי ב-250 שקל ותקזז במחצית את האפקטיביות של ההטבה. בקיצור, לאחר "ניקוי המדפים" מההיברידיות, שיבואן יוקדם ל-2019, צפוי הביקוש הכללי להיברידיות להתכווץ משמעותית.

שכחנו משהו? אה, כן. האג’נדה הסביבתית. הזינוק במכירות ההיברידיות איפשר בעבר לממשלת ישראל להציג בפני העולם תוצאות מרשימות של מיסוי הרכב "הירוק" שלה, לקבל מחמאות מה-OECD ולטשטש את הריח הרע של מיסוי הרכב הדרקוני, שאינו מקובל בעולם. כל ההישגים הללו עשויים לחזור כעת עשר שנים לאחור.

האוצר: למה נותנים לשוק שישה חודשי היערכות

לכאורה האינטרסים של האוצר ברורים וישירים. מכירות ההיברידיות נסקו בשנתיים האחרונות, מנתח של 8% מהשוק לנתח של כ-18%, תוך שהן דורסות את המכירות של כלי רכב עם מיסוי מלא. מכיוון שהמדינה חייבת למלא בדחיפות את הקופה המתרוקנת, והביקוש לרכב חדש בישראל הוא די קשיח הוחלט להקטין את הטבת מס הקנייה על ההיברידיות בינואר הקרוב, כדי להגדיל את הגבייה ממס קנייה במאות מיליוני שקלים בשנה.

אבל כשבוחנים את התמונה הרחבה מתחילות לעלות שאלות. השאלה הראשונה היא מדוע ניתנה לשוק הרכב "התרעה מוקדמת" של כחצי שנה, צעד מאוד לא טיפוסי לאוצר. בעבר נהג האוצר לדחות לרגע האחרון את פרסום הפרטים של העלאות מס ישירות או עקיפות בתחום הרכב כדי למנוע מצב שבו "דלתות האורווה נסגרות לאחר שהסוסים ברחו". כלומר למנוע הקדמת יבוא ושחרור של כלי רכב במיסוי הישן.

ברור לכול שדי בשישה חודשי התרעה כדי לארגן משלוח "רכבת ימית" של מכוניות היברידיות עממיות ורכבי פלאג-אין מפוארים. על פי הערכות, כעת יוקדם היבוא והשחרור מהמכס של 15-25 אלף כלי רכב כאלה, בכפוף לזמינות המלאים בחו"ל. זו כמות שוות ערך לכשני רבעוני מכירות בפלח.

אחת התיאוריות גורסת שזה בדיוק מה ששר האוצר משה כחלון רצה להשיג. כלומר, הפרסום המוקדם נועד ליצור "היסטריה של ביקושים" בשוק ולהביא לבהלת יבוא, שתקדים הכנסות, ותסייע בהקטנת הגירעון של 2019 על חשבון 2020. המהלך הזה כבר הוכיח את עצמו לאחרונה, לאחר שעדכון המס הירוק באפריל הביא להאצת המכירות ו"סידר" לאוצר רבעון יציב, יחסית, של גירעון.

מטבע הדברים תרגיל כזה יבוא על חשבון העמקת "הבור" בשנה הבאה בשל הקטנה משמעותית של היבוא. אבל המהלך עדיין יאפשר לשר האוצר לסיים את 2019, ואולי גם את הקדנציה שלו כשר אוצר, עם ציון "סביר" וללא הורדת דירוג בינלאומית של ישראל, שהיא כמעט בלתי נמנעת.

התיאוריה הזו אינה באוויר. בהודעה הרשמית שנלוותה לצו העריך האוצר כי "הצו המוצע צפוי להוביל לתוספת הכנסות של 300 מיליון שקל בשנת 2019, 500 מיליון שקל בשנת 2020 וכמיליארד שקל בשנת 2021".

