גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקנות או לא לקנות? כלי הרכב ההיברידיים מתייקרים: כמה זה יעלה, מי ייפגע בטווח הקצר ומי בארוך

אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, בינואר הקרוב יעלה המיסוי על הרכבים ההיברידיים, ואיתו כמובן המחירים • מי ייפגע, כיצד יגיבו היבואנים, ומי דווקא עשוי להרוויח? • בצד של האוצר, התוצאה עשויה להיות עודף ביקושים לפני ההתייקרות, שיצמצם באופן מלאכותי את הגירעון בשנת 2019

שר האוצר משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
שר האוצר משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

בתחילת חודש מרץ פרסמנו כאן טור תחת הכותרת "כך מתכנן האוצר לסגור את הבור בתקציב: איך הפכו המכוניות ההיברידיות לאויבות של תקציב המדינה". את הכתבה חתמנו במילים "אם חרב הקיצוצים תרחף מעל תקציבי המשרדים, אין ספק שהחשבון יוגש לנהגים. לא כתוכנית ארוכה לעשור הבא אלא כאן ועכשיו".

הייתי שמח להתהדר בכושר חיזוי נבואי, אבל האמת היא שאין חדש תחת השמש. בעלי הרכב וציי הרכב היו ונותרו הפרה החולבת האמינה ביותר של האוצר. הם מניבים בשגרה כ-12%-14% מהכנסות המדינה ממסים ועדיין מוכנים למלא בהכנעה עוד כמה דליים בעתות של מצוקה תקציבית. לאורך השנים ניהל האוצר מלחמת חורמה כדי לסתום כל פרצה במיסוי הרכב, והיה ברור שההצלחה המרשימה של ההיברידיות מוטבות-המס מבשרת על קיצן.

אף שעדיין מדובר בנישה בלבד, זהו מהלך מיסוי מורכב, בעל השלכות על שוק הרכב בחודשים הקרובות ובשנים הקרובות. לפיכך ננסה להעריך כאן את השפעתו על השחקנים השונים: משרד האוצר, יבואני הרכב והצרכנים.

השינויים הצפויים במס הקנייה

הצרכנים: התייקרות של 10-12 אלף שקל בממוצע לרכב היברידי

כשמדובר בגזירות מיסוי רכב בישראל, הנטייה הממשלתית המקובלת היא "לא לספור את רוכשי הרכב". אבל בסיטואציה הנוכחית לא מדובר במיסוי רוחבי אלא במיסוי סקטוריאלי על מוצר שיש לו תחליף. האם ישתלם ללקוחות להמשיך לרכוש כלי רכב היברידיים גם אחרי הקטנת הטבת המס?

כאן צריך לחלק את לקוחות ההיברידיות "העממיות" לשני סוגים: פרטיים ומוסדיים, כלומר חברות הליסינג. הלקוחות הפרטיים הם מיעוט בשוק ההיברידיות. חלקם מוערך בכ-20% בלבד. ניתן להניח, שההתייקרות הצפויה בהיקף של 10-12 אלף במחירי הרכבים ההיברידיים העממיים, כתוצאה מהקטנת הטבות המס, תשלח את רוב הלקוחות הפרטיים לחיקם הבטוח והמוכר של דגמי הבנזין.

ליבואנים יש דרך להקטין את הנזק אם יקטינו, ואף יבטלו, את ההנחות הנדיבות שניתנות על כלי רכב כאלה לחברות הליסינג, וישתמשו בהן בתור כרית ספיגה למחירונים הרשמיים לפרטיים. אבל מהלך כזה עשוי להרוג את "שוק האפס קילומטרים" הלא רשמי, שגלגל בשנים האחרונות הרבה היברידיות ללקוחות פרטיים. מהלך כזה בוודאי לא יתקבל בהערכה בקרב הלקוחות המוסדיים, שבונים על כך ששווי מלאי ההיברידיות שלהם בספרים יזנק ביחד עם מחירוני ההיברידיות הרשמיים.

הלקוחות המוסדיים, שעבורם היברידיות עממיות הן "נכס צאן ברזל", יפגינו היסטריה של הצטיידות בטווח הקצר, אבל תגובתם בטווח הארוך כבר תלויה במקבלי הרכב הצמוד. ייתכן שיהיו פה ושם ארגונים ותאגידים שימשיכו להזרים ביקושים להיברידיות גם אחרי ההתייקרות, וזאת בשל הוצאות הדלק הנמוכות, החותם הסביבתי הנמוך והטבת שווי השימוש. יהיה מעניין במיוחד לבדוק מה תהיה התגובה למהלך של צי הרכב הממשלתי, שבשנים האחרונות אימץ אותן אל חיקו.

מנגד, רוב מקבלי הרכב הצמוד אדישים להוצאות הדלק ולפליטת מזהמים. לפיכך, יש להניח שהם יבחנו את הכדאיות של קבלת רכב היברידי במונחים כלכליים נטו, וכאן התייקרות תקטין בוודאות את הכדאיות.

הטבת שווי השימוש על ההיברידיות, בגובה כ-500 שקל לחודש, לא אמורה לכאורה להיפגע במסגרת הגזירות, אבל משקלה יפחת. החישוב פשוט: בהנחה של שווי שימוש בגובה 2.5% ממחיר המחירון, התייקרות של עשרת אלפים שקל במחיר המחירון של היברידית עממית תייקר את תשלום השווי החודשי ב-250 שקל ותקזז במחצית את האפקטיביות של ההטבה. בקיצור, לאחר "ניקוי המדפים" מההיברידיות, שיבואן יוקדם ל-2019, צפוי הביקוש הכללי להיברידיות להתכווץ משמעותית.

שכחנו משהו? אה, כן. האג’נדה הסביבתית. הזינוק במכירות ההיברידיות איפשר בעבר לממשלת ישראל להציג בפני העולם תוצאות מרשימות של מיסוי הרכב "הירוק" שלה, לקבל מחמאות מה-OECD ולטשטש את הריח הרע של מיסוי הרכב הדרקוני, שאינו מקובל בעולם. כל ההישגים הללו עשויים לחזור כעת עשר שנים לאחור.

האוצר: למה נותנים לשוק שישה חודשי היערכות

לכאורה האינטרסים של האוצר ברורים וישירים. מכירות ההיברידיות נסקו בשנתיים האחרונות, מנתח של 8% מהשוק לנתח של כ-18%, תוך שהן דורסות את המכירות של כלי רכב עם מיסוי מלא. מכיוון שהמדינה חייבת למלא בדחיפות את הקופה המתרוקנת, והביקוש לרכב חדש בישראל הוא די קשיח הוחלט להקטין את הטבת מס הקנייה על ההיברידיות בינואר הקרוב, כדי להגדיל את הגבייה ממס קנייה במאות מיליוני שקלים בשנה.

אבל כשבוחנים את התמונה הרחבה מתחילות לעלות שאלות. השאלה הראשונה היא מדוע ניתנה לשוק הרכב "התרעה מוקדמת" של כחצי שנה, צעד מאוד לא טיפוסי לאוצר. בעבר נהג האוצר לדחות לרגע האחרון את פרסום הפרטים של העלאות מס ישירות או עקיפות בתחום הרכב כדי למנוע מצב שבו "דלתות האורווה נסגרות לאחר שהסוסים ברחו". כלומר למנוע הקדמת יבוא ושחרור של כלי רכב במיסוי הישן.

ברור לכול שדי בשישה חודשי התרעה כדי לארגן משלוח "רכבת ימית" של מכוניות היברידיות עממיות ורכבי פלאג-אין מפוארים. על פי הערכות, כעת יוקדם היבוא והשחרור מהמכס של 15-25 אלף כלי רכב כאלה, בכפוף לזמינות המלאים בחו"ל. זו כמות שוות ערך לכשני רבעוני מכירות בפלח.

אחת התיאוריות גורסת שזה בדיוק מה ששר האוצר משה כחלון רצה להשיג. כלומר, הפרסום המוקדם נועד ליצור "היסטריה של ביקושים" בשוק ולהביא לבהלת יבוא, שתקדים הכנסות, ותסייע בהקטנת הגירעון של 2019 על חשבון 2020. המהלך הזה כבר הוכיח את עצמו לאחרונה, לאחר שעדכון המס הירוק באפריל הביא להאצת המכירות ו"סידר" לאוצר רבעון יציב, יחסית, של גירעון.

מטבע הדברים תרגיל כזה יבוא על חשבון העמקת "הבור" בשנה הבאה בשל הקטנה משמעותית של היבוא. אבל המהלך עדיין יאפשר לשר האוצר לסיים את 2019, ואולי גם את הקדנציה שלו כשר אוצר, עם ציון "סביר" וללא הורדת דירוג בינלאומית של ישראל, שהיא כמעט בלתי נמנעת.

