שי באב"ד ומשה כחלון / צילום: ליאור מזרחי ,
1. כחלון? משה? בעל הבית התפוגג. פתאום הוא נעלם. חמקמקות וחלקלקות טובים לו בימים אלה. הוא צופה מהצד, שקט ואנונימי, בקרב המתוקשר בין מנכל משרד האוצר שי באב"ד, לבין ראש אגף התקציבים שאול מרידור וחמשת סגניו אלון מסר, יוגב גרדוס, עדי חכמון, אריאל יוצר ואמיר רשף.
כחלון, הדון קישוט, הצליח להתפוגג ולסמן את סנשו פנצ'ו הצמוד שלו, באב"ד, לאחראי הבלעדי והראשי לאחד הכישלונות העמוקים של שר אוצר מזה שנים רבות.
2. שי באב"ד הוא שי באב"ד. בדיוק בשביל זה כחלון לקח אותו, טיפח אותו כמנכל משרדו ושימר את כוחו. כחלון רצה להתעסק בפוליטיקה שהוא כל כך טוב בה, למצב תדמית "חברתית ולחלק כספי ציבור כאוות נפשו.
לא בא לו לקרוא דוחות ומסמכים ולהירדם מותש על טבלאות אקסל של המשרד. הוא רצה להיות בוס גדול ומשוחרר. לצורך כך הוא נעזר בבאב"ד שיעשה עבורו את העבודה השחורה - ובאב"ד עשה את זה. בגדול. בענק. לטוב ולרע. האיש מתוחכם ותחמן גדול. יכולות הביצוע שלו יוצאות דופן. הוא יודע יותר טוב מרבים אחרים לפרוץ, לריב, להתווכח, להביא הוכחות וגם "הוכחות" ולהגיע בדיוק למקומות שהוא רוצה להגיע.
3. משה כחלון ידע כל מה שבאב"ד עשה וגם כל מה שלא עשה. אם היה משהו שכחלון לא ידע - זה רק בגלל שלא רצה לדעת. הוא ביקש, במילה או ברמז, לא לדעת. אבל כל מה שבאב"ד עשה - הוא עשה בשם, בחסות, בסמכות ובזכות הכוח הגדול שעמד מאחוריו: כחלון. שר האוצר. בלי הגיבוי הזה, הוא גם לא היה מצליח לעשות כלום וגם לא היה נשאר באוצר. לכן באב"ד זה כחלון בתחפושת וכל האחריות על כחלון.
4. עכשיו הכול הפקר. כחלון, שתמיד ידע לדבר גבוהה-גבוהה ולהפוך עצמו ל"פייבוריט עממי", היה בטוח שבסבב הבחירות הוא יצליח לעלות מ-10 מנדטים לכיוון ה-20, אבל הוא על הפנים ובקושי עבר את אחוז החסימה.
מהר מאוד הוא קיפל את ה"אומץ" ו"התעוזה" לעמוד מול בנימין נתניהו ולעצור אותו - בזכותם קיבל הרבה מאוד כותרות חיוביות - וסידר לעצמו מקום שמור בליכוד. עכשיו נשאר לו רק לסמן את האשמים לכישלונות הגדולים באוצר. בגירעון ובהחלטות מעוותות. למשל: מס דירה שלישית, הגם שנעצר בבג"ץ, הלהיט את מחירי השכירות, הנחות גדולות במחיר למשתכן במרכז ומצומצמות בפריפריה ועוד ועוד.
כחלון התרחק, ואימץ את השיטה הבדוקה של " ישחקו הנערים לפנינו". כולם, מהמנכ"ל עד אחרון אנשי התקציבים, נפלו במלכודת שלו. מרידור נלחם בבאב"ד, באב"ד במרידור, חמשת הסגנים, שכל אחד מהם אחראי על תקציבים של עשרות או מאות מיליארדים, לא רוצים לריב עם השר הבא, אז הם זורקים אשפה על באב"ד שכבר הודיע על פרישה. רק כחלון נשאר "נקי".
5. עוד אחד שנעלם או הועלם מהתודעה, ולא סתם, הוא רוני חזקיהו החשב הכללי, החבר של משה שהובא למשרד על ידי כחלון - רק כדי ובתנאי שיהיה שקט, עניו, תמיד מחויב ושאף פעם לא יחשבו על אפשרות ליידע את ראש הממשלה שהגירעון מתפרץ.
איפה אחריותו לכישלון המשרד? מי בכלל שמע עליו בשנה האחרונה? הרי לחשב הכללי יש מערכות אומדן חזקות ואמינות לצד ההוצאות ולצד ההכנסות - אז איךהוא לא עצר את המפולות בזמן?
יותר מזה, אנשי החשב יושבים חזק בכל משרדי הממשלה. "חשב המשרד" הוא מינוי של חזקיהו ומחויב בדיווח אליו. הנהלות המשרדים חייבות לקבל אישור של חשב המשרד לכל הוצאה. לפיכך, החשב הכללי הוא הראשון שיודע מה מצב ההוצאה הציבורית והוא גם זה שצריך לזעוק כאשר ההוצאות עוברות את הגבול. מישהו שמע את חזקיהו?
6. כחלון, ראוי להזכיר, רוצה להיות גם שר האוצר הבא.