מכיוון שהצו אמור להיכנס לתוקף רק בינואר 2020, נראה שהסכום של 300 מיליון שקל ל-2019 הוא "תמחור של היסטריה". כלומר, האוצר מתמחר מראש את ההכנסות מהקדמת היבוא של כלי רכב, שמטרתם להתחמק מעליית המס.

מדובר כנראה בהערכת חסר מכוונת. סביר להניח שהקדמת היבוא תגדיל את ההכנסות ב-2019 בסכום שקרוב יותר למיליארד שקל בשיקלול תוספת המע"מ, האגרות וכדומה. במקרה כזה יוכל האוצר להתהדר בהצלחה "מעבר למצופה" של המהלכים לסגירת הגירעון.
לא ברור כיצד אמור המהלך להניב בשנה הבאה עוד 500 מיליון שקל לאחר שהסוסים כבר ברחו מהאורווה. האם האוצר מעריך שמכירות ההיברידיות יוחלפו במלואן במכירות כלי רכב רגילים עם מיסוי מלא? שמא מישהו שכח את המשמעויות הפיסקאליות של הקטנת היבוא הצפויה ב-2020? בקיצור, "נגזור את הבונוסים בטווח הקצר, ואחרינו המבול".

יבואני הרכב: המרוויחים בטווח הקצר יחטפו בהמשך

לכאורה, היבואנים ניצבים בפני סיטואציה פשוטה. כמעט כל הזינוק בביקוש להיברידיות בשנתיים האחרונות התמקד בהיצע הדגמים של שלושה מותגים: יונדאי, טויוטה וקיה. אלה גם המותגים שיספגו את מלוא המהלומה בטווח הקצר. בטווח הבינוני והארוך - שנה עד שלוש שנים - הקטנת הטבות המס עתידה לפגוע כמעט בכל יבואני הרכב ולא רק ב"יבואנים ההיברידיים".

יונדאי, קיה וטויוטה מובילות בהיברידיות

בחודש שעבר קיבל האיחוד האירופי החלטה להקטין דרמטית את ממוצע הפליטות של כלל הדגמים בתוך שנתיים. הדרך היחידה של היצרנים לעמוד במשימה היא להאיץ משמעותית את היקף הפיתוח והמכירות של דגמים היברידיים על חשבון דגמים רגילים.
זה אומר שני דברים: הראשון הוא הרחבה משמעותית של היקף הדגמים "המחושמלים" של כל המותגים.

השני הוא צפי למחסור באספקה של דגמי הייבריד ופלאג-אין. המחסור הזה כבר קיים בשטח. בשבוע שעבר אף יצאה משלחת של איגוד יבואני הרכב לבריסל כדי לשכנע את האיחוד האירופי לפעול לכך שישראל לא תקופח בהקצאות עתידיות של דגמים "מחושמלים".
במילים אחרות, גם אלה שירוויחו בטווח הקצר מהעלאת המס וירידת הביקוש להיברידיות "יחטפו" בהמשך.

לאור המחסור, לא מן הנמנע שגם שלושת היבואנים "ההיברידיים" יקבלו בברכה את הגברת הביקוש לדגמי בנזין רגילים, שהמלאי שלהם זמין בשפע. מצב דומה צפוי גם בפלח רכבי היוקרה ההיברידיים-נטענים, שהיה להיט מכירות בשנים האחרונות וכעת עומד בפני ייקור של עשרות אחוזים.

לפיכך, לא מן הנמנע שגם יבואנים שנפגעים כביכול מהקטנת ההטבות לרכב פלאג-אין יקרים - ובראשם מרצדס, וולבו וב.מ.וו - מברכים עליו בסתר ליבם ומאמינים שהוא "יחזיר הביתה" את לקוחות דגמי הבנזין, שההיצע שלהם זמין תמיד. מנגד, היבואנים המקבילים והזעירים, שבשנים האחרונות שיגשגו בזכות יבוא כלי רכב היברידיים ורכבי פלאג-אין מפוארים, עתידים לספוג מכה קשה.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות