גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמו העובדים במכרות באפריקה: תופעת עובדי הקבלן של פייסבוק עכשיו בגרסת ההצגה

עובדי הקבלן שמסננים עבור פייסבוק תכנים אלימים ומיניים ברשת החברתית עובדים בתת תנאים, תחת איסור להפעיל שיקול דעת ● ליאור זלמנסון, שיצר עם מיה מגנט הצגה שמטילה זרקור על הנושא: "צריך לדון בנושא, כמו שעוסקים באנשים במכרות באפריקה שנהרגים בשביל תעשיית הסלולר"

תמונה מתוך כרזה לקידום ההצגה./ צילום: דפנה טלמון
תמונה מתוך כרזה לקידום ההצגה./ צילום: דפנה טלמון

בשנים האחרונות נחשפים פרטים בנוגע לעולם סינון התוכן בפלטפורמות הדיגיטליות, ולהיותו ה"חצר האחורית" של הרשתות החברתיות. שאלות מהותיות עלו לדיון - מהו תוכן ראוי ומה לא, ומהו המחיר שמשלמים מסנני התכנים שצריכים לקבל את ההחלטות הללו. השבוע פורסם תחקיר נוסף של The Verge אודות מסנני תוכן בארצות הברית - עובדים שבמקרה של חברת פייסבוק מועסקים באמצעות חברות קבלן. שלושה מהמרואיינים במסגרת התחקיר, מסנני תוכן לשעבר, העידו בשמם המלא ובפנים גלויות - למרות הסכמי סודיות וחשיפתם לתביעות משפטיות.

אחד מהם תיאר את הסרטון הראשון שראה בתפקיד: שני נערים זיהו איגואנה על הרצפה, אחד הרים אותה מהזנב, והחל להטיח אותה על רצפת הרחוב. "האיגואנה צרחה ובכתה והם לא הפסיקו עד שהיא הייתה גוש מדמם". לפי העדות, למרות הזעזוע העמוק שהעובד חש עקב המראות, הסרטון לא הפר את תנאי הקהילה של פייסבוק - ולכן נשאר באוויר.

אותה שרירותיות אבסורדית שמאפיינת את מדיניות החברה ומנחה את מסנני התוכן שלה, מוצגת כיום לקהל הרחב במסגרת הצגה שעולה בתל-אביב. את ההצגה יצרו ד"ר ליאור זלמנסון, חוקר מערכות מידע ומרצה באוניברסיטת חיפה, והמייסד של פסטיבל "פרינט סקרין" לאומנות דיגיטלית, והאמנית ואשת החינוך מיה מגנט. לצורך כך הם התבססו על מצגות מודלפות מקורס מסנני תוכן שפרסם ה"גרדיאן" ב-2017, ועל תחקירים נוספים בנושא שנעשו מאז.

בפתיחת ההצגה, מגנט, שמשחקת את המדריכה בקורס, מסבירה כי משרה זו עדיין מאוישת על-ידי עובדים אנושיים - ולא מכונות - מאחר ש"אנחנו זקוקים לאינטליגנציה ולמוסר שלכם". אך מהר מאוד מתברר כי בעבודה מהסוג הזה, בני האדם דווקא נדרשים לתפקד כמכונות: כללי החברה שמוצגים מסבירים כי יש להם שניות בודדות לעבור על פוסט, מותר להם לבצע עד שלוש טעויות בחודש בלבד, ואין להם באמת מקום להפעיל את תפיסת המוסר או את האינטליגנציה שלהם, מאחר שהחלטותיהם צריכות להסתמך בצורה עיוורת על הכללים של פייסבוק - שנראים לפעמים שרירותיים להחריד.

