גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אבשלום פולק הולך נגד הזרם: "לא רוצה להיות בקונצנזוס"

הביקורות הקשות לא עוצרות את אבשלום פולק, שמעלה מופע מחול־תיאטרון המבוסס על ספר ילדים של דורית רביניאן. “מי שהולך נגד הזרם משלם מחיר"

אבשלום פולק / צילום: כפיר זיו
אבשלום פולק / צילום: כפיר זיו

פעם בשנה נכנס עולם המחול לכוננות. זה קורה כשאבשלום פולק, הילד הרע של הריקוד, שמוציא שוב ושוב את הקולגות משיווי המשקל, מעלה עוד מופע חוצה גבולות וז’אנרים, ובדרך דורך על מוסכמות. פולק תמיד היה שנוי במחלוקת והצליח להפיק מהמבקרים תגובות דוקרניות, אבל נדמה שאחרי הפרידה משותפתו ליצירה ואשתו לשעבר, ענבל פינטו, הרבה יותר רעל נמשח על החצים שנורים לכיוונו.

"קראמפ", המופע הקודם של הלהקה והראשון אחרי הפרידה ותחת השם החדש "תיאטרון מחול אבשלום פולק", שעסק ברודן פסיכי, שמתעלל בנתיניו תוך דקלום טקסטים בצרפתית, חטף עלבונות כמו "כאוס, "חוסר דיוק וחוסר אחידות בין הרקדנים", "בלט מרושל", ומצד שני לכמה וכמה סופרלטיבים של "אי אפשר להתיק ממנו את העיניים".

אבל מי שקיווה שהמילים הקשות ירפו את ידיו של פולק, טעה. הן רק הגבירו את המוטיבציה שלו להמשיך לעבוד וליצור במלוא האנרגיה. ממש בקרוב עולה על הבמה "אנטו", מופע מחול-תיאטרון, שמבוסס על ספר ילדים חדש של דורית רביניאן, "עננה ושמה רננה", המספר על עננה מעוכבת התפתחות שנהנית לשוט מעל הבית ולשחק עם ציפורים, ופחות בעניין הגשמת הייעוד האבולוציוני שלה. הרשויות בשמיים לא ממש מרוצות מחוסר התפקוד שלה, והיא נשלחת למחנה חורף מיוחד יחד עם עננים סוררים כמוה, מעין סדנת חינוך מחדש, שתלמד אותה ואותם הורדת יורה כהלכתו.

אדם סביר יתקשה למצוא קשר בין עננה, דורית רביניאן, ריקוד ו"אנטו", אלת האהבה האכדית שעל שמה נקרא המופע. לפולק - שמגיע לפגישה עמוס במצלמה, חצובה, תלבושת ותיק ענקי, כחלק מתפקידו כמנהל, כוריאוגרף ראשי, מעצב תפאורה, תאורה וקול, סותם חורים על הבמה כשאחד הרקדנים לא יכול להופיע, וסתם כולבויניק - יש תשובה מתבקשת: יצירה. הבן של יוסי פולק, ששיחק את ההומו המהורהר ב"פלורנטין", שחקן התיאטרון המשובח שבחר בריקוד, הפך לבעל עסק עצמאי שמנסה לשרוד כלכלית ולעשות אמנות במקביל.

"מאז שאני זוכר את עצמי, הדרך שלי מאוד רחבה מבחינת תחומי עניין ורצון של חיבור מרכיבים ליצירה", הוא אומר, ונראה תשוש, כאילו לא עצם עין כמה ימים רצוף. "בכל תחום יש תפיסות של יוצרים וקהילות איך הדברים צריכים להיראות, והגישה שלי היא לשבור חוקים ולייצר זהויות חדשות.

"יצירה היא לא מהלכים שצריכים להיות אופנתיים וטרנדיים. לצערי, גופי תרבות גדולים פועלים בדרך מניפולטיבית ומחושבת כדי למשוך את הקהל ויורים לעצמם ברגל. אני חושב על אמנות כאפשרויות בלתי מוגבלות שכוללות כישלונות והתפתחות, סוג של קנבס. אז אני משלב בין תנועה, ויזואליה, פרוזה, משחק ופילוסופיה, אבל בסופו של דבר, אני עושה הכול למען הקהל ואני חייב לתקשר איתו".

ובדרך, לעצבן את כולם מסביב.
"מי שהולך נגד הזרם, או מנסה להסיט אותו קצת, משלם מחיר לטוב ולרע. אני לא מאמין ולא רוצה להיות בקונצנזוס. ביקורת היא חלק מהחיים".

עד שזה מאיים על קיומו של העסק, ובמקרה שלך, על קיומה של הלהקה אחרי הפרידה מענבל.
"יש צרות עין, מניעים לא ענייניים, תפיסות מקבעות שגורמות לעצור בזמן וללכת אחורה. אני עושה מה שאני עושה בצורה הכי טובה שאני יכול בלי להתנצל".

מתחילת הקריירה, פולק ייחס חשיבות עצומה לשמות שבחר לתת ליצירות שבהן היה מעורב - "פרחקיר", "הידרה", "ארמיד", "אויסטר" - מתוך אמונה שהשם הוא פיתיון שאמור לעורר עניין ורצון לרכוש כרטיס. "אנטו" היא היצירה הראשונה שמבוססת על ספר, ועוד ספר ילדים בשם שונה לגמרי, והפער העצום בין המילה הילדותית, הכתובה, למה שקורה על הבמה, נראה לו הכי טבעי בעולם. "רציתי לקחת ספר לילדים ולעשות מופע למבוגרים. להיכנס ולצאת בצורה חופשית מהיצירה", הוא אומר.

לרביניאן היו הערות, בקשות מיוחדות?
"היא ראתה את היצירה בנקודות זמן מסוימות. היה דיאלוג בונה ומפרה והיו חוסר הסכמות".

על מה? עם כל הכבוד, היא מבינה במילים, לא במחול.
"לא צריך להבין יותר מדי, אלא להרגיש ולהיות מאותגר וסקרן. יש בי פינה שמתחשבת ביוצר. אני מסתכל על סופרים כאמנים ברמה מאוד גבוהה. זה מדהים שהעולם שלנו נמצא בתוך סימנים, שמי שקורא אותם רואה, שומע, מרגיש ומדמיין, והכול בסימן שחור על דף לבן".

אז הריקוד הוא אמנות נחותה יותר מכתיבה?
"הכלים אחרים והחוויה של הצופה אחרת. זה לייצר תקשורת בין הרקדנים לבין עצמם, בינם לבין הקהל, בינם לבין התפאורה והבמה והאורות".

אתה אמור גם לייצר את התקשורת המיוחדת הזאת ככוריאוגרף, אבל גם לנהל את האופרציה הגדולה הזאת במקביל. עומס נוראי.
"יש לי 30 עובדים באופרציה, אבל תמיד ניהלתי אותה".

הלהקה מקבלת תמיכה?
"ממשרד התרבות ומעיריית תל אביב. בערך 50%".

כמנהל האמנותי והמנכ"ל של הלהקה, יוצא שאתה רב עם עצמך על כסף מול אמנות?
"לא פשוט ליישב את הסתירה הזאת, ואני צריך לקבל החלטות כואבות לשני הצדדים. זאת הסיבה שכששואלים אותי כמה שעות אני עובד בשבוע, אני עונה ‘עשרה ימים, וזה לא כולל את הילדים בהורות משותפת’. בחודשים האחרונים אני נמצא בחרדה איך לשלם משכורות, זה מהדהד לי בנקבוביות. אבל כשאני עובד בערוץ האמנותי, אני מתנתק מזה לגמרי, אחרת לא אוכל לתפקד, זו יכולת שסיגלתי עם השנים. אני מוצא את עצמי בסיטואציות מלחיצות ויש רגעי שפל".

שבהם בא לך להיות שכיר ולהיפטר מהאחריות העצומה הזאת?
"ברגעים האלה אני חושב אם להמשיך או לא".

למה יותר קשה דווקא עכשיו?
"כי יש איזושהי התארגנות מחודשת, אז מגלים דברים פחות טובים ויש קיצוצים, אילוצים, עליית מחירים. דווקא בתקופה שאני מנהל אמנותית את הלהקה לבד, כוח האדם האמנותי תוגבר".

חלק מזה הוא שכירת שירותי כוריאוגרף אורח. מפני שחטפת על הראש בגלל הכוריאוגרפיה של "קראמפ"?
"אנדריאה מרטיני היה בלהקה - איש מעניין, מוכשר, שמתאים ליצירה. תמיד היו לנו כוריאוגרפים אורחים. הפעם זה גם מתוך שיקול של ביזור סמכויות. מבחינת התקשורת, מה שקופץ לעין הם הדברים השליליים, ובמקרה שלי, זה תמיד מתקשר לסיפור האישי ואני לא יכול להגיד שאין לו קשר למה שאני עובר. כשעבדנו יחד - חטפנו יחד. זה בידיים של עורכים שרוצים לייצר את הלינקים האלה, יש אנשים שזה לא מוצא חן בעיניהם".

מי?
"לא משנה. העיקר שהשנה רצנו במקביל עם ארבע-חמש עבודות. ואת יודעת מה מתסכל? ניסיתי ליצור קשר עם התיאטראות הגדולים, כי אני מאמין בהכנסת מופעי מחול לרפרטואר שלהם, אבל לצערי, אני לא מצליח. הפחד מכישלון עוצר אותם מלעשות את המהלך, וחבל".

בעבר, הלהקה של פולק את פינטו, עבדה לא מעט בחו"ל. עכשיו, מן הסתם, כשהוא בקושי מוצא זמן לנשום, אין לו את היכולת להשקיע אנרגיה בשיווק גלובלי. "זה עניין של פרבולות, וכן, זה מאוד רווחי ויש בזה אפשרויות כלכליות טובות. צריך לתדלק את זה כל הזמן".

"קראמפ" לא התקבל למופע החשיפה הבינלאומי, מה שסגר את האופציה להופעות בחו"ל. זאת הייתה סגירת חשבונות?
"לא יודע, אבל אין פה עיסוק באגו הפרטי שלי אלא בעתיד של הלהקה. זה פגע בחשיפה ובהכנסות עתידיות, והיה בזה משהו ציני ולא ענייני".

אני שואלת שוב, מי רוצה לחבל לך?
"לא אגיד. זה קשור לכל-כך הרבה דברים. נראה אם 'אנטו' יתקבל השנה".

מתי תרשה לעצמך לנוח, להתמוטט קצת?
"תמיד זה עוד מעט, ואיכשהו אני מצליח לאסוף את עצמי ולהמשיך הלאה".

עוד כתבות

גמל ופנסיה / אילוסטרציה: Shutterstock

העברות של 2.7 מיליארד שקל בחודש אחד: בית ההשקעות ששבר שיא בפברואר

בית ההשקעות מיטב ממשיך במומנטום חיובי, רושם את החודש השני הכי טוב בהיסטוריה של הענף ומשלים חודשיים חזקים במיוחד ● מנגד, אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לפדות כסף בהיקפים גבוהים ● בשוק מסבירים: מדוע הכסף עובר דווקא למיטב?

שלמה קרמר / צילום: שלומי יוסף

נפילת מניות הסייבר מוכיחה: וול סטריט לא יודעת לתמחר טכנולוגיה

שלמה קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט, צפה במניות הסייבר מתרסקות בגלל עדכון לקלוד קוד וקלט - השוק כבר לא מבין את התמונה ● תעשיית הטכנולוגיה עברה התמחות לתתי־תחומים, ומנהלי ההשקעות לא - והייפ ה־AI רק מחריף את המצב ● הפתרון? לחשוב מחדש על "הטק" כסקטור

תחנת דלק בפיליפינים בסוף השבוע האחרון / צילום: ap, Aaron Favila

באוצר חוששים שמחיר הבנזין יעקוף את רף ה־8 שקלים ובוחנים פתרון ישן

המצור האיראני על הורמוז הוביל לזינוק במחירי הבנזין בעולם, אך בישראל נשמרת יציבות זמנית בזכות השקל החזק ושיטת עדכון המחירים החודשית ● במקביל, יצרניות רכב מקצצות ייצור, הביקוש לחשמליות שובר שיאים, ובארץ נערכים להתייקרות החלפים עקב שיבושי האספקה

הילה ויסברג ונבו טרבלסי בשיחה עם פרופ' צחי חייט / צילום: עוז שכטר

"קבוצה קטנה מאוד של משקיעים מתוחכמים נהנים ממרב הכסף"

שיחה עם פרופ' צחי חייט, ראש תחום מידע בבית הספר לתקשורת ברייכמן ● על היעדר הרגולציה בפולימרקט וההשלכות, למה רק מיעוט נהנה מהכסף, ואיך תשפיע הפלטפורמה על הבחירות בישראל

מערכת חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

יורט טיל איראני ששוגר לדרום; חיזבאללה ממשיך לירות לגליל

8 שיגורים מאיראן מאז שעות הבוקר הביאו לפציעתם של עשרות, בהם גם גבר בן 53 במצב קשה, בלמעלה מ-20 זירות נפילה בגוש דן • צה"ל השלים גל תקיפות בטהרן; במקביל – חיל האוויר תוקף תשתיות בלבנון • באיראן עונים לאולטימטום של טראמפ • בצבא נבדקת האפשרות שעופר מושקוביץ' נהרג במשגב עם מירי פגז צה"לי • מסתמן: צמצום נוסף בפעילות בנתב"ג • עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

3 תרחישים לפתיחת מצר הורמוז, והאם איראן שחקה את הקלף הכי חזק שלה

מהצפת השוק בנפט איראני ועד לאיומים בהחרבת תשתיות החשמל וכיבוש מסופי היצוא - אלו האפשרויות של נשיא ארה"ב לפתיחת מצר הורמוז ● והאם בסגירת מעבר הנפט איראן הלכה צעד רחוק מדי

רישום דגל פרס, אנונימי, 1667-1670. האריה כסמל היסטורי / צילום: Reuters, IMAGO

איך בכלל נותנים שם למלחמה?

הבחירה ב־"Epic Fury" ו"שאגת הארי" אינה מקרית: מאחורי שמות המלחמה מסתתרת אסטרטגיה שלמה שמבקשת לעצב תודעה ציבורית ● בעוד וושינגטון מאמצת שפה דרמטית המזכירה סרטים הוליוודים, ישראל פונה להיסטוריה ולסמלים לאומיים ● בינתיים מבקרים טוענים כי מדובר ברטוריקה מנותקת מהמציאות

יעקב גלידאי / צילום: יח''צ

משקיע בחו"ל, והמלחמות רודפות אחריו: קנה דירות באוקראינה ואחר כך בדובאי

יעקב גלידאי רכש שתי דירות באוקראינה - ואז פרצה שם המלחמה שפגעה לו בהכנסות ● אחר כך פנה להשקעות בדובאי - שנפגעת עכשיו במלחמה עם איראן ● למרות זאת הוא סומך על החוסן הפיננסי של דובאי, שלדבריו תשוב במהרה להוות יעד נחשק למבקרים ולמשקיעים

שוקי ניר, יגאל זמיר וראסל אלוונגר / צילום: דורון לצטר, תאת טכנולוגיות, ענבל מרמרי

הישראלית שזינקה על רקע הטלטלה במחירי הנפט, וזו שצללה בכ-30%

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● טאואר זינקה במעל 30%, בעקבות שני מהלכים חדשים עליהם הודיעה בתחום התשתיות ל-AI ● תאת טכנולוגיות נפלה בשיעור דו־ספרתי אחרי הדוחות, אך האנליסטים עדיין חיוביים לגביה ● וסולאראדג' קפצה בעקבות העלאת המלצה מבנק ההשקעות ג'פריז, על רקע התנודתיות במחירי הנפט

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

פי חמישה יותר: המיירטים האמריקאים מול החץ הישראלי ועלויות המלחמה

המערכה מול איראן מעמיקה את ההפנמה האמריקאית כי נדרשות רפורמות נוספות בתוכניות הרכש של הפנטגון ● איחוד האמירויות תרכוש מאוסטרליה טילי אוויר־אוויר להתמודדות עם הכטב"מים האיראניים שמשוגרים לשטחה ● וכך ארה"ב משתמשת ביכולות החלל שלה במלחמה עם איראן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גן ילדים / צילום: Shutterstock

אחד מכל ארבעה: ההורים שיקבלו בקרוב החזר על הגנים הסגורים

הצדדים הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה, במטרה לתת מענה לאתגרים הכלכליים ולשמור על יציבות מעונות הסמל המפוקחים לגיל הרך ● הסיכום נשען על מתווה הפיצוי לעסקים והחל"ת במימון המדינה, והוא נועד להעניק ודאות כלכלית להורים ולצוותים

תמ''א 38 בראשון לציון / אילוסטרציה: ארן הרשלג

ירשתם דירה בבניין שמיועד לתמ"א? ההחלטה של רשות המסים שכדאי להכיר

לפי נייר עמדה שפרסמה היום רשות המסים, בעלי דירות מגורים המזכות בפטור ממס שהתקבלו בירושה, יוכלו לשמור על זכאותם לפטור ממס שבח גם במכירת הדירה החלופית החדשה בפרויקטים של התחדשות עירונית

קנצלר גרמניה פרידריך מרץ וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Toby Melville

באירופה מופתעים: האם אנחנו בעצם בטווח הטילים האיראנים?

שיגור הטילים האיראניים לעבר דייגו גרסיה והסימנים להארכת טווחם מעבר ל-3,000 ק"מ מתחילים לערער את תחושת החסינות האירופית ● כלי תקשורת בגרמניה ובבריטניה בוחנים תרחישי פגיעה בבסיסים ובערים - בעוד גורמים רשמיים מנסים להציג את האיום כבלתי סביר בשלב זה ● בינתיים מתחדד פער ההגנה: גרמניה מסתמכת על מערכת "חץ 3", בעוד בריטניה נותרת תלויה במטריית ההגנה האמריקאית

בנק ישראל משיק אינדיקטור חדש / צילום: Shutterstock

דוח בנק ישראל מגלה: העשירים שילמו את רוב העלאת המסים במלחמה

שני העשירונים העליונים נשאו ביותר ממחצית נטל המס למימון מלחמת "חרבות ברזל", כולל רפורמת הרווחים הכלואים ומס יסף - כך עולה מדוח בנק ישראל ● עם זאת, דווקא בהעלאת המע"מ חלקם של בעלי ההכנסות הגבוהות נמוך יחסית, כ־29% בלבד - נתון שממחיש כיצד מסים עקיפים מתפזרים על כלל הציבור ומכבידים יותר על השכבות החלשות

חלקות ניסוי לדו שימוש בקרקע חקלאית / צילום: הדמיות דוראל

פטור מהיטל השבחה: המתווה שיאפשר לחקלאים לנצל את שדותיהם להקמת פאנלים סולאריים

הקמת מתקנים סולאריים מעל שדות חקלאיים נחשבת לפתרון למחסור בקרקע, אך דרישת היטל השבחה על עליית שווי הקרקע איימה לפגוע בכדאיות הכלכלית ● כעת הוסכם על פטור מלא לחקלאים, כאשר רשות מקרקעי ישראל תפצה את הרשויות המקומיות בכעשירית מגובה המס ● ההסדר יוחל לשנה בלבד, ויעלה לאישור בכנסת במושב הבא

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

למה קפץ מחיר המעבר בצד המצרי של טאבה

הרשויות במצרים הודיעו על העלאה חדה במחיר המעבר בגבול טאבה. זו הסיבה ● 
הרכישה של Teads עדיין לא מוכיחה עצמה, אבל המנכ"ל מקבל בונוס של מיליון דולר ● ועמותת יוזמות עתיד, בשיתוף בנק הפועלים, משיקים מחזור חדש של "צו 8 לעסקים" ● אירועים ומינויים

בודקים את המיתוס. ח'ומייני שב לטהרן, 1979 / צילום: ויקישיתוף

שמים סוף למיתוס: המהפכה האסלאמית באיראן - לא הייתה אסלאמית

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: אנו מכירים את המהפכה של 1979 באיראן כעניין דתי־אסלאמיסטי. המציאות יותר מורכבת

פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס–טק קינטיקה / צילום: קארן לנדאו

הדרך מהשירות ביחידה הסודית להקמת קרן שמשקיעה בחברות ביטחוניות

"היה לי שירות מרתק. למדתי איך אנשים פועלים ומה יכול להניע אותם, איך להיכנס לחדר, לסרוק להבין ולבנות סיטואציות מאוד מהר, לזהות סכנות ואיומים אבל גם הזדמנויות" ● שיחה קצרה עם פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס־טק קינטיקה

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

הפעם זה יצליח: ההבטחה של משרד התחבורה לטסים שנתקעו בחו"ל

מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן בראיון מיוחד על המצב: "הנוסעים לא נשארים קירחים, החזרים על שירותי סיוע לוקחים זמן, כי חברות התעופה עושות שרירים" ● וגם: איך התכוננו בענף למבצע באיראן והבשורה על הבאת אובר לישראל

מבצעי מוצרי חשמל השבוע ברשת ''אושר עד'' / צילום: תמונה פרטית

במקום קניונים וטיסות, עברנו לרכישות לבית. הכירו את כלכלת ההתבצרות

לפי נתוני שב"א, מרכז טאוב והלמ"ס, מתחילת המלחמה נרשמה קפיצה בהוצאות על מוצרי חשמל, טקסטיל והיגיינה ● מומחים משייכים זאת למעבר מכלכלת חוויה לכלכלת מוצר, שבה הבית הופך למרכזי ולעוגן רגשי ● "בעת איום אנחנו מתבצרים דרך רכישה כדי להרגיש בשליטה"