גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסיפור המוזר על החיסיון שהטילה נשיאת השלום על הבקשה לבטל את פסק-דינו של השופט ארניה

לפני כשנתיים דחה השופט רפי ארניה תביעה של עו"ד חיים שטנגר נגד הלשכה ● שטנגר הגיש עוד תביעה לביטול הפסיקה, בטענה שהשופט לא גילה על קשרי אשתו בלשכה ● השופטת עינת רון הטילה חיסיון על ההליך שלא הוסר על ידה חודשים ● החיסיון "התפוגג" עם פניית שטנגר לבג"ץ

חיים שטנגר / צילום: יונתן בלום
חיים שטנגר / צילום: יונתן בלום

מה גרם לנשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז, השופטתעינת רון, לסגת תוך שעות מעמדה שבה החזיקה במשך חודשים? זאת, בנוגע לחיסיון שהטילה על תביעה של עו"ד-ד"ר חיים שטנגר.

ראשיתו של הסיפור ב-2014, אז הגיש שטנגר תביעה נגד ועדת האתיקה במחוז ת"א בלשכת עורכי הדין, בטענה שפרקליט הוועדה הוציא את דיבתו. ב-2017 נדחתה תביעתו של שטנגר על-ידי שופט בית משפט השלום בראשל"צ, רפי ארניה. השנה, בינואר 2019, הגיש שטנגר תביעה נוספת, שבה ביקש לבטל את פסק הדין של השופט ארניה. זאת, בטענה כי השופט לא גילה בעת שדן בתביעתו (של שטנגר) נגד ועדת האתיקה במחוז ת"א של הלשכה, שאשתו (של השופט), עורכת-דין סוזי עוזסיני-ארניה, נושאת בתפקיד בלשכת עוה"ד.

תביעתו של שטנגר לביטול פסק הדין של ארניה נותבה לטיפולה של הנשיאה רון, וההליך הוגדר מיד על-ידי הנהלת בתי המשפט כ"תיק חסוי". הגישה אל התיק ב"נט המשפט" (מערכת אלקטרונית של הנהלת בתי המשפט) נחסמה אפילו לצדדים לתיק.

שטנגר הוא אחד ממבקריו הבולטים של היו"ר לשעבר של לשכת עורכי הדין, אפי נוה, שנגדו מתנהלת חקירה בחשד לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות בנוגע למינוי שופטים. לפי החשד שנבדק, נוה פעל לקידום מועמדותה של שופטת בית משפט השלום בנתניה, אתי כרייף, שעימה היה מצוי במערכת יחסים. עוד נחשד נוה כי ניסה לקדם - ללא הצלחה - את מינויו למחוזי של שופט שלום מכהן, בן זוגה של עורכת דין. בנוסף, מתמודד נוה בימים אלה עם כתב אישום שהוגש נגדו בפרשת "ביקורת הגבולות", שבה הוא מואשם כי סייע לבת זוגו לעבור במעבר הגבול בלי להחתים את דרכונה.

יצוין, כי השופטת שאמורה להכריע בעניינו של נוה היא הנשיאה רון.

מאבק בחיסיון

נחזור לחיסיון שהוטל על תביעתו של עו"ד שטנגר לבטל את פסיקת השופט ארניה בתביעה שהגיש שטנגר נגד ועדת האתיקה של הלשכה (להלן: תביעת הביטול). מספר ימים לאחר הגשת תביעת הביטול, הגיש שטנגר בקשה להסרת החיסיון שהטילה עליה הנשיאה רון. שטנגר טען - באמצעות עו"ד אורי פנטילט - כי "משום מה ומסיבות שבאותה עת לא היו ידועות, הוטל חיסיון גורף על התיק, ללא בקשה להטלתו וללא החלטה בדבר הטלתו ובהיעדר הצדדים". עוד נטען, כי "באופן אבסורדי לחלוטין, תיק זה אף נחסם לצפייה בפני התובע, בפני בא כוחו ובפני משרדם".