התיאוריה הזו אינה באוויר. בהודעה הרשמית שנלוותה לצו העריך האוצר כי "הצו המוצע צפוי להוביל לתוספת הכנסות של 300 מיליון שקל בשנת 2019, 500 מיליון שקל בשנת 2020 וכמיליארד שקל בשנת 2021".

מכיוון שהצו אמור להיכנס לתוקף רק בינואר 2020, נראה שהסכום של 300 מיליון שקל ל-2019 הוא "תמחור של היסטריה". כלומר, האוצר מתמחר מראש את ההכנסות מהקדמת היבוא של כלי רכב, שמטרתם להתחמק מעליית המס.

מדובר כנראה בהערכת חסר מכוונת. סביר להניח שהקדמת היבוא תגדיל את ההכנסות ב-2019 בסכום שקרוב יותר למיליארד שקל בשיקלול תוספת המע"מ, האגרות וכדומה. במקרה כזה יוכל האוצר להתהדר בהצלחה "מעבר למצופה" של המהלכים לסגירת הגירעון.
לא ברור כיצד אמור המהלך להניב בשנה הבאה עוד 500 מיליון שקל לאחר שהסוסים כבר ברחו מהאורווה. האם האוצר מעריך שמכירות ההיברידיות יוחלפו במלואן במכירות כלי רכב רגילים עם מיסוי מלא? שמא מישהו שכח את המשמעויות הפיסקאליות של הקטנת היבוא הצפויה ב-2020? בקיצור, "נגזור את הבונוסים בטווח הקצר, ואחרינו המבול".

יבואני הרכב: המרוויחים בטווח הקצר יחטפו בהמשך

לכאורה, היבואנים ניצבים בפני סיטואציה פשוטה. כמעט כל הזינוק בביקוש להיברידיות בשנתיים האחרונות התמקד בהיצע הדגמים של שלושה מותגים: יונדאי, טויוטה וקיה. אלה גם המותגים שיספגו את מלוא המהלומה בטווח הקצר. בטווח הבינוני והארוך - שנה עד שלוש שנים - הקטנת הטבות המס עתידה לפגוע כמעט בכל יבואני הרכב ולא רק ב"יבואנים ההיברידיים".

יונדאי, קיה וטויוטה מובילות בהיברידיות

בחודש שעבר קיבל האיחוד האירופי החלטה להקטין דרמטית את ממוצע הפליטות של כלל הדגמים בתוך שנתיים. הדרך היחידה של היצרנים לעמוד במשימה היא להאיץ משמעותית את היקף הפיתוח והמכירות של דגמים היברידיים על חשבון דגמים רגילים.
זה אומר שני דברים: הראשון הוא הרחבה משמעותית של היקף הדגמים "המחושמלים" של כל המותגים.

השני הוא צפי למחסור באספקה של דגמי הייבריד ופלאג-אין. המחסור הזה כבר קיים בשטח. בשבוע שעבר אף יצאה משלחת של איגוד יבואני הרכב לבריסל כדי לשכנע את האיחוד האירופי לפעול לכך שישראל לא תקופח בהקצאות עתידיות של דגמים "מחושמלים".
במילים אחרות, גם אלה שירוויחו בטווח הקצר מהעלאת המס וירידת הביקוש להיברידיות "יחטפו" בהמשך.

לאור המחסור, לא מן הנמנע שגם שלושת היבואנים "ההיברידיים" יקבלו בברכה את הגברת הביקוש לדגמי בנזין רגילים, שהמלאי שלהם זמין בשפע. מצב דומה צפוי גם בפלח רכבי היוקרה ההיברידיים-נטענים, שהיה להיט מכירות בשנים האחרונות וכעת עומד בפני ייקור של עשרות אחוזים.

לפיכך, לא מן הנמנע שגם יבואנים שנפגעים כביכול מהקטנת ההטבות לרכב פלאג-אין יקרים - ובראשם מרצדס, וולבו וב.מ.וו - מברכים עליו בסתר ליבם ומאמינים שהוא "יחזיר הביתה" את לקוחות דגמי הבנזין, שההיצע שלהם זמין תמיד. מנגד, היבואנים המקבילים והזעירים, שבשנים האחרונות שיגשגו בזכות יבוא כלי רכב היברידיים ורכבי פלאג-אין מפוארים, עתידים לספוג מכה קשה. 

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון