גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי יאשר עסקאות, כמה אפשר לסמוך על פייסבוק והאם הכוח עובר לאזרחים? המטבע החדש - שלב השאלות

הביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים אינם נשלטים על ידי אף גוף מרכזי, אבל המטבע הדיגיטלי של פייסבוק פועל בשיטה אחרת, ולפחות בשנים הקרובות אמינות העסקאות תיקבע על ידי עשרות גופים בלבד ● "אנשים יצטרכו בסוף לסמוך על מספר מוגבל של תאגידים", אומר מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, שבחן עבור "גלובס" את מסמכי היסוד של המטבע ליברה

פייסבוק מציעה תחליף כסף שיהיה מבוסס על רשתות חברתיות/ צילום:  רויטרס, DADO RUVIC
פייסבוק מציעה תחליף כסף שיהיה מבוסס על רשתות חברתיות/ צילום: רויטרס, DADO RUVIC

חברת פייסבוק הודיעה אתמול (ג') על השקת המטבע החדש, ליברה, אותו פיתחה. החברה משתפת פעולה עם עשרות חברות נוספות, בהן פייפאל, ויזה, מאסטרקארד, אובר, איביי ועוד. המטבע החדש יושק בשנה הבאה, ולפי פייסבוק מדובר במטבע מבוסס בלוקצ'יין, בדומה לטכנולוגיה שעל בסיסה נמצא הביטקוין. השליטה במטבע כזה היא מבוזרת, והוא לא אמור להישלט על ידי גורם אחד.

אך מה בעצם נמצא מתחת למנוע של ליברה - האם הוא באמת מבוזר, או שמא פייסבוק מציעה מודל חדש שלא הכרנו? אחת השאלות החשובות היא מי הגורם שמאושר לחתום את הבלוקים של הבלוקצ'יין - כלומר, לאשר את אמינות העסקאות - מסביר מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי. בביטקוין למשל, כל הפעולות שמתבצעות ברשת, זאת אומרת כל העברות הכספים - נארזות ב"בלוק" של מידע בכל עשר דקות. זאת גם הסיבה שהטכנולוגיה נקראת בלוקצ'יין - משום שסך כל המידע על העברות כספים מצטבר לכדי שרשרת ארוכה של בלוקים. השאלה הזאת חשובה משום שהמשמעות של התשובה עליה היא מי שולט ברשת ומי משפיע עליה.

בעוד בביטקוין יש כיום יותר מ-10,000 נקודות מחשבים ("צמתים") שלוקחים חלק ברשת באופן כזה או אחר, ואף מאשרים את אמינות העסקאות, בליברה מדובר ב-28 ארגונים וחברות, שמפעילים כל אחת כמה עשרות צמתים כאלה, ובפייסבוק שואפים להגיע ל-100 ארגונים כאלה בעת ההשקה בשנה הבאה, כשכל חברה עשויה להחזיק בכמה מאות צמתים. בביטקוין, אמנם הצמתים נשלטים על ידי כמה גופים גדולים, בעיקר חברות כרייה, אבל כל אדם יכול, אם הוא רוצה להשקיע בכך, להתקין במחשב שלו צומת ביטקוין .

"הבלוקצ'יין של פייסבוק קצת יותר ריכוזי. הוא לא משהו שכל אחד יכול להשתתף בו בלי לשאול אף אחד", אומר רוזנפלד. "אם למשל אתה לא סומך ספציפית על פייסבוק, אז זה בסדר כי יש עוד חברות שמשתתפות. לפייסבוק יש צומת משל עצמה, אבל יש עוד חברות, אז זה לא שצריך לסמוך על חברה אחת. אבל אם אתה רוצה ביזור אמיתי ולא סומך על קונגלומרט של כמה תאגידים - אז זה כמובן שזה לא עוזר לך".

רוזנפלד מסביר כי נכון להיום, "כל חברה ששמה 10 מיליון דולר מקבלת את הזכות להפעיל צומת, ואז באיזשהו תהליך של הצבעה בין הצמתים האלה מתקבלים הבלוקים. באופן טיפה יותר מפורט: בכל פעם שצריך לחתום בלוק חדש (אישור של תקינות העסקה - א"ב), יש מנגנון שבוחר אקראית את אחד הצמתים האלה, ואז הוא בעצם מוביל מהלך של איסוף חתימות מכל השאר ומאשר את הבלוק. זה נכון שזה לא רק פייסבוק, זה כמה חברות, אבל אלה עדיין אותן חברות שקיבלו הרשאה מאותו גוף ריכוזי".

"הכוח נמצא אצל החברות הגדולות שמפעילות את הצמתים (כוח מחשוב שבוחן את תקינות העסקאות - א"ב). מי שמשתמש במטבע רוצה לדעת שכל מה שקרה עד עכשיו היה תקין, ושלא הומצאו מטבעות שלא לפי הפרוטוקול".

"התוצאה היא שבסופו של דבר כן צריך לסמוך על מישהו - על הארגון הזה שיעשה את העבודה טוב מכל הבחינות", מתריע רוזנפלד. "בשורה התחתונה, יש בבלוקצ'יין של ליברה כמה מאפיינים של בלוקצ'יין פומבי לגמרי, אבל הוא לא מבוזר באמת.

"מצד שני, במבנה של בלוקצ'יין הרבה יותר קל לארגונים להצטרף או לצאת. זאת אומרת שלאחר שליברה תושק, זה יהיה תהליך פשוט יחסית להוסיף עוד חברה, מאשר אם היו משתמשים בדאטה בייס (מערכת לא מבוזרת)". פייסבוק אכן הבטיחה במסמכים הטכניים שלאחר חמש שנים כל גורם שמעוניין יוכל להצטרף לרשת - ולא רק ארגונים מאושרים. נכון לעכשיו, מיעוט החברים ברשת גם חוסך כוח מחשוב.

"הארנק שלך הוא בעצם של פייסבוק"

הנושא האחרון אליו התייחס רוזנפלד - שלדבריו פייסבוק הזכירה במאמר הטכני - הוא האפשרות לשימוש במה שמכונה "ערוצי תשלום": שימוש בטכנולוגיה שתגרום לכך שעסקאות לא יתעכבו ויתייקרו בגלל עומס על הרשת, כפי שקרה בתקופת ה"הייפ" סביב הביטקוין. רוזנפלד אומר שהוא "לא מצא פירוט בנושא זה במסמכים של ליברה, אלא רק הפנייה למאמר שדיבר על כך". לדבריו, "הם כנראה מניחים שבתור התחלה לא יהיה בזה צורך, כי מן הסתם בהתחלה לא כל העולם ישתמש בזה".

לבסוף, מסביר רוזנפלד, "מעבר לפרטים של איך הבלוקצ'יין אמור לעבוד, כנראה שהרוב המכריע ישתמשו בארנק שפייסבוק מפתחת, קליברה, שהוא ארנק צד שלישי שפייסבוק מחזיקה את המפתחות שלו. אולי שמעתם בהרצאה של ביטקוין את האמירה שאם אין לך מפתח פרטי (מקביל לסיסמה לחשבון) אז בעצם איבדת את הביטקוינים, ולכן אנחנו ממליצים להשתמש בארנק שלמשתמש יש בו שליטה.

"בליברה זה לא עובד ככה. הארנק שלך הוא בעצם של פייסבוק, ופייסבוק היא זו שמחזיקה את המטבעות עבור המשתמשים. אני מעריך שגם ליברה כאיגוד תמליץ להשתמש בו, והנה שוב חזרנו למצב שבו אנו סומכים על פייסבוק והמטבעות שלנו אצלם והמידע שלנו אצלם. הם אמרו במפורש שהם לא ישמרו אותם יחד, אבל אני נוטה להאמין שהם כן ירצו לשלב בין המידע שהם אוספים עלינו בעסקאות דרך הארנק לבין המידע החברתי שיש להם מהפייסבוק עצמו. אז כנראה שדה פקטו זה לא מבוזר ודי דומה לדברים שראינו עד עכשיו - פשוט עוד חברה ששולטת בדברים האלה". 

עוד כתבות

חביבות האנליסטים ל–2026 / צילום: Shutterstock

המניות שמסתתרות מתחת לרדאר: ההימור החדש של האנליסטים ל-2026

למי שחשב שוול סטריט אולי התעייפה מכמה שנים רצופות של עליות, באו מדדי S&P 500 ודאו ג'ונס וקבעו שיאים חדשים כבר בשבוע המסחר הראשון של השנה ● איך ייראה המשך 2026 אף אחד לא מעז לנבא, אבל בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות בכמה מניות

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

אלביט בשווי 100 מיליארד שקל: המניות הביטחוניות לא עוצרות

שורה של עסקאות גדולות דוחפות את מניות החברות הביטחוניות בת"א לגבהים חדשים: אלביט חצתה היום לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל, ונקסט ויז'ן כבר עוקפת חברות ותיקות וגדולות כמו ניו־מד ו־ICL ● המניות הביטחוניות בעולם בראלי מתחילת השבוע, בעקבות ההשתלטות האמריקאית על ונצואלה ואיומי טראמפ להשתלט על גרינלנד

קסטרו / צילום: שירה ספיר

אחרי קפיצה של 70%: משפחת רוטר מוכרת לראשונה מניות קסטרו

בעלת השליטה בקמעונאית האופנה וההלבשה קסטרו מצטרפת לגל המימושים בבורסה ומוכרת 4% מהחברה תמורת 57 מיליון שקל, לאחר שלפני מספר חודשים הגיעה להסכמות עם שותפה לשליטה יוסי גביזון

רובוטים של חברת מנטי / צילום: Mentee Robotics

בלי מוצר והכנסות: למה השוק התלהב מהחברה של אמנון שעשוע

מובילאיי, בראשות המנכ"ל והמייסד אמנון שעשוע, הודיעה על רכישת חברת הרובוטים ההומנואידים הצעירה מנטי - ששעשוע הוא אחד ממייסדיה ● בכך מובילאיי מחזקת עצמה בתחום ה־AI הפיזית ובשוק הרכב האוטונומי והרובוטיקה ● השקת הרובוטים הראשונים: בשנת 2028

נתב''ג / צילום: ap, Matias Delacroix

התיירים עדיין לא חוזרים לישראל, אבל בענף התיירות יכולים לחייך

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על שבוע של ירידות למעט בענף התיירות, שגם סיים את 2025 עם עלייה דו־ספרתית במחזור ההכנסות

''הכוכב הבא לאירוויזיון'' של קשת / צילום: צילום מסך מאתר קשת

האם תכני קשת יירדו מפרטנר tv+ בעוד עשרה ימים?

לגלובס נודע כי בפרטנר פנו לקשת וביקשו לסיים את החוזה לפי תאריך היציאה מוקדמת שנקבע ● ICC ישראל, השלוחה המקומית של לשכת המסחר הבינלאומית, משיקה ועדת בנקאות חדשה ● ומי מונה למנהל איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים? ● אירועים ומינויים

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

הצ'ק־ליסט הפנסיוני: מה חשוב לבדוק בחיסכון?

עבור רוב הישראלים מדובר בנכס הפיננסי הגדול ביותר, אך גם זה שזוכה להכי מעט תשומת־לב ● מדמי הניהול שנמצאים בשפל ועד לטעות המיסוי שחצי מהפורשים מבצעים - אלו הצעדים שחייבים לבצע כדי לוודא שהכסף באמת יחכה לכם ביום הפרישה

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

וויקס מחזירה את העובדים בישראל לחמישה ימים במשרד

המהלך יכנס לתוקף בפברואר 2026 בישראל ובחלק מאתרי החברה באירופה, וילווה בהבטחה להמשך גמישות אישית ● הנשיא ניר זוהר: בעידן של האצה טכנולוגית ובינה מלאכותית, עבודה משותפת היא תנאי לצמיחה

משרדי סלקום / צילום: עוזי פורת

עד 15 משכורות: סלקום אישרה פרישה מרצון ל-77 עובדים

מספר הבקשות לפרישה מרצון שהוגשו הוא פי שלושה ממה שאושר בפועל ● סך המענקים החד-פעמיים שישולמו לעובדים עומד על כ-12 מיליון שקל ● הפרישה צפויה להניב לקבוצת סלקום חיסכון שנתי של כ-18 מיליון שקל

ארי קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים החזקות / צילום: יעל צור

מוקדם מהצפוי: מנורה רוכשת את השליטה ביסודות תמורת 150 מיליון שקל

חברת הביטוח ניצלה את האופציה שניתנה לה לרכישת השליטה בחברת האשראי החוץ-בנקאי, כחלק מהסכם האשראי עליו חתמו לפני כשנה ● למנורה יש אופציה לרכוש את כלל ההחזקות מידי בעלי השליטה שימשיכו להוביל אותה בעת הקרובה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; המניות הביטחוניות מזנקות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.3% ● אלביט חצתה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל ● דוניץ צונחת במעל 7% ● וול סטריט ננעלה אמש במגמה מעורבת, מניות הבנקים והחברות הביטחוניות ספגו לחצים ● מחירי הנפט ירדו בעקבות הצהרת טראמפ על יבוא נפט מונצואלה בהיקף של מיליארדי דולרים ● וגם: במזרחי טפחות מעריכים כיצד הורדת הריבית המפתיעה של בנק ישראל תשפיע על הסקטורים השונים בת"א

פרסומת למבצע של שיכון ובינוי / צילום: פרטי

החופשה בתאילנד היא הכסף הקטן: מה באמת ירוויחו רוכשי הדירות של שיכון ובינוי

הלחץ על חברות הבנייה נמשך, ונראה שתנאי המימון הגמישים כבר לא מספיקים כדי למשוך את הקונים ● כמה שווה מכלול ההטבות שמציעה שיכון ובינוי בפרויקטים שלה באור יהודה ובהוד השרון? ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

מכרז החשמל המוזל. בזק הרוויחה בגדול / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מכרז החשמל לספקים: בזק לקחו בענק, מקורות גנבו את ההצגה

בבזק יכולים להיות מרוצים מתוצאות מכרז החשמל המוזל של רשות החשמל: מבין 550 מגהוואט שהוצעו, חברת התקשורת השיגה 140 ● מי שהפתיעה הייתה חברת מקורות, שכלל לא סוחרת בחשמל ● אמיר שביט, יו"ר רשות החשמל: "צעד נוסף לחיזוק התחרות"

חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל

עד 12 אלף שקל בשנה: ההודעה שקיבלו אלפי מילואימניקים

מילואמיניקים במערך הלוחם התבשרו בימים האחרונים על זכאותם לנקודות זיכוי במס הכנסה ● מדובר ביישום של החוק שאושר בכנסת בנובמבר האחרון, המעניק לראשונה הטבת מס משמעותית למילואימניקים לוחמים לפי מספר ימי השירות, והיא יכולה להגיע עד כ-11,600 שקל בשנה

גג סולארי / אילוסטרציה: Shutterstock

בעלי גגות סולאריים: כך תצמצמו את החיוב החדש של חברת החשמל

בחודשים האחרונים בעלי גגות סולאריים גילו כי הצריכה העצמית שמחושבת להם גדולה בהרבה מאשר צריכתם בפועל ● זאת, בעקבות סעיף חדש עליו הם צריכים לשלם: "עלויות מערכת" ● זה מה שצריך לעשות כדי להימנע מהתשלום הגבוה

פרופ' מייקל היידן / צילום: יח''צ

האיש שמאחורי אקזיט שטבע פספסה: "אנחנו בתור הזהב של הביומד"

פרופ' מייקל היידן, מהגנטיקאים הבכירים בעולם, עזב את טבע כשהייתה שקועה בבור של חובות, וקיבל ממנה שני מוצרים שהחלה לפתח ● אחד מהם הפך בספטמבר האחרון לאקזיט של עד 3.5 מיליארד דולר, כמעט כנגד הסיכויים ● בראיון לגלובס הוא מדבר על שתי החברות שהקים וצופה עתיד מזהיר לתעשייה

ד''ר אד ירדני / צילום: Reuters, Brendan McDermid

האנליסט האופטימי מוטרד: "דברים הלכו לטובתי כל כך הרבה זמן, שזה מדאיג"

ד"ר אד ירדני, כלכלן הפד בעבר ואחד האנליסטים השוריים בוול סטריט, טוען כי הפסימיות יצאה מהאופנה, ומעריך שגם 2026 תסתיים בעליות ● מה שגורם לו ל"אי נוחות מסוימת" זה שכל כך הרבה אנליסטים חושבים כמוהו ● ואם ממש מחפשים, יש לו בכל זאת אזהרה

"הצבא הגרמני לא הצליח ליירט": תעלומת הרחפנים שריגלו אחר מערכת החץ

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: רחפנים מסתוריים ריגלו אחרי פריסת מערכת חץ בגרמניה, פרטים חדשים על המטוסים שישראל תרכוש מארה"ב, והממשלה בבריטניה מנסה להתמודד עם גל חרמות מקומי נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

בית משפט השלום ראשון לציון / צילום: אביבה גנצר

קיצוץ רוחבי בקבלת תיקים: בתי המשפט מגיעים לנקודת רתיחה

בבית משפט השלום בראשון לציון הוחלט להפסיק קליטת תיקים חדשים בתחומי הנזיקין; בפתח תקווה לא יוגשו תיקי רכוש רכב; וגם בכפר סבא מצמצמצים תיקים ● במערכת המשפט מדגישים כי מדובר בצעדים זמניים, אך נראה כי העומס והמחסור בתקנים מגיעים לנקודת קצה

חמישה פסקי דין שכל דייר ומשכיר חייבים להכיר / צילום: Shutterstock

בתי המשפט משרטטים מחדש את היחסים בין שוכר למשכיר

פיגומים במרפסת חתכו את שכר הדירה בחצי, והכניסה לנכס הפכה לחוזה מחייב גם ללא חתימה פיזית ● בתי המשפט קובעים מחדש את היחסים בין 3 מיליון שוכרים בישראל לבין בעלי הדירות שלהם - מתי השופט יגן על השוכר, ומתי דווקא על בעל הבית?