הנשיאה רון נימקה את החלטתה להטיל חיסיון על תביעת הביטול בכך שנכלל בה סעיף אחד שנוגע לצווי איסור פרסום שניתנו בתיקים אחרים על-ידי השלום והמחוזי בת"א. צווים אלה אמנם צומצמו לפני מספר חודשים בהחלטת בית המשפט העליון, אך לא היה בכך כדי לסייע לשטנגר. זאת, מאחר שתוכן הסעיף שבגינו הוטל חיסיון גורף על תביעתו, חוסה תחת צו איסור הפרסום גם לאחר החלטת העליון.
בהחלטה נוספת הבהירה הנשיאה רון, כי אין באפשרותה להטיל חיסיון רק על סעיף אחד בתביעת הביטול של שטנגר, וציינה כי באפשרותו להגיש את התביעה מחדש ולהשמיט ממנה את הסעיף הבעייתי. בעקבות זאת, הגיש שטנגר תביעה מתוקנת לביטול פסיקתו של ארניה - הפעם ללא הסעיף שבו נכללו עניינים שעליהם חל צו איסור הפרסום. בנוסף, הגיש שטנגר בקשה להסרת החיסיון מעל תביעתו זו.

לטענת שטנגר, הנשיאה רון התעלמה משלוש בקשות נוספות שהגיש, שבהן התבקשה הסרת החיסיון מעל תביעת הביטול שלו. רק לאחר בקשתו השלישית, נאותה רון להוציא החלטה, שבה הורתה להותיר את צו איסור הפרסום על כנו. זאת, לדבריה בשל סעיף אחר בתביעת הביטול, ושלטענתה חוסה גם הוא תחת צו איסור הפרסום. אולם סעיף זה לא צוין בהחלטתה המקורית להטיל חיסיון על תביעת הביטול.
שטנגר לא אמר נואש, והגיש תביעה מתוקנת נוספת, שנייה במספר, לביטול פסיקתו של השופט ארניה, שממנה הוסר גם הסעיף הנוסף, שאליו התייחסה הנשיאה רון בהחלטתה להותיר על כנו את איסור הפרסום על תביעת הביטול.

חמש בקשות

אך בכך לא תמה הסאגה, שכן גם כתב התביעה המתוקן הנוסף לא סייע לשטנגר. למרות חמש בקשות שונות שהגיש לנשיאה רון, שבהן התבקשה פתיחתו של תיק התביעה שלו לעיון כללי, לאור הגשת כתב התביעה המתוקן בשנית, נמנעה הנשיאה, לטענתו, מלתת כל החלטה בנושא. לדבריו, רון אף נמנעה מלנמק את החלטתה להותיר את תיק תביעת הביטול כחסוי.

משכך, הגיש שטנגר בראשית השבוע עתירה לבג"ץ נגד הנשיאה רון, ובה בקשה לבטל את החלטתה להטיל חיסיון על תביעתו לביטול פסיקתו של ארניה. "עתירה זו מוגשת בלית ברירה של ממש, וזאת בשל הימנעותה וסירובה הבלתי מנומקים והממושכים, במשך כשלושה חודשים ברציפות, של הנשיאה מליתן כל החלטה בבקשה של העותר, ובארבע בקשותיו הנוספות - להסרת חיסיון גורף שהוטל על-ידי ביהמ"ש וביוזמתו, ללא כל החלטה שניתנה בדבר הטלת חיסיון זה ואף ללא כל בקשה להטלתו" - כך נפתחה העתירה.

עוד נטען בעתירה, כי "לא קיימת כל עילה שהיא להותרתו של חיסיון זה". לטענת שטנגר, הימנעותה וסירובה של נשיאת השלום מלתת החלטה בכל בקשותיו של שטנגר להסרת החיסיון מעל תביעתו לבטל את פסיקת ארניה, מהוות "החלטת סירוב בלתי מנומקת".

ביטול החיסיון

מיד לאחר הגשת העתירה, הורה שופט העליון, יוסף אלרון, לנשיאת השלום רון, להשיב לעתירה. לפי סדרי הדיון בבג"ץ היה באפשרותו של אלרון להפנות את התיק להרכב של שלושה שופטים, ולהורות על דחייתו על הסף ללא צורך בקבלת תגובה מהנשיאה, אך השופט בחר שלא לנהוג כך.

מספר שעות לאחר מכן, הוציאה רון תחת ידה את ההחלטה הבאה, שניתנה כ"החלטת פתקית" על גבי הודעה שהגיש לה שטנגר, ובה עדכן אותה על פנייתו לבג"ץ: "החיסיון שהוטל על תיק זה יוסר ככל שהוא נוגע למסמכים שהוגשו מכתב התביעה המתוקן ואילך". כלומר, רון ביטלה את החיסיון שהטילה על התיק, רק לאחר ששטנגר הגיש עתירה לבג"ץ נגד החיסיון.

ביום שני השבוע פנה "גלובס" לתגובת הנהלת בתי המשפט, וזאת עוד בטרם נודע על החלטת הנשיאה להסיר את החיסיון. בתגובה, שלחה דוברות בתי המשפט את ההחלטה האמורה של הנשיאה רון, וציינה: "ראו את החלטת הנשיאה עינת רון". ביום שלישי שוב פנה "גלובס" להנהלת בתי המשפט, וביקש את תגובתה לכך שהנשיאה רון נמנעה מלהסיר את החיסיון מעל התיק במשך חודשים בלי נימוק; וכי רק בעקבות העתירה לבג"ץ היא נאותה להסירו. בתגובה מסרה דוברות בתי המשפט: "אין לנו התייחסות מעבר למענה אמש".

*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשת השוחד המיני במינוי שופטים, ובהם אפי נוה, הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי. החשודים לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות. 

התהיות שעולות מהפרשה

מדוע השופטת עינת רון נמנעה מהסרת החיסיון והאם היה בכך ניסיון להגן על השופט רפי ארניה?

הטלת החיסיון על תביעתו של עו"ד-ד"ר חיים שטנגר לבטל את פסק הדין של שופט השלום, רפי ארניה, שניתן, לטענת שטנגר, במשוא פנים; הימנעותה של נשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז, עינת רון, מהסרת החיסיון מעל התביעה, גם אחרי התיקונים שביצע בה שטנגר; והחלטתה להסיר בכל זאת את החיסיון מספר שעות בלבד אחרי ששטנגר הגיש נגדה בג"ץ בעניין - מעוררות ומעלות מספר שאלות ותהיות שראוי לתת עליהן את הדעת.

ראשית, עולה השאלה אם התנהלותה של הנשיאה בסאגת "הסרת החיסיון" עולה בקנה אחד עם סטנדרט ההתנהגות המצופה משופטת, לא כל שכן נשיאה בית-משפט. הייתכן כי שופט יימנע במשך תקופה ארוכה מלתת החלטה בבקשות חוזרות ונשנות של בעל דין, בלי לנמק זאת?

תהייה נוספת היא - מדוע נמנעה הנשיאה מהסרת החיסיון, והאם היה בכך ניסיון להגן על שמו הטוב של השופט רפי ארניה. כל זמן שכתב התביעה לביטול פסיקתו של ארניה כלל סעיפים המפירים צווי איסור פרסום, נראתה החלטתה של הנשיאה שלא לפתוח אותו לעיון של הציבור, כלגיטימית, אם כי גם בהקשר זה עולות תהיות על המידתיות של ההחלטה, שמא סעיף או שניים בתביעה אמורים להוביל להטלת חיסיון גורף על התיק. אולם השאלה הקשה יותר היא - מדוע נמנעה הנשיאה מלתת החלטה בבקשה להסרת החיסיון גם אחרי שתוקנה התביעה. כלומר, לאחר שכבר הוסר החשש כי יש בכך הפרה של צו איסור פרסום כלשהו? לשופטת הפתרונים.

סביר להניח כי העתירה לבג"ץ של שטנגר, תימחק. שטנגר אולי ידרוש הוצאות, אך סביר גם שבקשתו תסורב. ועדיין, תרחף מעל הסיפור שאלה מרכזית - מהו המסר שמעבירה הנשיאה רון לבאים לביהמ"ש? האם אדם שנפגע מהיעדר החלטה של שופט צריך לפנות לבג"ץ כדי לקבל את ההוגנות ואת הצדק שאליהם מחויבים שופטי ישראל?

עוד כתבות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים