גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יחסי דת ומדינה - החילונים נמצאים תחת התקפה

לא נהפוך בקרוב למדינת הלכה, אך ישראל צועדת בדרך להפוך למדינה יהודית-דתית

ח"כ בצלאל סמוטריץ' / צילום: אוריה תדמור
ח"כ בצלאל סמוטריץ' / צילום: אוריה תדמור

מדינת ישראל אולי לא תהיה בקרוב מדינת הלכה, אך היא צועדת צעדים של ממש בדרך למדינה יהודית דתית, שבה ההלכה היהודית קובעת את החוקים והנורמות במרחב הציבורי, ולפעמים גם במרחבים פרטיים, הנוגעים למעמד אישי, חגים ושבתות, כשרות, ונורמות לבוש והפרדה בין גברים לנשים.

בקרב הזה על דמותה של המדינה נראה שהחילונים מפסידים, או יותר נכון, לא עולים כלל למגרש.

לחרדים ולדתיים יש היום כוח גדול בכנסת, מעל ומעבר למספרם בציבור, ויש להם השפעה מכרעת על הקואליציה. ההסכמה של בנימין נתניהו ושל הליכוד, למסור את משרדי הבריאות, החינוך, הפנים, הדתות, התחבורה, לצד ראשות ועדת הכספים של הכנסת לידיהם, יוצרת מציאות פוליטית אכזרית ולא מידתית, כלפי הרוב החילוני הישראלי.

מיעוט של דתיים שולט הלכה למעשה על צביונה הציבורי של המדינה, וכופה במרחבים רבים במדינה שמירה של שבת, כשרות, פטור מגיוס חרדים, הדתה במערכות החינוך והצבא, וגם הדרת נשים, והפרדה שלהן במרחבים פרטיים וציבוריים רבים.

התרגלנו כבר למונופול של הרבנות בנושאי נישואים וגירושים, בכשרות, לחברה קדישא בקבורה, לקצבאות ותקציבי ענק לישיבות, אבל שום דבר לא יכין אותנו לדרישות הבאות של הדתיים, להפרדה במרחב הציבורי הכללי, דרישות לשמירת כשרות, שבת, חגים, קוד לבוש לנשים, ועוד, שיגשימו את החזון של מדינה יהודית לפי ערכי ההלכה האורתודוכסית.

ספק אם למדינה כזאת יש זכות קיום ואפשרות קיום כלכלית. מי יעבוד? מי יילחם בצבא? מי יעסוק בפיתוח וחדשנות של טכנולוגיות? איזה תרבות תהיה כאן, כמה חילוניים יעזבו את הארץ?

המאבק עד היום נמצא כולו במגרש החילוני. הדתיים עולים להתקפה והחילונים מתגוננים מפני ההדתה. הכוח הפוליטי של המפלגות הדתיות, וההסכמה של מצביעי הימין לקואליציה הדתית, מביאים את החילונים בישראל לנהל קרב מאסף - נגד הדתה בחינוך, נגד מדידת גובה המכנסיים או החצאית בצבא ובכנסת, נגד הדרת נשים, נגד בתי חב"ד בשכונות חילוניות ונגד חוקי המרכולים והשבת, הנקבעים בכנסת ברוב הקואליציוני. אנו נמצאים במלחמת תרבות, והתרבות הישראלית והחופשית מפסידה בה.

הגיע הזמן שגם ישראל החופשית תעלה למגרש. במאבק הלא-סימטרי שמתנהל כאן בעשורים האחרונים, נעשה מאמץ גדול מצד אחד, הדתיים, להגיע אל החילונים, לחזר, ללמד, לשכנע, להחזיר בתשובה, וכן, גם לכפות, את הערכים והנורמות שלו על הציבור כולו.

מהצד השני, יש רק הגנה. כאילו קיבלו החילוניים את הטענה הישנה על העגלה המלאה והעגלה הריקה. המציאות היא כמובן הפוכה, העגלה המלאה כל טוב, נמצאת בצד החופשי והנאור. המדע, התרבות, האמנות, החופש, הטכנולוגיה, כל אלה יכולים להיות גורם מפתה מאוד עבור צעירים שגדלים בעוני ובכפיה מאחורי מסך הברזל החרדי והדתי.

