גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אבשלום פולק הולך נגד הזרם: "לא רוצה להיות בקונצנזוס"

הביקורות הקשות לא עוצרות את אבשלום פולק, שמעלה מופע מחול־תיאטרון המבוסס על ספר ילדים של דורית רביניאן. “מי שהולך נגד הזרם משלם מחיר"

אבשלום פולק / צילום: כפיר זיו
אבשלום פולק / צילום: כפיר זיו

פעם בשנה נכנס עולם המחול לכוננות. זה קורה כשאבשלום פולק, הילד הרע של הריקוד, שמוציא שוב ושוב את הקולגות משיווי המשקל, מעלה עוד מופע חוצה גבולות וז’אנרים, ובדרך דורך על מוסכמות. פולק תמיד היה שנוי במחלוקת והצליח להפיק מהמבקרים תגובות דוקרניות, אבל נדמה שאחרי הפרידה משותפתו ליצירה ואשתו לשעבר, ענבל פינטו, הרבה יותר רעל נמשח על החצים שנורים לכיוונו.

"קראמפ", המופע הקודם של הלהקה והראשון אחרי הפרידה ותחת השם החדש "תיאטרון מחול אבשלום פולק", שעסק ברודן פסיכי, שמתעלל בנתיניו תוך דקלום טקסטים בצרפתית, חטף עלבונות כמו "כאוס, "חוסר דיוק וחוסר אחידות בין הרקדנים", "בלט מרושל", ומצד שני לכמה וכמה סופרלטיבים של "אי אפשר להתיק ממנו את העיניים".

אבל מי שקיווה שהמילים הקשות ירפו את ידיו של פולק, טעה. הן רק הגבירו את המוטיבציה שלו להמשיך לעבוד וליצור במלוא האנרגיה. ממש בקרוב עולה על הבמה "אנטו", מופע מחול-תיאטרון, שמבוסס על ספר ילדים חדש של דורית רביניאן, "עננה ושמה רננה", המספר על עננה מעוכבת התפתחות שנהנית לשוט מעל הבית ולשחק עם ציפורים, ופחות בעניין הגשמת הייעוד האבולוציוני שלה. הרשויות בשמיים לא ממש מרוצות מחוסר התפקוד שלה, והיא נשלחת למחנה חורף מיוחד יחד עם עננים סוררים כמוה, מעין סדנת חינוך מחדש, שתלמד אותה ואותם הורדת יורה כהלכתו.

אדם סביר יתקשה למצוא קשר בין עננה, דורית רביניאן, ריקוד ו"אנטו", אלת האהבה האכדית שעל שמה נקרא המופע. לפולק - שמגיע לפגישה עמוס במצלמה, חצובה, תלבושת ותיק ענקי, כחלק מתפקידו כמנהל, כוריאוגרף ראשי, מעצב תפאורה, תאורה וקול, סותם חורים על הבמה כשאחד הרקדנים לא יכול להופיע, וסתם כולבויניק - יש תשובה מתבקשת: יצירה. הבן של יוסי פולק, ששיחק את ההומו המהורהר ב"פלורנטין", שחקן התיאטרון המשובח שבחר בריקוד, הפך לבעל עסק עצמאי שמנסה לשרוד כלכלית ולעשות אמנות במקביל.

"מאז שאני זוכר את עצמי, הדרך שלי מאוד רחבה מבחינת תחומי עניין ורצון של חיבור מרכיבים ליצירה", הוא אומר, ונראה תשוש, כאילו לא עצם עין כמה ימים רצוף. "בכל תחום יש תפיסות של יוצרים וקהילות איך הדברים צריכים להיראות, והגישה שלי היא לשבור חוקים ולייצר זהויות חדשות.

"יצירה היא לא מהלכים שצריכים להיות אופנתיים וטרנדיים. לצערי, גופי תרבות גדולים פועלים בדרך מניפולטיבית ומחושבת כדי למשוך את הקהל ויורים לעצמם ברגל. אני חושב על אמנות כאפשרויות בלתי מוגבלות שכוללות כישלונות והתפתחות, סוג של קנבס. אז אני משלב בין תנועה, ויזואליה, פרוזה, משחק ופילוסופיה, אבל בסופו של דבר, אני עושה הכול למען הקהל ואני חייב לתקשר איתו".

ובדרך, לעצבן את כולם מסביב.
"מי שהולך נגד הזרם, או מנסה להסיט אותו קצת, משלם מחיר לטוב ולרע. אני לא מאמין ולא רוצה להיות בקונצנזוס. ביקורת היא חלק מהחיים".

עד שזה מאיים על קיומו של העסק, ובמקרה שלך, על קיומה של הלהקה אחרי הפרידה מענבל.
"יש צרות עין, מניעים לא ענייניים, תפיסות מקבעות שגורמות לעצור בזמן וללכת אחורה. אני עושה מה שאני עושה בצורה הכי טובה שאני יכול בלי להתנצל".

מתחילת הקריירה, פולק ייחס חשיבות עצומה לשמות שבחר לתת ליצירות שבהן היה מעורב - "פרחקיר", "הידרה", "ארמיד", "אויסטר" - מתוך אמונה שהשם הוא פיתיון שאמור לעורר עניין ורצון לרכוש כרטיס. "אנטו" היא היצירה הראשונה שמבוססת על ספר, ועוד ספר ילדים בשם שונה לגמרי, והפער העצום בין המילה הילדותית, הכתובה, למה שקורה על הבמה, נראה לו הכי טבעי בעולם. "רציתי לקחת ספר לילדים ולעשות מופע למבוגרים. להיכנס ולצאת בצורה חופשית מהיצירה", הוא אומר.

לרביניאן היו הערות, בקשות מיוחדות?
"היא ראתה את היצירה בנקודות זמן מסוימות. היה דיאלוג בונה ומפרה והיו חוסר הסכמות".

על מה? עם כל הכבוד, היא מבינה במילים, לא במחול.
"לא צריך להבין יותר מדי, אלא להרגיש ולהיות מאותגר וסקרן. יש בי פינה שמתחשבת ביוצר. אני מסתכל על סופרים כאמנים ברמה מאוד גבוהה. זה מדהים שהעולם שלנו נמצא בתוך סימנים, שמי שקורא אותם רואה, שומע, מרגיש ומדמיין, והכול בסימן שחור על דף לבן".

אז הריקוד הוא אמנות נחותה יותר מכתיבה?
"הכלים אחרים והחוויה של הצופה אחרת. זה לייצר תקשורת בין הרקדנים לבין עצמם, בינם לבין הקהל, בינם לבין התפאורה והבמה והאורות".

אתה אמור גם לייצר את התקשורת המיוחדת הזאת ככוריאוגרף, אבל גם לנהל את האופרציה הגדולה הזאת במקביל. עומס נוראי.
"יש לי 30 עובדים באופרציה, אבל תמיד ניהלתי אותה".

הלהקה מקבלת תמיכה?
"ממשרד התרבות ומעיריית תל אביב. בערך 50%".

כמנהל האמנותי והמנכ"ל של הלהקה, יוצא שאתה רב עם עצמך על כסף מול אמנות?
"לא פשוט ליישב את הסתירה הזאת, ואני צריך לקבל החלטות כואבות לשני הצדדים. זאת הסיבה שכששואלים אותי כמה שעות אני עובד בשבוע, אני עונה ‘עשרה ימים, וזה לא כולל את הילדים בהורות משותפת’. בחודשים האחרונים אני נמצא בחרדה איך לשלם משכורות, זה מהדהד לי בנקבוביות. אבל כשאני עובד בערוץ האמנותי, אני מתנתק מזה לגמרי, אחרת לא אוכל לתפקד, זו יכולת שסיגלתי עם השנים. אני מוצא את עצמי בסיטואציות מלחיצות ויש רגעי שפל".

שבהם בא לך להיות שכיר ולהיפטר מהאחריות העצומה הזאת?
"ברגעים האלה אני חושב אם להמשיך או לא".

למה יותר קשה דווקא עכשיו?
"כי יש איזושהי התארגנות מחודשת, אז מגלים דברים פחות טובים ויש קיצוצים, אילוצים, עליית מחירים. דווקא בתקופה שאני מנהל אמנותית את הלהקה לבד, כוח האדם האמנותי תוגבר".

חלק מזה הוא שכירת שירותי כוריאוגרף אורח. מפני שחטפת על הראש בגלל הכוריאוגרפיה של "קראמפ"?
"אנדריאה מרטיני היה בלהקה - איש מעניין, מוכשר, שמתאים ליצירה. תמיד היו לנו כוריאוגרפים אורחים. הפעם זה גם מתוך שיקול של ביזור סמכויות. מבחינת התקשורת, מה שקופץ לעין הם הדברים השליליים, ובמקרה שלי, זה תמיד מתקשר לסיפור האישי ואני לא יכול להגיד שאין לו קשר למה שאני עובר. כשעבדנו יחד - חטפנו יחד. זה בידיים של עורכים שרוצים לייצר את הלינקים האלה, יש אנשים שזה לא מוצא חן בעיניהם".

מי?
"לא משנה. העיקר שהשנה רצנו במקביל עם ארבע-חמש עבודות. ואת יודעת מה מתסכל? ניסיתי ליצור קשר עם התיאטראות הגדולים, כי אני מאמין בהכנסת מופעי מחול לרפרטואר שלהם, אבל לצערי, אני לא מצליח. הפחד מכישלון עוצר אותם מלעשות את המהלך, וחבל".

בעבר, הלהקה של פולק את פינטו, עבדה לא מעט בחו"ל. עכשיו, מן הסתם, כשהוא בקושי מוצא זמן לנשום, אין לו את היכולת להשקיע אנרגיה בשיווק גלובלי. "זה עניין של פרבולות, וכן, זה מאוד רווחי ויש בזה אפשרויות כלכליות טובות. צריך לתדלק את זה כל הזמן".

"קראמפ" לא התקבל למופע החשיפה הבינלאומי, מה שסגר את האופציה להופעות בחו"ל. זאת הייתה סגירת חשבונות?
"לא יודע, אבל אין פה עיסוק באגו הפרטי שלי אלא בעתיד של הלהקה. זה פגע בחשיפה ובהכנסות עתידיות, והיה בזה משהו ציני ולא ענייני".

אני שואלת שוב, מי רוצה לחבל לך?
"לא אגיד. זה קשור לכל-כך הרבה דברים. נראה אם 'אנטו' יתקבל השנה".

מתי תרשה לעצמך לנוח, להתמוטט קצת?
"תמיד זה עוד מעט, ואיכשהו אני מצליח לאסוף את עצמי ולהמשיך הלאה".

עוד כתבות

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

הספארי ברמת גן עובר דירה? לא כל כך מהר

החתימה על הסכם העברת הספארי ברמת גן אומנם מתוכננת להמשך השבוע, אך המעבר לא נראה באופק ● כדי שהמהלך יקרה צריך לשנות את הגבולות המוניציפליים של רמת גן, ועוד יותר חשוב - צריך לבחור מנכ"ל לרמ"י, דבר שבינתיים לא נראה באופק

תכנית המתאר לצפון מערב העיר ת''א / 3700 - אבן גבירול / הדמיה: יח''צ

בשורת התשתיות מחלחלת גם לנדל"ן: תוכניות הענק שמתקדמות לאישור סופי

הקפיצה הצפויה בשימוש בתחבורה ציבורית, בעקבות מהפכת המטרו והרכבות הקלות, צפויה לקדם גם פיתוח נדל"ני מואץ במתחמי ענק חדשים בלב גוש דן ● לקראת כנס התשתיות, בדקנו אילו תוכניות נמצאות בשלבי תכנון מתקדמים, מה הן מציעות, ואיך הן ישנו את סביבתן?

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור

אברהם נובוגרוצקי / צילום: תמר מצפי

ברוב גדול: נובוגרוצקי ניצח בבחירות לנשיאות התאחדות התעשיינים

אברהם (נובו) נובוגרוצקי זכה ב-523 קולות מול המועמד צורי דבוש שקיבל רק 219 קולות ● הוא יחליף את רון תומר שכיהן בתפקיד בשש השנים האחרונות

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

מנהל פיתוח מגוגל: התוכנית של אסטרה לאבס להתחרות בענקיות השבבים

אסטרה לאבס, שהונפקה לפני שנתיים, כבר נסחרת במכפילים גבוהים במיוחד ● כעת היא בולעת את הסטארט–אפ הישראלי פליופס, וממנה את בכירי התעשייה המקומית להוביל את המהפכה הבאה

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית, מנתח את הסוגיות הכלכליות, הרגולטוריות והעסקיות שקשורות לתחומי התחבורה, התעשייה, האנרגיה והחדשנות בישראל ● באירוע מתארחים מומחים ומקבלי ההחלטות מהענף, ובהם החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובכירי המגזר העסקי

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

מיקי רביב, מנכ''ל כאף ישראל / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל כאף ישראל: "יש גורמים שיהיו מעוניינים לממן את הפרויקט לחיבור המסילה במפרץ עם ישראל"

מיקי רביב, מנכ"ל כאף ישראל, סיפר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי החברה פועלת בסעודיה ובאמירויות והיא בהחלט רואה היתכנות להשלמת רשת הרכבות המפרצית ● "רק 200 קילומטר בירדן מפרידים בינינו לרשת הרכבות המפרצית"

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

מבוכה באמזון: מייל פנימי שנשלח בטעות חשף את גל הפיטורים הקרוב

אמזון חשפה בטעות את הקיצוצים המתוכננים בחטיבת הענן במייל שנשלח הלילה לעובדי החברה ● גל הפיטורים הנוכחי, שצפוי לכלול כ-14,000 עד 16,000 עובדים, אכן מתחיל השבוע, אולם המייל הקדים את ההודעות האישיות שהיו אמורות להמסר לעובדים שיושפעו מהמלך

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

התגובה האגרסיבית של Wix לירידה במניה: תוכנית רכישה עצמית של מניות בסך עד 2 מיליארד דולר

במחיר הנוכחי של המניה, מדובר על רכישה של עד כ-40% מהון המניות של החברה ● מניית Wix איבדה מעל מחצית משוויה במהלך שנת 2025 ומתחילת השנה הנוכחית היא נחלשה בעוד 15.3%●  המניה מזנקת היום בוול סטריט

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו במבוא לקרייסס של התחבורה בגוש דן"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, הביע פסימיות גדולה באשר למצב התחבורה בישראל בשנים הבאות ● הוא לא מאמין שהמטרו יהיה מוכן ב-15 השנים הקרובות, וגם מעוניין לפרוש השנה, אחרי 10 שנים בתפקיד

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה