גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איפה נצביע אם בתי הספר יפעלו כרגיל? המכשולים בדרך לביטול השבתון

למה הכנסת ה–21 תתקשה לשנות את הפורמט של יום השבתון? (לא נהוג לשנות את החוקים באמצע המשחק), איפה יצביעו הישראלים אם בתי הספר יהיו תפוסים? (לא ברור) ואילו זכויות של המצביעים עלולות להיפגע ● למרות הכול זה אפשרי, אם הפוליטיקאים יקבלו אחריות

בחירות שבתון/ צילום: ס.א.פ קרייטיב / Shutterstock
בחירות שבתון/ צילום: ס.א.פ קרייטיב / Shutterstock

הכנסת יכולה לבטל את השבתון ביום הבחירות, אבל מדובר במהלך מורכב. בדיקה שערך "גלובס" מצביעה על קשיים עקרוניים ועל מכשולים ביורוקרטיים בדרך.

כדי לחתור לשינוי, צריך קודם להכיר את המצב הקיים. סעיף 4 לחוק יסוד הכנסת, המכונה "שיטת הבחירות", קובע שהבחירות בישראל יהיו "כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות, ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת; אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת". כלומר, מדובר בסעיף משוריין שניתן לשנות רק בתמיכה של 61 ח"כים.

סעיף 10 לחוק יסוד הכנסת, שנחקק בשנת 1958, קיבע את יום הבחירות כיום שבתון, "יום הבחירות יהיה יום שבתון, אך שירותי תחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם". סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת קובע את החובה לשלם שכר לעובדים בגין יום השבתון.
בכל מערכות הבחירות שהתקיימו עד לשנת 1958 - לאסיפה המכוננת, לכנסת השנייה ולכנסת השלישית - לפני שחוק היסוד הכנסת עבר, היה יום שבתון. העיקרון הזה נשמר מאז ועד היום.

מי שכן עובד ביום הבחירות זכאי לשכר של 200% או לשכר רגיל ולתוספת של שעות חופשה. הנוהג הזה מעוגן בתקנות שירות המדינה לגבי עובדי מדינה, והוא זכה לביטוי גם בפסיקות של בתי הדין לעבודה שרלוונטיות לשוק הפרטי.

שינוי הכללים, כך שרק מי שהצביע בפועל יזכה ליום חופשה, מחייב שינוי משמעותי של החקיקה במדינה, מהלך שניתן להוביל רק ברוב של 61 חברי כנסת.

דרוש רוב של לפחות 61 ח"כים

שינוי של מאפייני יום השבתון מצריך מהפכה בסעיף 4 לחוק יסוד הכנסת, מאחר שפעולת ההצבעה כבר לא תהיה חשאית באופן מוחלט. למה הכוונה? כדי לאפשר לאדם לזכות ביום חופשה, יהיה עליו להציג בפני המעסיק אישור בכתב שהוא אכן הלך להצביע. העובד לא חייב כמובן לחשוף למי הצביע, אך המעסיק שלו יידע אם הצביע או לא.

עיקרון בסיסי נוסף של שיטת הבחירות הוא שוויון. כל הבוחרים שווים בקולם וכל הנבחרים שווים. עקרון השוויון אינו מוחלט וישנן הוראות בחירות רבות שנסוגות מפני השוויון בשל צרכים שונים, למשל מגבלת הגיל שמאפשרת רק לאנשים מעל גיל 18 להצביע.

כשמנסים לכרוך בין שוק התעסוקה לבין מערכת הבחירות, יהיו אנשים נוספים שלא יזכו ליחס שוויוני. עצמאים, עובדים שנמצאים בחו"ל, סטודנטים וגימלאים לא יקבלו תגמול עבור ההצבעה, מאחר שלא יהיה מי שישלם להם על כך.

לכל זה צריך להוסיף את העובדה שהכנסת ה-21 התפזרה ואינה מעבירה חקיקה בפגרת הבחירות. מיום 16 ביוני 2019, לפי החלטה של ועדת הכנסת הזמנית, יצאה הכנסת ה-21 לחופשה מעבודה. אין חקיקה, אין עבודת ועדות, לא נישאים נאומים ולא מוגשות שאילתות. בתקופת פגרה ניתן לכנס את ועדת הכנסת הזמנית ביוזמה של הממשלה או של שליש מחברי הוועדה. כדי להניע חקיקה בתקופת פגרה, נתקבע נוהג רב שנים, שעל פיו יש צורך בהסכמה רחבה, הן של הקואליציה והן של האופוזיציה.

הכנסת ה-21 היא תקדימית בהיבט הזה - אין בה קואליציה או אופוזיציה, כיוון שראש הממשלה בנימין נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה. כדי להניע חקיקה, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין יזדקק להסכמה סיעתית רחבה, בין מרכיבים שונים של הכנסת. אם תהיה הסכמה רחבה על הצורך בשינוי חוק יסוד הכנסת וחוק הבחירות, אפשר יהיה לכנס ועדות ומליאה ולהעביר את החוק, אולם כל שלב בתהליך יצריך תמיכה של לפחות 61 חברי כנסת.