המשטרים הקומוניסטים והבולשביקים נפלו בדיוק כך: הצעירים נחשפו לעולם המודרני, החופשי, המדעי הטכנולוגי והכלכלי שבמערב.

הגיע הזמן שישראל הליברלית והנאורה תחשוף יותר את הצעירים הגדלים בישיבות, אל היתרונות שבעולם החופשי, לכוחה של מחשבה ביקורתית, להנאה הגלומה בפתיחות, בידע רחב, בחופש תנועה מחשבה ומצפון, וגם ביתרונות הכלכליים ובפוטנציאל לחיים טובים, נוחים ומאושרים בישראל החופשית.

הגיע הזמן להסיר ולהרים את המעטה הכבד של ההגנה שהעולם החרדי מטיל על ילדיו. להסיר את הבערות, העוני והניתוק שכופים רבנים על הצעירים והצעירות במגזר החרדי.

המגזר החרדי צריך להבין שאם הוא לא מסתפק באורח חייו הפרטי, אלא חודר אלינו, משפיע על ילדינו, וכופה עלינו את ערכיו, אנו נעשה את אותו הדבר. האמצעי שלנו הוא פשוט וזמין עוד יותר מהדוכנים של חב"ד: הטכנולוגיה והסמארטפונים, הכוללים גישה חופשית לאינטרנט פתוח ולרשתות החברתיות, וגם הרחובות והמרחב הציבורי הפתוחים לנוכחות ולמראות ליברליים, כמו מצעדי הגאווה.

מי שחרד לעתידה של ישראל כחברה חופשית ודמוקרטית, יכול לפעול כדי להגיע לצעירים האלה, לחבר אותם לעולם המודרני, הטכנולוגי, הפתוח והחופשי, ולסמן להם דרך חדשה, לחברה ליברלית, נאורה משגשגת, שהם יכולים להיות חלק ממנה. לחרדים יש אולי כוח פוליטי, אך החשיפה של הצעירים לעולם המודרני, עשויים להתגלות ככוח לא פחות חזק, מהאמונה היוקדת, המסורת הסמכותנית והכפייה הדתית.

הכותב הוא מומחה למשפט תקשורת וטכנולוגיה, עוסק באחריות תאגידית ובאתיקה בעסקים

עוד כתבות

הפגנות חקלאים בצרפת נגד ההסכם עם אמריקה הלטינית / צילום: ap, Fred Scheiber

גרמניה ואיטליה לוחצות, צרפת מתבצרת: תפנית במאבק על הסכם עם אמריקה הלטינית

האיחוד האירופי קרוב לחתימה היסטורית עם מדינות "מרקוסור" הדרום אמריקאיות, על הסכם להסרת רוב המכסים ההדדיים בין שני הגושים ● לאחר שאיטליה כבר הסירה את התנגדותה, תמורת פיצויים לחקלאים שלה, צרפת נותרת בודדה במערכה נגד ההסכם, מחשש למהומות במדינה

פרויקט של דירה להשכיר בתל כביר, תל אביב / צילום: שלומי יוסף

גל מודעות לשכירות ארוכת טווח מציף את הרשת - מה עומד מאחוריו?

כמה חברות להן פרויקטי שכירות ארוכת טווח יוצאות בקמפיינים פרסומיים, ביניהן אשטרום וקרן הריט מגוריט ● החברות בענף לא מדווחות על קשיי אכלוס, אז למה דווקא עכשיו עולים הפרסומים

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: תדמית הפקות

פרמיית הסיכון נחתכה, וגם המפרציות הצטרפו להנפקת החוב של ישראל

החשב הכללי סיים את הגיוס הבינלאומי האחרון לקדנציה עם שישה מיליארד דולר וביקושים חזקים המעידים על אמון המשקיעים, כולל ממדינות המפרץ ● עם זאת, למרות הירידה במרווחים לעומת שיא המלחמה, ישראל עדיין משלמת פרמיית סיכון גבוהה ביחס למדינות מקבילות

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"תקנו את כולם": בנק אוף אמריקה בהמלצה מדהימה למניות הבנקים הישראליים

בסקירה מעמיקה ומסקרנת יוצאים בבנק אוף אמריקה במחמאות לבנקים הגדולים וסבורים כי הם נכנסים ל"עידן של עודפי הון מאסיביים"

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עמדות טעינה לרכבים חשמליים בעשרות חניונים: המהלך החדש של שופרסל

בחודשים הקרובים יותקנו עמדות טעינה לרכבים חשמליים בעשרות חניונים של סניפי רשת שופרסל ובמרכזים המסחריים של חברת LARO נדל"ן ● במקביל מקדמים ברשת מספר פרויקטים משמעותיים בתחום הנדל"ן, ביניהם מתחם חדש בשכונת תלפיות בירושלים

מלחמת ''חרבות ברזל''. חוסר ודאות הוא מילת המפתח / צילום: ap, Leo Correa

"חרבות ברזל" בבית המשפט: מתי מלחמה היא “כוח עליון”, ומתי זו רק מילת קוד?

מי יפצה על האיחור במסירת הדירה, איך מוכיחים שאתר בנייה נסגר בגלל המלחמה, ולמה הקניונים לא ממהרים לתבוע את השוכרים? ● גלובס עושה סדר במצב המשפטי בעקבות המלחמה

ישי דוידי, מייסד ומנכ''ל קרן פימי / צילום: תמר מצפי

קרן פימי מחסלת את ההחזקה בפיסיבי טכנולוגיות. אלה הרוכשות

לגלובס נודע כי הרוכשים הגדולים בהפצת המניות (16.3%) האחרונה של קרן פימי בחברת פיסיבי הן מגדל ולצידה ילין לפידות ● עפ"י ההערכות בשוק, מגדל רכשה מניות בכ-100 מיליון שקל ● פימי יוצאת מההשקעה ברווח של 420%, מאז הרכישה ב-2018

קני רוזנברג, בעל השליטה באל על / צילום: יוסי זמיר

רווח של מיליארדים: קני רוזנברג מתחיל להיפגש עם הכסף באל על

אל על תחלק דיבידנד של 106 מיליון דולר, שכמעט מחציתו יזרום לרוזנברג, המורווח כ־3.5 מיליארד שקל על השקעתו בחברת התעופה

היישוב עלי, יהודה ושומרון / צילום: מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה

האוצר מכחיש: לא מתכוונים לפטור את יהודה ושומרון ממס הקרקעות

באוצר שוללים דיווחים על הטבה מתוכננת למתנחלים, אך מודים כי צפוי להיקבע מנגנון קיזוז עם הארנונה המקומית על אדמת בניין ● ההצעה תעלה לוועדת שרים בשבוע הבא

משרדי סלקום / צילום: עוזי פורת

עד 15 משכורות: סלקום אישרה פרישה מרצון ל-77 עובדים

מספר הבקשות לפרישה מרצון שהוגשו הוא פי שלושה ממה שאושר בפועל ● סך המענקים החד-פעמיים שישולמו לעובדים עומד על כ-12 מיליון שקל ● הפרישה צפויה להניב לקבוצת סלקום חיסכון שנתי של כ-18 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות הבנקים והחברות הביטחוניות נפלו

ה-S&P 500 ירד בכ-0.3% ● כמות המשרות הפנויות בארה"ב ירדה במפתיע לרמתה הנמוכה ביותר מזה יותר משנה ● שתי הצהרות נפרדות של טראמפ הכבידו על המניות הביטחוניות ועל מניות בתחום הנדל"ן ● בוול סטריט ג'ורנל מדווחים: אנתרופיק בדרך לגיוס 10 מיליארד דולר לפי שווי של 350 מיליארד דולר

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

רפורמת המסלולים, פערי התשואה והסערה שחוללה בדיקת גלובס ברשת

בעקבות הפרסום בגלובס, לפיו קיימים פערי תשואות בין גופי הגמל והפנסיה במסלולי השקעה שאמורים להיות זהים, ברשתות החברתיות תקפו את הרפורמה ● "זה מה שקורה כששוכחים את התוכן" ● רשות שוק ההון: "השלכות הרפורמה עדיין מצויות בבחינה"

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

הצ'ק־ליסט הפנסיוני: מה חשוב לבדוק בחיסכון?