ליאור זלמנסון/ צילום:  בוריס גילטבורג

"נסיר סרטונים של הפלה רק אם הם כוללים עירום", "ילדים אינם מהווים קבוצה פגיעה, אבל נשיאים כן", ו"עירום מותר רק אם הוא מוצג באומנות אמיתית". אלה רק חלק מההנחיות למסנני התוכן שמוזכרות בהצגה, בה הקהל הוא משתתף פעיל שמתבקש ללמוד את החוקים ולתרגל את היישום שלהם על פוסטים שונים - כמו איום ברצח נגד טראמפ, תיאור של אקט מיני מפורש, תמונות של עירום בשואה, וקריאה לביצוע לינץ' בתינוקות ערבים. פעם אחר פעם מוצגים לקהל תמונות ופוסטים שדווחו על-ידי משתמשים, והוא צריך להחליט - באמצעות סימון "לייק" או "דיסלייק" - אם להשאיר את הפוסט או להסירו. פעמים רבות התרגול ואף החוקים עצמם יצרו בקרב הקהל תחושת אי נוחות ותגובות של התנגדות.

בנוסף למצגות שמבוססות על תוכן הקורס האמיתי שהודלף, ההצגה מלווה גם בטקסט דרמטי של הדמות בהצגה אשר מעורר את חוויית סינון התוכן לחיים, כשהיא חולקת כביכול מניסיונה. באחד הקטעים, היא משתפת במקרה שמזכיר את החוויה הטראומתית עליה סיפר מסנן התוכן שנחשף לסרטון האלים נגד האיגואנה, ושוב מבטא את שרירותיות החוקים: במסגרת עבודתה, היא נתקלה בסרטון של ילד שנפצע קשות, אמנם לא כתוצאה מהתעללות מכוונת, אך לא מקבל כל עזרה מהאנשים שסביבו.

מדריכה מספרת לקהל החניכים כי לא הייתה יכולה להסיר את הסרטון מהרשת החברתית - מאחר שלא עבר על שום כלל. מיד לאחר מכן, היא פוצחת בנאום על החשיבות בשמירת הכללים ובהימנעות מהכנסת תפיסות אישיות של נכון ולא נכון לעבודה - מה שרק מעורר בקהל תחושת אי נוחות רבה יותר.

בתחילת ההצגה, המשתתפים מתבקשים לחתום על טופס הסכם סודיות עם "הרשת החברתית". בהמשך, במהלך ה"קורס", מוסבר לחניכים כי מקום העבודה אוסר על שימוש בטלפונים ועל הכנסת כלי כתיבה וניירות למשרד, כולל עטיפות מסטיקים שיכולות לשמש לכתיבה, ועל הוצאת מידע מן המשרדים. "יצרנו את ההצגה כי הרגשנו שאף אחד לא יודע על זה, כאילו זה סוד. להצגה קוראים 'I Don’t Want to See This' - ואנחנו מעמתים אנשים מול זה שאנשים אחרים צריכים לראות את כל מה שהם לא רוצים לראות. הרבה אנשים יוצאים החוצה באמצע כי קשה להם", אומר זלמנסון.

על שאלות כמו מהי אומנות אמיתית או אילו קבוצות באוכלוסייה נחשבות לפגיעות, אין תשובה חד משמעית, והן עוררו את התגובות החזקות ביותר מהקהל בהצגה. מה רציתם להראות באמצעותן?

"רצינו להראות סיטואציות בהן מסנני תוכן צריכים לקבל החלטות כביכול אובייקטיביות בתחומים שברור שאין בהם שיפוט אובייקטיבי", מסביר זלמנסון. "ברגע שאנחנו מנסים להגדיר עולמות מופשטים - כמו אומנות - אנחנו מבצעים רדוקציה שלהם, וזה תהליך שעלול - במקום להעלות את החוכמה האנושית - להקטין אותה ואת היכולת שלנו להרחיב את תחומי הידע.

"שיפור הידע האנושי הוא הרבה פעמים תוצר של אנשים שניסו למתוח את הגבולות ולהגיד דברים שבהתחלה אחרים התנגדו להם. אני חושב שבעולם שמנוהל על-ידי מערכת בינארית שפחות מאפשרת לדיון כזה לקרות, דברים יהיו יותר מדי חדים וחותכים, במקומות שדווקא מורכבות ומופשטות עזרו לנו לאורך הדורות".

רציתם להראות את האבסורד בכך שחברות פרטיות הן אלה שמחליטות בנושאים הללו בשביל כלל החברה האנושית?

"אלה אפילו לא חברות הענק הפרטיות, כי מי שמחליט הרבה פעמים זה לא המנכ"לים, לא צוקרברג בעצמו, אלא אנשים בתפקידים מינוריים שיש להם הרבה סמכות לקבוע לנו גבול עם השלכות מאוד אמיתיות. אם אני בעל עסק וכל חיי העסקיים נבנים על זה שיש לי גישה לפייסבוק, ומסנן תוכן כלשהו החליט שמשהו שפרסמתי לא תקין והעסק שלי יורד מהאינטרנט לחמישה ימים - הפסדתי מלא כסף".

פייסבוק קובעת מה ראוי ומה לא

"בחברות הטכנולוגיה יש שני מעמדות"

בתחקיר שפורסם השבוע ב-The Verge, ניתן בנוסף למדיניות התוכן האבסורדית של פייסבוק גם דגש רב לתנאי העבודה המזעזעים של מסנני התוכן: עובד אחד חווה התקף לב ליד שולחנו במשרד ומת, והמנהלים ניסו למנוע מהעובדים לדבר על הנושא - מחשש לפגיעה בפרודוקטיביות; שתי עובדות דיווחו על הטרדות מיניות מצד קולגות מאז אפריל האחרון; ועובדת אחרת הקיאה בקביעות לתוך פח אשפה ליד שולחנה - בעקבות התכנים שראתה, והעובדה שניצלה כבר את הפסקות השירותים שהוקצו לה. אי-מתן טיפול נפשי מתאים לעובדים הוביל לריבוי מקרי אלימות מילולית ופיזית במשרד, ולכך שרבים מהם מתמודדים עם פוסט טראומה גם אחרי שהפסיקו לעבוד כמסנני תוכן. העדויות כללו גם תיאורים של סביבת עבודה מטונפת, עם שיער ערווה וציפורניים סביב השולחנות, מתקפת פשפשים שנמשכה שלושה חודשים ללא טיפול ושירותים שקירותיהם מרוחים בהפרשות גוף.

בפייסבוק פרסמו בתגובה לתחקיר: "אנחנו עובדים עם שותפי סינון התוכן שלנו כדי לספק את רמת התמיכה והתגמול הגבוהה ביותר בתעשייה. באופן בלתי נמנע, ישנם אתגרים ואי-סיפוק מצד העובדים, שמטילים בספק את המחויבות שלנו לעובדים של השותפים שלנו ולעבודה הזאת. כאשר הנסיבות דורשות נקיטת פעולה מצד ההנהלה, אנחנו מוודאים שזה קורה".

בשנה שעברה, מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג הדגיש את הצורך במסנני תוכן אנושיים - ואת זמניותו - באמירה שזכתה לכותרות רבות. בשיחת משקיעים הוא הסביר למה בינה מלאכותית מצליחה היום למנוע באופן אוטומטי פרסום של תמונות עירום, אך מתקשה בתחומים אחרים: "יותר קל לייצר מערכת בינה מלאכותית שתזהה פטמה בתמונה מאשר להגדיר מה זה hate speech (דברי שטנה והסתה) מבחינה בלשנית, אבל אני חושב שעם הזמן אנחנו נשתפר. אלה לא בעיות שלא ניתן לפתור".

נראה שהתנאים הקשים והאופי הזמני של עבודות מסוג זה הולכים יד ביד: "נכון להיום, בחברות הטכנולוגיה יש שני מעמדות, והמעמד החדש הוא של עובדים שמחליפים בינה מלאכותית שעדיין לא קיימת", אומר זלמנסון. "הרבה אנשים חשבו שבינה מלאכותית תייתר את המשרות האלה, ושאת המחיר ישלמו האלגוריתמים. אבל האלגוריתמים של ימינו עדיין לא מספיק טובים, ומי שמשלם את המחיר הן האוכלוסיות הנזקקות ביותר, שאין להן את הפריבילגיה להחליט אם בא להן משרה מלאה עם זכויות או משרה זמנית. בשבילן, גם עבודה בלי זכויות היא עדיין מושכת".

לדברי זלמנסון, התוצאה היא ש"בשנים האחרונות אנחנו רואים המון חברות הייטק שצומחות בצורה כבירה, כי הן מראות שאפשר ליצור חברה בשווי של מיליארדי דולרים עם מספר עובדים מצומצם. אך האם אין עובדים סמויים - שעובדים לפעמים בתת תנאים - כדי שהעובדים הרשמיים של החברה יצליחו ובגדול? בהמון מקרים, החברות משתפות פעולה עם חברות קבלן. כך, נוצרת לצד החברה המקורית עוד חברת משנה - שלפעמים גדולה ממנה בהרבה. רבות מהעבודות האלה הן ללא תנאים סוציאליים והבטחת הכנסה לעתיד הבינוני-רחוק", הוא אומר.

ההצגה שיצרו זלמנסון ומגנט מבוססת בעיקרה על מצגות שהודלפו ב-2017, אז העסיקה פייסבוק כ-4,500 מסנני תוכן. מאז, בעקבות לחצים ציבוריים, החברה הרחיבה את צוות הבטיחות והאבטחה שלה, אותו מנהל גיא רוזן, סגן נשיא בחברה והישראלי הבכיר בפייסבוק כיום. לפי פייסבוק, כולל כיום הצוות של רוזן 30 אלף עובדים, כמחציתם מסנני תוכן שפועלים מסביב לעולם דרך חברות קבלן, גם במדינות מתפתחות.

הצורך של פייסבוק בהרחבת מערך מסנני התוכן נובע גם מלחצים שהופעלו עליה על-ידי פוליטיקאים, הציבור והתקשורת - בעקבות ניצול לרעה של הפלטפורמה להפצת תכנים בעייתיים. רק לאחרונה, פייסבוק ופלטפורמות נוספות היו נתונות לביקורת רבה לאחר שנכשלו לעצור במהירות את הסרטון בו נראה המפגע מהטבח בניו זילנד יורה בקורבנותיו.

הפלטפורמות מתמודדות מצד אחד עם דרישות לסנן תוכן ביעילות רבה יותר, ומצד שני, כשהן מעסיקות מסנני תוכן למטרה זו - הן שוב סופגות ביקורת.

"אני חושב שזה נהדר שהתקשורת, המדיה והאקדמיה מעלות את הדיון על זכויות עובדים ואדם. חברה מתוקנת מעלה שאלות וביקורת על תהליכי שינוי. אני לא אנטי-טכנולוגי, אני משתמש בכל הפלטפורמות, וחושב שחברות הטכנולוגיה עושות הרבה שינויים חיוביים בעולם, ושהן נמצאות במצב מאתגר - חשופות להמון ביקורת ומנסות להתמודד.

"שקיפות לגבי התופעה הזו זה הכיוון הנכון. אם למדנו על אנשים במכרות באפריקה שנהרגים בשביל רכיבים לתעשיית הסלולר, גם במקרה הזה צריך להביא את הדברים לאור יום ולעורר דיון ציבורי. אם המסקנה הציבורית תהיה שצריך להתמודד עם המחיר של התופעה כי היתרונות עולים על החסרונות, אבל לצד זה לעודד שקיפות ולשפר תנאים, זו תהיה מסקנה לגיטימית בעיני. אבל אי אפשר להגיע אליה בלי שמודעים בכלל למה שקורה מאחורי הקלעים".

ההצגה על מסנני התוכן היא נדבך נוסף בעיסוקו של זלמנסון בהתנהגות של אנשים שעובדים בסביבות דיגיטליות, ובהשפעה של אותן סביבות על ההתנהגות האנושית - בין היתר בעבודות זמניות מסוג זה. במחקר שערך על חברת אובר ב-2017, תיאר זלמנסון את מאות אלפי נהגי החברה ככאלה שעובדים תחת "ניהול אלגוריתמי" - ניהול של מכונה שמתייחסת אליהם כאל מכונות. המחקר תיאר לראשונה כמה מהדרכים בהן הנהגים התמודדו עם הניהול הזה. אחת מהן היא כיבוי סימולטני של האפליקציה, פעולה שיוצרת מחסור מדומה בנהגים באזור מסוים, וכך מעלה את מחירי הנסיעה והתגמול לנהגים. מאז שהמחקר חשף את השיטה הזו, פרסומים שונים בכלי התקשורת הראו כי נהגי אובר ממשיכים לנקוט בה ככלי התנגדות לאופן הניהול האלגוריתמי.