 

במצבי קיצון דרושים צעדים חריגים

שינויי חקיקה בתקופת בחירות נחשבים לאירוע חריג שבחריג. זה כמעט לא אירע בתולדות המדינה. בשנת 1973 יצאה הכנסת לפגרת בחירות, והבחירות היו אמורות להיערך ב-30 באוקטובר. באותה העת לא הייתה בחוק יסוד הכנסת אפשרות להארכת כהונה של הכנסת, אך בשל מלחמת יום כיפור נוצרה הסכמה רחבה שאין לקיים את מערכת הבחירות במועד שנקבע מראש. לצורך דחיית הבחירות חוקקה הכנסת חוק מיוחד והאריכה את תקופת כהונתה בחודשיים. הבחירות התקיימו בדצמבר 1973.

תיקון חוקי יסוד באמצעות הוראות שעה, גם הוא עניין נדיר. ממשלות ישראל ה-33 וה-34 הובילו מספר תיקונים לחוקי היסוד באמצעות הוראות שעה. מדובר בחקיקה זמנית, שיש לה מועד פקיעה ידוע. למשל, אם קובעים שמי שלא מצביע בבחירות לא מקבל תגמול מהמעסיק - ניתן להחליט שמדובר בהוראת שעה חד פעמית, שנועדה לבצע "פיילוט" ולא לקבוע מסמרות בעניין.

זה קרה בעבר בנוגע לחוק תקציב המדינה, שגם הוא מקובע בחוק יסוד. המעבר לתקציב דו שנתי בוצע בפעם הראשונה באמצעות הוראת שעה לחוק היסוד. שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, הסביר את השינוי בכך שמדובר ב"פיילוט". שופטי בית המשפט העליון דחו בשלב ראשון עתירות שביקשו לאסור את שינוי מבנה התקציב באמצעות הוראת שעה. כאשר נעשו ניסיונות נוספים לשנות את תקציב המדינה באמצעות הוראת שעה, פסק בית המשפט העליון שלא ניתן לחזור על תיקון זמני שכזה.

נשיאת העליון בדימוס, דורית ביניש, קבעה כי "מוטב יהיה אם בעתיד תימנע הכנסת מלעשות שימוש בהוראות שעה לתיקון הוראות חוקתיות. מכל מקום, כל עוד לא נקבע המתווה לחקיקה, לתיקון ולשינוי של חוקי יסוד, יש להותיר הליך חקיקה מסוג זה למקרים חריגים, קיצוניים וייחודיים, וזאת משום מעמדם של חוקי היסוד". המשנה לנשיאה בדימוס, השופט אליקים רובינשטיין, חזר על הדברים כשתיקון חוק היסוד באמצעות הוראת שעה הגיע לבג"ץ פעם נוספת ב-2017.

הוראת שעה לביטול יום השבתון, או הבנייתו כך שרק מי שיציג אישור הצבעה, יזכה ליום חופשה, מהווה שינוי יסודי של השיטה. גם אם החוק הזה יזכה לתמיכה רחבה בכנסת, סביר להניח שיוגשו נגדו עתירות לבית המשפט העליון.

הסיעות הדתיות והערביות עשויות להתנגד

כאשר בוחנים שינוי אפשרי של יום השבתון צריך לזכור ששיעור המועסקים בחברה החרדית ובחברה הערבית נמוך יחסית לנתון הממוצע באוכלוסייה הכללית. כתוצאה מכך, השלכות ביטול יום השבתון והענקת תשלום יום חופשה רק למי שיציג אישור הצבעה, עשויה להיות סיבה להתנגדות הסיעות הדתיות והחרדיות בכנסת ה-21 (22 ח"כים) והסיעות הערביות (10 ח"כים).

בעיה נוספת היא מיקומן של אלפי קלפיות בבתי ספר ברחבי הארץ. ללא יום שבתון, מערכת החינוך תפעל כסידרה, וועדת הבחירות המרכזית תצטרך למצוא סידור אחר להצבת קלפיות.
ישנם נימוקים נוספים שעשויים לסבך את הליך החקיקה: החשש מזיופי אישורי ההצבעה, הקשיים להוביל מהלך שכזה מבחינה טכנית באמצעות ועדת בחירות הממונה על ביצוע חוק הבחירות ויוצאת למערכת בחירות שנייה תוך כמה חודשים, זאת כשעובדי הוועדה בראשות חנן מלצר טרם סיימו לסכם ולתקצב את מערכת הבחירות לכנסת ה-21.

הבעיה המרכזית שאותה השמיעו בפני "גלובס" אנשי משפט היא, שלא משנים כללי בחירות בסיסיים תוך כדי המערכה. לדבריהם, שינויים חוקתיים צריכים להיעשות אחרי דיון ציבורי מעמיק. 

עוד כתבות

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

וול סטריט / צילום: Shutterstock

העליות בוול סטריט מתחזקות: גוגל קופצת ביותר מ-9%

מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● עליות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם