בנימין נתניהו / צילום: קובי גדעון, לע"מ
רה"מ בנימין נתניהו ניצל טקס חגיגי בבית הנשיא להדוף את האזהרות ממשבר תקציבי מתקרב. "אני רוצה לומר מילה על הגירעון", אמר, רגע לפני שהפליג בשבחי מדיניותו האחראית של אחד מקודמיו, לוי אשכול. "התמודדנו עם גירעונות גדולים יותר, וגם עם זה נתמודד. ביום ראשון, שר האוצר כחלון ואני נביא לממשלה תוספת חיונית לתקציב הביטחון של למעלה ממיליארד שקל, אבל תוך הפחתה ממקורות אחרים: אנחנו שומרים על אחריות".
זה נכון: נתניהו כבר היה במצבים קשים מזה. את הגירעון התקציבי מודדים באחוזים מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), ולפי הודעת האוצר מראשית יוני, הגירעון ב-12 החודשים החולפים היה 3.8% מהתמ"ג. לפחות שלוש פעמים בעבר התמודד נתניהו עם גירעון גבוה יותר.
כשנכנס לתפקיד שר האוצר בפברואר 2003 היה הגירעון במגמת עלייה, ובסוף השנה הגיע ל-4.8% מהתמ"ג. נתניהו יזם תוכנית רחבה של הפרטות וקיצוצים, ובשורה התחתונה תוכניתו גם העלתה את ההכנסות ממסים. התגובות היו קשות: אלה היו ימי השביתה הכללית הממושכת שהכריז יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ, והמסע ממצפה רמון לירושלים של ויקי קנפו. בסוף 2005, עם תום הקדנציה של נתניהו, הגירעון ירד ל-1.7% מהתמ"ג, וב-2007 הושג איזון תקציבי.
ב-2009, כשחזר ללשכת ראש הממשלה, הגירעון שוב טיפס ל-4.8%, אחרי שהפחתות מס והמשבר העולמי הקטינו את הכנסות המדינה. הוא ושר האוצר דאז יובל שטייניץ הגיבו בין השאר בהעלאת נטל המס, ובשנתיים הבאות הגירעון ירד מעט. אבל מבקר המדינה טען שהצעדים לא היו מספקים. בסוף 2012 נרשם גירעון כפול מהחזוי עקב הערכה ורודה מדי של ההכנסות ממסים. כשיאיר לפיד מונה לשר האוצר של נתניהו במרץ 2013, הגירעון נסק ל-4.5% תוצר, 42 מיליארד שקל. גם הפעם, העלאת מסים מסוימים וביטול ההפחתה של אחרים תרמה לירידה ניכרת בגירעון בשנים הבאות.
■ בשורה התחתונה: דברי נתניהו נכונים. הוא התמודד עם גירעון גבוה מ-3.8% מהתמ"ג ב-2003, כשר אוצר, וב-2009 ו-2012, כראש ממשלה. בכל המקרים הגירעון פחת בכמחצית בתוך שנים ספורות.