"אובר רק רוצה לתת את העבודה שלנו למכונות ולהוריד את התעריפים", כתב נהג מניו יורק בפורום עצמאי של נהגי החברה, בתגובה שהובאה במחקר. התבטאויות דומות ניתן למצוא גם אצל עובדי המחסן של אמזון: "עד שרובוטים יוכלו לעשות את העבודות האלה, הם רוצים להפוך אנשים למכונות", אמר מקס קרופורד, עובד לשעבר במחסן של אמזון בבריטניה, ל"ניו יורק טיימס" בשנה שעברה. עובדי המחסן של אמזון עובדים תחת רובוטים שאף "מנהלים" אותם ומכווינים אותם בעבודתם, ולפי תחקירים שפורסמו בשנים האחרונות - הם מצופים להגיע לרמת יעילות שגורמת להתמוטטויות בעבודה ואף לנטיות אובדניות. "אחרי שנה הרגשתי שהפכתי לגרסה של אחד הרובוטים שעבדתי איתם", אמר קרופורד ל"טיימס".

נראה שקרופורד, יחד עם יתר עובדי אמזון ואובר ומסנני התוכן של הפלטפורמות הדיגיטליות, הם כולם חלק מתופעה רחבה שמאפיינת משרות בחברות הטכנולוגיה הגדולות - אותן ממלאים אנשים רק עד שתתפתח טכנולוגיה שתוכל להחליף אותם - ובינתיים זוכים ליחס של רובוטים.

עבודות בהן בני אדם נאלצים למלא תפקיד של מכונה כשלב ביניים אינן תופעה חדשה. במאה ה-19, בלימה של רכבות התבצעה באופן ידני - בכל קרון בנפרד - באמצעות עובדים שנאלצו לטפס על גגות הקרונות בזמן נסיעה ולעבור ביניהם. איש בלימה היה אחראי לרוב על שניים או שלושה קרונות, ובמקרים מסוימים אף על חמישה או שישה - כאשר חברות הרכבת ניסו לצמצם בהוצאות. מוות של אנשי בלימה לא היה אז מאורע נדיר.

"אורפיאוס הולמס נהרג באופן מיידי מכך שראשו פגע בגשר בזמן שעמד על גג קרון", נכתב בדוח השנתי של אגודת עובדי הרכבות בצפון ארצות הברית ב-1852. למרות המחיר האנושי הגבוה, תאגידי הרכבות התנגדו נחרצות לחקיקה שתחייב אותם להחליף את עובדי הבלימה בבלמים אוטומטיים, בטענה שהטכנולוגיה לא מספיק מפותחת ואינה מדויקת כמו בני אדם.

אתה מאמין שהעובדה שהעבודות האלה שייכות לתקופת ביניים, עד שהטכנולוגיה תתפתח, מחייבת שיהיו כל כך קשות וללא תנאים?

"הסיבה ש'אי אפשר' להעסיק את העובדים האלה ולתת להם זכויות סוציאליות היא המודל העסקי של חברות ההייטק - שצומחות בזכות חסכוניות. יכולה להיות מציאות אחרת, אבל האם זה טוב לבעלי המניות? כנראה שלא. לכן, כדי לשנות את המצב ככל הנראה חייבים התערבות רגולטורית. אם אנחנו רוצים למקסם רווחה וזכויות עובדים, כנראה שכדאי להתערב. אם אנחנו רוצים למקסם את החדשנות והיצירתיות, כנראה שלא. זו משוואה מאוד מורכבת שצריך לקחת בחשבון". 

עוד כתבות

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס