מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר / צילום: ניב קנטור
ההשלכות על מטרופולין תל-אביב בגין אי פינוי שדה דב: במינהל התכנון טוענים כי אי פינוי השדה יביא לעיכוב ואף סיכול בנייתן של 26 אלף יחידות דיור וכן של אלפי חדרי מלון, יחידות דיור מוגן ודיור בר-השגה.
במכתב ששיגרה מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר, לשר התחבורה בצלאל סמוטריץ', ציינה זילבר, כי כל עיכוב בפינוי השדה, או חלופות לפינוי בשלבים, תביא לפגיעה משמעותית בתוכנית האסטרטגית לדיור במטרופולין תל-אביב שמקודמת במינהל התכנון.
"מלבד עיכוב בקידום 16 אלף יחידות דיור בתחום שדה התעופה עצמו, ההשלכות על אי הפינוי פוגעות בפיתוח של 10,000 יחידות דיור נוספות בצפון תל-אביב, רמת השרון והרצליה, הן לגבי פיתוח שטחים פנויים, והן יחידות דיור בתהליכי התחדשות עירונית וזאת לאור המשך הפעלת שדה התעופה ומגבלות התעופה שהוא מטיל על סביבתו", ציינה זילבר במכתב. כמו כן הוסיפה זילבר כי הקמת אלפי יחידות דיור המיועדות למלונאות, דיור מוגן ודיור בר-השגה על פי התוכנית שנמצאת בשלבים מתקדמים, תסוכל בעקבות אי פינוי השדה.
"המתווה והשלביות המוצעים לא נבחנו בצורה מקיפה ומעמיקה, הם מיצרים חוסר וודאות תכנוני ממשי במתחם כולו ואף במתחמים סמוכים לאור מגבלות שמטיל השדה תוך פגיעה בתוכנית האסטרטגית לדיור ויכולתו של מטרופולין תל-אביב להמשיך להתפתח ולתת מענה בהיצע משמעותי של יחידות דיור". בנוסף, הסבירה זילבר כי לא יתאפשר חיבור של העיר לרצועת החוף, לא תתאפשר בניית בניינים רבי קומות בסמוך לשדה פעיל, ותעוכב באופן ממשי אפשרות פיתוח רשת התחבורה בצורה מיטבית.
עוד הזכיר מינהל התכנון כי יש לפעול לבדיקה וטיפול בקרקעות מזוהמות במתחם, וכי יש לקחת בחשבון את המשמעות הכספית של פיצוי בעלי הקרקע ופגיעה בקו הירוק של הרכבת הקלה שבמידה ושדה דב לא יפונה, יהיה צורך בהסטת הקו מהתכנון המיטבי מצפון לרחוב אבן גבירול, אל רחוב לוי אשכול שהינו חלופה פחות מועדפת מבחינה תכנונית.
בהקשר של הפיצוי הכספי נציין כי לדברי בכיר במשרד ממשלתי, ששוחח עם "גלובס", אם פינוי השדה יידחה, מדינת ישראל תפסיד בין 5-12 מיליארד שקל, סכום ממנו תיאלץ להיפרד לטובת תשלום פיצויים לבעלי קרקעות הגוש הגדול, שממתינים שנים לבנייה.
נזכיר כי ביום חמישי האחרון קיימה ועדת הכספים הזמנית, קיימה הבוקר דיון לעניין השלכות סגירתו המיידית של שדה דב על העיר אילת, שנקבעה ל-1 ביולי. במהלך הדיון הציגו תושבי העיר, בעלי עסקים, חולים, ובכירים במערכת הבריאות את הנזק החמור הגלום בסגירה המידית של השדה, ללא תחליף הולם. מנגד טענו במשרד האוצר וברשות מקרקעי ישראל לנזק כלכלי משמעותי ולפגיעה בתנופת הבנייה בגוש דן, במקרה של דחייה. נציגי משרד הביטחון שאמון על הפעלת השדה, ציינו כי הם אינם ערוכים להמשיך להפעיל אותו מבחינה לוגיסטית. באי הכוח של בעלי הקרקעות בחרו שלא להגיע לדיון, למרות שהוזמנו.