עבור רוב הישראלים מדובר בנכס הפיננסי הגדול ביותר, אך גם זה שזוכה להכי מעט תשומת־לב ● מדמי הניהול שנמצאים בשפל ועד לטעות המיסוי שחצי מהפורשים מבצעים - אלו הצעדים שחייבים לבצע כדי לוודא שהכסף באמת יחכה לכם ביום הפרישה

פרופ' מייקל היידן / צילום: יח''צ

האיש שמאחורי אקזיט שטבע פספסה: "אנחנו בתור הזהב של הביומד"

פרופ' מייקל היידן, מהגנטיקאים הבכירים בעולם, עזב את טבע כשהייתה שקועה בבור של חובות, וקיבל ממנה שני מוצרים שהחלה לפתח ● אחד מהם הפך בספטמבר האחרון לאקזיט של עד 3.5 מיליארד דולר, כמעט כנגד הסיכויים ● בראיון לגלובס הוא מדבר על שתי החברות שהקים וצופה עתיד מזהיר לתעשייה

רובוטים של חברת מנטי / צילום: Mentee Robotics

בלי מוצר והכנסות: למה השוק התלהב מהחברה של אמנון שעשוע

מובילאיי, בראשות המנכ"ל והמייסד אמנון שעשוע, הודיעה על רכישת חברת הרובוטים ההומנואידים הצעירה מנטי - ששעשוע הוא אחד ממייסדיה ● בכך מובילאיי מחזקת עצמה בתחום ה־AI הפיזית ובשוק הרכב האוטונומי והרובוטיקה ● השקת הרובוטים הראשונים: בשנת 2028

ראש הממשלה בנימין נתניהו דוח מיוחד עם ברט באייר, פוקס ניוז, 31.12.25 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

נתניהו סיפר שהשופטים ייחסו לתביעה "מניעים פוליטיים". זה לא מה שקרה

אומנם השופטים המליצו למדינה לשקול ויתור על אישום השוחד בתיק 4000, אך לא ייחסו לפרקליטות מניעים פוליטיים בפתיחת התיק או בניהולו ● המשרוקית של גלובס

רובוטים של חברת מנטי / צילום: Ethan Joyal

רכישת הענק של מובילאיי: קונה את חברת הרובוטיקה של שעשוע ב-900 מיליון דולר

מתוך הסכום הזה, 612 מיליון דולר יועברו במזומן לבעלי המניות בסטארט-אפ, והשארית במניות רגילות של מובילאיי ● שעשוע צפוי לקבל 341 מיליון דולר בעקבות העסקה ● המרוויחות הנוספות מהעסקה הן קרנות ההון סיכון 10D הישראלית, והאמריקאיות איירן וסיסקו ונצ'רס

צורי דבוש בעל שליטה קליל / צילום: איל יצהר

מרוויחה כפול מקליל: מה עמד מאחורי הרכישה החדשה של צורי דבוש?

ביטול היטל ההיצף על יבוא אלומיניום הנחית מכה נוספת על קליל, שמתמודדת גם עם המשבר בענף הבנייה ● בעל השליטה צורי דבוש מסביר מדוע השקיע 44 מיליון שקל ביבואנית גולן צח, ומה היו הגורמים ש"הדליקו אותו" להתמודד על נשיאות התאחדות התעשיינים

שימוש ממושך בחניה אינו מקנה זכויות קנייניות / צילום: טלי בוגדנובסקי

חנו בחניה בבניין במשך 48 שנים. ביהמ"ש קבע שהיא לא שלהם

המפקח על המקרקעין קבע כי שימוש ממושך בחניה אינו מקנה זכויות קנייניות - החלטה שצפויה להסיר חסמים משמעותיים בפרויקטים של התחדשות עירונית

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

שעשוע על עסקת הענק של מובילאיי: "הדבר הכי טוב שקרה לחברה". וכמה הוא ירוויח ממנה?

מנטי מפתחת רובוטים בעלי גפיים המסוגלים להרים משאות, למיין חפצים ובעתיד מתוכננים גם לשמש כפועלי ייצור במפעלים ובמחסנים לוגיסטיים ● שעשוע יכניס 341 מיליון דולר מהעסקה ● "יש כאן תחום חדש עם סינרגיה טכנולוגית מלאה, התאמה תרבותית בנוסף לכך שהחברה נמצאת ב"חצר הבית", כך שקל לשלב אותה במובילאיי", אמר שעשוע בשיחה עם גלובס