שרה נתניהו, רעיית ראש הממשלה בבית המשפט לקראת הודאה / צילום: מרים צחי
קרועים 1. השבוע נפתח בהסדר טיעון. הפרקליטות מול שרה נתניהו. או להפך. מה שהתחיל באוגוסט 2015 במרמה בנסיבות מחמירות וקבלת דבר במרמה הסתיים בהודאה שלה על "ניצול מכוון של טעות הזולת בלא מרמה". מה שנפתח בדרישה ל-359 אלף קל וקנס הסתיים ב-55,000 שקל, כולל קנס. הארץ הקרועה סערה וגעשה. צד אחד חגג את ההודאה ואת ההרשעה; צד שני פיזז כשזיהה איך מרמה חמורה הופכת לניצול בלא מרמה והסכומים נחתכים לשביעית כמעט. צד אחד אמר: "אמרנו לכם שהיא והוא..."; צד שני אמר: "הנה הוכחה שההר הוליד ג'וק והכול היה סימון מטרה מאורגן של הצד הראשון. ביום שאחרי, אמר התובע מהפרקליטות: "לטעמנו הסדר הטיעון מאוזן". כמה שעות אחרי, צוטט אחד מאותם "מקורות בכירים בפרקליטות" כאומר שעכשיו צריך להגיש נגד שרה נתניהו תביעה אזרחית. צד אחד מחא כפיים בדאגה לשלטון החוק, צד שני קרא בוז להוכחת הרדיפה.
קרועים 2. ואז עברה ישראל באחת לילדה קטנה בת 7, שעולם שחור ואפל סגר עליה. גם בה עשו הקרועים שימוש. צד אחד אמר: "זה טרור לאומני פלסטיני נגד ילדה יהודייה", כולל ציטוטים שלא ברור מאין הומצאו; צד שני אמר: "מי אמר שזה טרור? עושים מזה סחורה פוליטית, אונס ילדה קטנה קורה גם אצל יהודים". אחרי חצי יממה התקדמו. צד אחד אמר: "הוא יושב כבר 50 יום במעצר רק בגלל שהוא חשוד ערבי". צד שני אמר: "אם זו הייתה ילדה מצפון תל אביב, מזמן הייתה מתקיימת חקירה אמיתית והיה מוגש כתב אישום". ככל שנקפו השעות, התברר שהסיוט, הזלזול והרשלנות מצליחים לחבר אפילו בין הצדדים הנצים. הכישלון המהדהד של המשטרה והפרקליטות הצבאית הפחידו את כולם. אבל, כנהוג בימים אלה, אסור לומר מילה רעה מדי על המשטרה, בקושי מילת ביקורת, שכן צד אחד שומר עליה בגלל חקירות נתניהו, והצד השני "מחפש" אותה בגלל חקירות נתניהו. ברביעי וחמישי התברר שהגרוע והרע הוא רע מאוד מאוד. אם ככה "חוקרים" במקרה הזה, מה קורה בחקירות לא מתוקשרות?
רמת טראמפ. בישיבת ממשלה חגיגית ברמת הגולן, יום א', הציבו שלט ליישוב חדש על שם הנשיא דונלד. עם אחד זלזל, בז, גיחך בקול גדול ורם, השתמש באותה שפה נגד הנשיא האמריקאי וראש הממשלה הישראלי. עם שני אמר: מגיעה תודה וכבוד לאוהב ישראל, המעשה ראוי, גם אם מדובר בינתיים רק בשלט ובכוונה. המציאות הלא באמת חשובה היא שלנתניהו יש בחירות בספטמבר 2019 ולטראמפ בנובמבר 2020. מספיק שאחד מהם לא ייבחר כדי שרמת טראמפ לא תהיה. אבל בינתיים אפשר לשמוח ולעלוז זה לאידו של זה.
נשיא הקרועים. יום ג', אזכרה לחללי אלטלנה. הנשיא ראובן ריבלין נשא נאום וכן, וכדרכו דיבר ברגש ואמת על הקרע והתוצאות הנוראיות שהוא עלול להביא. "במקום לפעול לבניית סיפור משותף, ימין ושמאל, חותרים למחוק את סיפורו של הצד השני". עוד אמר: "השיח האלטלני שולט בישראל. שיח מאשים, רדוד ואלים. אסור לתת לשיח המפלג להמשיך להרוס כל חלקה טובה... עלינו לזכור אמת אחת פשוטה: אחים אנחנו, עם אחד אנחנו. אין אחר". אבל אז, לא גבר על ייצרו והוסיף: "אין כמו ראש הממשלה לדעת זאת". אהבה גדולה ועצומה נשפכה עליו מצד אחד. טינה קרה, מתנכרת ומזלזלת ניחתה מצד שני. שש המילים האחרונות לא היו כתובות בנאום, מה שמרמז שעל ריבלין השתלט "יצר הרע", יחסי האיבה בינו לבין ראש הממשלה. כך, בחלקיק שנייה, הפך האיש לנשיא מפלג. אחר כך הסבירו בבית הנשיא שהדברים לא כוונו ספציפית לנתניהו אלא לשיח המפלג.
השר לחינוך העם. הרב רפי פרץ מונה, יום ב', לשר החינוך. אחרי יום, לפני שרצה או ניסה להבין כמה המשרד מנופח, מסורבל ולא יעיל, שתקציבו הוכפל בעשור והוא הגדול מכולם (בפועל יותר מתקציב הביטחון), שלף: "נצטרך להילחם מול האוצר על הקיצוצים". למחרת צוטט: "שמעתי שמדברים על הדתה. זו כמעט פיקציה. אין הדתה... אם כבר, בחברה הישראלית יש קצת החלנה" ("מקור ראשון", 19.6). אחרי כמה שעות הצהיר: "שיבנו את גשר יהודית באמצע השבוע". כך נמחקה שארית התקווה גם ממי שהיה תלמיד ישיבות, ממוצא מרוקאי, טייס מסוקים, מדריך בבי"ס לטיס ורב צבאי ראשי, שחשבו שיהיה איש ההבנה והכבוד ההדדי.
כסף וחיים. הודעה הגיעה במייל ביום ג' ונפתחה במילים: "שלוש וחצי שנות מאסר וקנס מצטבר בסך 280 אלף ש"ח הוטל על חברת בנייה ובעליה". אבל לא, זו לא חברת בנייה ובעליה שנהרגו אצלה מי מ-23 הרוגי הבנייה מתחילת השנה, או מ-100 הפצועים קשה ובינוני, שרובם יישארו נכים לכל ימי חייהם. העונש הזה הוטל "בגין קיזוז חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של כ-6.5 מיליון שח". מתברר שמה שעושה רשות המסים עם הכסף הציבורי לא מסוגלת לעשות מערכת אכיפה שלמה, כבדה ומכובדה עם חיי אדם. ואולי זה פחות מעניין אותה.
הקורע האחרון. לקראת שישי תפס אחד שפעם היה ראש מוסד כותרת גדולה ("מעריב"): "בוחרי נתניהו הם אנשים חסרי דעת". שמא עוד איש מחפש מפלגה.