גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי יאשר עסקאות, כמה אפשר לסמוך על פייסבוק והאם הכוח עובר לאזרחים? המטבע החדש - שלב השאלות

הביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים אינם נשלטים על ידי אף גוף מרכזי, אבל המטבע הדיגיטלי של פייסבוק פועל בשיטה אחרת, ולפחות בשנים הקרובות אמינות העסקאות תיקבע על ידי עשרות גופים בלבד ● "אנשים יצטרכו בסוף לסמוך על מספר מוגבל של תאגידים", אומר מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, שבחן עבור "גלובס" את מסמכי היסוד של המטבע ליברה

פייסבוק מציעה תחליף כסף שיהיה מבוסס על רשתות חברתיות/ צילום:  רויטרס, DADO RUVIC
פייסבוק מציעה תחליף כסף שיהיה מבוסס על רשתות חברתיות/ צילום: רויטרס, DADO RUVIC

חברת פייסבוק הודיעה אתמול (ג') על השקת המטבע החדש, ליברה, אותו פיתחה. החברה משתפת פעולה עם עשרות חברות נוספות, בהן פייפאל, ויזה, מאסטרקארד, אובר, איביי ועוד. המטבע החדש יושק בשנה הבאה, ולפי פייסבוק מדובר במטבע מבוסס בלוקצ'יין, בדומה לטכנולוגיה שעל בסיסה נמצא הביטקוין. השליטה במטבע כזה היא מבוזרת, והוא לא אמור להישלט על ידי גורם אחד.

אך מה בעצם נמצא מתחת למנוע של ליברה - האם הוא באמת מבוזר, או שמא פייסבוק מציעה מודל חדש שלא הכרנו? אחת השאלות החשובות היא מי הגורם שמאושר לחתום את הבלוקים של הבלוקצ'יין - כלומר, לאשר את אמינות העסקאות - מסביר מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי. בביטקוין למשל, כל הפעולות שמתבצעות ברשת, זאת אומרת כל העברות הכספים - נארזות ב"בלוק" של מידע בכל עשר דקות. זאת גם הסיבה שהטכנולוגיה נקראת בלוקצ'יין - משום שסך כל המידע על העברות כספים מצטבר לכדי שרשרת ארוכה של בלוקים. השאלה הזאת חשובה משום שהמשמעות של התשובה עליה היא מי שולט ברשת ומי משפיע עליה.

בעוד בביטקוין יש כיום יותר מ-10,000 נקודות מחשבים ("צמתים") שלוקחים חלק ברשת באופן כזה או אחר, ואף מאשרים את אמינות העסקאות, בליברה מדובר ב-28 ארגונים וחברות, שמפעילים כל אחת כמה עשרות צמתים כאלה, ובפייסבוק שואפים להגיע ל-100 ארגונים כאלה בעת ההשקה בשנה הבאה, כשכל חברה עשויה להחזיק בכמה מאות צמתים. בביטקוין, אמנם הצמתים נשלטים על ידי כמה גופים גדולים, בעיקר חברות כרייה, אבל כל אדם יכול, אם הוא רוצה להשקיע בכך, להתקין במחשב שלו צומת ביטקוין .

"הבלוקצ'יין של פייסבוק קצת יותר ריכוזי. הוא לא משהו שכל אחד יכול להשתתף בו בלי לשאול אף אחד", אומר רוזנפלד. "אם למשל אתה לא סומך ספציפית על פייסבוק, אז זה בסדר כי יש עוד חברות שמשתתפות. לפייסבוק יש צומת משל עצמה, אבל יש עוד חברות, אז זה לא שצריך לסמוך על חברה אחת. אבל אם אתה רוצה ביזור אמיתי ולא סומך על קונגלומרט של כמה תאגידים - אז זה כמובן שזה לא עוזר לך".

רוזנפלד מסביר כי נכון להיום, "כל חברה ששמה 10 מיליון דולר מקבלת את הזכות להפעיל צומת, ואז באיזשהו תהליך של הצבעה בין הצמתים האלה מתקבלים הבלוקים. באופן טיפה יותר מפורט: בכל פעם שצריך לחתום בלוק חדש (אישור של תקינות העסקה - א"ב), יש מנגנון שבוחר אקראית את אחד הצמתים האלה, ואז הוא בעצם מוביל מהלך של איסוף חתימות מכל השאר ומאשר את הבלוק. זה נכון שזה לא רק פייסבוק, זה כמה חברות, אבל אלה עדיין אותן חברות שקיבלו הרשאה מאותו גוף ריכוזי".

"הכוח נמצא אצל החברות הגדולות שמפעילות את הצמתים (כוח מחשוב שבוחן את תקינות העסקאות - א"ב). מי שמשתמש במטבע רוצה לדעת שכל מה שקרה עד עכשיו היה תקין, ושלא הומצאו מטבעות שלא לפי הפרוטוקול".

"התוצאה היא שבסופו של דבר כן צריך לסמוך על מישהו - על הארגון הזה שיעשה את העבודה טוב מכל הבחינות", מתריע רוזנפלד. "בשורה התחתונה, יש בבלוקצ'יין של ליברה כמה מאפיינים של בלוקצ'יין פומבי לגמרי, אבל הוא לא מבוזר באמת.

"מצד שני, במבנה של בלוקצ'יין הרבה יותר קל לארגונים להצטרף או לצאת. זאת אומרת שלאחר שליברה תושק, זה יהיה תהליך פשוט יחסית להוסיף עוד חברה, מאשר אם היו משתמשים בדאטה בייס (מערכת לא מבוזרת)". פייסבוק אכן הבטיחה במסמכים הטכניים שלאחר חמש שנים כל גורם שמעוניין יוכל להצטרף לרשת - ולא רק ארגונים מאושרים. נכון לעכשיו, מיעוט החברים ברשת גם חוסך כוח מחשוב.

"הארנק שלך הוא בעצם של פייסבוק"

הנושא האחרון אליו התייחס רוזנפלד - שלדבריו פייסבוק הזכירה במאמר הטכני - הוא האפשרות לשימוש במה שמכונה "ערוצי תשלום": שימוש בטכנולוגיה שתגרום לכך שעסקאות לא יתעכבו ויתייקרו בגלל עומס על הרשת, כפי שקרה בתקופת ה"הייפ" סביב הביטקוין. רוזנפלד אומר שהוא "לא מצא פירוט בנושא זה במסמכים של ליברה, אלא רק הפנייה למאמר שדיבר על כך". לדבריו, "הם כנראה מניחים שבתור התחלה לא יהיה בזה צורך, כי מן הסתם בהתחלה לא כל העולם ישתמש בזה".

לבסוף, מסביר רוזנפלד, "מעבר לפרטים של איך הבלוקצ'יין אמור לעבוד, כנראה שהרוב המכריע ישתמשו בארנק שפייסבוק מפתחת, קליברה, שהוא ארנק צד שלישי שפייסבוק מחזיקה את המפתחות שלו. אולי שמעתם בהרצאה של ביטקוין את האמירה שאם אין לך מפתח פרטי (מקביל לסיסמה לחשבון) אז בעצם איבדת את הביטקוינים, ולכן אנחנו ממליצים להשתמש בארנק שלמשתמש יש בו שליטה.

"בליברה זה לא עובד ככה. הארנק שלך הוא בעצם של פייסבוק, ופייסבוק היא זו שמחזיקה את המטבעות עבור המשתמשים. אני מעריך שגם ליברה כאיגוד תמליץ להשתמש בו, והנה שוב חזרנו למצב שבו אנו סומכים על פייסבוק והמטבעות שלנו אצלם והמידע שלנו אצלם. הם אמרו במפורש שהם לא ישמרו אותם יחד, אבל אני נוטה להאמין שהם כן ירצו לשלב בין המידע שהם אוספים עלינו בעסקאות דרך הארנק לבין המידע החברתי שיש להם מהפייסבוק עצמו. אז כנראה שדה פקטו זה לא מבוזר ודי דומה לדברים שראינו עד עכשיו - פשוט עוד חברה ששולטת בדברים האלה". 

עוד כתבות

סכסוכי שכנים / איור: ליאב צברי

סכסוכי שכנים: בין התנגדות לגיטימית להתנגדות קטנונית ומזיקה לבנייה

אדם שרצה לממש זכויות בנייה על גג נתקל בסירוב של שכנו לאפשר לקבלן להציב פיגומים ברכוש המשותף בבניין - לאחר שכבר קיבל את הסכמתו לבנייה ● הוא הגיש תביעה, ופסק הדין התייחס למונח "שימוש סביר" ולזכותם של התובעים לבנות

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

משקיעי הריטייל בת"א איבדו פחד: "שלוש שנים של עליות חדות מייצרות פומו"

התשואות הגבוהות בשוק המניות הובילו לעלייה בתחושת הביטחון של משקיעים חסרי ניסיון, שטרם חוו משבר משמעותי בשווקים, וירידה בחשש שלהם מהפסדים ● מנהלים בשוק מזהירים מפני "מצב שבו הרבה מאוד אנשים מאבדים את כל כספם כתוצאה מטעויות של חוסר הבנה"

שירה תם / צילום: באדיבות רמ''י

מסתמן: שירה תם, מנהלת חטיבת שמירה על הקרקע ברמ"י, תמונה למ"מ המנכ"ל עד למינוי הקבע

ועדת האיתור לתפקיד המנכ"ל החדש, במקום ינקי קוינט, טרם החלה את עבודתה, ושירה תם צפויה לשמש בתפקיד עד שהמנכ"ל החדש ייכנס לתפקידו ● מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן סירב להתמנות למ"מ, כדי שלא לחסום את סיכוייו להתמנות למנכ"ל הקבוע

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

ההפגנות באיראן מתעצמות ובמערכת הביטחון חוששים

בצה"ל עוקבים מקרוב אחר המחאות ששוטפות את איראן - והגיעו אתמול לראשונה גם לבירה טהראן ● טראמפ: "הזהרתי אותם שאם הם יעשו משהו רע למפגינים – נפגע בהם קשות" ● עדכונים שוטפים

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל הבורסה בראיון מיוחד: מהפכת ימי המסחר, המסר למוסדיים ולאן הוא לא מתכוון לחזור

רגע לפני יום שישי הראשון בתל אביב שבו מתקיים מסחר, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך איתי בן זאב התארח בפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס ● איך הגיבו חברי הבורסה לשינוי ההיסטורי: "שמענו יותר ביקורות שליליות מחיוביות" ● מה היעד הבא: "הרבה מאוד יהודים בארצות הברית רוצים להשקיע בכלכלה הישראלית" ● וגם: איך בתקופתו קפץ השווי של הבורסה לכמעט 11 מיליארד שקל

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הם חשבו שהשקיעו את החסכונות במדד שעשה 50% בשנה, וגילו שנשארו עם 7%

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● משקיעים רבים גילו לאחרונה ששנה פנטסטית בתל אביב הניבה להם תשואה מביכה ● איך זה קרה? בחסות רפורמה של רשות שוק ההון שהתיימרה לעשות סדר, ובפועל יצרה בלבול וחוסר ודאות ● התוצאה: משקיעים חשבו שהשקיעו במסלולים בארץ, וגילו שנותרו מחוץ לחגיגה ● רשות שוק ההון: "יישום והשלכות הרפורמה בבחינה"

חזית המדע. איך פועל החוש השישי / צילום: Shutterstock

קבוצת מדענים הציבה לעצמה מטרה שאפתנית: לגלות איך פועל החוש השישי

הפרויקט, בהובלת חתן פרס נובל לרפואה ארדם פטפוטיאן, קיבל לאחרונה מענק של 14 מיליון דולר כדי ליצור אטלס הממפה את האופן שבו איברים פנימיים מתקשרים עם המוח ומשפיעים עלינו פיזית ונפשית ● המחקר שהוזנח במשך שנים זוכה עכשיו לעדנה מחודשת ועשוי להוביל לטיפולים חדשים בכאב כרוני ודיכאון

המשלחת הזרה שמבקרת בישראל כדי לבחון רכש ביטחוני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: משלחת יפנית מבקרת בישראל כדי "לבחון מערכות הגנה אווירית וטכנולוגיות בינה מלאכותית וסייבר", ראש ממשלת אוסטרליה מקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח סידני, ובבריטניה דורשים שהקצין שמנע מאוהדי מכבי להגיע למשחק כדורגל יתפטר • כותרות העיתונים בעולם

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

40 חברות נדל"ן דורשות מהמדינה להכיר בהוצאות פיתוח לצורכי מע"מ

החברות התובעות - בהן י.ח דמרי, שי חי יזמות, עמרם אברהם, בובליל נכסים, אבו מגורים ועוד – טוענות כי על רשות המסים להכיר בתשלומי מע"מ בגין הוצאות פיתוח בהיקף של כ-1.57 מיליארד שקל במכרזים של רמ"י

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: תדמית הפקות

פרמיית הסיכון נחתכה, וגם המפרציות הצטרפו להנפקת החוב של ישראל

החשב הכללי סיים את הגיוס הבינלאומי האחרון לקדנציה עם 6 מיליארד דולר וביקושים חזקים המעידים על אמון המשקיעים, כולל ממדינות המפרץ ● עם זאת, למרות הירידה במרווחים לעומת שיא המלחמה, ישראל עדיין משלמת פרמיית סיכון גבוהה ביחס למדינות מקבילות

חמישה פסקי דין שכל דייר ומשכיר חייבים להכיר / צילום: Shutterstock

בתי המשפט משרטטים מחדש את היחסים בין שוכר למשכיר

פיגומים במרפסת חתכו את שכר הדירה בחצי, והכניסה לנכס הפכה לחוזה מחייב גם ללא חתימה פיזית ● בתי המשפט קובעים מחדש את היחסים בין 3 מיליון שוכרים בישראל לבין בעלי הדירות שלהם - מתי השופט יגן על השוכר, ומתי דווקא על בעל הבית?

חביבות האנליסטים ל–2026 / צילום: Shutterstock

המניות שמסתתרות מתחת לרדאר: ההימור החדש של האנליסטים ל-2026

למי שחשב שוול סטריט אולי התעייפה מכמה שנים רצופות של עליות, באו מדדי S&P 500 ודאו ג'ונס וקבעו שיאים חדשים כבר בשבוע המסחר הראשון של השנה ● איך ייראה המשך 2026 אף אחד לא מעז לנבא, אבל בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות בכמה מניות

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

מניית אלביט הגיעה לשיא, אבל הסיפור של השבוע שייך לאחרת

שורה של עסקאות גדולות דוחפות את מניות החברות הביטחוניות בת"א לגבהים חדשים: אלביט חצתה היום לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל, ונקסט ויז'ן כבר עוקפת חברות ותיקות וגדולות כמו ניו־מד ו־ICL ● המניות הביטחוניות בעולם בראלי מתחילת השבוע, בעקבות ההשתלטות האמריקאית על ונצואלה ואיומי טראמפ להשתלט על גרינלנד

מימין: תמר בר־אילן ויותם שגב, מייסדי סייארה / צילום: מנש כהן

השווי קפץ ל-9 מיליארד דולר: חברת הסייבר סייארה השלימה סבב גיוס

סבב הגיוס הנוכחי של סייארה מתבצע לפי שווי שגבוה פי שלושה מהשווי שבו הוערכה לפני כשנה ● הגיוס הקודם בחברה הושלם רק לפני חצי שנה, וסך ההשקעות בה עומד על יותר מ־1.7 מיליארד דולר

נוף הגליל / צילום: אריאל זנדברג לע''מ ודוברות עיריית נוף הגליל

פחות מ־25 אלף שקל: מחיר המינימום הנמוך לקרקע בעיר הצפונית

מכרז ענק בנוף הגליל יוצא לדרך עם מחירי מינימום חריגים לקרקע ● תוכנית להוספה של עוד אלפי מ"ר שטחי מסחר בכפר ירכא שבגליל העליון מתקרבת לאישור ● וחברת סקייליין הישראלית קיבלה אישור רגולטורי להפעלת עגורנים מרחוק בהונג קונג ● חדשות השבוע בנדל"ן

משבר הייטק / צילום: shutterstock

משבר בהייטק? כך נראים מאמצי ההיערכות של הממשלה

על רקע הפגיעה בענף ההייטק בישראל, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את פיתוחו ● על הפרק: קרנות השקעה ומחקר, תמיכה לחברות צעירות ומשיכת מוחות מחו"ל ● באופן חריג, כמעט הכול יושם - אבל יש גם משהו חסר ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית להאצת ההייטק

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

ההיסטוריה מלמדת: איך יגיבו מדינות אופ"ק לדרמה הונצואלית בשוק הנפט?

ונצואלה מחזיקה בקרוב לחמישית מעתודות הנפט בעולם, אבל סנקציות אמריקאיות והיעדר תשתיות הביאו לקריסה בהפקתו ● אומנם למדינות אופ"ק אין אינטרס להגדיל את הייצור, אך מקרי עבר מלמדים ששינויי משטר יכולים לגרום לחלק מחברות בקרטל הנפט לסטות מה"משמעת הקואליציונית"

פאינה קירשנבאום בדיון בערעור על גזר דינה / צילום: רפי קוץ

"חל בה מהפך תודעתי": סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום תשוחרר מהכלא

ועדת השחרורים קבעה כי סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, שריצתה 4 שנות מאסר, תשוחרר בימים הקרובים בניכוי שליש ● קירשנבאום הורשעה בעבירות של שוחד, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ושימוש במרמה על מנת להתחמק מתשלומי מס

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

במשרד הבריאות מפספסים את התמונה הגדולה

חברי הממשלה מפריחים רפורמות באוויר ● במשרד הבריאות שכחו למה יש ערך ● ואירופה נותרה ללא ברית הגנה מתפקדת ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

טראמפ לוחץ על תוצרת אמריקאית - וכך הגיבו לדרישה באלביט

חברת הבת של אלביט בארה"ב השלימה לאחרונה את יצירת הדגם הראשון של מערכת התומ"ת שלה במתקן בדרום קרולינה ● הקונגלומרט הביטחוני האמירותי מתעניין ברכישת 30% מהחברה האוקראינית פייר פוינט תמורת 760 מיליון דולר ● קזחסטן מתכוונת לפתח טנק שיתבסס על הנגמ"ש טולפאר מתוצרת טורקיה ● והודו מרחיבה את יכולות ייצור הטילים והרקטות שלה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות